פסקי דין על גבאי אברהם | פסקי דין על גבאי יוסף | פסקי דין על גולד חומרי ניקוי ומדללים |

40210/06 פ     15/07/2008




פ 40210/06 מדינת ישראל נ' גבאי אברהם, גבאי יוסף, גולד חומרי ניקוי ומדללים בע"מ




בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ
עו"ד אמיר

המאשימה

נ ג ד
1 . גבאי אברהם

2 . גבאי יוסף

3 . גולד חומרי ניקוי ומדללים בע"מ

4 . שיא אנרגיה בע"מ
ע"י ב"כ
עו"ד ברון
, בראון
, וגולדמן

הנאשמים

גזר דין

ביום 20.7.06 הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם את ביצוע העבירות הבאות:
עבירות קבלת דבר במרמה עפ"י סעיף 415 א סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו , את תנועותיו עשיית פעולה בו- עבירות לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן: " חוק לאיסור הלבנת הון"), עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור עפ"י סע' 4 לחוק לאיסור הלבנת הון ועבירות עפ"י סעיף 26(א) לחוק הבלו על דלק , תשי"ח – 1958, עבירות עפ"י סעיף 117(ב)(5) ו- עפ"י סעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "חוק מע"מ")

על פי האישום הראשון המיוחס לנאשמים 3-1, בחודש ינואר 2001 הקימו הנאשמים 1 ו 2 את נאשמת 3 שהינה חברה פרטית מוגבלת במניות שנתאגדה בישראל על פי חוק החברות, התשנ"ט – 1999 ואשר נרשמה על ידם כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף התשל"ו –1975, כעוסקת בייצור ושיווק חומרי ניקוי ומדללים. במהלך השנים 2005-2004 (להלן: "התקופה הרלבנטית" באישום הראשון) היה נאשם מס' 1 בעל המניות העיקרי ומנהלה בפועל של נאשמת 3. נאשם 2 היה בעל מניות ויד ימינו של נאשם 1 בניהול נאשמת 3. בתקופה הרלבנטית לאישום זה , פנו הנאשמים למנהל המכס והבלו בבקשות לאישור לרכישת דלק מסוג נפטא בפטור מתשלום בלו עפ"י צו הבלו על דלק (פטור) התשל"א –1971 וצו הבלו על דלק (פטור) התשס"ה-2005. בבקשותיהם הצהירו הנאשמים כי נאשמת 3 עוסקת בייצור מדללים וממיסים לתעשייה ועושה שימוש בנפטא לצורך מטרה זו.
לאור הצהרת הנאשמים , קיבלה נאשמת 3 מהמנהל אישור לצורך רכישת נפטא בפטור מתשלום בלו עפ"י צו הבלו על דלק (פטור) התשל"א-1971 וצו הבלו על דלק (פטור) התשס"ה-2005 .
תוך שימוש בפטור שהושג במירמה, רכשו הנאשמים 13,084,979 ליטר נפטא בתקופה שבין פברואר 2004 ועד יוני 2005 .
הנפטא שרכשו הנאשמים לא שימשה למטרות הפטור והנאשמים עשו בה שימוש אחר, כאשר בין היתר, מכרו ממנה לארגון הפשיעה גבאי מתירוש.
הנאשמים לא הודיעו למנהל על השימוש שעשו בנפטא שרכשו בפטור שלא למטרות הפטור או על העברת הנפטא למי שאינו זכאי לפטור ולא שילמו את הבלו המלא טרם העברת הנפטא או השימוש בו כאמור, כנדרש על פי חוק הבלו על הדלק, תשי"ח 1958 וכפי שהתחייבו לעשות בעת החתימה על הבקשות לאישור לרכישת נפטא בפטור מתשלום בלו.
בנסיבות אלו הציגו הנאשמים מצג שווא בפני
המנהל וקבלו בכך את הנחת דעתו, כי הם פועלים בהתאם לאישורים שקבלו. כן הניעו הנאשמים את המנהל מלדרוש את סכום הבלו על הנפטא אותה רכשו שהינו בסך 28,645,110 ₪ ומלנקוט בעקבות זאת בסנקציות המתאימות עפ"י חוק הבלו על הדלק התשי"ח-1958.
עפ"י התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, מהווה עבירת קבלת דבר במרמה עבירת מקור. עפ"י הגדרת רכוש אסור בחוק איסור הלבנת הון, הנפטא שרכשו הנאשמים בפטור מתשלום בלו וכספי הבלו שנשארו במרמה בידיהם מהווים רכוש אסור.
במטרה להסוות את הרכוש האסור ואת הפעולה שעשו בו הוציאו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות בסך של 22,852,854 ₪ לפקודת לקוחות וירטואליים, לפיהם הם מוכרים חומרים, אותם ייצרו באמצעות הנפטא שרכשו, לערבים תושבי השטחים.
במציאות ובפועל, חשבוניות אלה כאמור שימשו אך ורק להלבנת הרכוש האסור ולא שיקפו מכירה אמיתית.

עפ"י האישום השני המיוחס לנאשמים 1,2,4, בחודש דצמבר 2003 הקימו נאשמים 1 ו 2 את נאשמת 4 שהינה חברה פרטית מוגבלת במניות, שנתאגדה בישראל על-פי חוק החברות, התשנ"ט- 1999 ואשר נרשמה על ידם כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף, התשל"ו –1975, כעוסקת במכירה קמעונאית של דלק.
בתקופה הרלבנטית היו הנאשמים 1 ו- 2 בעלי המניות העיקריים ומנהליה בפועל של נאשמת 4.
בתקופה שבין אוגוסט 2004 לחודש דצמבר 2004 (להלן: " התקופה הרלבנטית" באישום זה) או בסמוך לכך, קיבלו הנאשמים מסמכים הנחזים כחשבוניות מס ע"ש עוסקים שונים מבלי שהנאשמים עשו או התחייבו לעשות את העסקאות המפורטות בהם ( להלן: " החשבוניות הפיקטיביות") .
בתקופה הרלבנטית , או בסמוך לכך , קיבלו הנאשמים 1 ו- 2, שבע חשבוניות פיקטיביות על שם אנרגיית השלום מ.ע. 25309824 (להלן: "אנרגיית השלום") .
סך החשבוניות הפיקטיביות שקיבלו נאשמים ע"ש אנרגיית השלום הינו 906,505 ₪ וסכום המס הנובע מהן הינו 131,714 ₪.
בתקופה הרלבנטית, או בסמוך לכך, קיבלו הנאשמים 5 חשבוניות פיקטיביות ע"ש ע. נים אנרגיית הדרום מ.ע. 513545517 (להלן: "ע.נים" ) .
סך החשבוניות הפיקטיביות שקיבלו נאשמים ע"ש ע.נים הינו 972,640 ₪ וסכום המס הנובע מהן הינו 141,324 ₪.
הנאשמים רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנח"ש של נאשמת מס' 4 וניכו את מס התשומות הנובע מהן בדיווחיה התקופתיים למנהל רשות המסים וכל זאת מתוך כוונה להקטין את תשלום המס שנאשמת 4 חבה בו ובכך להתחמק מתשלום מס.

הנאשמים הורשעו על כך שהציגו מצג שווא בפני
מנהל המכס והבלו כאילו הם פועלים בהתאם לאישורים שקיבלו לרכישת נפטא לצורך ייצור מדללים בפטור וע"ס זאת רכשו את הנפטא בעוד שבפועל נקבע מחמת הספק כי רק 70% מהנפטא שרכשו נמכר על ידם לארגון פשיעה וללקוחות נוספים.
הנאשמים משכו תוך שימוש בפטור שניתן להם כ- 13 מליון לי' נפטא, שווי הבלו שנחסך הוא 28 מליון ₪, ולאור זאת סך של 20 מליון ₪ הינו שווי מס הבלו שנחסך מקופת המדינה שלא כדין.
כמו כן הורשעו הנאשמים על כך שהצהירו הצהרה שקרית למנהל המכס וקבלת הפטור כתוצאה מכך מהווה עבירה של קבלת דבר במרמה, שהיא עבירת מקור לענין חוק איסור הלבנת הון.
כמו כן הורשעו בהוצאת חשבוניות מס כוזבות, לאנשים וירטואליים שמהן עלה כביכול כאילו נאשמת 3 מכרה מדללים וממיסים שיוצרו באמצעות הנפטא שרכשו בפטור, וכדי להסוות את מהות העסקה, הוציאו הנאשמים חשבוניות כוזבות בין החודשים פברואר 2004 – אפריל 2005, בסכום של מעל 22 מליון ₪, כאשר נקבע מחמת הספק כי רק 30% מפעילות החברה היתה על פי תנאי הפטור ועל כן סך הרכוש האסור דהיינו מניעת הבלו המגיע למדינה עומד על סכום הקרוב ל- 16 מליון ₪. לאור זאת הורשעו הנאשמים 1, 2, 3 בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סע' 415 א' סיפא לחוק העונשין, פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, זהות בעלי הזכויות בו או מיקומו, תנועותיו או עשיית פעולה בו לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, בסכום של כ- 16 מליון ש"ח, וכדי להסוות את פועלם הוציאו חשבוניות שלא ייצגו עסקאות אמת. כמו כן הורשעו בעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סע' 4 לחוק איסור הלבנת הון, ובעבירות של מסירת הצהרה בלתי נכונה לפי סע' 26(א) לחוק הבלו על הדלק.

במסגרת האישום השני, הורשעו הנאשמים על כך שלא ביצעו עסקאות אמת בינם לבין אנרגיית השלום וע. נים, והחשבוניות שהתקבלו אצל הנאשמים ע"ש חברות אלה הינן חשבוניות כוזבות שנרשמו בספרי הנאשמת 4 ומס התשומות בגינן נוכה על ידה בדיווחים תקופתיים למנהל מע"מ במטרה להתחמק מתשלום מס.
סך החשבוניות הכוזבות ע"ש אנרגיית השלום הוא 906,505 ₪, וסכום המס הנובע מהן הוא 131,714 ₪, וסך החשבוניות הכוזבות ע"ש ע.נים, הוא 972,640 ₪, וסכום המס הנובע מהן הוא 141,324 ₪.
המס שנחסך עומד איפוא ע"ס של כ- 273,000 ₪, ובגין זאת הורשעו הנאשמים 1, 2, 4 בעבירות בניגוד לסע' 117 (ב)(5) ו- 117 (ב)(6) לחוק מע"מ.

יש לציין כי העונשים הקבועים בחוק בגין העבירות בהן הורשעו הנאשמים עומדים על 10 שנות מאסר וקנס עד סך של 4 מליון ש"ח בגין עבירה לפי סע' 3 לחוק איסור הלבנת הון, ו- 7 שנות מאסר וקנס עד 2 מליון ₪ בגין עבירה לפי סע' 4 לחוק איסור הלבנת הון.

מדובר בהיקף עבירות עצום ורב שהשתרע על פני תקופה ממושכת. טענת הסניגור כאילו עיקר העבירה שביצעו הנאשמים הינה בניגוד לחוק הבלו על הדלק, אינה נכונה, שכן חוק זה שימש לנאשמים כמכשיר בלבד, לצורך ביצוע עבירת מרמה גדולה, של הונאת אוצר המדינה בסכום של כ- 16 מליון ₪, אותו קיבלו במרמה כתוצאה מההצהרה הכוזבת, שכן אלמלא הצהרה זו שהם משתמשים כביכול בנפטא שרכשו לייצור מדללים בעוד שבפועל מכרו לפחות 70% מהנפטא שרכשו, היה עליהם לשלם את הסך הנ"ל של 16 מליון ₪ לאוצר המדינה ובאי תשלום המס, שילשלו הנאשמים את הסך הנ"ל לכיסם.העבירה העיקרית היא איפוא עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות שהיא עבירת המקור לצורך חוק איסור הלבנת הון.
הנאשמים פעלו בצורה מתוחכמת ויצרו מערך של הוצאת חשבוניות כוזבות כדי לבסס את טענתם כאילו הם מוכרים מדללים שייצרו כביכול בעוד שבפועל מכרו נפטא לארגון פשיעה וללקוחות שונים ולא השתמשו בנפטא לצורכי הפטור שקיבלו.
העובדה שהחשבוניות הכוזבות יצרו חיוב במס שאותו שילמו הנאשמים, הינה חלק ממסכת המרמה שיצרו הנאשמים כדי להסוות את פעולותיהם האמיתיות ויש בכך כדי להחמיר ולא להקל כטענת הסניגור.
העבירות שבפרט הראשון הן החמורות במסכת בה הורשעו הנאשמים, אולם גם הפרט השני מלמד על אופיים הפלילי בכך שקיבלו חשבוניות כוזבות כדי לנכות מס תשומות ונמנעו בכך מתשלום מס בסך 273,000 ₪ ששולשל לכיסם במקום להעבירו לאוצר המדינה.
נאשם 1 הוא בן 39 שנים, נשוי ואב ל- 4 ילדים, בגילים 2 – 15 שנה, בעבר שירת בצבא קבע, ואין לו הרשעות קודמות.
הנאשם 2 הוא בן 38 שנים, אב ל- 3 ילדים בגילים שנתיים וחצי, שני תאומים בני 4, גם לו אין הרשעות קודמות.

העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן מן החמורות שבעבירות הפיסקליות ודי אם נציין כי רמת הענישה בעבירות קלות ערך יותר של העלמת הכנסות או של אי תשלום מע"מ, הינה עונשי מאסר בפועל לתקופה של שנים.
כאן אין רק עבירה כלכלית גרידא של אי העברת תשלומים המגיעים למדינה שמשמעותה למעשה גניבת מליוני ₪ מאוצר המדינה לטובתם האישית של הנאשמים, אלא גם עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה ושמוש בחשבוניות כוזבות כדי להסוות את המרמה.

ב"כ הצדדים הציגו פסיקה, כל אחד פסיקה התומכת בטענתו, כאשר התביעה הציגה פס"ד של הטלת שנות מאסר ממושכות בעבירות דומות, ואילו ההגנה הציגה פס"ד מקלים יותר.
עיקר טענתו של הסניגור היא כי ראש ארגון הפשיעה, אבי גבאי, שהנאשמים מכרו לו את הנפטא שרכשו במרמה בפטור, נידון בגין עבירות חמורות שיוחסו לו של פעילות בארגון פשיעה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, עבירות בניגוד לחוק מאבק בארגוני פשיעה, פקודת מס הכנסה, וחוק מע"מ, לעונש מאסר בן 7 שנים, מאסר ע"ת וקנס בסך 2 מליון ₪ וכן חילוט רכוש שנתפס.
בערעור לביהמ"ש העליון הופחת עונשו ב- 3 חודשים משום הסכמה על מדרג ענישה בינו לבין הנאשמים הנוספים בתיק.
ב"כ הנאשמים טוען איפוא כי אם ראש ארגון הפשיעה נידון ל- 7 שנות מאסר, הרי חלקם של הנאשמים קטן בהרבה ולכן עונשם צריך להיות נמוך בשיעור ניכר.
אין לקבל טענה זו.

הנאשמים לא הואשמו כחלק מארגון הפשיעה, העבירות שביצעו הן עבירות עצמאיות ולצורך הענין אין הבדל בין מכירת הנפטא שרכשו במרמה תוך הצהרה כוזבת כדי לקבל פטור לארגון פשיעה, לבין מכירתה ללקוחות אחרים כפי שנהגו הנאשמים לעשות כאשר מכרו את הנפטא בשטחים ללקוחות ערביים.
לפיכך, אין כל קשר בין העונש שנגזר על הנאשמים בארגון הפשיעה לבין העונש הראוי לנאשמים. שונה היה המצב אילו הואשמו הנאשמים בשותפות לעבירות של הנאשמים בתיק של ארגון הפשיעה, שאז היה מקום לגזור עונש תוך התייחסות לגזה"ד שניתן שם.
בענייננו כאמור, מדובר בעבירות עצמאיות והקשר היחיד לארגון הפשיעה הוא מכירת הנפטא לארגון זה דווקא ולא ללקוחות אחרים.
זאת ועוד, אין ללמוד דבר מעונש המוטל במסגרת הסדר טיעון כאילו יש בו כדי ללמד על רמת ענישה ראויה.
אין ספק כי העונש הראוי לנאשמים בארגון הפשיעה אילו הורשעו לאחר שמיעת ראיות היה כבד בהרבה מזה שנגזר.
השיקולים לעריכת הסדר הטיעון מתייחסים לריבוי נאשמים, ריבוי עדים, העובדה שהתיק נדון בפני
הרכב וההודאה חסכה זמן שיפוטי ניכר והתחשבות בקשיים ראייתיים הם שיקולים שהתביעה שוקלת ואם מצאה לנכון שאין באפשרותה להשיג עונש גבוה יותר, היא מוסמכת להסכים על העונש שהוצג בפני
ביהמ"ש.

בענייננו, אין להחמיר עם הנאשמים משום ניהול המשפט, אולם מובן שאילו היו מודים מיד באשמתם וחוסכים את עשרות הישיבות שנוהלו בתיק זה לרבות הגשת סיכומים מייגעים, היו זכאים להקלה מופלגת בעונשם, לא רק משום החסכון בזמן השיפוטי, ובעיקר משום לקיחת אחריות והבעת חרטה.
בענייננו ניהלו הנאשמים משפט, ברובו משפט סרק, ועל כן אף שאין הם אמורים להינזק מניהול המשפט באמצעות החמרת הענישה, בוודאי שאינם זכאים להקלה שהיו זוכים לה אילו הודו באשמתם מיד.
במסגרת חוק איסור הלבנת הון נוהגים בתי המשפט להטיל עונשים מכבידים בעיקר לצורך הרתעה, כאשר גם ענישת העבריין לשם ענישה מהווה שיקול ראוי.
לאור הנסיבות שפורטו, ההיקף העצום של הרכוש שהנאשמים ביצעו בו מרמה וכתוצאה מכך השיגו סכומי כסף ניכרים, התחכום הרב בביצוע העבירה, תוך הסוואת המרמה והוצאת חשבוניות כוזבות דבר שמתבטא גם בפרט השני, כאשר הנוהג של שימוש בחשבוניות כוזבות אינו זר לנאשמים, כל אלה מחייבים לגזור על הנאשמים עונש חמור שיהיה בו גם ענישה ובעיקר יהיה בו משום הרתעת העבריינים הפוטנציאליים.
יש לצקת תוכן באמירותיו של המחוקק כאשר הוא קוצב עונשי מאסר לצד עבירות ובהתחשב בנסיבות שפורטו, ואיני מוצא מקום לאבחן בין שני הנאשמים שכן שניהם פעלו במשותף וכוונתם הפלילית היתה זהה, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים 1, 2 בגין שני פרטי האישום, עונש כולל של 6 שנות מאסר בפועל, בניכוי 12 ימי מעצרם, וכן 12 חודשי מאסר ע"ת שלא יעברו תוך 3 שנים אחת העבירות בהן הורשעו בתיק זה.
כמו כן, אני מטיל על כ"א מהם קנס בסך חצי מליון ₪ שישולם עד 31.12.08 או שנת מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם עד מועד זה.
לענין גובה הקנס, התחשבתי בעובדה שעומדת בקשה לחילוט רכוש שנדונה בהליך אזרחי מצד אחד וברווח הכספי הגדול שהפיקו הנאשמים כתוצאה ממעשיהם, מצד שני.
אני גוזר על נאשמת 3 עונש של קנס בסך מליון ₪ בגין פרט האישום הראשון.
אני גוזר על נאשמת 4 עונש של קנס בסך 200,000 ₪ בגין פרט האישום השני.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ב בתמוז, תשס"ח (15 ביולי 2008), במעמד הצדדים.

צבי גורפינקל
, שופט
קלדנית: ל. כהן

??

??

??

??

655
בתי-המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פ 040210/06
לפני:
כבוד השופט צבי גורפינקל

תאריך:
15/07/2008








פ בית משפט מחוזי 40210/06 מדינת ישראל נ' גבאי אברהם, גבאי יוסף, גולד חומרי ניקוי ומדללים בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/07/2008)