פסקי דין על יוסף עודה | פסקי דין על שלמה בוחבוט | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי | פסקי דין על חב' מ.ח. (מוני) להשקעות ונכסים | פסקי דין על חב' ח.ל.ס. לבניה ואח' |

522/08 עתמ     30/06/2008




עתמ 522/08 יוסף עודה נ' שלמה בוחבוט , הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי , חב' מ.ח. (מוני) להשקעות ונכסים בע"מ , חב' ח.ל.ס. לבניה בע"מ ואח'




בעניין:
12



בתי המשפט


בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה
עתמ000522/08


בפני
כב' השופט: ר. שפירא
תאריך:

30/06/2008



בעניין
:
יוסף עודה
, ת"ז 057032021

העותר


נ
ג
ד


1. שלמה בוחבוט
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי

3. חב' מ.ח. (מוני) להשקעות ונכסים בע"מ

4. חב' ח.ל.ס. לבניה בע"מ
5. מר מונדר ח'ורי
6. מר ג'ונתן בוחבוט
7. משטרת ישראל






המשיבים


פסק דין

העותר שהוא עורך דין ואיש עסקים הגיש עתירה כנגד המשיבים בטענות מטענות שונות, בכל הנוגע להליכים המתקיימים אצל המשיבה 2.

לטענתו נפלו בהליכים פגמים מפגמים שונים. עוד טען כי מדובר במעורבות פסולה של המשיב 1 בהחלטות של המשיבה 2, התנהגות פסולה בתחום הגובל לפליליים ולכן אף צורפה משטרת ישראל כמשיבה בעתירה.

בפתח הדיון ביקש העותר למחוק את המשיבה 7, ובדין עשה כן בפתח הדיון מאחר ולא הוגשה כלל תלונה למשטרה בעניין של חשד לעבירות אשר טוען להם העותר וממילא לא היה מקום לעתור כנגד משטרת ישראל, אשר לא חקרה תלונה שכלל לא הוגשה.

בהמשך הדיון הודיע העותר כי הוא מבקש למחוק את העתירה. מתברר כי במקביל להגשת עתירה זו, ולמעשה עוד קודם לכן, הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה בדרך של המרצת פתיחה שעניינה באותה מחלוקת (המרצת פתיחה 131/08 נדונה בפני
כב' השופט י. עמית). במסגרת אותו הליך אזרחי הוגשה בקשה לסעד זמני וניתן צו מניעה זמני המשיג יעדים אשר מבחינת העותר מייתרים את הצורך לדון בעתירה זו. לאחר שב"כ המשיבים 5-3 הודיע כי אין בדעתו לערער על החלטת כב' השופט עמית בסעד הזמני שניתנה בבש"א 9046/08 מיום 24/6/08, הודיע העותר כי אין עוד צורך לדון בעתירה.

בהתאם ביקש הוא למחוק את העתירה והצדדים הודיעו כי כל אחד מהם עומד על פסיקת הוצאות וטענו רק לעניין זה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבור אני כי עתירה זו לא היתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה, ובהתאם
יש לחייב את העותר בהוצאות המשיבים ובסכומים משמעותיים. בעתירה זו
היו למעשה כל הפגמים והעילות המצדיקים את דחיית העתירה על הסף.

הפגם הראשון הוא שלעותר היה סעד של הליך אזרחי והוא אף
נקט בהליך זה. למעשה החליט העותר לפנות לשתי ערכאות במקביל כדי להגיע לאותה תוצאה. לא היה כל מקום מלכתחילה לנקוט בהליכים כפולים וכאשר יש לעותר סעד אזרחי כנגד המשיבים 5-3, אשר איתם יש לו את המחלוקת העיקרית,
לא היה כל מקום להגיש עתירה מנהלית ובמיוחד כנגד המשיבה 2 אשר כנגדה אין לו כמעט כל טענה.
די בכך כדי שהעתירה תידחה.

מעבר לכך, העתירה לוקה בכך שהעותר לא מיצה הליכים בפני
וועדה לתכנון ובנייה. העותר פנה בעתירה בטענה שהוועדה לתכנון ובנייה אינה מוסמכת לדון בתוכנית שהוגשה לה, מאחר ולא כל בעלי המקרקעין חתמו על הסכמתם לתוכנית הנ"ל. מבלי להתייחס לאמיתות הטענה, הרי שטענה זו צריכה היתה להיטען בפני
הוועדה לתכנון ובנייה, ורק לאחר שזו תחליט אם לדון בבקשה לקבלת היתר, כי אז היה מקום למצות הליכים. בפועל, טרם התקבלה כל החלטה אצל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ואף לא מוצו הליכי ערר במסגרת רשויות התכנון והבנייה, כך שהדרך בטרם פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים עוד לא מוצתה. גם מטעם זה דין העתירה להידחות על הסף.

במסגרת העתירה הועלו שורה של טענות כנגד המשיב מס' 1 הקושרות אותו והמשוות בין התנהגותו, כפי שהיא נטענת, ובין פרשיות שונות של שחיתות שהתבררו במדינת ישראל. כל אותן טענות לא היו לצורך וזאת על פי האמור בעתירה עצמה ומאחר ועל פי העתירה הודיע המשיב מס' 1 כי הוא מנוע מלהשתתף בדיוני המשיבה 2 בעניינים נשוא העתירה, וזאת מטעמים אישיים.
מכיוון שכך, ומבלי להביע כל עמדה ומבלי לקבוע שיש לטענות בדבר שחיתות בסיס כלשהו, הרי שהטענות לא היו נחוצות לבירור העתירה ואין בינן לבין המחלוקת בנוגע לסמכויות המשיבה 2 ולא כלום. מדובר למעשה בטענות אשר ככל הנראה ביקשו להשיג יעדים אחרים אשר אינם קשורים לניהול הדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים, ויש בעצם
העלאתם שלא לצורך כדי להוות חוסר נקיון כפיים.

העתירה גם אינה מגלה עילה ככל שהדבר נוגע לוועדה המקומית. הוועדה המקומית אינה נגועה, גם על פי האמור בעתירה, בשחיתות, וכאמור המשיב מס' 1 הודיע כי לא ישתתף בישיבות הוועדה ככל שהדבר נוגע למחלוקת העיסקית שבין העותר למשיבים 5-3. יובהר לעניין זה כי הוועדה לתכנון ובנייה כלל לא אמורה לדון במחלוקת העסקית הנ"ל, אלא רק בסוגיות התכנוניות. בכל מקרה הודיע המשיב 1 כי לא ישתתף בדיונים.

לסיום יצוין כי משניתנה החלטתו של כב' השופט עמית ביום 24/6/08, החלטה אשר לטענת העותר נתנה בידו סעדים אשר ייתרו את הצורך לדון בעתירה המנהלית, יכול היה העותר לחסוך את הדיון הממושך שהתקיים בפני
י ולהודיע כי הוא מבקש למחוק את העתירה, ובדרך זו לחסוך מהצדדים לפחות את ההתייצבות לדיון בפני
י, שכאמור היה ממושך.

בנסיבות אלו, מבלי להביע כל עמדה בנוגע לסכסוך האזרחי שבין הצדדים, המתברר כאמור בפני
כב' השופט עמית במסגרת המרצת פתיחה 131/08, אני מורה על מחיקת העתירה בהתאם למבוקש. מאחר ולעתירה לא היה מקום מלכתחילה, ולחילופין היה מקום לבקש את מחיקתה קודם לדיון, אני מחייב את העותר לשלם למשיבים

1+2 ביחד ולחוד, ולמשיבים 5-3 ביחד ולחוד, לכל אחת מקבוצות המשיבים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק (וביחד סכום כולל של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ב"כ המשיבה מס' 7 ויתרה על הוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים בדואר.

ניתן היום כ"ז בסיון, תשס"ח (30 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.




ר. שפירא
, שופט
לאה.ח.






עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 522/08 יוסף עודה נ' שלמה בוחבוט , הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי , חב' מ.ח. (מוני) להשקעות ונכסים בע"מ , חב' ח.ל.ס. לבניה בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 30/06/2008)