פסקי דין על גולדשטיין אמיר | פסקי דין על גולדשטיין אורן ורינה | פסקי דין על שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

4301/02 א     05/07/2005




א 4301/02 גולדשטיין אמיר, גולדשטיין אורן ורינה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ




בעניין:

1




בתי המשפט

בית משפט השלום חדרה
א
004301/02
א 004302/02


בפני
:
השופטת דיאנה סלע
תאריך:
05/07/2005



בעניין:
גולדשטיין אמיר
גולדשטיין אורן ורינה




התובעים



- נ
ג
ד -


שיכון ופיתוח לישראל בע"מ





הנתבעת

פסק
דין


1.
בפני
תביעה מאוחדת של התובעים, קרובי משפחה,
בת.א 4301/02 ובת.א. 4302/02 בגין ליקויי בנייה בשתי דירות שמכרה להם התובעת ( להלן: הדירות), ובגין איחור במסירת הדירות.
שני הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים, ובנוסף לכך מונה מומחה מטעם בית המשפט, אינג' רונן שטרנברג (להלן: המומחה).

הצדדים להסכמה דיונית לפיה יגישו סיכומים, אליהם יצורפו מסמכים וראיות, ובית המשפט ייתן פסק דינו על יסוד החומר שיוגש לו.

2.
ת.א 4301/02, המתייחסת לגולדשטיין אמיר
(להלן: התובע).
א. התובע רכש מהנתבעת דירה ברח' לילך 3 בקרית ים (להלן:הדירה), על פי הסכם מכר מיום 26/11/97 (להלן:ההסכם), וקבל את החזקה בדירה יום 27/7/99, על פי פרוטוקול מסירה אשר צורף לסיכומי הנתבעת. כשלש שנים לאחר מכן דרש מהנתבעת בכתב תיקונים בדירה, וב-22/10/02
הגיש תביעה על סך של 88,068 ₪, בגין ליקויי בניה, ירידת ערך, איחור במסירת הדירה, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

ב. המומחה מטעם בית המשפט, בקר בדירת התובע ביום 29/10/03, בדק את הדירה בנוכחות התובע, התייחס לכל טענות התובע בחוות הדעת שצירף וקבע ממצאיו. התובע לא שלח למומחה שאלות הבהרה ולא בקש לחקרו. הנתבעת טענה כי לאור האיחור בטענות התובע יש לדחות את התביעה מאחר שבניגוד לאמור בסעיף 4א לחוק המכר (דירות) תשלג -
,1973 התובע לא הודיע על אי ההתאמה בתוך שנה מיום העמדת הדירה לרשותו, ואף לא בתוך זמן סביר לאחר שגילה אותה. בנוסף לכך ההסכם בין הצדדים הסדיר במפורש כיצד יש לנהוג לגבי ליקויים גלויים, והתובע נהג בניגוד להסכם בכך שלא הודיע דבר משך 3 שנים. לכן, התביעה הוגשה בניגוד לאמור בהסכם ובדין ובחוסר תום לב.

ג. התובע לא התייחס כלל לסעיף בהסכם המחייבו להודיע על אי התאמה מיד לאחר גילוייה ואף לא לחוק המכר, ולמעשה הותיר את הנושא כולו לשיקול דעת בית המשפט. הנטל להוכיח את התביעה מוטל על כתפי התובעים, אך מאחר שהצדדים החליטו כי לא יוגשו תצהירים, אני רואה להתייחס לאמור בחוות דעתו של המומחה כדי לבחון אם ניתן היה לגלות את הליקויים בתוך שנה. (להלן יצוטטו חלקים מחוות דעתו של המומחה בהתייחסו לדירה). ההחלטה לענין האיחור בהודעה, אם היה, יידון בהמשך.

3.
הליקויים בדירת התובע על פי חוות דעתו של המומחה, בהתייחס לטענות הצדדים:
א.
עבודת שלד


1
)
קיר הכניסה
בקיר הכניסה לדירה "קיימת חוסר מקבילות בין המחיצה לקיר המפריד בין הדירה". הסטייה מותרת אך מאחר שהיא בולטת לעין, מומלץ לתקנה בעלות של 1000 ₪.


2)
קיר בין המרפסת לגין חדר מגורים
"קיימת סטייה בולטת (כ- 3.5 ס"מ) בין מישור הקיר למישקי הריצוף המקבילים לו. הסטייה בולטת במיוחד במרווח המשתנה בין מסילת דלת המרפסת ובין גמר הריצוף". הליקוי הוא בריצוף ולא בבניית הקיר, ולכן הוא ממליץ להתקין הלבשה תחתונה מתאימה מאלומיניום בעלות של 150 ₪, ומשאיר לשיקול בית המשפט אם יש מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין הליקוי בריצוף.
המומחה מטעם התובע, המהנדס שמעון גבור ממליץ לתקן את הליקוי בעלות של 800 ₪.
מחוות דעתו של
המומחה ניתן להסיק
כי מדובר בליקוי משמעותי
בריצוף הדירה, והתיקון הוא קוסמטי בעיקרו. לכן, אני רואה לפסוק בגין ליקוי זה פיצוי בסך 800 ₪, אשר יגלם הן את התיקון והן את את ירידת הערך, אם נגרמה.

3)
רוחב המסדרון
אורך הפרוזדור המוביל לחדרים הוא 4.07 מ' ורוחבו בשלש נקודות שונות הוא 93 ס"מ ו- 94 ס"מ במקום 1 מ' לפחות כדרוש על פי התקן. הליקוי אינו ניתן לתיקון ולכן המומחה ממליץ למנות מומחה שיקבע את ירידת הערך של הדירה בגין ליקוי זה.

התובע צירף חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמו, מר אבישי זיו,
אשר העריך את ירידת הערך של הדירה בגין רוחב המסדרון ועקימת קירותיו ב- 1.5% דהיינו 2100 דולר.

הנתבעת לא הגישה חוות דעת שמאי מטעמה, אך טוענת כי יש למדוד את המסדרון במידות בניה ולא בין הציפויים, ועל פי מדידה כזו יש להוסיף 4 ס"מ, באופן שרוחב המסדרון יעמוד על 97- 98 ס"מ, וזו סטייה מותרת.

איני רואה לקבל את טענת הנתבעת כי יש למדוד את רוחב המסדרון במידות הבנייה, ומעבר לכך להתיר סטייה קלה ממידות אלה. תקן זה נועד לאפשר מעבר נוח במסדרון ארוך, ואין כל משמעות למדידה מהטיח במקרה זה. . יש לפרש את התקנה פרשנות תכליתית, ומכל מקום אפילו מדידה מהטיח אינה מביאה לתוצאה הרצויה ובפועל המסדרון צר באופן ממשי מהנחוץ
ומהתקן. לכן, אין הנתבעת יכולה לטעון לסטייה קלה ומותרת. משבחרה שלא להגיש חוות דעת שמאי מטעמה עומדת בפני
חוות דעתו של מר זיו בלבד, המתייחס לסטייה
במידות המסדרון ולסטייה האופקית. המומחה לא מצא כל סטייה אופקית בקיר המסדרון ולכן יש להתייחס רק לרוחבו.

בנסיבות הענין, משהמומחה לא קבל את טענות התובע לגבי עקמומיות הקיר, אני רואה להעמיד את הפיצוי בשל ירידת הערך של הדירה בגין ליקוי זה על 1500 דולר.

4)
קיר חדר שינה הורים.
המומחה קבע כי "קיר החוץ בחדר שינה הורים נבנה בסטייה אופקית ביחס לריצוף החדר", ועלות התיקון היא 700 ₪.

ב.
נגרות ומסגרות

1)
דלת כניסה ראשית
המומחה קבע כי יש לכוון את הסוקל התחתון של כנף הדלת, דרושה צביעה נוספת של משקוף הדלת וכן יש להחליף אטם קצר בפינת הדלת התחתונה בעלות כוללת של 250 ₪.
2)
ארון מטבח

המיקום של ההכנה לחשמל, ניקוז ומים למדיח אינם תואמים את מבנה ארונות המטבח, אך לדברי המומחה הוסבר לו כי השינוי בוצע לבקשת התובע, כך שהנתבעת אינה אחראית לאי ההתאמה.
התובע טען בסיכומיו כי המומחה אינו מוסמך לחוות דעתו בשאלות עובדתיות, אך לא שלח שאלות הבהרה למומחה בשאלה מי הסביר לו מה, ולכן איני רואה לחרוג מחוות דעתו.
3)
דלת הממ"ד
אין ליקוי בסעיף זה, בניגוד לעמדת התובע.
4)
דלת חדר השינה
יש להחליף את הכנף של הדלת בחדר השינה בשל רווח גדול מדי בינה לבין מפלס הריצוף בעלות של 400 ₪.
5)
דלת חדר השינה הורים
קיים פגם אסטתי בדלת זו ויש להחליף את הכנף בעלות של 400 ₪.
6)
משקופים

יש לשייף משקופים ולצבעם מחדש בעלות של 500 ₪.

7)
מעקות

קיים ליקוי אסתטי במעקה המרפסת בעלות של 300 ₪.

8)
קנטים של דלתות

יש להשלים את צביעת הקנטים של הדלתות בעלות של 150 ₪.
9)
חלון הדף

המומחה קבע כי יש לתקן את הליקויים המוסכמים בעלות של 400 ₪.

10)
איוורור בחדר האמבטיה.
יש להחליף צוהר בדלת החדר לצוהר בעל שלבי פתיחה בעלות של
500 ₪.

ג.
אינסטלציה



1)
רטיבות בקיר המסדרון הגובל עם חדר רחצה הורים

המומחה קבע כי יש לפרק את רצפת תא המקלחת, לאטום שוב את תחתית התא ולרצף את התא מחדש, או לחלופין להתקין אגנית. תיקון הליקוי מוערך ב- 700 ₪.

2)
דיפון האמבט


אין ליקוי בסעיף זה בניגוד לעמדת התובע.

3)
מתלה לסוללת האמבטיה


אין ליקוי בסעיף זה.
4)
סבוניה

יש לפצות את התובע בגין העדר סבוניה בסך של 150 ₪.
5)
צינור ביוב במרפסת שירות

המומחה מצא סימני רטיבות וקבע כי יש צורף בשיפור האיטום מסביב למעברי הצנרת בעלות של 100 ₪.
6)
ניקוז המדיח

יש להשלים פקק לחיבור ניקוז המדיח בעלות של 10 ₪.
7)
חיבור אסלות

יש להוסיף ברגים לחיבור האסלה בעלות של 100 ₪
.

8)
נזילות ממקלחת השכן

לא נמצאו סימני רטיבות בתקרת חדר הרחצה הורים. קיימת התקלפות טיח בתקרה, ויש צורך לבצע מעקב כדי לבדוק אם השכן ממשיך להשתמש במקלחת שלו.

9)
ת"י 1205.3
המומחה לא מצא כל ליקוי במיקום האסלה והכיור בניגוד לעמדת התובע.

ד.
טיח וצבע
1)
טיח פנים
א)
במסדרון
לא נמצא ליקוי.

ב)
בקיר השמאלי בכניסה לממ"ד
לא נמצא ליקוי.

ג)
בחדר האמבטיה הכללי בנישה
דרוש תיקון ליישור גמר הטיח בעלות 500 ₪.

ד)
סביב דלת יציאה למרפסת ומעל משקוף הדלת
יש לשפר גמר טיח בגליל העליון בעלות של 150 ₪

ה)
בחדר שינה בין החלונות
לא נמצא ליקוי.

ו)
בנישות שבחדר רחצה הורים
יש לשפר גמר טיח עקום בגלף שמימין לכיור בחדר בעלות של 200 ₪.
ז)
במרפסת השירות מאחורי הצינור ובאיזור כניסת צינורות לקיר
לא נמצא ליקוי.

ח)
בחדר המגורים
יש לעשות תיקון מקומי ליישור הטיח בעלות של 100 ₪.

ט)
פתח שנפרץ בקיר מטבח
יש לתקן פתח זה בעלות של 100 ₪.

י)
קיר ליד המקרר במטבח
קיימת סטייה באנכיות הקיר ויש לתקנה על ידי גירוד, ביצוע שפכטל, שפשוף וצבע בעלות של 300 ₪.

2.
טיח בממ"ד

לא נמצא ליקוי בסעיף זה.

3.
סדקים

לא נמצא ליקוי בסעיף זה.

ה.
תיקון טיח רטוב
המומחה מצא כי יש לתקן את החור בתקרה בפינת
המקלחת בחדר רחצה הורים וכן לתקן טיח וצבע בפרוזדור בעלות של 1000 ₪, תוך הפניה לסעיפים קודמים.

ו.
ריצוף וחיפוי
1)
שיש במטבח
לא נמצא ליקוי בסעיף זה.

2)
ריצוף
א)
פנלים חלולים במסדרון
יש לפרק שלשה פנלים "חלולים" ולהדביקם מחדש בעלות של 300 ₪.
ב)
ריצוף ממ"ד
בבדיקה נמצאו 5 אריחים שבעת הקשה בפני
הם נמצא צליל מעט "חלול", אך לא הורגשה התנתקות משכבת ההדבקה ולכאורה אין צורך בתיקון כלשהו באריחי הממ"ד.

ג)
אריח שבור בכניסה למרפסת כביסה
לא נטען על ידי התובע ולכן כנראה שנגרם באחריותו.

ד)
פנל חסר במרפסת כביסה
יש להשלים פנל חסר בעלות של 50 ₪.

ה)
אריחים חלולים ואחד שבור בחדר שינה
בבדיקה נמצאו 3 אריחים שבעת הקשה בפני
הם נמצא צליל מעט "חלול", אך לא הורגשה התנתקות משכבת ההדבקה ולכאורה אין צורך בתיקון כלשהו באריחי הממ"ד.

ו)
עבודת ריצוף/אי שמירת מפגש בפינות
במבט כללי העבודה תקינה ואסתטית, נמצאו מספר מפגשי פינות לא אחידים, אך מדובר במעטים ומקור הליקוי הוא במידת האריחים שאינה אחידה במאת האחוזים. מדובר בסטייה מותרת ואין ליקוי במראה הריצוף הקרמי בדירה.

ז)
מילוי רובע
קיים ליקוי במילוי הרובע ויש לתקנו בעלות של 700 ₪.

ח)
השיפוע בריצוף המרפסת
קיים ליקוי בשיפועים בריצוף המרפסת. יש לפרק את ריצוף המרפסת ולהתקין ריצוף חדש בשיפוע העולה על 1% לכיוון פתח הניקוז בעלות של 1600 ₪.
לפני הריצוף יש לאטום את המרפסת מפני רטיבות שהתגלתה בעלות של 350 ₪.

ט)
נקודת הניקוז במרפסת
נקודת הניקוז גבוהה ממפלס הרצפה ויש לתקן ליקוי זה בעלות של 200 ₪.

ז.
חיפוי קירות
1)

גמר החיפוי הקרמי במטבח לקוי. יש לפרק את שורת החיפוי הגובלת על תחתית
החלון ולהחליפה בעלות של 200 ₪.
2)

יש לפרק אריחי חיפוי בחדר רחצה הורים, אשר בבדיקת הקשה על פניהם נשמע צליל "חלול", ולהתקינם שנית בהדבקה מלאה כראוי בעלות של 800 ₪.
3)

פסיפס- מוסכם כי יש ללא חרירים ולנקות עודפי רובע בעלות כוללת
של 250 ₪.
4)

יש לשפר מילוי רובע במישק האופקי המחבר בין ריצוף המרפסת לקיר הפסיפס בעלות של 100 ₪.

ח.
עבודות חשמל ותקשורת
1)
לא קיים ליקוי בגין הבדלי גובה בין אביזרי חשמל.

2)

יש להשלים מכסה חשמל חסר בחדר ילדים בעלות של 20 ₪.
3)

יש לסמן מעגלי זרם בלוח החשמל הדירתי ולכסות המרווחים הפתוחים במכסים מתאימים בעלות של 150 ₪.
4)

יש לשפר חיבור קו החשמל לדוד בעלות של 50 ₪.

ט.
עבודות אלומיניום
1)
דלת יציאה למרפסת

א)
יש להדק התקנת ההלבשה לדלת בעלות של 50 ₪.
ב)
יש להחליף זוויתן אלומיניום לסגירת התריס בעלות של 50 ₪.

2)
חלונות
א)
דרוש להשלים אביזרי פלסטיק כנטען בעלות של 50 ₪.

ב)
יש להחליף זויתן קצר באחר באורך מתאים בעלות של 50 ₪.

ג)
יש לכוון נעילה של כנפי החלונות בחדרי שינה ילדים והורים בעלות של 50 ש"ח.

י.
פיתוח

אין ליקוי במידות החנייה במגרש החנייה המשותף.

יא.
סיכום עלויות

סך כל התיקונים מגיעים ל- 13,830 ₪.
המומחה פסק כי יש צורך בפיקוח בעלות של 1000 ₪, וכן יש להוסיף מע"מ על הפיצוי ועל הפיקוח. בסך הכל מגיעים הפיצוי בגין הליקויים לסך של 17,351
נכון ליום 1/3/03.
בנוסף לכך זכאי התובע לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה בגין הליקוי במסדרון והליקוי בעבודת השלד בסך של 1500 דולר.
אין כל התייחסות בחוות הדעת לצורך בפינוי הדירה, ולכן אינני רואה לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין דיור חלופי.

4.
דחיית התביעה בגין האיחור במשלוח ההודעה לגבי הליקויים
מעיון ברשימת הליקויים עולה כי חלק מהליקויים אינם ניתנים לאיתור מיידי, חלקם אינם ניתנים לתיקון, וחלקם לא תוקן על אף שצוין במפורש ב"רשימת התיקונים שבאחריות החברה", אשר נערכה בתאריך לא ידוע, במסגרת הפרוטוקול של התיקונים אשר בוצעו לאחר שנת הבדק.

מתברר כי חלק מהליקויים אשר צוינו כליקויים שתוקנו צויינו שוב כליקויים ע"י המומחים השונים. יתר על כן, בהערות הנתבעת בפרוטוקול של שנת הבדק צויין : "יש רטיבות בקיר ועוד מס' תקלות שלא ניתנות לתיקון." מכאן כי הנתבעת היתה מודעת לקיום ליקויים אשר לא תוקנו בדירה, והיתה צריכה לקחת בחשבון את חובתה לפצות את התובע בגינם.

"במקרה שלפנינו ידע הקבלן-המוכר או חייב היה לדעת על אי-ההתאמות - הליקויים והפגמים שבדירות, שכן זוהי חובה המוטלת עליו מעצם היותו קבלן הבנין, ולא רק מוכר הדירות. זוהי חובתו המקצועית לפקח על טיב הבניה, ולהכין דירות ראויות לכניסת דיירים. אין הקבלן יכול להישמע בטענה, שהוא ידע או חייב היה לדעת על הפגמים והליקויים שבדירות בעת שמסרם לדיירים, אך שהללו מנועים מלטעון כנגד פגמים וליקויים אלה בגלל סעיף מסויים בחוזה שלהם.
אשר-על-כן יכולים גם יכולים הדיירים לטעון כנגד אי-התאמה זו, ושום סעיף חוזי לא יוכל למנעם מכך
". (בע"א 660 ,659/77 שורקה נ' קרים, פ"ד לב(1) 393, בעמ' 398).
לענין זה ראה גם
ת"א (חיפה) 10555/97 חנה ודוד אזולאי ואח' נ' יובל הנדסה בע"מ ואח' , תק-מח 2003(2), 10033 ,עמ' 10041.
"המדובר בליקויים שאותם לא ניתן לגלות ב"בדיקה סבירה" של קונה שאיננו מומחה לבניה, כשהכוונה ל "בדיקה סבירה" לפי סעיף 4 א' (א) (2) של חוק המכר דירות.
המחבר המלומד, איל זמיר, מסביר בספרו חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, שאליו כבר התייחסתי, כי :

"אמנם המילים "בבדיקה סבירה" מופיעות רק בפיסקה (2) אולם לאור מבנה הסעיף ותכליותיו אין ספק שיש לקרוא אותן גם אל תוך פיסקה (1). כל פירוש אחר עלול להביא לתוצאה הבלתי סבירה של תחולה כפולה וסותרת של שתי הפיסקאות על אותה אי התאמה, או לתוצאה הבלתי סבירה לא פחות, של אי התאמה שאף אחת מהפיסקאות איננה חלה עליה". (שם, בעמ' 547).

באשר למהות הבדיקה שעל קונה הדירה לערוך, כותב המחבר המלומד, איל זמיר, בספרו הנ"ל:
"המאפיינים המרכזיים הצריכים לענייננו הם היות המוכר הטיפוסי איש מקצוע שעיסוקו בבניה ומכירה של דירות, היות הקונה הטיפוסי הדיוט בנושאי בניה, והעובדה שדירה היא נכס מורכב אשר רבים מליקוייו הפוטנציאליים ניתנים לגילוי רק תוך כדי השימוש בו, או רק בידי אנשי מקצוע. לא ניתן איפוא להתעלם מהכלל שקובע סעיף 4 א', אולם ראוי להנמיך את סטנדרד הבדיקה הסבירה ובדרך זו לסווג אי התאמות רבות ככל האפשר כנסתרות". (עמ' 548 סיפא).

בעמ' 549 של ספרו מוסיף ומסביר המחבר איל זמיר שהבדיקה הנדרשת לפי החוק היא בדיקה חזותית, חיצונית בעיקרה, בעיניו של אדם מן הישוב, ואין הקונה נדרש להיעזר בשירותיו של מומחה כדי לערוך את הבדיקה, יתר על כן, הואיל ודרכם של ליקויי בניה להתגלות בהדרגה, גם לא יהא טעם כלכלי לשכור את שירותיו של מומחה לקבלת חוות דעת מקצועית כבר בזמן מסירת הדירה.

לא זו אף זו: בעמ' 550 לספרו מוסיף ומסביר המחבר המלומד, איל זמיר, שלעיתים אין הקונה מבחין באי התאמה לאו דווקא משום שהוא איננו שם לב לעובדות המהוות את אי ההתאמה, אלא משום שהוא איננו מכיר את התקנים והתקנות לפיהם נבחנת התאמתה של הדירה, כמו, למשל: אין הקונה הטיפוסי יודע מהו הרוחב המזערי של פרוזדור לפי התקנות, או מהו השטח המזערי של חלון במטבח לפי התקנות, או שאין לבנות מדרגה אחת או שתיים בלבד במהלך אחד. במקרים מעין אלה אי ההתאמה אומנם גלויה לעין, אך מי שאיננו בקיא בתקנים הרלוונטיים לא יבחין בכך שהמדובר באי התאמה.

עיינו גם ב-ע"א 2299/99, שפייר נגד דיור לעולה, נ"ה (4) פד"י, עמ' 213, בעמ' 226:
"יתר על כן, קונה מן הישוב לא יידע לעיתים קרובות על קיומה של אי התאמה, והרי אין הוא מומחה בשיטות העבודה, בטיב החומרים ובדין הבניה. קונה מן המנין - שלא כמות הקבלן - אף אין לו לעזר אנשי מקצוע ומומחים, ועל כן גם לא יוכל לעמוד על ליקויים "שקופים" .... כליקויים בגובה הדירה, ברוחב המסדרונות ועוד כיוצ"ב ליקויים שרק בדיקת מומחה תוכל לעמוד עליהם.....".

מכאן, שאין התובעים מנועים מלהעלות כל טענה בענין ליקויים שונים שנתגלו להם במועד המאוחר ממועד מסירת החזקה בדירותיהם."

נוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי התובע לא איחר את המועד להודיע על אי ההתאמה בדירתו.

5
.
האיחור במסירת הדירה
אין מחלוקת כי הנתבעת אחרה במסירת הדירה
וכי הדירה נמסרה באיחור של 4 חודשים. הנתבעת מוכנה לפצות את התובע בגין איחור של 58 יום בלבד בטענה כי הצדדים הסכימו בהסכם במפורש שהנתבעת תחוייב לפצות את התובע רק בגין איחור במסירה העולה על 60 יום. ( סע' 6 להסכם), ואילו התובע עומד על כך כי הנתבעת חייבת לפצותו מהיום הראשון של האיחור.

כל אחד מהצדדים מאזכר את הפסיקה התומכת בעמדתו.
אני רואה להעדיף את הפרשנות של הנתבעת לפיה אם הצדדים התייחסו במפורש
בהסכם למצב בו האיחור יעלה על התקופה המוסכמת, יש לחייבה בפיצוי על יתרת
התקופה בלבד. לעניין זה ראה ערעור אזרחי
02 / 10944שיכון ופיתוח לישראל בע"מ
נגד
אוחנה ואח', פ"ד נח (3), 673 בסע' 6: "סעיפים אלה מדברים בעד עצמם. המשיבים הסכימו במפורש שלא לקבל פיצוי בגין תשעים ימי האיחור הראשונים, ועל-כן אין הם יכולים לדרוש כעת פיצוי כזה. כאשר יש הוראה מפורשת בהסכם, יש לנהוג על-פיה (לעניין זה ראו גם את דברי השופט מ' רביד בת"א (י-ם) 1284/99 אנקונה נ' מבנה רב דירות (1990) בע"מ [6]). במקרה שלפנינו ישנה הוראה מפורשת כזו כאמור, על-כן דין טענת המערערת להתקבל – יש לפצות את המשיבים רק על איחור שלאחר תשעים ימי האיחור הראשונים."
בנוסף לכך, ראה ת.א. 680/95 (י-ם), שרון ואח' נגד חפציבה, דינים מחוזי, כרך לב' (8), 218,ע"א (י-ם)2266/01, לוי נגד וידזברג, תק- מח 2002(3), 6555 ועוד.

לפיכך
זכאי התובע לפיצוי בגין האיחור במסירת הדירה בסך 2,369 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/7/99. לענין זה אינני רואה לקבל את טענת הנתבעת כי התובע אינו זכאי לשערוך. השערוך משקף את ערך הכסף ומחירו, ואין מדובר בריבית עונשית.


6.
עוגמת נפש
התובע קבל דירתו באיחור, ובדירה ליקויים הדורשים תיקון ואחרים הגורמים לאי נוחות בשימוש ולעוגמת נפש.
בנסיבות הענין אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27/7/99 .

7
.

סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע גולדשטיין אמיר
את הסכומים כדלקמן:
א. סך של
17,351 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/3/03 ועד ליום התשלום בפועל.
ב. סך של
1500 דולר כערכם בשקלים ביום 1/9/02 , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו יום ועד ליום התשלום בפועל.
ג. סך של 5,369 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 27/7/99 ועד ליום התשלום בפועל.
ד. בנוסף לכל האמור לעיל אני מחייבת הנתבעת לשאת בכל הוצאות התובע בתיק זה, וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

8.

ת.א. 4302/02 גולדשטיין אורן ורינה

(להלן: התובעים) נגד שיכון ופיתוח
א. התובעים רכשו מהנתבעת דירה ברח' לילך 3 בקרית ים (להלן:הדירה השניה), על פי הסכם מכר מיום 26/11/97 (להלן:ההסכם השני), וקבלו בה חזקה ביום 26/7/99, על פי פרוטוקול מסירה אשר צורף לסיכומי הנתבעת. כשלש שנים לאחר מכן דרשו מהנתבעת בכתב תיקונים בדירה, וביום 22/10/02 הגישו תביעה על סך של 75,794₪, בגין ליקויי בניה על פי חוות דעת של מומחה אשר נתקבלה ביום 5/11/01, ירידת ערך, איחור במסירת הדירה, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

ב. המומחה מטעם בית המשפט, בקר בדירת התובעים ביום 29/10/03 , בדק את הדירה בנוכחותם, התייחס לכל טענותיהם על פי חוות הדעת שצירפו וקבע ממצאיו. התובעים לא שלחו למומחה שאלות הבהרה ולא בקשו לחקרו. הנתבעת טענה כי לאור האיחור בטענות התובעים יש לדחות את התביעה מאחר שבניגוד לאמור בסעיף 4א לחוק המכר (דירות) תשלג - 1973התובעים לא הודיעו על אי ההתאמה בתוך שנה מיום העמדת הדירה לרשותם, ואף לא בתוך זמן סביר לאחר שגילו אותה. בנוסף לכך ההסכם בין הצדדים הסדיר במפורש כיצד יש לנהוג לגבי ליקויים גלויים והתובעים נהגו בניגוד להסכם בכך שלא הודיעו דבר משך 3 שנים. לכן, התביעה הוגשה בניגוד לאמור בהסכם ובדין ובחוסר תום לב.

ג. גם תובעים אלה לא התייחסו כלל לסעיף בהסכם המחייבם להודיע על אי התאמה מיד לאחר גילוייה או לחוק המכר, והותירו את הנושא כולו לשיקול דעת בית המשפט. שאלה זו תידון לאחר ההתייחסות לחוות הדעת של המומחה, בדומה לעניינו של התובע אמיר.

9
.
חוות דעתו של המומחה.
א.
עבודת שלד
ב.
1)


קיר הכניסה
בקיר הכניסה לדירה
קיימת סטייה באנכיות הקיר. הסטייה מותרת אך מאחר שהיא בולטת לעין, מומלץ לתקנה בעלות של 400 ₪.



2)
קיר בין המרפסת לגין חדר מגורים
"קיימת סטייה בולטת (כ- 3.5 ס"מ) בין מישור הקיר למישקי הריצוף המקבילים לו. הסטייה בולטת מעט במרווח המשתנה בין מסילת דלת המרפסת ובין גמר הריצוף. קיים ליקוי בבנית המחיצה". המומחה מחווה דעתו כי ניתן לעבות את הטיח במחיצה בעלות של 1000 ₪, אך תיקון זה אינו סביר. לכן, הוא משאיר לשיקול בית המשפט אם יש מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין הליקוי בריצוף.
המהנדס שמעון גבור, המומחה מטעם התובעים, ממליץ לתקן את הליקוי בעלות של 800 ₪.
בנסיבות הענין אני רואה לפסוק לתובעים פיצוי בסך של 800 ₪ בגין ליקוי זה.



3)
רוחב המסדרון
אורך הפרוזדור המוביל לחדרים הוא 4.07 מ' ורוחבו בשלש נקודות שונות הוא 93 ס"מ ו- 94 ס"מ במקום 1 מ' לפחות כדרוש על פי התקן. הליקוי אינו ניתן לתיקון ולכן המומחה ממליץ למנות מומחה שיקבע את ירידת הערך של הדירה בגין ליקוי זה.

התובעים צירפו חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמם, מר אבישי זיו,
אשר העריך את ירידת הערך של הדירה בגין רוחב המסדרון ועקימת קירותיו ב- 1% דהיינו 1,400 דולר, ואילו הנתבעת לא הגישה חוות דעת שמאי מטעמה, אך טוענת כי יש למדוד את המסדרון במידות בניה ולא בין הציפויים, ועל פי מדידה כזו יש להוסיף 4 ס"מ, באופן שרוחב המסדרון יעמוד על 97- 98 ס"מ, וזו סטייה מותרת.
המומחה לא מצא כל סטייה אופקית בקיר המסדרון ולכן יש להתייחס אך ורך לצרותו.
לא נעלם מעיני כי זיו העריך את ירידת הערך בדירת התובעים כפחותה מזו שבדירת התובע אמיר. ואולם, מאחר שמידות המסדרון הן זהות בשתי הדירות,יש להניח כי הוא הפחית מהירידה בגין הסטייה האופקית. לכן, אני רואה לנהוג בעניין זה כמו בענין התובע אמיר, ומעמידה את הפיצוי בשל ירידת הערך של הדירה השניה בגין ליקוי זה על 1,400 דולר.


ב.
נגרות ומסגרות

1)
דלת כניסה ראשית
המומחה קבע כי יש לצבוע את משקוף הדלת צביעה נוספת בעלות של 150 ₪ וכן לפרק שורת ריצוף בפרוזדור וליישר סף כניסה בעלות של 250 ₪.

2)
ארון מטבח

המיקום של ההכנה לחשמל, ניקוז ומים למדיח אינם תואמים את מבנה ארונות המטבח, אך לדברי המומחה הוסבר לו כי השינוי בוצע לבקשת התובע, כך שהנתבעת אינה אחראית לאי ההתאמה.

התובעים
טענו בסיכומיהם כי המומחה אינו מוסמך לחוות דעתו בשאלות עובדתיות, אך לא שלחו שאלות הבהרה למומחה בשאלה מי הסביר לו מה, ולכן איני רואה לחרוג מחוות דעתו.

3)
דלת הממ"ד
קיים קושי בנעילת דלת הממ"ד ויש להחליף כנף בעלות של 1500 ₪.

4)
דלת מרפסת הכביסה
יש להחליף את הכנף של הדלת בשל רווח גדול מדי בינה לבין מפלס הריצוף בעלות של 400 ₪.

5)
משקופים

יש לשייף משקופים ולצבעם מחדש בעלות של 500 ₪.

6)
מעקות

קיים ליקוי אסתטי במעקה המרפסת ויש לתקנו על ידי פירוק לוח הזכוכית והתקנתו בעלות של 300 ₪.

7)
קנטים של דלתות

יש להשלים את צביעת הקנטים של הדלתות בעלות של 150 ₪.


8)
חלון הדף

המומחה קבע כי יש לתקן את הליקויים המוסכמים בעלות של 200 ₪.


ג.
עבודות אינסטלציה

1)
רטיבות בקיר המסדרון הגובל עם חדר רחצה הורים

המומחה קבע כי יש לפרק את רצפת תא המקלחת, לאטום שוב את תחתית התא ולרצף את התא מחדש, או לחלופין להתקין אגנית. תיקון הליקוי מוערך ב- 700 ₪.

2)
דיפון האמבט

אין ליקוי בסעיף זה בניגוד לעמדת התובע. באמבטיה קיים חור, אך חור זה לא צוין בעת פרוטוקול המסירה וגם לא בתיקוני הבדק. לכן, לא ברור אם החור הוא באחריות הנתבעת, ואיני רואה לפסוק פיצוי בגין ליקוי זה.


3)
מתלה לסוללת האמבטיה


אין ליקוי בסעיף זה.
4)
סבוניה

יש לפצות את התובע בגין העדר סבוניה בסך של 150 ₪.
5)
צינור ביוב במרפסת שירות

המומחה מצא סימני רטיבות וקבע כי יש צורף בשיפור האיטום מסביב למעברי הצנרת בעלות של 100 ₪.
6)
ניקוז המדיח

יש להשלים פקק לחיבור ניקוז המדיח בעלות של 10 ₪.
7)
חיבור אסלות


יש להוסיף ברגים לחיבור האסלה בעלות של 100 ₪
.


8)
צנרת גז

המומחה קבע כי יש לסגור בצורה אסטטית את כניסת הצנרת לדירה במרפסת השירות בעלות של 100 ₪.

ד.
טיח וצבע
1)
פינות רשת
xpm
המומחה קבע כי חסרה פינת הגנה ממתכת במחיצה בין המטבח למבואת החדרים ויש לחצוב הטיח ולהוסיף פינה בעלות של 600 ₪.

2)
לבני זכוכית
נתגלתה לבנה אחת שבורה בפינה ויש לפצות את התובעים בגין ליקוי זה ב-300 ₪.

3)
טיח פנים
א)
במסדרון
לא נמצא ליקוי.

ב)
בחדר האמבטיה הכללי בנישה
דרוש תיקון שפכטל בתוך נישת השירותים בעלות 500 ₪.

ג)
במרפסת השירות
יש להוסיף רוזטות בעלות של 50 ₪
ד)
בחדר שינה הורים
יש לשפר הגימור מתחת לחלון בעלות של 150 ₪.

ה)
בסלון
יש לשפר גמר טיח במספר מקומות ולצבוע לאחר מכן בעלות של
800 ₪.


ו)
טיח בממ"ד
לא נמצא ליקוי בסעיף זה.

ה.
ריצוף וחיפוי
1)
שיש במטבח
קיים ליקוי אסתטי בהדבקת חלקי השיש, ויש לתקנו על ידי ליטוש עדין בעלות של 150 ₪.


2)
ריצוף
ככלל עבודת הריצוף תקינה ואסתטית, ואין בה ליקוי על אף קיומם של הפרשי מפלסים קטנים בין האריחים ומספר מפגשי פינות שאינם אחידים, ואולם הסטייה היא קטנה ומותרת.

3)
ריצוף ממ"ד
בבדיקה נמצאו 2 אריחים שבעת הקשה בפני
הם נמצא צליל מעט "חלול", אך לא הורגשה התנתקות משכבת ההדבקה ולכאורה אין צורך בתיקון כלשהו באריחי הממ"ד.

4)
אריח פגום בחדר שינה הורים
לא נטען על ידי התובעים בעת המסירה ולכן כנראה שנגרם באחריות התובעים.

5)

קיים עיבוד לקוי סביב קופסאות הבקורת. יש לפרק את האריחים ולהרכיבם עם גימור אסתטי בעלות של 450 ₪ .

ו.
חיפוי קירות
1)
גמר החיפוי הקרמי במטבח לקוי. יש לפרק את החיפוי הקדמי ולבצע חיפוי מחדש בעלות של 800 ₪.
2)
יש לפרק 6 אריחי חיפוי בחדר רחצה הורים, אשר בבדיקת הקשה על פניהם נשמע צליל "חלול", ולהתקינם שנית בהדבקה מלאה כראוי בעלות של 800 ₪.
3)
פסיפס- מוסכם כי יש לשפר רובע בין ריצוף המרפסת לבין הפסיפס ולשפר רובע בעלות כוללת
של 200 ₪.

4)
יש להוסיף שורת פסיפס בעלות של 250 ₪.

ז.
עבודות חשמל ותקשורת
1)
קיים ליקוי בגין הבדלי גובה בין אביזרי חשמל, ויש להסדיר את גובה האביזרים בעלות של 500 ₪.
2)
יש להשלים מכסה חשמל חסר בחדר ילדים בעלות של 20 ₪.
ד3)
יש לסמן מעגלי זרם בלוח החשמל הדירתי ולכסות המרווחים הפתוחים במכסים מתאימים בעלות של 150 ₪.

ח.
עבודות אלומיניום
1)
דלת יציאה למרפסת
א)
יש להחליף כנף בעלות של 800 ₪.
ב)
יש להרכיב אביזרים מפלסטיק בין כנפי החלונות והמסילות
בעלות של 50 ₪.
ג)
יש לכוון נעילת חלונות בעלות של 300 ₪.

ט.
פיתוח

אין ליקוי במידות החנייה במגרש החנייה המשותף.

י.
סיכום עלויות

סך כל התיקונים מגיעים ל- 12,680 ₪.
המומחה פסק כי יש צורך בפיקוח בעלות של 1000 ₪, וכן יש להוסיף מע"מ. בסך הכל מגיעים הפיצוי בגין הליקויים לסך של
16,006
נכון ליום 1/3/03.
בנוסף לכך זכאים התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה בגין הליקוי במסדרון והליקוי בעבודת השלד בסך של 1,400 דולר.
אין כל התייחסות בחוות הדעת לצורך בפינוי הדירה, ולכן אינני רואה לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין דיור חלופי.

10.
דחיית התביעה בגין האיחור במשלוח ההודעה לגבי הליקויים

גם לגבי תובעים אלה אני רואה לדחות את טענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה בגין אחורם של התובעים במשלוח ההודעה. מעיון ברשימת הליקויים עולה כי חלק מהליקויים אינם ניתנים לאיתור מיידי, חלקם אינו ניתן לתיקון, וחלקם לא תוקן על אף שצוין במפורש ב"רשימת התיקונים שבאחריות החברה", אשר נערכה בתאריך 26/7/00 במסגרת הפרוטוקול של התיקונים אשר בוצעו לאחר שנת הבדק.

מתברר כי חלק מהליקויים אשר צוינו כליקויים שתוקנו צויינו שוב כליקויים ע"ח המומחים השונים. סביר להניח כי הנתבעת היתה מודעת לקיום ליקויים אשר לא תוקנו בדירה, והיתה צריכה לקחת בחשבון את חובתה לפצות את התובע בגינם.

(גם לענין זה ראה ע"א 660 ,659/77 שורקה נ' קרים, פ"ד לב(1) 393, בעמ' ,398 וכן
ת"א (חיפה) 10555/97 חנה ודוד אזולאי ואח' נ' יובל הנדסה בע"מ ואח' , תק-מח 2003(2), 10033 ,עמ' 10041).

נוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי התובע לא איחר את המועד להודיע על אי ההתאמה בדירתו.

11
.
האיחור במסירת הדירה
לענין האיחור במסירת הדירה, דין התובעים כדין התובע ואין צורך לחזור על הנאמר לעיל.
התובעים זכאים לפיצוי על יתרה התקופה העולה על 60 יום, בסך 2,370 ₪, כאמור בנספח ז' לסיכומי הנתבעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26/7/99 .

12.
עוגמת נפש
התובעים קבלו דירתם באיחור, ובדירה ליקויים הדורשים תיקון ואחרים הגורמים לאי נוחות בשימוש ולעוגמת נפש.
בנסיבות הענין אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

13
.

סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים גולדשטיין אורן ורינה
את הסכומים כדלקמן:

א. סך של
16,006 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/3/03 ועד ליום התשלום בפועל.
ב. סך של
1,400 דולר כערכם בשקלים ביום 1/9/02 , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו יום ועד ליום התשלום בפועל.
ג. סך של 5,370 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 27/7/99 ועד ליום התשלום בפועל.
ד. בנוסף לכל האמור לעיל אני מחייבת הנתבעת לשאת בכל הוצאות התובעים בתיק זה, וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הסיכומים הובאו בפני
י רק בחודש יוני 05' (יצאתי לשבתון ביו 1/5/05), ועם הצדדים הסליחה בגין האיחור במתן פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ צדדים.

ניתן היום 05 ביולי, 2005 (כ"ח בסיון תשס"ה) בלשכה.

דיאנה סלע
, שופטת









א בית משפט שלום 4301/02 גולדשטיין אמיר, גולדשטיין אורן ורינה נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/07/2005)