פסקי דין על אליהו שלום | פסקי דין על עירית רמלה

4966/06 בשא     28/08/2006




בשא 4966/06 אליהו שלום נ' עירית רמלה




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
בש"א 004966/06

בתיק עיקרי: עב
002211/05

בפני
:
כב' הרשמת דגית ויסמן


28/08/2006





בעניין
:
אליהו שלום
יו"ר ועד עובדי עירית רמלה



ע"י ב"כ עו"ד שגיא רובין
התובע (המבקש)


נ
ג
ד




עירית רמלה




ע"י ב"כ עו"ד לפידור

הסתדרות המעו"ף
ע"י ב"כ עו"ד סטולר
הנתבעת (המשיבה)

מתייצבת בהליך



החלטה

1.
בפני
בקשה לביטול

פסק דין
מיום 27.3.06.

2.
להלן השתלשלות העניינים, שקדמה להגשת הבקשה -

א.
ביום 9.1.05 הוגשה תביעה, על ידי מר אליהו שלום
, יו"ר ועד עובדי עירית רמלה
, ועד עובדי עירית רמלה
ע"י נציג הסתדרות המעו"ף בשם עובדי העיריה (להלן: התובעים). מדובר בתביעה לשכר מולן ולפיצויי הלנת שכר.


התובעים היו מיוצגים במועד הגשת התביעה על ידי עו"ד רובין שגיא.

ב.
ביום 25.12.05 דחה בית הדין בקשה לסילוק על הסף שהגישה המשיבה (הנתבעת), וקבע -

"נראה כי ביה"ד הארצי לעבודה כבר אמר למעשה את דברו ביחס לייצוג עובדי העיריה ע"י ועד העובדים בעניין אבלין דהן נ' עירית לוד ומשכך דין הטענה של העיריה בעניין זה להידחות. מעבר לכך, אפילו היה ממש בטענת המבקשת במסגרת הבקשה לדחות על הסף הרי שלאור מדיניותו של ביה"ד ביחס לבקשות בגין דא היה מקום לכל היותר להורות על צירוף ההסתדרות ולא על מחיקת התביעה או דחייתה. אי לכך הבקשה לדחיה על הסף נדחית".

ג.
ביום 21.3.06 הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית התביעה. בכותרת הבקשה צוין כי התובעים הינם כמפורט בתביעה (כפי שפורט גם בסעיף א' לעיל) והתובעים יוצגו על ידי עו"ד ניצן בן גיא ממשרד אהרונסון, שר, אבולעפיה אמודאי.


בהתאם להסכמת הצדדים, ביום 27.3.06, ניתן

פסק דין
הדוחה את התביעה ללא צו להוצאות. זהו פסק הדין נשוא הבקשה שלפני.

ד.
ביום 26.3.06 הוגשה על ידי עו"ד שגיא רובין
תגובה לבקשת הנתבעת לסגירת התיק.

ה.
ביום 27.3.06 ניתנה החלטה לפיה "לתיק בית הדין הוגשה הודעה מוסכמת בדבר דחיית התביעה ועל כן ההודעה אינה ברורה. ממילא, משהתביעה נדחתה בהסכמה, סיים בית הדין את מלאכתו." [ההדגשה במקור – ד.ו.]

ו.
עוד באותו היום הוגשה הבקשה שבפני
, לביטול פסק הדין מיום 27.3.06.

3.
הנימוק לביטול פסק הדין הינו הטענה כי לא היתה הסכמה של עו"ד שגיא רובין
לדחיית התביעה.

המשיבה השיבה כי ההסכמה שהושגה מבוססת על הסכם שנחתם בין ההסתדרות, המשיבה ומרכז השלטון המקומי, במסגרתו הוסכם כי ועד העובדים וההסתדרות מוותרים על תביעת הלנת שכר בגין התקופה הקודמת להסכם, וכי עו"ד ניצן בן גיא הודיעה לב"כ המשיבה כי משרדם מייצג גם את התובעים בתיק זה.

4.
לאור האמור בתגובת המשיבה, נדרשה תגובת עו"ד ניצן בן גיא, וזאת לאור אי הבהירות בנושא עוה"ד המייצג את התובעים בהליך זה.

חלף התגובה שנדרשה, הומצאה לתיק בית הדין הודעת הבהרה מטעם הסתדרות המעו"ף, המיוצגת על ידי עו"ד סטולר. בהודעה זו נכתב כי הסתדרות המעו"ף אינה צד להליך. הסתדרות המעו"ף אישרה את החתימה על ההסכם ואת תוכנו ועמדתה הינה כי הויתור שנזכר בהסכם הינו רק על התביעה כארגון עובדים ולא של העובדים כפרטים, ובודאי לא ויתור על זכות כלשהי של העובדים. עוד נאמר כי במידה שהתביעה היא תביעתם של הסתדרות המעו"ף או ועד העובדים, דינה להימחק על פי ההסכמה שניתנה, ולעניין זה התבקש תיקון של פסק הדין והוספת הבהרה.

5.
ביום 24.7.06 התייצבו כל הצדדים לדיון בבקשה וחזרו על עמדותיהם, כפי שכבר הובעו בכתב.

6.
נקודת המוצא לבחינת טענות הצדדים, הינה כי פסק הדין שביטולו מבוקש כעת הינו

פסק דין
שנתן תוקף להסכמת הצדדים. העובדה כי ייצוג התובעים הועבר מעו"ד זה או אחר, אינה מעלה או מורידה לעניין נפקותו של פסק הדין שניתן או הסכמת הצדדים לגופו של עניין.

גם האבחנה שמנסים הצדדים לערוך בין התובעים, כועד עובדים המייצג קבוצת עובדים, ובין התובעים כקבוצה של עובדים אינדיבידואליים, לא יכולה לשמש נימוק לביטול פסק הדין. זאת מאחר שמעיון בכתבי הטענות בתיק העיקרי וכן מהבקשה שהגישה המשיבה לביטול פסק הדין, עולה כי שני הצדדים ראו את ההליך כהליך "מעין קיבוצי" שהוגש על ידי ועד העובדים בשם כל העובדים בעיריה. הא ראיה – אחד הנימוקים בבקשה לסילוק התביעה על הסף היה הטענה כי ועד אינו מוסמך לייצג קבוצת עובדים בתביעות להלנת שכר. גם התובעים טענו זאת בדיון שהתקיים ביום 3.7.05; כך טען ב"כ התובעים: "...ועד גוף מייצג לצורך תביעות הלנה."

לכל אלה יש להוסיף, כי על פי חוקת ההסתדרות, ועד העובדים הינו אורגן של ההסתדרות והוא כפוף להחלטותיה. אם ההסתדרות הגיעה להסכמה עם המעביד, יש לתת לה תוקף ולכן לא מצאתי פסול בעובדה כי ההודעה המוסכמת ניתנה על ידי ב"כ הסתדרות המעו"ף ולא על ידי התובעים עצמם. מעבר לכך, בכותרת ההודעה המוסכמת, עליה חתמה עו"ד ניצן בן גיא כב"כ התובעים, צויין במפורש כי התובעים הינם ועד העובדים ולא הסתדרות המעו"ף, היינו ההסכמה לדחיית התביעה ניתנה על ידי התובעים ולא רק על ידי הסתדרות המעו"ף.

7.
לסיכום האמור עד כה – התביעה להלנת שכר הוגשה על ידי ועד העובדים, שהוא אורגן של הסתדרות המעו"ף, בהליך מעין קיבוצי. בנסיבות העניין, כאשר הושגה הסכמה לגופו של עניין עם הסתדרות המעו"ף, ובמיוחד כאשר בשלב הגשת הבקשה המוסכמת, עו"ד

ניצן בן גיא ייצגה הן את התובעים והן את הסתדרות המעו"ף, העובדה כי התובעים היו מיוצגים בתחילת ההליך על ידי עו"ד אחר, אינה מהווה נימוק לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכמת הצדדים.

8.
מכאן לבקשת הסתדרות המעו"ף כי תנתן הבהרה לפסק הדין - לאחר שניתן

פסק דין
, ניתן לתקנו רק אם נפלה בו טעות סופר. הבקשה להבהיר את פסק הדין חורגת משמעותית מהגדרת "טעות סופר" או "פליטת קולמוס", לכן לא ניתן להעתר לה. למעלה מהצריך אציין, כי הנימוקים לדחיית הבקשה, אשר פורטו בהחלטתי מבהירים כי הליך זה היה הליך מעין קיבוצי ולא אוסף של תביעות אינדיבידואליות.

9.
סוף דבר – הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
כיוון שמדובר בהליך מעין קיבוצי שעניינו הלנת שכר עובדים, אין צו להוצאות.


ניתנה היום ד' באלול, תשס"ו (28 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.



דגית ויסמן
, רשמת








בשא בית דין אזורי לעבודה 4966/06 אליהו שלום נ' עירית רמלה (פורסם ב-ֽ 28/08/2006)