Google

הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים - עיריית ירושלים , החב' לפיתוח מזרח י-ם בע"מ , donhead services s.a.

פסקי דין על הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים | פסקי דין על עיריית ירושלים | פסקי דין על החב' לפיתוח מזרח י-ם | פסקי דין על donhead services s.a. |

9053/08 בשא     29/06/2008




בשא 9053/08 הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' עיריית ירושלים , החב' לפיתוח מזרח י-ם בע"מ , donhead services s.a.




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא009053/08


בפני
:
כב' השופט מ. בן-עטר
תאריך:
30/06/2008



בענין
:
הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים



ע"י ב"כ עו"ד
מוגרבי אחמד

המבקשת

נ
ג
ד


1. עיריית ירושלים

2. החב' לפיתוח מזרח י-ם בע"מ
3.

donhead services s.a.
(חברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים)


ע"י ב"כ עו"ד

1 . טויב אירינה

2 . כוחי ניסן
3. שרף זאב


המשיבות

החלטה


1.
הבקשה שבפני
נוגעת לצו שהוציא ראש עיריית ירושלים
ביום 26/02/07 לפי חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים) התשמ"ז-1987 (להלן – החוק), לשימוש ארעי בחלקות שפורטו בצו, ובין היתר חלקה 39 בגוש 30125 (להלן – החלקה), הנמצאת בשכונת סילוואן בירושלים, כמגרשי חניה (להלן – הצו) (העתק מהצו צורף לבקשה כנספח א').

2.
לאחרונה החלו עבודות בחלקה לשם הכשרתה ובעקבות כך פנתה המבקשת, הבעלים הרשומים של המגרש, בבקשה דנן בה ביקשה צו מניעה זמני למניעת כניסה לחלקה, תפיסת חזקה בה וביצוע עבודות בה. הבקשה הוגשה נגד המשיבות 1 ו-2 וביום 16/06/08 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.

3.
ביום 22/06/08 התקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים.

לטענת המשיבה 3, ביום 31/08/04 נכרת בינה לבין המבקשת חוזה, לפיו התחייבה המבקשת להחכיר לה את החלקה לתקופה של 99 שנה החל מיום חתימת החוזה (להלן – חוזה החכירה). בדיון שהתקיים ביום 22/06/08 צורפה המשיבה 3 כמשיבה נוספת, זאת לבקשתה ולבקשת המשיבה 2 ובהסכמת כל הצדדים.


הצדדים הסכימו כי לא תיערכה חקירות נגדיות של מצהירים וכי יוגשו סיכומים על בסיס החומר שבתיק, ואלה הוגשו בינתיים.

4.
בטרם נחל בדיון בבקשה לגופה ראוי לעמוד על הוראותיו המכרזיות של החוק: לפי סעיף 5 לחוק, רשאית הרשות (עיריה או מועצה מקומית) לצוות על שימוש זמני במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי; "מגרש ריק" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"מגרש שאין עליו בניה למעט גדר, ושאינו משמש בפועל למטרה שלמענה מותר להשתמש במגרש על פי תכנית בת תוקף או על פי היתר"; תוקפו של הצו הוא לחמש שנים והוא ניתן להארכה על ידי הוצאת צו חדש (סעיף 8 לחוק); מי שרואה עצמו נפגע על ידי הצו רשאי, תוך 30 יום מיום קבלתו, לערור עליו לפני בית המשפט לעניינים מקומיים (סעיף 9 לחוק); אין במתן הצו כדי למנוע מבעל המגרש לקבל היתר לבניה על המגרש ו/או לשימוש בו בהתאם להוראת חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, ואם ניתן היתר כאמור, יתבטל הצו בשטח לגביו ניתן ההיתר (סעיף 10 לחוק); הגדרת "בעל" בסעיף 1 לחוק היא "לרבות מחזיק, כמשמעותם בסעיף 1 לפקודת העיריות"; משניתן צו, ירשה בעל המגרש לציבור לחנות כלי רכב במגרש ללא תשלום, אולם הוצאות הכשרת המגרש לצרכי חניה והחזקתו התקינה תחולנה על הרשות (סעיף 5 לחוק); סעיף 6 לחוק מכיל מנגנון המאפשר לבעל המגרש להשתמש במגרש כמגרש חניה פרטי (המוגדר בסעיף 1 לחוק כ"מגרש המשמש לחניה לבעליו, למוזמנים וכן לציבור הרחב תמורת תשלום לבעל המגרש").

מאחר ובקשתו של המבקשת נסמכת על הזכויות הניתנות לפי סעיף 6 לחוק, נביא את הוראות הסעיף במלואן וכלשונן:

"6. (א) מי שנצטווה כאמור בסעיף 5, ימלא אחר הצו, אולם רשאי הוא בהודעה שתימסר לראש הרשות תוך ששים ימים ממועד קבלת ההודעה, להודיע כי ישתמש במגרש כמגרש חניה פרטי ויראו הודעה זו כבקשה לרשיון לניהול מגרש חניה פרטי, לפי כל דין.

(ב) רשות שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תאשר לבעל המגרש כי הוא רשאי לנהל מגרש חניה פרטי על המגרש ויראו אישור זה כרשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים), ולפי כל חוק עזר המחייב היתר לניהול מגרש חניה; לאישור כאמור רשאית הרשות לצרף תנאים לניהול המגרש ויראו תנאים אלה כתנאים לרשיון לפי סעיף 7(א) לחוק רישוי עסקים ותחול עליהם זכות הערעור לפי סעיף 7(ה), (ו) ו-(ז) לחוק האמור.

(ג) ניתן אישור כאמור בסעיף קטן (ב) והוחל, תוך ששים ימים מיום מתן האישור, בשימוש בפועל במגרש כמגרש חניה, לא יראו עוד את המגרש כמגרש ריק, כל עוד המגרש משמש כמגרש חניה פרטי, אולם לא יפסיק אדם את השימוש במגרש כאמור כמגרש חניה פרטי אלא לאחר שהודיע על כך לראש הרשות, או לאחר שקיבל היתר לגבי המגרש כולו או רובו.

(ד) הזכות כאמור בסעיף קטן (א), תעמוד לבעל המגרש גם לאחר תום ששים ימים ממועד קבלת ההודעה, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שנתן את ההודעה לראש הרשות ששים ימים לפחות לפני מועד תחילת השימוש במגרש כמגרש חניה פרטי והחזיר לרשות את ההוצאות שהוציאה להכשרת המגרש כמגרש חניה ציבורי".

5.
המבקשת, אשר לא הגישה ערר לפי סעיף 9 לחוק, אינה חולקת, הלכה למעשה, על תוקף הצו. כפי שכבר צוין לעיל, נסמכת בקשתה של המבקשת על הוראות סעיף 6 לחוק ועל רצונה להפעיל בחלקה מגרש חניה פרטי, כהגדרתו בחוק, כפי שהודיעה לראש העיר במכתב מיום 13/06/08 (נספח ב' לבקשה). כמו כן, טוענת המבקשת כי בשלב זה מבקשות המשיבות 1 ו-2 להשתמש בחלקה, לאחר הכשרתה, כשטח התארגנות לכלי עבודה וציוד כבד המשמשים את המשיבה 2 בפרויקט אחר באזור, תכלית שהיא זרה לצו לשימוש ארעי לפי החוק. כן טוענת המבקשת כי הסכסוך בין המבקשת למשיבה 3 בנוגע לזכויות בחלקה אינו רלבנטי לבקשה ואינו יכול למנוע מתן הסעד הזמני המבוקש למבקשת.

6.
למעשה, אין חולק כי המשיבה 2 אכן מתכוונת להשתמש בחלקה, בשלב ראשון, כשטח התארגנות וחניון לציוד כבד, שיועסק בהכשרת החלקה והחלקות השכנות כמגרשי חניה ובביצוע העבודות לשדרוג התשתיות במסגרת כביש מעלה סילוואן – עיר דוד, והדבר אף עולה מפורשות מהסכם שנחתם בין המשיבה 2 לבין המשיבה 3 (נספח ג' לבקשת המשיבה 3 לצירופה כמשיבה – בש"א 9209/08).

7.
על פני הדברים, שימוש בחלקה כשטח התארגנות או חניון בהקשר של עבודות אחרות המבוצעות באזור חורג מהשימוש המותר לפי הצו. אף שהמבקשת זכאית לצו מניעה זמני שימנע את הדבר, כפי שיובהר בהמשך, בקשתה של המבקשת אינה מצטמצמת לכך, והצו הזמני המבוקש על ידה מיועד למנוע גם הכשרת החלקה לשימוש כמגרש חניה ציבורי וגם שימוש בחלקה כמגרש חניה ציבורי.

8.
באשר לרצון המבקשת למנוע הכשרת החלקה על ידי המשיבות 1 ו-2, או מי מטעמן, כמגרש חניה ציבורי ושימוש בה כמגרש כאמור, טוענות המשיבות כי אין המבקשת זכאית להפעיל זכות לפי סעיף 6 לחוק בעת הזו, ומכל מקום אין היא יכולה לעשות כן, לאור חוזה החכירה.

9.
אינני מקבל את טענת המבקשת כי אין נפקות לסכסוך בינה לבין המשיבה 3 בנוגע לזכויות בחלקה. דווקא קיומו של סכסוך זה מביא אותי למסקנה, כי אין מקום למתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבות 1 ו-2 להכשיר את החלקה כמגרש חניה ציבורי או להשתמש בה לתכלית זו, זאת מהטעמים דלהלן:

א.
התנאי הראשוני והבסיסי למתן סעד זמני הוא כי בית המשפט שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 – להלן: "התקנות").

ב.
לפי ההגדרה בסעיף 1 לחוק, "בעל" מגרש כולל גם המחזיק בו, וההגדרה מפנה להגדרות "בעל" ו-"מחזיק" בסעיף 1 לפקודת העיריות [נוסח חדש] לשם יציקת תוכן למושגים אלה. ההגדרות של "בעל" ו-"מחזיק" בפקודת העיריות הינן רחבות, ובהחלט ייתכן מצב לפיו מספר גורמים, שכל אחד מהם הוא בעל זכות שונה בנכס, ייכללו, כולם, בהגדרת "בעל" בסעיף 1 לחוק. כשהמצב אכן כך, ההכרעה בשאלה, מי מבין הגורמים האמורים רשאים להפעיל את הזכות לפי סעיף 6 לחוק, תיגזר מטיב הזכויות של כל אחד מהגורמים בנכס. הגורם המחזיק בזכויות הדרושות על מנת להפעיל מגרש חניה פרטי במגרש, הוא הוא אשר ייחשב לבעל המגרש לצורך סעיף 6 לחוק, והוא זה אשר יהיה רשאי להפעיל את זכות בעל המגרש לפי סעיף 6 לחוק (ניתן להקיש בענין זה מר"ע 422/85 חברת בתי גן להשכרה בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד לט(3) 341, בו נקבע כי שעה שקיימים מספר גורמים הנכללים בהגדרת "מחזיק" לפי סעיף 1 לפקודת העיריות, הגורם בעל הזיקה הקרובה ביותר אל הנכס הוא הוא אשר נחשב למחזיק).

ג.
אין ספק כי אם חוזה החכירה תקף, המשיבה 3, ולא המבקשת, היא למעשה "בעל" החלקה לצורך הפעלת הזכויות המוקנות לפי סעיף 6 לחוק. די להפנות בענין זה לאמור בסעיף 14 לחוזה החכירה (צורף כנספח ב' לבקשה בבש"א 9209/08), ובייחוד לס"ק 1 שבו, המקנה למשיבה 3 את הזכות להשתמש בחלקה לכל שימוש ולכל השימושים, וכן לס"ק 9 שבו, המקנה למשיבה 3 את הזכות לנצל את כל הזכויות בחלקה, כאילו היא הבעלים, למעט הזכות למכור או למשכן את זכות הבעלות.

ד.
לענין המחלוקת הנטושה בין המבקשת למשיבה 3 בענין תוקף חוזה החכירה, אין בסיס בשלב זה להעדפת טענות האחת על פני טענות משנתה.

ה.
במציאות זו, אין המבקשת מצליחה לבסס זכות לכאורה המאפשרת לה למנוע את מימוש הצו, ולא מתקיים התנאי הראשוני והבסיסי למתן סעד זמני. כאמור, מסתמכת המבקשת על הוראות סעיף 6 לחוק, המאפשר לבעל המגרש להפעיל במקום מגרש חניה פרטי, אך הוראה זו תוכל להועיל לה רק אם היא ה"בעל" כהגדרתו בחוק, וניתן יהיה לומר זאת רק אם ייקבע כי חוזה החכירה אינו תקף, דבר שלא ניתן לקבוע בשלב זה, אפילו לכאורה.

10.
נקודת מבט ונקודת מוצא אחרות מובילות אף הן לאותה תוצאה: נוכח המחלוקת הנטושה בין המבקשת לבין המשיבה 3 בנוגע לתוקף חוזה החכירה, מתחייבת, ביחסים שביניהם, שמירת המצב הקיים, דהיינו מציאות שבה אף אחת מהן לא תוכל לבצע פעולות בחלקה או בקשר אליה ללא הסכמת האחרת; במציאות זו לא תוכל המבקשת, נוכח התנגדות המשיבה 3, לבצע את העבודות הדרושות להכשרת החלקה לשימוש כמגרש חניה פרטי או להשתמש בחלקה כמגרש חניה פרטי (ובאותה מידה, לא תוכל המשיבה 3 לעשות כן, נוכח התנגדות המבקשת לכך); המחלוקת שבין המבקשת למשיבה 3 מנטרלת אפשרות של פעולה חד צדדית של מי מהן לבדה, ובהעדר אפשרות של מי מהן להשתמש בחלקה כעת כמגרש חניה פרטי, לא ניתן למנוע מהמשיבות 1 ו-2 לממש את הצו או לעכב את מימושו.


נוכח המחלוקת הנטושה בין המבקשת והמשיבה 3, ניתן היה למנוע את מימוש הצו, או לעכב את מימושו, בהסתמך על הוראות סעיף 6 לחוק (בהנחה שאכן ניתן להפעיל את הזכות לפי סעיף 6 לחוק בשלב זה, חרף טענות המשיבות בענין זה) רק אם היתה קיימת הסכמה בין המבקשת והמשיבה 3 בענין זה, אך לא קיימת הסכמה כאמור.

11.
לאור האמור לעיל, אין צורך להתייחס לטענות המשיבות, לפיהן אף לולא המחלוקת בענין הזכויות בחלקה, לא יכלה המבקשת לממש כעת זכות לפי סעיף 6 לחוק. עם זאת, אציין, במאמר מוסגר, כי על פני הדברים אני נוטה לקבל את עמדת המבקשת כי ניתן גם ניתן להפעיל את הזכות לפי סעיף 6 לחוק בעיתוי הנוכחי. הלכה למעשה, מאפשר סעיף
6(ד) לחוק לבעל המגרש לממש כמעט בכל מועד נתון את זכותו להודיע כי ישתמש במגרש כמגרש חניה פרטי. כל אשר נדרש בעל המגרש לעשות בהקשר זה הוא למסור את ההודעה לפחות 60 יום לפני תחילת השימוש במגרש כמגרש חניה פרטי ולהשיב לרשות את ההוצאות שהוציאה להכשרת המגרש כמגרש חניה ציבורי. ניתן להוסיף כי נראה כי התנאי האחרון (החזרת ההוצאות שהרשות הוציאה על הכשרת המגרש כמגרש חניה ציבורי) אינו רלבנטי כשהודעת בעל המגרש נמסרת בטרם החלו ביצוע העבודות להכשרת המגרש כמגרש חניה ציבורי. אולם, אין צורך להכריע סופית בענין, שכן נוכח המחלוקת שבין המבקשת לבין המשיבה 3 בנוגע לזכויות בחלקה, נמנעת מהמבקשת האפשרות להודיע הודעה כאמור לפי סעיף 6 לחוק או לבצע את הטעון ביצוע בהתאם להודעה כאמור.

12.
פני הדברים שונים, ככל שהמדובר בשימוש בחלקה כשטח התארגנות וחניון לכלי עבודה בהקשר של ביצוע עבודות אחרות באזור. החוק אינו מאפשר הוצאת צו לתכלית זו או שימוש למטרה זו בחלקה שלגביה ניתן צו לשימוש ארעי. לפי סעיף 5 לחוק, צו לשימוש ארעי מחייב את בעל המגרש להרשות לציבור להחנות כלי רכב במגרש ללא תשלום, ולא מעבר לכך. הוא אינו מחויב להסכים לשימוש במגרש לכל תכלית אחרת, ואף הרשות אינה רשאית, תחת כסות צו לשימוש ארעי לפי החוק, להשתמש במגרש למטרה אחרת. הסכמתה של המשיבה 3 כי ייעשה שימוש בחלקה למטרה זו (הסכמה אשר קיבלה ביטוי בהסכם בין המשיבה 3 למשיבה 2, שצורף כנספח ב' לתגובת המשיבה 2) לא תועיל למשיבות נוכח המחלוקת בין המבקשת והמשיבה 3 בנושא הזכויות בחלקה. כשם שמחלוקת זו מונעת מהמבקשת להכשיר את החלקה ולהשתמש בה כמגרש חניה פרטי, כך היא מונעת מהמשיבה 3 או מי מטעמה (ובכלל זה – המשיבה 2 הפועלת מכוח ההסכמה עם המשיבה 3), להשתמש בחלקה כשטח התארגנות מבלי שהמבקשת תסכים לכך. כפי שכבר נאמר, המחלוקת בין המבקשת למשיבה 3 בנוגע לזכויות בחלקה מונעת מכל אחת מהן לפעול לשינוי המצב הקיים בחלקה ללא הסכמתה של האחרת.

13.
חשוב להדגיש, כי אף שהמשיבה 3 הסכימה לשימוש בחלקה על ידי המשיבות 1 ו-2 כמגרש חניה ציבורי, לא הסכמה זו מונעת מהמבקשת להשתמש בחלקה כמגרש חניה פרטי או מסכלת את בקשת המבקשת למתן צו המניעה הזמני, שימנע מהמשיבות 1 ו-2 להכשיר את החלקה למגרש חניה ציבורי ולהשתמש בה למטרה זו. המציאות שנוצרה נוכח המחלוקת בין המבקשת והמשיבה 3 בענין הזכויות בחלקה, המחייבת, ביחסים שביניהן, שמירה על המצב הקיים עד להכרעה בזכויות, היא היא אשר מונעת את הדבר, ובנגזר מכך מסכלת את בקשת המבקשת לסעד זמני, ככל שהבקשה נועדה למנוע הכשרת החלקה כמגרש חניה ציבורי ושימוש בחלקה למטרות המתיישבות עם הצו לשימוש ארעי.

14.
אף שהצדדים העלו טענות גם לענין מאזן הנוחות, בנסיבות המקרה דנן, אין משקל של ממש לשיקולים אלה. מחד, אין בשיקולים אלה כדי לאפשר למבקשת לבצע פעולות בחלקה או להשתמש בחלקה, תוך שינוי המצב הקיים, שלא בהסכמת המשיבה 3. מאידך, אין בשיקולים אלה כדי לאפשר שימוש בחלקה לצורך תכליות שעל פני הדברים אינם מתיישבים עם הצו. השיקול הקובע והמכריע במקרה דנן הוא הזכות הלכאורה (או העדרה). עם זאת, אציין, למעלה מן הצורך, כי בכל מקרה לא נראה כי אי-מתן הצו בהיקף המבוקש על ידי המבקשת יסב למבקשת נזק בלתי הפיך שאינו נתון לפיצוי בכסף. לעומת זאת, נראה כי עיכוב מימוש תכלית החוק והצו, דהיינו מניעת שימוש בחלקה לצרכי חניה עד להכרעה בתיק העיקרי, יפגע ברווחת הציבור בכלל, ובתושבי השכונה בפרט, והנזק שייגרם בעקבות כך אינו ניתן למדידה בכסף או לפיצוי כספי. אף אם ייקבע בסופו של דבר כי חוזה החכירה אינו תקף, תוכל המבקשת להודיע אז כי תשתמש בחלקה כמגרש חניה פרטי ולהפעיל בחלקה מגרש חניה כאמור, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק.



15.
לאור כל האמור לעיל, אין מקום למתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבות 1 ו-2 לממש את הצו (הצו מיום 26/02/07 שהוצא על ידי ראש העיר בהתאם לחוק) ויש להסתפק בצו המונע ביצוע פעולות בחלקה ו/או שימוש בחלקה למטרות שאינן מתיישבות עם הצו. בהתאם לכך, הצו הזמני שניתן ביום 16/06/08 מבוטל, ותחתיו אני מצווה על המשיבות 1 ו-2 להימנע מלבצע בחלקה פעולה כלשהי, שאינה מתיישבת עם תכלית הצו, ולהימנע מלהשתמש בחלקה שימוש כלשהו החורג מהשימושים המותרים לפי הצו. לאור התוצאה, לפיה נותר צו זמני, אך בהיקף מצומצם יותר, אין צו להוצאות בשלב זה, והוצאות ההליך תישקלנה במסגרת ההוצאות שתיפסקנה בפסק הדין בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ו בסיון תשס"ח (29 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מההחלטה לב"כ הצדדים

בפקס

.





מוריס בן-עטר, שופט


ציפי.ח.







בשא בית משפט שלום 9053/08 הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' עיריית ירושלים , החב' לפיתוח מזרח י-ם בע"מ , donhead services s.a. (פורסם ב-ֽ 29/06/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים