פסקי דין על אברהם בן יוסף פרץ | פסקי דין על צילה בן דניאל זאבי |

7519/00 בשפ     19/10/2000




בשפ 7519/00 מדינת ישראל נ' אברהם בן יוסף פרץ, צילה בן דניאל זאבי






בבית המשפט העליון



בש"פ 7519/00


בפני
: כבוד השופט י' טירקל




העוררת

:
1. מדינת ישראל

נגד

המשיבים
:
1. אברהם בו יוסף פרץ
2. צילה בן דניאל זאבי



ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו בב"ש 92151/00 שניתנה
ביום 17.10.00 על ידי כבוד השופטת
ר' לבהר-שרון



תאריך הישיבה: כ' תשרי תשס"א (19.10.00)



בשם העוררת: עו"ד יהושע למברגר

בשם המשיבים: עו"ד בנימין נהרי



החלטה


1. על המשיבים הוגש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, בנסיבות מחמירות, ואיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, מתגוררים המתלוננת ובן זוגה בקרוואן על חוף הים בתל אביב. המשיב מס' 1 (להלן - "המשיב") מתגורר באוהל סמוך לקרוואן והמשיבה מס' 2 (להלן - "המשיבה") היא בת זוגו. בעקבות סכסוך בין המשיב לבין המתלוננת איים עליה המשיב בדברים וכן בסכין ובאקדח. לפי הנחייתו ובעידודו גם תקפה המשיבה את המתלוננת, היכתה אותה בראשה באלת ברזל וכן היכתה אותה באיזור המפשעה במסילת תריסים עשויה ברזל. כמו כן פגעה בה על ידי מגע של סיגריה דולקת בידה. כתוצאה מכך נחבלה המתלוננת חבלות של ממש באיזורים שונים של גופה.

בית משפט השלום (כבוד השופטת ד' שריזלי), בהחלטתו מיום 11.9.00, הורה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' לבהר שרון), בהחלטתו מיום 17.10.00, שחרר אותם בערובה ובתנאים שקבע. המדינה עררה על ההחלטה.

2. כפי שנאמר בהחלטתו של בית משפט השלום מדובר במעשי בריונות חמורים, ש"בהם מידה של אכזריות", שנעשו בשל סכסוך של מה בכך, שלא מתוך כעס מיידי או כתגובה לקינטור. לשני המשיבים הרשעות קודמות רבות בעבירות סמים ואלימות ולמשיב גם הרשעות קודמות רבות בעבירות רכוש. צויין בהחלטה כי כשנה ומחצה לפני העבירות הנדונות נגזרו על המשיב עונשים של מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי בגין עבירות סמים, תקיפת שוטר והשמדת ראיה. ריצוי המאסר נדחה כדי שיגיש בקשת חנינה, בהסתמך על מצבו הרפואי החמור, והעבירות הנדונות נעברו בתקופת הדחייה. עוד צויין כי חברהּ של המתלוננת, האמור להעיד במשפט, נמנע, משום מה, מלמסור את גרסתו. כל אלה מעידים על מסוכנותם של המשיבים ועל חשש לשיבוש מהלכי המשפט. לפיכך אין לנקוט דרך של חלופה למעצר.

לעומתו סבר בית המשפט המחוזי שיש להביא בחשבון לזכותם של המשיבים "את מערכת היחסים הסבוכה" בין שני הזוגות, את העובדה שהפגיעות לא היו חמורות וגם את העובדה שעבירות האלימות שבהן הורשעו היו בעבר הרחוק ו"אינן יכולות בהכרח לבסס מסוכנות נמשכת". כפי שציין, שני המשיבים הם נפגעי סמים שראוי להעדיף את שיקומם ואת הטיפול בהם - בין היתר, בדרך של שחרור בערובה ובתנאים, תוך פיקוח של שרות המבחן - על פני שיקולים אחרים, וכך להשיג את מטרת המעצר בדרך שתפגע בהם פחות ממעצר ממש.

3. למרות הערותיו המסתייגות של בא כוח המשיבים במהלך הדיון נראה לי כי, בעיקרן, אין נסיבותיהם של המעשים ונסיבותיהם האישיות של המשיבים שנויות במחלוקת. אכן, בין שני הזוגות היתה היכרות קודמת, שעל רקעה צמח הסכסוך, אולם אין בה כדי להקל מחומרתם היתירה של המעשים. לחומרה זאת מתוספת גם חומרת הרשעותיהם הקודמות של המשיבים: במרשם הפלילי של המשיב רשומות 15 הרשעות, כמחציתן בעבירות אלימות וכמחציתן בעבירות רכוש וסמים; במרשם הפלילי של המשיבה רשומות 4 הרשעות בעבירות סמים וכן בעבירה של תקיפת שוטר. עבירותיו האחרונות של המשיב נעברו בשנת 1998 ואלה של המשיבה בשנת 1991. מול אלה עומדת אומללותם של המשיבים, שהם כאמור נפגעי סמים שיש לגמול אותם ולשקמם, וכן עומד מצב בריאותו החמור של המשיב, שהוא קטוע רגל וזקוק לטיפולים רפואיים ואף לניתוח.

באיזון בין השיקולים המתנגשים עומדת נקודת האיזון שלי במקום אחר מזה שבה הציב בית המשפט המחוזי את נקודת האיזון שלו. נסיבותיה של העבירה ונסיבותיהם האישיות של המשיבים מעידות עליהם - ובעיקר על המשיב - שאין בכוחם לשלוט בדחפים המניעים אותם. הן גם מעידות על נטייתם לנקוט בדרכי אלימות. כל אלה נובעים, ככל הנראה, מהתמכרותם לסמים ולפיכך יש יסוד לסברה שעד גמילתם מן הסמים הם בחזקת סכנה לסובבים אותם. יודגש, לענין זה, כי המשיב עבר את העבירות הנדונות כשנה ומחצה אחרי שהורשע בעבירות סמים, תקיפת שוטר והשמדת ראיה, ובזמן שהמתין לחסד החנינה. גם בכך יש כדי ללמד שאין בכוחו לשלוט בדחפיו. גלוי, אפוא, לעין כי המשיבים הם מסוכנים וכי אין דרך להגן על הציבור מפניהם, אלא על ידי מעצר.

4. לפיכך אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ומחזיר על כנה את החלטתו של בית משפט השלום. המשיבים ייעצרו עד תום ההליכים.





ניתנה היום, כ' בתשרי תשס"א (19.10.00).

ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00075190.
m02






בשפ בית המשפט העליון 7519/00 מדינת ישראל נ' אברהם בן יוסף פרץ, צילה בן דניאל זאבי (פורסם ב-ֽ 19/10/2000)