Google

כלל חב' לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ - אסייג שמעון, אסייג שלום, אסייג יפה

פסקי דין על כלל חב' לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב | פסקי דין על אסייג שמעון | פסקי דין על אסייג שלום | פסקי דין על אסייג יפה |

288/05 בשא     15/09/2005




בשא 288/05 כלל חב' לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אסייג שמעון, אסייג שלום, אסייג יפה




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום דימונה
בשא000288/05

בתיק עיקרי: א
001008/02

בפני
:
כבוד השופטת רות בהט
תאריך:
15/09/2005





בעניין
:
1. כלל חב' לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ



ע"י ב"כ
אילן ירון ואח'

מבקשות

נ
ג
ד


1. אסייג שמעון
2. אסייג שלום

3. אסייג יפה



ע"י ב"כ עו"ד
ווגדן

משיבים

החלטה


בפני
בקשה של הנתבעות לפסילת חוות הדעת כולל תשובות לשאלות הבהרה
של הפסיכיאטר, ד"ר קריגל, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, בעקבות פטירתו, ומינוי מומחה רפואי אחר לחוות דעתו לגבי הנכות הפסיכיאטרית של המשיב 1 בעקבות תאונת-הדרכים נשוא התביעה.

לטענת המבקשות מדובר בחוות דעת פסיכיאטרית המבוססת בעיקרה על אנמנזה,שנמסרה למומחה הרפואי אשר טרם עמדה במבחן החקירה הנגדית.
עוד נטען כי בעקבות פטירתו של ד"ר קריגל אין מקום להורות על העברת חוות דעתו למומחה המתמנה במקומו, שהרי העברה כזו יש בה כדי להשפיע ולגרוע מראש משיקול דעתו החופשי והעצמאי של המומחה המתמנה. לחיזוק טענותיהן מתבססות המבקשות על

פסק דין
כדוגמת ת"א (חי') 10216/97 קטאבי עבד אל חלים נ' כלל בע"מ , החלטת כב' השופטת חופרי מיום 4.6.02 שעמדה במבחן ערכאת הערעור של ביהמ"ש העליון ואושרה בהחלטת כב' השופט ריבלין בתיק רע"א 7779/03, וכן על החלטת כב' השופט חדש בתא 1677/95 (אשדוד).

כן הן מבקשות להורות כי המשיב 1 בן ה-9 ייבדק ע"י המומחה שיתמנה שלא בנוכחות הוריו המשיבים 2, 3 ו/או מי מהם, מחשש לנסיונם להטות את ממצאי הבדיקה.

בנוסף, מבקשות הן להורות על מינוי מומחה חדש בתחום הפסיכיאטריה לילדים ובלבד שלא יהיה מקום עבודתו ומגוריו באזור באר שבע והדרום. וכן לא למנות את הפסיכיאטרית ד"ר מטרני המתגוררת בבנין בו מתגורר ב"כ המבקשות דבר הגורם לאי נוחות רבה לב"כ המבקשות .
(ברע"א 7486/03 – בימ"ש עליון, עמראן נ' שניצקי ו"כלל" חברה לביטוח בע"מ ואח', החלטת כב'
השופט א' ריבלין).

כמו כן, מבקשות להתעלם מתשובת ב"כ המשיבים על תשובת המבקשות, ולהורות על הוצאתה מתיק בית המשפט והשבתה לידי ב"כ המשיבים או לחלופין לאפשר להן להגיב, מהטעם שלפי סדרי הדין אין לב"כ המשיבים זכות תשובה על תשובתן לתגובתו.

לטענת ב"כ המשיבים
אין כל עילה לפסילת חוות דעתו של ד"ר קריגל המנוח, מאחר שהמומחה מונה לתפקידו כי הוא נמצא ראוי לכך על ידי בית המשפט . מדובר במומחה ניטרלי שפעל כזרועו הארוכה של בית המשפט.

עוד טוען הוא
כי במקרים בהם המומחה מטעם בית המשפט הולך לעולמו, נוהגים בתי המשפט למנות מומחה נוסף (להבדיל מפסילת חוות דעת המומחה), ומאפשרים לשלוח את חוות הדעת של המומחה שמונה למומחה הנוסף. פסילתו של מומחה שמונה כדין על ידי בית המשפט נעשית רק במקרים נדירים מאוד, בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרה בו פעל המומחה בחוסר תום לב.

לתמיכה בטענותיו מתבסס המשיב, בין היתר על, החלטתי
בת.א.
1002/00 (בימ"ש השלום דימונה) מירי מטולה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', שם מיניתי מומחה נוסף והתרתי להציג לו את חוות דעת קודמו.

לטענת המשיב מדובר בילד קטן שהוריו עובדים ואין באפשרותם לאבד עוד ימי עבודה כדי להסיעו לאזור מרכז הארץ. בתי המשפט פסקו כי יש למנות ככלל ראשוני ובסיסי מומחה מאזור מגוריו של התובע ורק אם לא ניתן הדבר, ימונה מומחה מאזור אחר ומפנה לדוגמא לת"א 970/99 מחוזי נצרת.

המסגרת הנורמטיבית


העילה לפסילת מומחה רפואי מעוגנת בתקנה 17 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986 . שם נקבע כי בית המשפט רשאי להורות על מינוי מומחה אחר, אם "נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו או שלא עשה, תוך זמן סביר, אחת מהפעולות המוטלות עליו לפי תקנות אלה". תקנה זו אינה מהווה רשימה סגורה . בנוסף לה מורה הפסיקה על אפשרויות נוספות לפסילתו של מומחה ולמינוי של מומחה אחר תחתיו, כל אימת שנפל פגם מהותי בדרך פעולתו, עד כדי קיומו של חשש ממשי לעיוות דין העלול להיגרם לבעל הדין ראה ספרו של
צלטנר עמ'
717 (יא) 2
וספרו של
י' אנגלרד "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" (מהדורה שנייה תש"ן) עמ' 278-280 וכן ספרו של כב' השופט
א' ריבלין "תאונות דרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים" מהדורה שלישית-תש"ס עמ' 579 ). המדובר למשל במקרים שבהם המומחה עיין במסמכים האסורים בהגשה אליו, באופן המעלה חשש שמא שיקול דעתו יוטה עקב זאת, או אם פעל במצב של ניגוד עניינים, נמנע מלפעול באובייקטיביות חרף המעמד הנייטרלי הנדרש ממנו לנוכח תפקידו וכו'.
אולם מחלוקת על שיקול דעתו המקצועי של המומחה אם הוא אינו נגלה כבלתי סביר בעליל אינה מהווה ברגיל עילה לפסילת המינוי.

ההלכה היא כי בית המשפט לא ימהר לפסול מינוי מומחה שכבר נתמנה , בוודאי לא לאחר שכבר נתן חוות דעתו
והעיד בבית המשפט . בית המשפט ישקול פסילת מומחה רק במקרים של הפרת האיסורים המשתקפים בחוק ובתקנות .

המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית המשפט צריך לנהוג בהתאם לחוק ולתקנות ובגדר הסמכות, שהוקנתה לו בהחלטת בית המשפט לפיה מונה.

על המומחה הרפואי חלים
כללי האתיקה וחובות הנאמנות מאחר ובתפקידו הופך מעין לזרוע הארוכה של בית המשפט בתחום הרפואה .
לכן הוטלו עליו גם מקצת החובות המוטלות על בית המשפט ובראש ובראשונה החובה לנהוג באובייקטיביות , ללא משוא פנים ותוך הקפדה שכל

אלה גם יראו . סטייה מכללי האתיקה ומחובת הנאמנות של הרופא- עשויים להביא לפסילתו או לפסילת חוות הדעת שנתן .

השיקולים המנחים עפ"י הפסיקה לפסול חוות דעת או למנות מומחה נוסף רוכזו בת"א (שלום-נצרת) 8673/97 עוואדה יאס נ' דולב חב' לביטוח בע"מ (עמ' ח 215 בספרו של צלטנר חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).
i.
בית המשפט הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות.
ii.

חוות הדעת צריכה לעמוד במבחן הביקורת של ההיגיון.
iii.

התשתית העובדתית עליה נסמכת חוות הדעת צריכה להיות מהימנה.
iv.

פסילת מומחה תיעשה אך במקרים נדירים בהם עלול להיגרם עיוות דין לאחד הצדדים, או במקרים בהם נפל פגם היורד לשורש העניין, כגון שהמומחה פעל בחוסר תום לב: או שנפל פגם בשיקול דעתו המקצועית.
v.

מינוי מומחה נוסף ייעשה כאשר מתעורר ספק לגבי המסקנה הרפואית המתבקשת.
vi.
השיקול המנחה הוא הצורך להגיע למסקנה רפואית נכונה.

" ברגיל לא יתייחס בית המשפט

באהדה לבקשה להמרת מומחה באחר , שבאה לאחר שכבר ניתנה חוות הדעת מטעמו, מקום בו עשויה התוצאה , שנתגלתה כבר בחוות הדעת , כדי להשפיע על שיקוליו של מי שמבקש לפסול אותה ...
הבקשה לפסול חוות דעת לאחר שתוכנה הודע למבקש- ראוי לה, בשל כך , שתיבחן במשנה זהירות... "

( כב' השופט ריבלין , בספרו תאונת הדרכים , סדרי דין וחישוב פיצויים , מהדורה שלישית , עמ' 582 ).

במקרים בהם מתעורר ספק בדבר משקל חוות הדעת שנתקבלה או בדבר דיותה , נוקטים לעתים בתי המשפט בפרקטיקה של מינוי מומחה נוסף , מבלי לפסול את חוות דעתו של הרופא שנתמנה
( כב' השופט א' ריבלין תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים – מהדורה שלישית-תש"ס עמ' 583 ).
במקרה כזה נותרת שאלת תקפות חוות הדעת שבמחלוקת שאלה של משקל ( רע"א 6116/97 אברהם שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ) .

לעניין שמיעת עדות נוספת באותו התחום הרפואי, התייחס גם בימ"ש מחוזי ים בע"א 4133/97 מויאל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (תקדין מחוזי, כרך 998 (1), עמ' 1879 :" הפרקטיקה של מינוי מומחה נוסף, במקרים חריגים ומיוחדים, כאשר מתעורר ספק לגבי המסקנה הרפואית המתבקשת בנסיבות העניין , קנתה לה שבת ובתי המשפט נוהגים לעשות כן מעת לעת, אף אם במשורה כמתחייב מנסיבות הנושא ... ככלות הכול, דעה שנייה ונוספת אין דבר נדיר בעולם הרפואה וגם בתי המשפט זכאים, מעת לעת, לקבל הערכה נוספת כל אימת שמתעורר ספק בנוגע למצבו של תובע פלוני. ברי, כי אין בכך כדי להביע חוסר אמון במומחה הנוכחי או להעיד על פגיעה במיומנותו. כל שמתבקשת היא אך דעה נוספת, לסלק כאמור את הספקות ואי הבהירויות".
החוק ותקנות המומחים אינם מגבילים את סמכותו של בית המשפט בכל הנוגע למנוי יותר מאשר מומחה אחד באותו תחום רפואי .

במקרים בהם מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת של המומחה הממונה , למשל במהלך חקירתו הנגדית , או משנתברר כי אין בה בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי , עשוי הדבר להביא את בית המשפט לכלל החלטה למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט באותו
תחום. לדוגמא ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ קבע כבוד השופט אור:" בעיקרו של דבר השיקול שצריך לעמוד בפני
בית המשפט הוא הצורך להגיע למסקנה אשר יהא בה כדי לשקף נכונה את מצבו הרפואי של התובע. שהרי, בסופו של דבר, מינויו של מומחה רפואי לא בא אלא כדי לסייע לבית המשפט להגיע למסקנה נכונה בנידון. לפיכך, יטה בית המשפט למנות מומחה רפואי נוסף כל אימת שהתרשמותו מהמומחה
הרפואי שמינה – בהתייחס לחוות דעתו ולעדותו בפני
ו- תהיה מצדיקה שמיעת חוות דעת רפואית נוספת, כדי להשתכנע במצב הרפואי לאמיתו".

ההלכה היא כי בית המשפט יאפשר להציג חוות דעת של מומחה רפואי, שמונה מטעם בית משפט שניתנה על-פי התקנות למומחה נוסף, שמונה על ידו.

"מינוי מומחה נוסף, בלא לפסול את חוות הדעת של קודמו, מאפשר להציג במידת הצורך, את חוות דעתו של המומחה הראשון בפני
המומחה הנוסף" ( תאונות-דרכים, סדרי דין וחישוב פיצויים, כב' השופט ריבלין, מהדורה שלישית,הוצאת נבו ).

בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 , תקנה 8 (א)
האיסור שבהצגת חוות-דעת מומחה לא חל על חוות-דעת מומחים שנתנו לפי התקנה, אותם ניתן להציג למומחה יחד עם כל יתר מסמכי הטיפול הרפואי.

ההלכה באה לידי ביטוי בפסקי הדין לדוגמא: בר"ע 487/88 "אושיות" חברה לביטוח בע"מ נ' אורית בהחלטת כב' השופט לוין מיום 2.11.88 נקבע כי ניתן להציג חוות דעת מומחים שנתנו לפי התקנה למומחה הנוסף.

בבר"ע (עליון) 7035/00 "אריה" חברה לביטוח בע"מ נ' לוקא עבדול

פסקה כב' השופטת ט. שטרסברג-כהן ביום 20.11.03: "מותר להמציא לכל מומחה שנתמנה על –ידי בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים שנתמנו אף הם על-ידי בית המשפט, היתר זה הוא רשות, כחריג לכלל שאין להמציא למומחה מטעם בית-המשפט חוות דעת מ"טעם".

כאמור, ההלכה היא כי בית משפט לא ימנע עיון בחוות דעת של מומחה רפואי שמונה מטעמו על-ידי מומחה רפואי נוסף. אין כל מניעה שהמומחה הרפואי הנוסף יראה את חוות דעתו של המומחה הראשון, גם לגבי אותה שאלה עצמה, שכן "אין לקבל את העמדה כאילו רופא מומחה יביע דעה מסוימת, רק משום שרופא אחר הביע דעה כזו " (החלטת כב' השופטת שטרסברג- כהן בת"א (חי') 1339/87).

באשר למינוי מומחה רפואי מאזור מגורי הנפגע:

בת"א 970/99 (בית משפט מחוזי חיפה) קיפמן אורית נ' מלאך סולימאן והפניקס חברה לביטוח בע"מ , החליט כב' השופט ר. ג'רג'ורה
לשנות מינוי של שלושה מומחים ממרכז הארץ, למינוי מומחים מאזור מגורי התובעת: "...כשקיימת אפשרות למנות מומחים מאזור מגוריו של הנבדק יעדיף בית המשפט מינוי מומחים מאזור זה, וזאת כדי להקל על התובעת ומשפחתה המתגוררים בחיפה לבצע את הבדיקה, תוך גרימת סבל וכאב מינימליים לתובעת ולבני משפחתה..." .
לפיכן נקבע, כי יש מקום להתחשב בנפגע ובמידת האפשר למנות מומחה רפואי הקרוב לאזור מגוריו על-מנת להקל עליו.

באשר לבדיקת הקטין בפני
המומחה הרפואי עם הוריו:


בבר"ע 4746/90 אן בר-זאב ואח' נגד "הסנה" חברה לביטוח בע"מ ואח' (החלטת כב' השופט ש' לוין מה-3.1.91, עמ' 714 (א))
דובר במבקשת בגירה, אך פסולת-דין. בית המשפט המחוזי החליט כי הורי המבקשת לא יתלוו אליה בשעת בדיקתה על ידי המומחים, וכי אם המומחה ימצא שהוא צריך סיוע בהידברות עמה יפנה את שאלותיו להוריה באמצעות בית המשפט. בבקשה זו טוענים המבקשים, בין היתר, כי יש להתיר את נוכחות הורי המבקשת בשעת הבדיקה אצל המומחה.
נפסק שם כי
המבקשת תיבדק בשלב ראשון ללא נוכחות הוריה. עם זאת, הואיל והיתה קיימת מחלוקת לגבי כושרה לתאר את מגבלותיה יוכל בית-המשפט לאחר הבדיקה לשקול פנייה של המומחה לקבל במישרין פרטים מהוריה.

כאמור בפסיקה
דלעיל אין עילה לפסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר קריגל ז"ל, שמונה על ידי בית המשפט והשיב על שאלות הבהרה, אך לא הספיק להגיע לחקירה נגדית
עקב פטירתו.
אינני מוצאת מקום לפסול את חוות הדעת, מאחר ואין מדובר בפגם היורד לשורש העניין, וכן לא התעוררה שאלה לגבי התשתית העובדתית להכרעה משפטית בנשוא התביעה.
באשר למשקלה אתייחס בפסק הדין, ושמורה לב"כ הצדדים הזכות לטעון לענין זה בסיכומיהם.

אני מקבלת את טענת המבקשות לגבי אי מינוי הפסיכיאטרית ד"ר מטרני המתגוררת בשכנות באותה קומה עם ב"כ המבקשות, מאחר שהדבר גורם לאי נוחות רבה ( ת"א 1150/02(בימ"ש מחוזי באר-שבע) יעקב עמראן נ' משה שניצקי ואח', החלטת כב' השופטת רויטל יפה-כ"ץ ורע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ , החלטת כב' השופט טירקל, מיום 14.7.96).

במקרה דנן הצורך במינוי מומחה רפואי אחר עולה ,כאמור, עקב פטירתו של המומחה הרפואי, שמונה ע"י בית המשפט ולא כדי לקבל דעה נוספת שתעמיד תשתית טובה יותר להכרעה המשפטית בדבר מצבו של התובע מבחינה נפשית והקשר בין מצב זה לבין התאונה (כפי שעולה מהדוגמאות של פסקי הדין שצרפו המבקשות). לכן ניתן להציג למומחה הרפואי שימונה את חוות הדעת של המומחה הראשון שנתנה לפי התקנות , יחד עם כל יתר מסמכי הטיפול הרפואי.


לעניין בדיקת הקטין בפני
המומחה הרפואי עם הוריו , נראית לי הדרך שנקבעה בבר"ע 4746/90 כדרך נאותה המאזנת בין האינטרסים של שני הצדדים. התובע ייבדק בשלב ראשון ללא נוכחות הוריו בשעת הבדיקה. לאחר הבדיקה ולבקשת המומחה אשקול מתן היתר לפניה במישרין של המומחה להוריו של התובע 1 עקב גילו.

אני ממנה בזאת את
ד"רשוש ארבל מרח' השיטה 2 עומר כמומחית בתחום הפסיכיאטרי.

המומחית תעיין
במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לה על ידי ב"כ בעלי הדין.

המומחית תבדוק את התובע 1 מר אסייג שמעון
ותקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות האירוע מיום 11/8/99 ובמיוחד תקבע:

1.
האם לוקה התובע 1 היום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומהו שיעור הנכות.

2.
האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד.

3.
מהן המגבלות התפקודיות של התובע 1, אם בכלל.
4.
האם יהיה התובע
1 זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מהם סוגי הטיפולים

ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום.

5 .

המומחית תתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע 1 נכון להיום.

6.

המומחית תתייחס לתקופות אי הכושר החלקי ו/או המלא.

על מינוי המומחית, כאמור בהחלטה זו, יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו - 1986.

ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחית הרפואית את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע 1 תוך 30 יום מהיום.

בשכ"ט המומחה תישא הנתבעת ישירות בשלב זה עפ"י חשבונית שתומצא לה על ידי המומחית, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת החשבונית.

ואולם, באם תקבע המומחית כי לא נותרה לתובע נכות בגין התאונה, תהא הנתבעת רשאית לעתור לקזז את סכום שכ"ט המומחית מסכום הפיצויים שישולמו לתובע.

המומחית מתבקשת ליתן חוות דעתה תוך 60 יום מתאריך
ההחלטה.

אם המומחית אינה זמינה לבדיקה ולהגשת חוות דעת במועד, תודיע על כך מיידית לבית המשפט.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה למומחית ולב"כ הצדדים.

ב"כ התובע יגיש תחשיבי נזק בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים 15 יום לפני הדיון וב"כ הנתבעות 7 ימים לפני הדיון,
תוך התייחסות לאפשרות פסיקה לפי סעיף 4 (ג) בהתאם לתחשיבי נזק.

המסמכים על פי ההחלטה האמורה יועברו מצד לצד ישירות בתוך המועדים הנקובים.

במועד שנקבע לק.מ. בהחלטתי הקודמת נפלה טעות קולמוס הואיל ויום זה הוא יום פלילי. ק.מ יתקיים ביום 1/2/06 שעה 11:30.

אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשות לענין הפרוצדורלי.
ב"כ המשיבים לא רשאי היה להגיש תגובה לתשובה לתגובה ועל כן אני מתעלמת מהאמור בתשובתו זו.

בשאלת ההוצאות אתחשב עם סיום ההליך כולו.

ניתנה היום י"א באלול, תשס"ה (15 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים.



______________
רות בהט
– שופטת


000288/05בשא141 כוכבה לוי






בשא בית משפט שלום 288/05 כלל חב' לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אסייג שמעון, אסייג שלום, אסייג יפה (פורסם ב-ֽ 15/09/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים