פסקי דין על איצקוביץ שמוליק | פסקי דין על איזוטופ בע"מ

1163/04 עב     29/05/2006




עב 1163/04 איצקוביץ שמוליק נ' איזוטופ בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט



בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
עב 001163/04

בפני
:
השופט טוינה משה
נציג עובדים - אברהם עבדה


29/05/2006




בעניין
:
איצקוביץ שמוליק


ע"י ב"כ עוה"ד
וידל יגאל

התובע


נ
ג
ד




איזוטופ
בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד
דוד רבל

הנתבעת



פסק דין



1.
התובע הינו קצין בטיחות בהכשרתו.

2.
הנתבעת הינה חברה בע"מ
העוסקת בבדיקות איכות והתאמה לתקן בענפי הבנייה והסלילה. לצורך כך מפעילה הנתבעת צי רכב של כ-250 כלי רכב.

3.
בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד מעביד מיום 25.12.00 ועד ליום 2.11.03. יחסים שהסתיימו ביוזמת הנתבעת בעקבות פיטורי התובע.

4.
בחודש ינואר 2004 הגיש התובע את התביעה נשוא

פסק דין
זה. בתביעה ביקש התובע, לחייב את הנתבעת בסכום בסדר גודל של 86,000 ₪ בעילות שונות ובכלל זה, גמול בגין העסקה בשעות נוספות.


במסגרת הדיון בתביעה חזר התובע ממקצת מטענותיו כך שנכון להיום עומדת התביעה על תשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח מנהלים בסכום בסך של כ- 35,000 ₪.

5.
לדעת הנתבעת דין התביעה להידחות מקום שפוטר התובע בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת.


כן טוענת הנתבעת, כי גם אם יש ממש בתביעות התובע לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, היא זכאית לקזז מחובותיה לתובע נזקים שגרם התובע אשר פורטו בכתב ההגנה; ובמכתבה של הגב' רחל ברנס, מנהלת חשבונות ראשית, מדצמבר 2003.

6.
עד שאגיע לטענות הצדדים ולסוגיות שבמחלוקת, מבקש אני להציג את הרקע לתביעה נשוא

פסק דין
זה, שעיקרו מוסכם על הצדדים - כדלקמן:

א.
כמצויין לעיל, התובע הוא קצין בטיחות רכב בהכשרתו.

ב.
כאמור לעיל, בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד מחודש דצמבר 2000 ועד לפיטורי התובע. במסגרת זו שימש התובע כקצין בטיחות רכב של הנתבעת.

ג.
בעבודתו כקצין בטיחות רכב היה התובע בין היתר, ממונה על ניהול פיקוח בקרה של צי כלי הרכב והנהגים בנתבעת.

ד.
באוקטובר 2003 קיבל מנהל התובע מר לאון קאלו מכתב תלונה מאזרח בשם רוני אליהו, המתאר נהיגה פרועה של התובע.

ה.
בעקבות אותו מכתב, נערך בירור עם התובע שבו הסתבר לטענת הנתבעת, כי התובע היה מעורב בלא פחות מחמש תאונות דרכים.

ו.
בעקבות ממצאים אלה - מידת מעורבתו של התובע בתאונות דרכים ומכתב התלונה של מר רוני אליהו - הודיעה הנתבעת לתובע על פיטוריו לאלתר וללא הודעה מוקדמת.

ז.
בחודש דצמבר 2003 שלחה הנתבעת לתובע מכתב גמר חשבון. במכתב הודתה הנתבעת בחובה לשלם לתובע
סך של 35,505 ₪ לפי הפירוט הבא:

(1)
שכר עבודה בגין העסקתו בחודש אוקטובר 2003, בסכום של 5,922 ₪;

(2)
פיצויי פיטורים בסכום של 25,325 ₪;

(3)
פיצוי/תגמולים לזכות התובע לתוכנית ביטוח המנהלים לתקופה שמינואר 2002 ועד דצמבר 2002 בסכום של 4,258 ₪.

ח.
עוד באותו מכתב טענה הנתבעת לזכותה לקזז מכל סכום לו זכאי התובע,
סכום בסך 29,293 ₪ המורכב מהסכומים הבאים:

(1)
נזקי תאונות הדרכים בהם היה העובד מעורב בסך 6,599 ₪;

(2)
נזק שנגרם לרכב שהועמד לרשות התובע, בסך 10,320 ₪;

(3)
שיפוי בגין הוצאות עבודת שחזור מערכות המיחשוב והמידע, עבודת שחזור לה נזקקה בעקבות מעשים המיוחסים לתובע בסך 10,800 ₪;

(4)
פיצוי בגין הוצאת הרמקולים שהיו ברכב ותיקון נזקים והוצאה נוספת בלתי מאושרת בסכום של 1,574 ₪.


ראה:
מכתבה של הגב' רחל ברנס, מנהלת חשבונות ראשית, מיום 10.12.03, נספח י' לכתב התביעה.

ט.
בעקבות מכתבה של הגב' ברנס, שילמה הנתבעת לתובע סכום בסך של 6,212 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובסה"כ 6,788 ₪.

י.
לאור מכתבה של הגב' ברנס והתשלום לתובע, כמפורט בפסקה ט' לעיל, הוגשה התביעה נשוא פסק זה בינואר 2004.

7.
מהעובדות שפרטנו לעיל עולה, כי אין מחלוקת כי התובע פוטר; אין מחלוקת על שיעורם של פיצויי הפיטורים להם זכאי התובע, ככל שהוא זכאי להם; כמו גם על גובה השכר לצורך תשלום דמי הודעה מוקדמת לתובע.

אשר על כן, לא נותר אלא לבחון את טענת הנתבעת לפיה בנסיבות פיטורי התובע, אין היא חייבת בתשלום פיצויי פיטורים ובדמי הודעה מוקדמת; ואת טענת הקיזוז.

8.
אליבא הנתבעת, פוטר התובע על רקע הפרת משמעת חמורה אשר מקבלת ביטוי בתאונות הדרכים בהן היה מעורב התובע, אשר הוסתרו מפניה; כמו גם בשל נהיגה פראית עליה קיבלה תלונה מאותו אזרח, אשר הציג את עצמו בשם רוני אליהו.


לדעת הנתבעת התנהגות זו של התובע, בשים לב לתפקידו כקצין בטיחות האחראי על מדיניות ותרבות הנהיגה בנתבעת, מצדיקה את פיטוריו לאלתר ושלילת פיצויי הפיטורים.

9.
מהעדויות ששמענו ביחס למעורבותו של התובע בתאונות דרכים, מדיניותה של הנתבעת ביחס לתאונות דרכים בהן מעורבים עובדיה, וטענות הנתבעת על מחיקת נתונים שהוזנו למערכת המחשוב על ידי התובע, עולות העובדות הבאות:

א.
בהתאם למדיניות הנוהגת בנתבעת, עובדים המעורבים בתאונת דרכים אינם נושאים באחריות ואינם חייבים בדמי השתתפות עצמית; באותם מקרים בהם תאונת הדרכים נגרמה שלא באשמתם.

ב.
במסגרת תפקידו של התובע כקצין בטיחות רכב, היה זה מתפקידו ובאחריותו לקבוע את מידת האשמה של עובדי הנתבעת בתאונות הדרכים בהן הם מעורבים.


ראה:
עדותה של הגב' ברנס, עמ' 24 לפרוטוקול מיום 16.6.05 שורות 3-2;
עדותה של הגב' ברנס, עמ' 38 לפרוטוקול מיום 13.11.05, שורות 4-3.

ג.
אין חולק כי במהלך עבודתו של התובע בנתבעת היה התובע מעורב בחמש תאונות דרכים.


ראה:

עדות התובע עמ' 6 לפרוטוקול מיום 10.4.05 שורות 27 - 28.

ד.
מתוך אותן תאונות דרכים הודה התובע באחריותו לשתיים מתוך חמש תאונות הדרכים בהן היה מעורב.


ראה:

עדות התובע, עמ' 8 לפרוטוקול מיום 10.4.05 שורות 29-28.

ה.
ביחס ליתר תאונות הדרכים בהן היה מעורב התובע, לא הציגה הנתבעת עדות כלשהי הן באשר לנסיבות התאונות והן ביחס לאחריותו של התובע לאותן תאונות.


בנסיבות האלה, לא ניתן לקבוע את אשמתו של התובע בשלוש מתוך חמש תאונות הדרכים בהן היה מעורב.

ו.
מידת החומרה שיש ליחס לתאונות הדרכים בהן היה מעורב התובע, שנגרמו באשמתו, יש לשקול בהתחשב בין היתר בעובדה, כי מדובר בשתי תאונות דרכים לאורך קרוב ל-3 שנות עבודה בהן נהג התובע במסגרת עבודתו, מעל 130,000 ק"מ.

ז.
בנוסף למעורבותו של התובע בתאונות הדרכים, התקבלה על התובע תלונה על נהיגה פראית מאזרח שהציג את עצמו בשם רוני אליהו; ובעדותו מסר כי שמו מר נבון סלוש.


אותו מר נבון התלונן כי ביום 19.10.03 נהג של הנתבעת נהג ברכב שמספרו מצוין במכתב התלונה; בצורה פראית ומסוכנת
תוך סיכון הנוהגים בכביש.


ראה:

מכתב התלונה, נספח א' לתצהירו של עד הנתבעת, מר ליאון קאלו.

ח.
כאמור אותו מר סלוש העיד בבית הדין, בעדותו חזר בו מר סלוש מכל טענותיו נגד התובע. עדותו של מר סלוש הייתה במובהק בלתי מהימנה.


נוסיף, כי כלל לא הוכחה הטענה שעלתה בעלמא בסיכומי הנתבעת לפיה, עדותו האומללה של מר סלוש היא תוצאה של לחץ מצד התובע.

ט.
בנסיבות הללו לא ניתן לתת כל משקל לתלונתו של מר סלוש בנוגע לנהיגתו של התובע.

י.
בהתאם לנוהג שקיים אצל הנתבעת, עובד המעורב בתאונת דרכים נדרש לדווח על התאונה בה היה מעורב למח' הרכב ובמקביל להנהלת החשבונות. זו מטפלת באירוע תאונת הדרכים בהיבט הכספי מול חב' הביטוח ומול העובד.

אין חולק כי גם באותן חמש תאונות דרכים בהן היה התובע מעורב,
נמסר דיווח להנהלת החשבונות ולחב' הביטוח.

יא.
בנסיבות הללו בהן הייתה הנתבעת מודעת לתאונות הדרכים בהן היה התובע מעורב, אין היא יכולה לטעון היום כי התובע הסתיר את מעורבותו בתאונות הדרכים מפניה.

יב.
ניהול צי הרכב של הנתבעת נעשה תוך שימוש בתוכנה בשם "נצר". לתוכנה הוקלדו נתונים הנוגעים

לצי הרכב. בתוכנה קיימת אפשרות של מחיקה, בפרט כאשר הוקלד נתון שגוי; או רשומה מיותרת.


ראה:

עדותה של הגב' רחלי חבה, עמ' 39 לפרוטוקול מיום 13.11.05, שורות 23-22;

מכתבו של מר לאוניד קזצ'קוב מיום 11.11.03 המצורף לתצהיר העד, שם מוסבר כי למחיקת הרשומות (חוסר מספרים) יכולות להיות כמה סיבות, ביטול רשומה כמיותרת, ביטול רשומה כשגויה וביטול רשומה בכוונה.

יג.
יוצא מכאן, כי העובדה שנמחקו נתונים במסגרת תוכנת הנצר, אין בה
לכשעצמה כדי להטיל דופי בתובע עצמו; משנמצא כי נתונים שהוזנו למערכת, נמחקים בהתאם לצורך. יש להדגיש בהקשר זה, כי הנתבעת ועדיה לא הצביעו על רשומה שנמחקה, שיש בה כדי להשליך על התנהגותו של התובע.

10.
יוצא מכאן, כי כל שהוכח הוא אחריותו של התובע בשתי תאונות דרכים בהן היה מעורב לאורך פרק זמן קרוב ל-3 שנים בהן נהג כ-130,000 ק"מ. כל יתר האשמות המיוחסות לתובע על נהיגה פראית, הסתרת עובדות מהנתבעת ומחיקת רשומות ממערכת המחשוב שלא כדין - לא הוכחו.

11.
בסולם הענישה המשמעתי, פיטורים לכשעצמם הם
מהחמורים שבעונשים המשמעתיים. בנסיבות הללו הטענה כי ההתנהגות המיוחסת לתובע שהוכחה - מעורבות בשתי תאונות דרכים בהן היה אשם - איננה מצדיקה פיטורים ללא מתן הודעה מוקדמת, תוך שלילת פיצויי הפיטורים.

12.
אשר על כן, משפוטר התובע הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בסכום של 25,325 ₪ ולדמי הודעה מוקדמת בסכום של 6,200 ₪, אשר שיעורם כאמור אינם במחלוקת. כאמור אין חולק כי בנוסף לסכומים האמורים, זכאי התובע לתשלום בסכום של 4,258 ₪ המתייחס לרכיב התגמולים לביטוח המנהלים לתקופה שמינואר 2002 ועד דצמבר 2002, אשר הנתבעת אמורה הייתה להפריש לזכות התובע.

13.
כמצוין לעיל טענה הנתבעת טענת קיזוז. טענה המקבלת ביטוי במכתבה של הגב' ברנס מחודש דצמבר 2003.

14.
מהעדויות ששמענו בנוגע לטענת הקיזוז עולה כי:

א.
טענות הנתבעת על נזקים שגרם התובע לרכב שנמסר לשימושו כעובד כתוצאה מרשלנות - לא הוכחו כלל.


לעניין זה רק נציין, כי לא הובאה כל עדות אשר יכולה ללמד על אחריותו של התובע לנזק למערכת האי.בי. אס אשר את עלות תיקונו ביקשה הנתבעת לקזז מכל סכום שיפסק לתובע.


בהקשר זה יצוין, כי הנתבעת הביאה לעדות את הגב' ברנס אשר נשאלה והשיבה:


"ש.
נזק לרכב בגין רשלנות, על איזה רשלנות את מדברת?

ת.
למערכת האי.בי.אס. כאשר התובע קיבל את הרכב המערכת עבדה. אני יודעת שהתובע קיבל את הרכב וחתם שהכל תקין. שהוא החזיר את הרכב המערכת לא הייתה תקינה.

ש.
הוא קיבל את הרכב לפני שלוש שנים ומסר לך אותו לאחר שלוש שנים, יכולה להיות תקלה ברכב?

ת.
לא תקלה כזאת.

ש.
על סמך מה את אומרת זאת, את מכונאית?

ת.
לקחנו את הרכב למוסך וזה מה שהמוסך אמר שכדי לתקן את המערכת זה מה שעולה.
ש.
יש חבלה בזדון, ראית אותו מחבל, מישהו ראה אותו?
ת.
לא נסעתי את התובע. לא ראיתי.
ש.
דבר כזה יכול להיגרם מבלאי, רכב בשנה הראשונה הוא מתפקד טוב יותר מאשר לאחר שלוש שנים, ברכב שללך הייתה תקלה במערכת הבי.אי.אס.
ת.
לזה לא במומחיותי להעיד." עמ' 27 לפרוטוקול מיום 16.6.05, שורה 21 עד עמ' 28 שורה 5.

ב.
כך גם אין יסוד לטענת הקיזוז המתייחסת לשיפוי הנתבעת על הוצאות שנשאה לשחזור מערכת המחשוב; ומשלא הוכחה טענת הנתבעת על מחיקת נתונים מתוך מערכת המחשוב על ידי התובע, שלא כדין.


במאמר מוסגר נוסיף. שעה ששחזור מערכת המחשוב נעשה על ידי עובדי הנתבעת במהלך עבודתם השוטפת, לא היה מקום לטענת השיפוי הנטענת על בסיס תעריף של מומחה חיצוני, כפי שנעשה כאן.

ג.
כך גם אין כל בסיס לטענת הקיזוז המתייחסת להוצאת הרמקולים מהרכב שנמסר לרשות התובע; משלא נסתרה טענת התובע כי מדובר בציוד השייך לו ומשלא הוצגה חשבונית המעידה על תשלום למוסך בגין תיקון הרכב, בעקבות הוצאת הרמקולים.


ראה:

עדותה של הגב' רחל ברנס, עמ' 27 לפרוטוקול מיום 16.6.05, שורות 20-19.

ד.
כמצוין לעיל, לא הוכחה אשמתו של התובע בשלוש מתוך חמש תאונות הדרכים בהן היה מעורב.


אשר על כן ובהתאם לנוהגי הנתבעת, אין מקום לחייב את התובע בגובה ההשתתפות העצמית בו נשאה הנתבעת בשלוש תאונות אלה.


יוצא מכאן, כי הנתבעת הייתה רשאית לקזז את ההשתתפות העצמית בגין מעורבותו של התובע בשתיים מתוך תאונות הדרכים אשר בהן הודה כי נגרמו באשמתו. תאונות מחודש מחודש נובמבר 2001 ומחודש יוני 2002 בהן חוייבה הנתבעת בהשתתפות עצמית בסכום של 1,609 ₪ ובסכום של 1,530 ₪; בהתאמה.


ראה:

לעניין הודאתו של התובע בתאונות הדרכים מחודש נובמבר 2001 עדות התובע עמ' 7 לפרוטוקול מיום 10.4.05 שורה 25 ואילך;
לעניין הודאתו של התובע בתאונות הדרכים ומחודש יוני 2002, עדות התובע עמ' 8 לפרוטוקול מיום 10.4.05 שורה 18 ואילך;
לעניין הסכומים אותם רשאית הנתבעת לקזז, ראה נספח ז'.1 לתצהירה של הגב' ברנס המתייחס לתאריך התאונה וגובה ההשתתפות העצמית.

ה.
מהמקובץ עולה, כי על בסיס טענת הקיזוז זכאית הנתבעת לקזז סכום בסך של 3,139 ₪ בלבד.

15.
מכל האמור לעיל עולה כי:

א.
בעקבות פיטוריו היה התובע זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ולתשלום בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח המנהלים בסכום כולל של 35,783 ₪.

ב.
מסכום זה רשאית הייתה הנתבעת לקזז את שיעור ההשתתפות העצמית בתאונות הדרכים בהן היה מעורב התובע בסך של 3,139 ₪.

ג.
כמצוין לעיל, לאחר פיטורי התובע ובעקבות פיטוריו שילמה הנתבעת סכום בסך של 6,788 ₪.

ד.
אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע את היתרה הנותרת לאחר קיזוז נזקי ההשתתפות העצמית והסכום ששילמה לתובע בעקבות פיטוריו בסך של 25,856 ₪; בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.12.03.

16.
סוף דבר, התביעה מתקבלת. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכום בסך של 25,856 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.03.


כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין.


הסכומים כאמור לעיל ישולמו לתובע, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעת.

17.
הערעור על

פסק דין
זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.


פסק הדין ניתן במותב חסר משהוזמן נציג מעבידים ולא התייצב.

ניתן היום ב' בסיון, תשס"ו (29 במאי 2006) בהעדר הצדדים.


________________________
____________________

נציג עובדים - א. עבדה

השופט - משה
טוינה
001163/04עב 734 נורית רזניק







עב בית דין אזורי לעבודה 1163/04 איצקוביץ שמוליק נ' איזוטופ בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/05/2006)