פסקי דין על דומיקאר בע"מ | פסקי דין על מואסי אחמד

168068/02 א     13/03/2003




א 168068/02 דומיקאר בע"מ נ' מואסי אחמד




בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 168068/02
א 173219/02


בפני
:
כב' השופטת רונית פינצ'וק - אלט

תאריך:
13/03/2003

בעניין:
דומיקאר בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
סגל
התובע/ים

נ ג ד


1 . מואסי אחמד

2 . מנורה בע"מ - חברה לבטוח


ע"י ב"כ עו"ד
קרן

הנתבע/ים

פסק - דין

1. התביעות שבפני
עניינן נזק רכוש שנגרם למכוניות הצדדים בתאונת דרכים.

התובעת בת.א. 168068/02 (להלן: "התובע") הינה חברה להשכרת רכב שרכבה נפגע בעת שהיה נהוג בידי עד התביעה בתאונה שאירעה ביום 5.2.01 עם מכונית נהוגה בידי הנתבע ומבוטחת ע"י הנתבעת. בגין אותה תאונה הגישה הנתבעת תביעת שיבוב בת.א. 173219/02 (להלן: "התביעה הנגדית") בגין הפיצוי ששילמה למבוטחה עבור הנזק שנגרם למכוניתו באותה תאונה.

2. לטענת התובע, ביקש עד התביעה לפנות שמאלה למשתלה שהיתה מעברו השני של הכביש, החל בפני
ה שמאלה כאשר טור המכוניות שסעו בכיוון ההפוך עצרו על מנת לאפשר לו לסיים את הפניה, כשלפתע הגיח הנתבע, אשר עקף את טור המכוניות תוך כדי נסיעה בשולי הכביש ופגע במכונית המבוטחת.


3. לטענת הנתבעים, נסע הנתבע בכביש ולא בשוליים, כשלפתע הגיח עד התביעה מתוך שיירת מכוניות שעמדה בפקק תנועה בנתיב הנגדי ועלה על אי תנועה מסומן כשהוא מבקש לפנות שמאלה ולעקוף את שיירת הרכבים שהמתינו אף הם כפי שהסתבר בדיעבד. כתוצאה פגע עד התביעה ברכב הנתבעים.

בהודעתו לנתבעת נאמר כי נסע ברחוב הראשי לכיוון נתניה וצד ג' לא נתן לו זכות קדימה כאשר פנה שמאלה. כך גם נאמר בהודעתו למשטרה.

4. מצילומי הנזק עולה כי המכונית המבוטחת נפגעה מצידה הימני באיזור הכנף הקדמית – ימנית והגלגל, וכי עיקר הפגיעה – במרכז הכנף הקדמית ימנית. מכוניתו של הנתבע נפגעה בחזיתה.

5. עד התביעה העיד כי הוא נוסע באותו כביש כל בוקר. באותו בקר הגיע לצומת ונסע לאט בפקק תנועה. כשהגיע למקום בו יש קו הפרדה מקוקו המאפשר פניה שמאלה למשתלה איפשרו לו כלי הרכב שהגיעו ממול לפנות וכשהיה כבר על שולי הכביש פגע בו הנתבעת מצד ימין.

יחד עם זאת הודה כי בנתיב שמולו היה נתיב רחב וכלפי הצומת עצמה (שהיא 10 מטר הלאה בכיוון נסיעתו של הנתבע) ישנם שני נתיבים אחד לפניה שמאלה ואחד לנסיעה ישר. למרות זאת העיד כי מולו נסעו המכוניות בטור אחד בלבד וכי התאונה היתה על הכורכר ולא על האספלט. לאספלט הוא הגיע לגרסתו רק לאחר המכה שקיבל מהנתבעת שסובבה את מכוניתו והכניסה אותה לכביש.

יש לציין כי גרסתו של עד התביעה נתמכת באמור בהודעתו במשטרה.

עה/1 חזר על גרסת הנתבעים לתאונה והעיד כי בנתיב השמאלי עמדה שיירת רכבים על מנת לפנות שמאלה לקלנסוואה. בתוך שיירה זו עצר אחד מכלי הרכב במרווח שאיפשר לעד התביעה שהגיע מהנתיב הנגדי, פניה שמאלה תוך מעבר באמצע השיירה, אך הנתבע שנסע בנתיב הימני שהיה פנוי במהירות של כ- 50 קמ"ש, לא ראה אותו עד שהגיח מבין המכוניות. הוא גם העיד שלא ראה אזהרה כלשהי בכך שהמכוניות בנתיב השמאלי עמדו, ולא הסיק מכך שהן נותנות למאן דהו לעבור שכן ממילא היה בנתיב זה פקק תנועה והמכוניות המתינו לצורך פניה שמאלה.

בגרסתו תמכה אישתו שהיתה איתו במכונית בעת התאונה.

6. בנוסף מסרו העדים גרסאות סותרות לגבי הימצאו של אי תנועה מסומן על הכביש במקום בו אירעה התאונה. עפ"י עדותו של עה/1 במקום בו ביצע עד התביעה פניה שמאלה יש אי תנועה, ואילו עפ"י עדותו של עד התביעה אי התנועה מצוי בצומת לקלנסואה, דהיינו 10 מטר קודם לכן מכיוון נסיעתו. עה/1 לא נשאלה דבר בעניין זה, הצדדים לא הגישו צילומי המקום ולפיכך לא הוכח כי עד התביעה חצה אי תנועה תוך כדי פניה שמאלה.

7. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות, אני מקבלת את גרסת הנתבעים לתאונה. עד התביעה הודה שהנתיב מולו היה רחב, ואין מחלוקת שבצומת הסמוכה 10 מטר למקום התאונה ישנם שני נתיבים, אחד שמאלה ואחד ישר. מכאן שגם במקום התאונה הכביש רחב דיו כדי לאפשר שני טורים של מכוניות. עד התביעה העיד שמולו נסעו מכוניות בטור אחד, ודבר זה מסתבר מכך שעפ"י עדותו של עה/1 היה הנתיב הימני (פרט למכוניתו) – פנוי.

מכאן, ראשית שלא היתה סיבה כלשהי שהנתבע יסע על שולי הכביש. שנית, פירושו שגם אם המכוניות שבנתיב השמאלי איפשרו לעד התביעה לעבור ביניהן על מנת לפנות שמאלה, עליו לתת זכות קדימה לכל המכוניות הנוסעות בנתיב הנגדי, כולל אלו שבנתיב הימני המיועד לנסיעה ישר. עד התביעה לא עשה כן והאחריות לתאונה מוטלת עליו.

8. בנסיבות גם לא מצאתי שלנתבע רשלנות תורמת כלשהי, שכן לא יכול היה לראות את עד התביעה עד שהגיח מבין המכוניות, וגם היא נפגעה בחלקה הקדמי (אם כי לא בחזית).

9. לפיכך אני דוחה את התביעה העיקרית (בת.א. 168068).

10. באשר לתביעה הנגדית (בת.א. 173219/02), הנתבעת (התובעת הנגדית) שילמה למבוטח 12,405 ₪ ביום 12.6.01, וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך 495 ₪.

הנתבעים בתביעה הנגדית ישלמו לתובעת בתביעה הנגדית סך של 12,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה הנגדית (1.5.02) ועד למועד התשלום, הוצאות עדת ההגנה כפי שנפסקו בסך 300 ₪, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ע"י התובעת הנגדית ועד לתשלום הנתבעים בתביעה הנגדית וכן שכ"ט עו"ד בהתחשב בתביעה ובתביעה שכנגד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.


ניתן היום ט' ב אדר ב, תשס"ג (13 במרץ 2003) בהעדר הצדדים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
המשכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.
מותר לפרסום מיום 13/03/2003.


רונית פינצ'וק - אלט
, שופטת














א בית משפט שלום 168068/02 דומיקאר בע"מ נ' מואסי אחמד (פורסם ב-ֽ 13/03/2003)