פסקי דין על משה ורבין | פסקי דין על רביבים מים וסביבה | פסקי דין על עופר נוביק. | פסקי דין על עזבון המנוח אליעזר פרמינגר ז"ל |

4700/02 בשא     05/08/2002




בשא 4700/02 משה ורבין נ' רביבים מים וסביבה בע"מ, עופר נוביק., עזבון המנוח אליעזר פרמינגר ז"ל




בעניין:

1



בתי המשפט


בית דין אזורי לעבודה ת"א-יפו
בשא004700/02


בפני
:
כב' הרשמת צדיק רוית
תאריך:
07/08/2002



בעניין
:
משה ורבין





המבקש

נ
ג
ד


1. רביבים מים וסביבה בע"מ
.
2. עופר נוביק.
3. עזבון המנוח אליעזר פרמינגר ז"ל


כולם ע"י
עו"ד אורי סודרי
המשיבים

החלטה


1.
בפני
בקשת התובע (המבקש) לתיקון כתב תביעתו, רשימת המוסכמות ותצהירי עדותו.

הטעם לבקשה הינו כי בשל טעויות שנפלו בכתב התביעה, מבוקש לתקן את האמור לעיל.

2.
המשיבים אשר הבקשה הועברה לתגובתם, התנגדו לה וטענו כי הבקשה לתיקון כתב התביעה שעה שהתיק הגיע לשלב ההוכחות פרושה ניהול התיק מלכתחילה.

עוד נטען, כי המבקש לא קיים את החלטת בית הדין לענין גילוי מסמכים ולענין ההוצאות אשר הוטלו עליו.

בנוסף, מבוקש לחייב התובע בהפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת, באם תדחה תביעתו.



3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

א.
ההלכה הפסוקה לעניין תיקון כתבי טענות קבעה:

"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, או בית הדין, לאחר שישקול את נסיבות העניין.

כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט.

הראשונה – האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמתית לדיון.

השניה – האם יהיה בתיקון כדי
לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד לבירלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר..."

(דב"ע ש"נ/ 90 –3 שופרסל בע"מ נ' פאני קייטנברג פד"ע כ"ב 22).


הבקשה כפי שהוגשה איננה מפרטת מהו התיקון והאם תיקון זה אכן מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון בפני
בית הדין.

לטענת המבקש נפלו טעויות משמעותיות בכתב התביעה, אולם אין כל הסבר אילו טעויות נפלו וכיצד בתיקון זה יש
כדי ל"רפאם".

זאת ועוד, ככל שמתקדם הדיון, תהא ההרשאה לתיקון כתב הטענות נדירה יותר, וזאת כדי לשמור על מסגרת הדיון ולמנוע עיוות דין כלפי



הצד השני. (דב"ע מ"ח/ 5-3 ראובן מימון – מתכת סדום בע"מ פד"ע כ' 71).

בתיק אשר לפנינו הוגשו כתבי הטענות, תצהירי עדות ראשית, ואין מצויים אנו בשלב ראשוני של הדיון.


לאור האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי כי התיקון המבוקש יש בו בכדי ל"העמיד" לדיון את הפלוגתא האמתית,
ולנוכח שלב הדיון המתקדם, הנני דוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה, רשימת המוסכמות ותצהירי התובע.

ב.
בנוגע לטענת המשיבים לפיה אין המבקש מקיים החלטות בית הדין, המבקש נדרש להעביר לידי הנתבעים המסמכים הנזכרים בהחלטת כב' הרשמת ולך מיום 11.2.02, וזאת תוך 14 יום מיום קבלת החלטה זו. היה ואין בידו המסמכים האמורים על כך, יצהיר על כך במפורש.

ג.
אשר לבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, התקנה הרלבנטית לענין חיוב תובע בהפקדת ערובה הינה תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הקובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".


ההלכה הפסוקה קבעה כי אחת המטרות המרכזיות בהפעלת תקנה זו היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של נתבע,

במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה היא בעלת סיכויי הצלחה קלושים.

(ע"ע 2877/92 סאלח עבד אל לטרף נ' מורשת בנימין למסחר פ"ד מ"ז (3) 846).


עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל:

"... אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית, על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות, ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות..."

למעשה התכלית החקיקתית של תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי היא יצירת מחסום מפני תביעות סרק אשר אין בהן ממש.
יחד עם זאת, אין להכביד על מגישי התובענות ולהגביל את הגישה לבית המשפט.
לא אחת נפסק כי בהטלת ערובה להוצאות יש כדי לפגוע בזכות הקניין של התובע המוכרת כזכות יסוד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
יש לאזן בין זכויות התובע מחד, והנתבע מאידך שכן מחד הערובה באה להבטיח את זכות הנתבע להפרע מן התובע במידה ויפסיד התובע בדינו, ומאידך, הטלת ערובה על התובע פוגעת בזכותו הקנינית שהינה זכות חוקתית, אותה הוא מבקש לממש בתביעתו בבית הדין.

בנוסף, יש בהטלת ערובה משום הכבדה, צמצום, ופגיעה בזכות הגישה של התובע אל ערכאות המשפט, לצורך הגשמת זכויותיו.
(לענין זה ראה ע"א 733/95 ארפל אלומניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 577).
זאת ועוד, בית המשפט עושה שימוש בתקנה זו שעה שהתובע הינו תושב חוץ או שאינו מציין מענו בתביעתו.

(לענין זה ראה א.גורן – סוגיות בסדר דין אזרחי, עמוד 538).


כעולה מכתבי הטענות, לא שוכנעתי כי המדובר בתביעת סרק או תביעה קלושה על פניה ואשר בשלה יש לחייב התובע בהפקדת ערובה.

לפיכך, ובשים לב לסיכויי התביעה, כפי שהדבר עולה מהמסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, וכן לנוכח ההלכה לעניין חיוב תובע בהפקדת ערובה – אין מקום להעתר לבקשה.

4.
הבקשה נדחית.

5.
אין צו להוצאות.


ניתנה ביום כ"ז באב, תשס"ב (5 באוגוסט 2002) בהעדר הצדדים.



רוית צדיק, רשמת








בשא בית דין אזורי לעבודה 4700/02 משה ורבין נ' רביבים מים וסביבה בע"מ, עופר נוביק., עזבון המנוח אליעזר פרמינגר ז"ל (פורסם ב-ֽ 05/08/2002)