פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על אבי לוי
2702/08 בל 30/06/2008
בל 2702/08 המוסד לביטוח לאומי נ' אבי לוי
בעניין:
1
בתי הדין לעבודה
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו
בל 002702/08
בפני
:
כב' השופטת ורדה סאמט
תאריך:
30/06/2008
המוסד לביטוח לאומי
בעניין
:
המערער
נ
ג
ד
אבי לוי
המשיב
פ ס ק
- ד י ן
1.
בפני
ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 26/3/08 אשר קבעה כי יש להגדיל את נכותו של המשיב ברבע לפי תקנה 15.
2.
בתאריך 6/12/04 נפגע המשיב, במהלך עבודתו כשליח ונחבל, בין היתר, בברך ימין.
3.
הועדה העניקה למערער 15% נכות צמיתה על פי פריט 48(ד)ה
iii
–
iv
.
4.
הוועדה הגדילה את שיעור הנכות, לפי תקנה 15, ברבע (3.75%)
וקבעה דרגת נכות צמיתה בשיעור של 18.75%.
הוועדה נימקה קביעתה זו כדלקמן:
"הוועדה עיינה בדו"ח ירידה בהכנסות מ-21/2/08 לפיה קיימת ירידה בהכנסות בשיעור של 18%.
הוועדה הגיעה למסקנה שהיות ומדובר בקרע מלא ב-
pcl
והיות והנבדק עובד כמחסנאי (אמנם בישיבה)... והיות ויש ירידה בהכנסות בשיעור של 18% יש מקום למתן רבע תקנה 15
".
5.
לטענת ב"כ המערער, ירידה של כ-18% בהכנסות המשיב אינה "ירידה ניכרת" כנדרש על פי תקנה 15 ועל כן לא היה מקום להגדלת נכותו של המשיב לפי תקנה זו.
6.
לטענת ב"כ המשיב, הוועדה מוסמכת להפעיל את תקנה 15 גם במקרים של ירידה בהכנסות של פחות מ-20%. הוועדה סברה, כי על אף שמדובר בירידה בשיעור של 18%, יש מקום להפעלת תקנה 15 לאור ההשלכה התפקודית של נכותו של המשיב במצורף לירידה בהכנסות.
דיון והכרעה
7.
תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשל"ז – 1956 (להלן: "תקנה 15"), קובעת לענייננו כדלקמן:
"(א)
.......
(ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.
....... "
8.
השאלה הניצבת בבסיס המחלוקת נשוא ערעור זה, הינה האם יש לראות בירידה של 18% בהכנסות המשיב , עקב פגיעתו, כ"ירידה ניכרת" כהגדרתה על פי תקנה 15.
9.
מפרוטוקול הועדה עולה כי בהחלטתה להפעיל את תקנה 15 שקלה הועדה, בין היתר, את חומרת פגיעתו של המשיב, מקצועו הקודם, דרישות עבודתו הנוכחית כמחסנאי והירידה בהכנסותיו. בכך פעלה הועדה על פי סמכותה ובהתאם לקריטריונים שהותוו בתקנה 15(ב).
10.
בניגוד לעמדת ב"כ המערער, אינני מוצאת טעות משפטית בהחלטת הועדה לפיה בנסיבות העניין יש מקום לראות בירידה של 18% בהכנסות המערער כירידה ניכרת לצורך הפעלת תקנה 15.
בתקנה 15 עצמה לא נקבע שיעור מינימלי של ירידה בהכנסות אשר יש לראותה כ"ירידה ניכרת", ומכאן כי הקביעה האם חלה ירידה ניכרת בהכנסות הנפגע מצויה בסמכות הועדה ובהתאם לשיקול דעתה.
פסק דינו של בית הדין הארצי במא/01-240 דוד גולדה נ' המוסד לביטוח לאומי
(לא פורסם), אליו מפנה ב"כ המערער, ניתן בשנת 1983, טרם תיקונה של
תקנה 15(ב) בשנת 2000. לפני התיקון היו שתי הדרישות שבתקנה 15(ב) ("לא מסוגל לחזור לעבודתו" ו"ירידה ניכרת בהכנסות") דרישות חלופיות ולא מצטברות, כך שלמעשה לאחר התיקון צומצם היקף תחולתה של תקנה 15.
11.
הפרשנות שהעניקה הפסיקה ללשון התקנה לפני התיקון, אינה בהכרח הפרשנות שיש לנקוט בה לגבי הוראות התקנה בנוסחן הנוכחי. על פי לשון התקנה לפני התיקון, ניתן היה להפעיל את תקנה 15 אך בשל ירידה ניכרת בהכנסות הנפגע, ללא קשר למקצועו או למסוגלתו לשוב לעבודתו, ומשכך היה מקום "להחמיר" בדרישות לעניין הירידה בהכנסות. אולם כיום, לשונה של התקנה מחייבת כי בנוסף לירידה הניכרת בהכנסות הנפגע, תתחשב הועדה במקצועו וביכולתו לשוב לעיסוקו. לאור האמור יש מקום להגמיש את הדרישות לעניין הירידה הניכרת בהכנסות הנפגע, על פי שיקול דעתה של הועדה, בשים לב לנסיבות ולנתונים הנוספים.
זאת בין הייתר נוכח תכליתה של תקנה 15, אשר "נועדה להסיט את אלומת אורו של הזרקור מן הנכות אל הנכה, מן הנזק השווה לכל גוף, לאותו ניזוק הטוען לנזק מיוחד. לשון אחר – מן האובייקטיבי לסובייקטיבי" (דב"ע נו/42-01 המוסד לביטוח לאומי
נ' עדה פנץ, פד"ע ל 321; דב"ע לא/25-0 המוסד לביטוח לאומי
נ' אילנה לאור (לא פורסם)).
12.
מהחלטת הועדה עולה כי הועדה שקלה את נתוניו האישיים של המשיב בהתאם לפרמטרים שנקבעו בתקנה 15(ב) והחלטתה כי יש לראות בירידה בהכנסותיו כ"ירידה ניכרת" על פי לשון התקנה, הינה סבירה ומידתית, ובמיוחד לאור העובדה כי הועדה לא הפעילה את תקנה 15 במלואה.
13.
לאור האמור הערעור נדחה.
14.
אין צו להוצאות.
15.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום כ"ז בסיון, תשס"ח (30 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.
ורדה סאמט
- שופטת
בל בית דין אזורי לעבודה 2702/08 המוסד לביטוח לאומי נ' אבי לוי (פורסם ב-ֽ 30/06/2008)