פסקי דין על סטפן ביק | פסקי דין על ג'ניפר ביק | פסקי דין על עירית אופקים

1303/98 עב     04/06/2001




עב 1303/98 סטפן ביק, ג'ניפר ביק נ' עירית אופקים




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה באר-שבע
עב 001303/98


בפני
:
כבוד השופטת רות בהט



27/05/2003



בעניין:

1 . סטפן ביק


2 . ג'ניפר ביק


ע"י ב"כ עוה"ד
זוהר ירון
המבקשים

נגד



עירית אופקים


ע"י ב"כ עוה"ד
מלכיאלי דן

המשיבה


החלטה


העובדות:
זוהי בקשה לתיקון סעיף 11 לכתב התביעה המתוקן, שמטרתו להוסיף עתירה לחיוב בתוספת ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א – 1961.

בנימוקי הבקשה נטען, כי ב"כ המבקשים לא ביקש שיערוך הסכום, אולם חלף זמן רב מאז הגשת התביעה וצפוי עוד זמן עד שינתן

פסק דין
, כך שעלול להיגרם נזק רב לתובעים אם לא ישוערך הסכום.

ב"כ הנתבעת התנגד לבקשה מהטעם שהיא מוגשת תוך כדי שמיעת הראיות, ונפגעת זכותו להתגונן. לחילופין הוא מבקש להתיר לו הגשת כתב הגנה מתוקן בנוגע לכל סעיפי התביעה, וכן להתיר לו להגיש תצהירים בהתייחס לכל כתב התביעה המתוקן.

ב"כ המבקשים ביקש לחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה.

ההחלטה:
תקנה
41
לתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -
1991
(להלן: "התקנות") מציינת:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי הטענות.
(ב) נתבקש התיקון בשעת הדיון, יירשם התיקון בפרוטוקול, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם אחרת.
(ג) נעשה התיקון בהעדר אחד מבעלי הדין, יקבע בית הדין או הרשם מועד להמשך הדיון ויצרף להזמנת אותו בעל דין עותק מכתב הטענות המתוקן.
(ד) בעל דין שאינו משיב לכתב טענות מתוקן או אינו מתקן את כתב טענותיו רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לכתב הטענות המתוקן".

בפסק הדין תשן/90-3 בביה"ד הארצי לעבודה שופר סל בע"מ נ. פאני קייטנברג פורסם בפד"ע כב' עמ'
22
ציין ביה"ד הארצי כי סמכותו של ביה"ד לתקן כתבי טענות רחבה יותר מזו הנתונה לביהמ"ש מכח תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.
אכן, ביה"ד מציין כי הסמכות איננה בלתי מוגבלת, וביה"ד ינהג עפ"י עקרונות היסוד שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, שאחד מהם הוא כי אין להעתר לבקשת התיקון כאשר התיקון מקפח את בעל הדין היריב ופוגע בו שלא כדין.
בדיון מס' תשן/22-3 בביה"ד הארצי לעבודה מדינת ישראל נ. יורם מלמן פורסם בפד"ע כא' עמ'
360
ועמ'
362
-
363
ו-
364
מציין ביה"ד הארצי כי בביהמ"ש התנאים מחמירים מאלה שבביה"ד.
ביה"ד מצטט מספרו של השופט זוסמן, וכן מספרו של וינוגרד מהם עולה כי מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שישקול את נסיבות העניין.
שתי השאלות שעומדות לשיקול דעתו של ביהמ"ש:
הראשונה
- האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון, תנאי שאיננו קיים בתקנות סדרי הדין לעבודה.
השניה
- האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.
במקרה דנן ניתן לפצות את הנתבעת פיצוי כספי על העובדה כי תאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן.

אשר למשקלו של האיחור בהגשת הבקשה התייחס ביה"ד הארצי בדיון תשן/23-3 הנ"ל בעמ'
364
, ומצטט מספרו של ד"ר זוסמן ומספר של וינוגרד "תקנות סדרי הדין":
"יהא בעל דין בעת שעשה את שגיאתו בניסוח כתב טענותיו רשלן וחסר זהירות ככל שיהא, ותהא פנייתו לתיקון מאוחרת כפי שתהא, יש להרשות את התיקון אם דבר זה ניתן להעשות בלי לגרום אי צדק לצד שכנגד".
"אין לומר שנגרם אי צדק לבעל דין, אם אפשר לפצותו על נזקיו על ידי תשלום הוצאות".

ביה"ד התיר שם תיקון כתב טענות כאשר הדיון היה כבר לאחר חקירת המצהירים, שעדויותיהם הראשיות הוגשו בתצהיר.
לעובדה זו התייחס ביה"ד בגובה ההוצאות שפסק.

בדיון מס' מח/5-3 בביה"ד הארצי לעבודה ראובן סימון נ. מתכת סדום בע"מ שפורסם בפד"ע כ' עמ'
71
, בעמ' -
74
ציין ביה"ד הארצי לעניין תיקון כתב הגנה, כי ביה"ד לעבודה משתדל לפתח עקרונות בנושא סדר דין בדיני ראיות המתאימים למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
"רצונו הברור של המחוקק הוא, שבכל הנוגע לסדרי דין, יהיה ביה"ד לעבודה פטור מכבלים וינהג 'בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק'".

יש לציין בהקשר זה גם את פסק דינו של כב' הנשיא אדלר בעניין דב"ע 98/ 12-3 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ואח' נגד ג'אק כאביה ואח' פורסם בפד"ע לד עמ' 55.
שם התייחס כב' הנשיא לתקנות 41 (א) ו- 41 (ד) לתקנות וציין, כי אכן בפסיקת בית המשפט העליון נקבע הכלל, כי משתוקן כתב התביעה ברשות בית המשפט, קמה לנתבע הזכות לתקן את כתב ההגנה או להגיש כתב הגנה חדש ללא הגבלה לנושא תיקון כתב התביעה. בבתי הדין לעבודה התקנות אינן קובעות במפורש זכות כזו, ומוענק לבית הדין שיקול דעת ביחס לתיקון כתבי הטענות. מכאן הוא מסיק, כי הזכות לתקן כתב הגנה, ככל שהיא רחבה אינה בלתי מוגבלת, והיא כפופה לשיקול דעתו של בית הדין, אשר רשאי בנסיבות המתאימות להגביל את היקף תיקון כתב ההגנה. (ראה לענין זה שם בעמ' 59).

באשר לשיקולים האמורים להנחות את בית הדין בהחלטתו להגביל את היקף תיקון כתב ההגנה, עליו לקחת בחשבון את הזמן שמתנהל ההליך, והצורך למנוע הארכת הדיון ועיוות דין. שיקול נוסף הוא היקף תיקון כתב ההגנה, הנחוץ להגן על זכויות המערערות.

בהתחשב בשיקולים האמורים, אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש, ומתירה לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן אך ורק בהתייחס לסעד המבוקש בתיקון. הואיל וכך אין גם מקום להתיר לנתבעת להגיש תצהירים נוספים, מעבר למה שהותר לה בהחלטה מיום 3.6.2001.

שאלת ההוצאות תילקחנה בחשבון במסגרת פסק הדין. אינני מוצאת עילה לחיוב המשיבה בהוצאות הבקשה. הבקשה הוגשה באיחור, ומצריכה כאמור תיקון כתב ההגנה בהיקף המצומצם שנקבע.

הדיון להמשך הראיות יתקיים ביום 6.9.2001 שעה 09:00 (עד השעה 11:00) ו- 13.9.2001 שעה 12:00 (במידת הצורך).

להודיע.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"א (4 ביוני 2001) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

מותר לפרסום מיום 04/06/01

רות בהט
– ס. שופט ראשי



001303/98עב 734 אביגל בת-שבע






עב בית דין אזורי לעבודה 1303/98 סטפן ביק, ג'ניפר ביק נ' עירית אופקים (פורסם ב-ֽ 04/06/2001)