Google

דוד יעקבי - המוסד לבטוח לאומי

פסקי דין על דוד יעקבי | פסקי דין על המוסד לבטוח לאומי

2714/04 בל     05/06/2005




בל 2714/04 דוד יעקבי נ' המוסד לבטוח לאומי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
בל 002714/04


בפני
:
כב' השופטת שפר ורד

נציג ציבור (עובדים) מר מלחם מחמוד
נציג ציבור (מעבידים) מר סגל מוני


05/06/2005



בעניין
:
דוד יעקבי





התובע

נ
ג
ד


המוסד לבטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
הלשכה המשפטית
הנתבע

פסק דין

1.
התובע הגיש תביעה לתשלום קצבת נכות כללית.

בעקבות בדיקתו, נקבעה לו דרגת אי כושר זמנית בשיעור של 75% לתקופה שמיום
07/12/03 ועד ליום 30/06/04.

יחד עם זאת, קצבת הנכות המתחייבת מהנכות האמורה לא שולמה לו ע"י הנתבע, על
בסיס הנימוק שהתובע פיגר בתשלום דמי הביטוח, ונוצר חוב מצידו כלפי הנתבע (להלן:
"החוב").

מכאן התביעה שבפני
נו.

2.
יש לומר כי בשמו של התובע הופיע בפני
בית הדין אחיו, מר יעקובי שלמה, אשר טיפל
וממשיך לטפל בענייניו השונים.

אין חולק כי אחיו של התובע הגיע בשמו להסדר עם הנתבע, באמצעות מחלקת הגבייה,
לפיו נפרש החוב לתשלומים, ומאז שנערך ההסדר האמור בוטלה שלילת הזכאות לקצבת
הנכות.


בתביעה שבפני
נו, טוען אחיו של התובע כי הוסכם בינו לבין פקידת הנתבע כי החוב
יבוטל, וכי זו התחייבה כלפיו כי הנתבע לא יגבה אותו מהתובע.

3.
מתע"צ שהוגש לבית הדין, עולה כי מדובר בחוב שעמד על סך של כ – 28,000 ₪ בגין
השנים 1997 עד 2004, כאשר בגין חלקן חויב התובע כ"עובד" ובגין חלקן כ"לא עובד".
עוד פורט, כי בחודש 06/04, הגיע אחיו של התובע, כאמור, להסדר עם מנהל תחום הגבייה
בסניף המל"ל בטבריה, לפיו הועמד החוב במונחי קרן, לאחר הפחתת הריביות והקנסות,
על סך של 14,000 ₪, וסך זה נפרש ל – 18 תשלומים.
הטענה לפיה הובטח לתובע או למי מטעמו כי החוב "מבוטל" – הוכחשה בתע"צ.
4.
אחיו של התובע הופיע בשני דיונים בפני
בית הדין, ושיגר שורה של הודעות כתובות,
וטענותיו מתמקדות, למעשה, בשתיים –

ראשית – הובטח לו כי החוב , שעצם קיומו כמו גם שיעורו לא הוכחשו - מבוטל.

שנית – נעשה לתובע עוול במובן זה שבזמנו לא הופנה לתבוע הבטחת הכנסה.

5.
סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 (להלן: "החוק") קובע
כדלקמן –

"(א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו
הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:
(1) בפיגור שאינו עולה על 18 חדשים - תשולם הגמלה פחות רבע;
(2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;
(3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין".
בענייננו, אין חולק כי התובע צבר חוב בדמי ביטוח בגין תקופה העולה על 36 חודשים, ועל
כן יש להחיל לגביו את ההוראה לפיה נשללה זכאותו לגמלה בכסף או בעין.


כאמור לעיל, אחיו של התובע טען, וחזר וטען, כי פקידה בסניף הנתבע בטבריה , הגב' רות
חסין, הבטיחה לו וחזרה והתחייבה כי החוב מבוטל.


ב"כ הנתבע, מצידו, הפנה לטענה כי מעבר לעצם הכחשת ההבטחה האמורה, הרי שלא
הייתה מוקנית לאותה פקידה, או כל פקידה אחרת, הסמכות לוותר על קרן החוב.


ואכן, בסעיף 370 לחוק, שכותרתו "ויתור" נקבעו הדברים הבאים –

"עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים
המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי סעיף 345, על
קנס לפי סעיף 356, על קנס ותוספת לפי סעיף 364 ועל ריבית לפי סעיף 368(ב), כולם או
חלקם".


מהוראותיו של הסעיף האמור, ברור כי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, זכאים
פקידי המוסד שהוסמכו לכך, לוותר למבוטחים על חלק מחובותיהם לקופה
הציבורית,
ואותו חלק שהוסמכו לוותר על תשלומו הנו תוספות מסוגים שונים שנתווספו
לקרן החוב.

מכלל ההן – ברור שיש לשמוע את הלאו, ופקידי המוסד או מי מהם אינם מוסמכים
לוותר על תשלומה של קרן של חוב שצבר מבוטח.


אמור מעתה – גם אם הבין אחיו של התובע כי הגב' חסין או מי מטעם הנתבע הבטיח לו
כי חובו של התובע לא יגבה ממנו – מדובר ב"הבטחה" שאיננה מעוגנת בחוק, מנוגדת
להוראותיו, ואין לה כל תוקף.

אשר על כן נדחית טענת התובע לפיה אין מקום לגבות ממנו את החוב, או כי למרות קיומו
היה מקום לשלם לו את קצבת הנכות.

6.
אשר לטענה לפיה היה על פקידי הנתבע להפנות את התובע לתבוע הבטחת הכנסה –

חוששים אנו כי גם טענה זו, אין כדי לסייע לתובע.

מעבר לכך שלא ברור אם התקיימו , בתקופה אליה מתכוון התובע, התנאים לזכאות
להבטחת הכנסה, הרי שמכל מקום אחד התנאים הנו עצם הגשת תביעה, והתייצבות
בשירות התעסוקה לדרוש עבודה (או קבלת פטור ממנה), והזכאות לגמלה האמורה חלה
רק ממועד הגשת התביעה והעמידה בתנאים הרלבנטיים.


מקום בו לא התקיימו התנאים שבחוק לזכאות לגימלה, לא תסייע למבוטח הטענה לפיה
לא ידע שעומדת לרשותו האפשרות לתבוע אותה, ו/או שלא ניתן לו היעוץ המתאים
לעניינה.

7.
סיכומו של דבר - דין התביעה שבפני
נו - להידחות.

בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.

8.
במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.

ניתן היום כ"ז באייר, תשס"ה (5 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.

______________
______________
_______________
ורד שפר - ש ו פ ט ת
נציג ציבור (עובדים)
נציג ציבור (מעבידים)







בל בית דין אזורי לעבודה 2714/04 דוד יעקבי נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/06/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים