פסקי דין על חורי אברהם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1986/00 בל     06/03/2001




בל 1986/00 חורי אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה ת"א – יפו

בפני
: כב' השופטת א. סלע
בל 001986/00





בעניין
:
חורי אברהם



בעצמו

התובע


נ
ג
ד



המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עוה"ד
רייכנברג
הנתבע

החלטה

1.
אברהם חורי (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי
(להלן – הנתבע) לתשלום דמי פגיעה.

2.
משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק
"על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עבודתך/משלח ידך, אשר הביא להתפתחות מחלתך בתאריך 14/1/1998.
מחלתך נובעת ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים,"
הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.
בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומטעם ההגנה – טובה רוטמן.

4.
מעדות התובע עולות העובדות כלהלן:

א.
בתקופה הרלוונטית לתביעה וגם היום משמש התובע כאב בית בבי"ס מקיף ח' בראשל"צ (להלן – בית הספר);
ב.
טובה רוטמן (להלן – טובה) שימשה כעוזרת של התובע ותפקידה היה לצלם חומר למורים, לנקות את חדר המורים ולשטוף כוסות;
ג.
ביום 14/1/98 בבוקר הגיעו לבית הספר 3 קבלנים לצורך ביצוע עבודות שונות. ביה"ס שכן במבנה שעדיין היה תחת אחריות;
ד.
במהלך עבודת הקבלנים, טובה התערבה בעבודתם וגרמה בכך נזק. התערבותה היתה במשהו שאסור היה לה להתערב בו;
ה.
הת' אמר לטובה שתיקח את הרגליים ותעוף משם כי היא מפריעה לעבודת הקבלנים;
ו.
לא עברו 10 דקות וטובה חזרה למקום בו עבדו הקבלנים;
ז.
התובע התרגז על טובה והתפרץ עליה בצורה קיצונית, עד כדי שמנהלת ביה"ס היתה בטוחה שהם הלכו מכות;
ח.
לאחר ההתפרצות שחרר הת' את הקבלנים ואמר שאינו יכול להמשיך. הת' הלך לנוח ולקח 2 כדורים מתחת ללשון;
ט.
בהגיעו הביתה אשתו הזמינה אמבולנס ובביה"ח אושפז הת' בטיפול נמרץ.

5.
א.
בראשית חקירתו הנגדית הבהיר הת' שטובה לא טיפלה בבעלי מקצוע
וזימונם בעת הצורך, הת' לבד הוא שהחליט וטיפל בכך – כך אז וכך גם כיום.
ב.
בהמשך חקירתו הנגדית, בהתייחסו להתערבותה של טובה בעבודת הקבלנים הבהיר - "באותו יום היינו צריכים לשלם לקבלן כסף בגלל שהיא אמרה את המילים הלא נכונות כי היא לא מבינה בדברים האלה והיא התערבה. הוא אמר שנגמרה האחריות וצריך לשלם וזה רק היה בגלל ההתערבות שלה." (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 21-18) וכאשר הקשתה ב"כ הנת' ושאלה אם זה לא נכון שנגמרה האחריות, השיב הוא – "כשאני סגרתי איתו סיכמנו שהוא עושה את זה במסגרת האחריות." (עמוד 3 לפרוטוקול שורה 23). ובהמשך הבהיר שמבחינת הדין כבר לא היתה אחריות - "אבל לנו יש יחסי אנוש כאלה שאנו מסתדרים עם הקבלנים. יש קבלנים שעל אף שהאחריות הסתיימה הם עדין מחליפים לנו דברים. לדוגמא לאחרונה החליפו לנו שלטר שעולה 700 ₪ כולל עבודה ולא לקחו על זה כסף." (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 3-1)
ג.
לשאלה בדבר פעולותיו לאחר ההתרגזות הנטענת השיב התובע שמאותו מועד הוא היה מנוטרל ולא עשה שום דבר שקשור לעבודה. הוא נשאר בעבודה עד שאמרו לו ללכת כי הוא נראה לא טוב.

6.
א.
עיון בהודעה שמסר התובע לחוקר הנתבע (נ/1) מעלה שבהתייחס לאירועי
יום 14/1/98 מסר – "בתאריך 14/1 באו בעלי מקצוע והעוזרת שלי שמה טובה רוטמן, התערבה לי בעבודה. אני לא זוכר מה זה היה בדיוק. אני כעסתי עליה, צעקתי עליה ... אני זוכר שכעסתי וצעקתי עליה" וכאשר שאל אותו החוקר מה עשתה טובה שהרגיז אותו, השיב לו – "אני לא בדיוק זוכר על מה זה היה אבל היא התערבה לא במקום" ולגבי משך זמן האירוע – "בערך 10 דקות. אני ממש צעקתי, הרמתי קול, התרגזתי מאוד ... בערך בשעה 11:00 גמרתי לצעוק עליה ולאט לאט אחרי רבע שעה הרגשתי תעוקה בחזה והתחלתי להזיע. לקחתי 2 כדורים מתחת ללשון ..."
ב.
כאשר שאל אותו החוקר אם היה זה ויכוח חריג וחריף אמר לו התובע – "כן מאוד. התרגזתי וכעסתי וצעקתי."
ג.
לגבי עברו הרפואי מסר התובע לחוקר "מאז שנת 94', 7/8/94 היה לי התקף ראשון ומאז היו לי עוד התקפים כל כמה זמן."

7.
א.
טובה רוטמן, בעדותה בבית הדין לא זכרה מה היה ב-14/1/98 ולא זכרה
אם הת' צעק עליה באותו מועד. הוסיפה העדה – "יכול להיות שכן צעקת עלי. אני לא זוכרת. אני איבדתי את הזכרון. ככה אני, אין לי זכרון. אני כבר חצי שנה בתאונת עבודה בעצמי. אני קצת עם בעיה של זכרון ואני לא זוכרת דברים. אני אומרת את האמת. יכול להיות שצעקת עלי אני לא זוכרת." (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 8-6).
ב.
ובחקירתה החוזרת הבהירה טובה -
"אני לא זוכרת מאותה תקופה שום דבר, אין לי זכרון. אני מרבה לשכוח דברים. אני אומרת את האמת." (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 22-21) ולשאלת ב"כ הנת', בחקירה חוזרת אם זוכרת היא שבוקר אחד התובע מאוד התרגז, השיבה - "אני אמרתי לך שאני לא זוכרת. יכול להיות שהוא צעק עלי, אני פשוט לא זוכרת מה היה בתקופה הזאת. אני בשנתיים האחרונות לא זוכרת שום דבר מהעבר. יש לי בעיה זה הכל." (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 26-24).

8.
בטופס חדר מיון מבי"ח אסף הרופא (ת/1) נרשם "... לאחר התרגזות הופיעו לחצים בחזה שנמשכו זמן קצר ..."

9.
לאחר ששמעתי את עדות התובע שהותירה רושם אמין לאור העובדה שהאמור בהודעת החוקר זהה בעיקרו לעדות התובע בביה"ד ומשבבי"ח מסר על הופעת כאבים בחזה בעקבות התרגזות הנני קובעת עובדתית כלהלן:

א.
בתקופה הרלוונטית לתביעה וגם כיום, משמש התובע כאב בית בבי"ס בראשל"צ;
ב.
ביום 14/1/98, בשעות הבוקר, הגיעו לבית הספר 3 קבלנים לצורך ביצוע עבודות שונות;
ג.
במהלך עבודתם התערבה טובה, מי ששמשה כמנקה בבית הספר והיתה אחראית לצילומי מסמכים, בעבודת הקבלנים על אף שלא היה זה מתפקידה ובכך גרמה נזק כספי;
ד.
התובע הורה לה לעזוב את המקום, היא עזבה וכעבור כ-10 דקות שוב חזרה;
ה.
התובע התרגז מאוד מהתנהגותה, צעק עליה והתפרץ לעברה בצורה קיצונית עד כדי שמנהלת ביה"ס יצאה לראות מה קורה;
ו.
ההתפרצות על טובה נמשכה כ-10 דקות לאחריהן חש התובע ברע, ולא המשיך בעבודתו, שחרר את הקבלנים, הלך לנוח בחדר האחות ובהמשך
הלך לביתו;
ז.
כשהגיע הביתה אשתו מיד הזמינה אמבולנס והת' אושפז במחלקת טיפול נמרץ;
ח.
בשנת 1994 לקה התובע לראשונה בלבו ומאז היו לו התקפים נוספים;
ט.
ההתרגזות שהיתה לתובע ביום 14/1/98 הוותה עבורו אירוע חריג.

10.
משקבעתי שלתובע היה אירוע חריג בעבודתו ביום 14/1/98, יועבר התיק למומחה יועץ רפואי.

11.
הצדדים יגישו לבית הדין, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, את כל החומר הרפואי שברצונם להעביר למומחה הרפואי.

עם קבלת החומר הרפואי ימנה בית הדין מומחה יועץ רפואי לצורך מתן חוות דעת רפואית בענינו של התובע.

12.
לעיון ביום 16/4/01.

ניתנה היום י"א באדר, תשס"א (6 במרץ 2001) בהעדר הצדדים.


א. סלע
, שופטת







בל בית דין אזורי לעבודה 1986/00 חורי אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 06/03/2001)