פסקי דין על וליד מוסטפא אלשאיב | פסקי דין על משה שרוני

2953/06 א     15/07/2008




א 2953/06 וליד מוסטפא אלשאיב נ' משה שרוני




בעניין:


1
בתי
-
המשפט


בית משפט השלום ירושלים
א
002953/06

לפני:
כב' השופט א' דראל

תאריך:
15/07/2008




בעניין:
וליד מוסטפא אלשאיב





התובע


נ
ג
ד


משה שרוני





הנתבע







החלטה


1.
בפני
בקשה לביטול החלטה המורה לתובע להפקיד ערובה להוצאות הנתבע. ההחלטה ניתנה ביום 28.5.08 בהיעדר תגובת התובע. עוד מבקש התובע להאריך את המועד להגשת תגובתו לבקשה להפקדת ערובה עד למועד שבו הוגשה.

2.
התובע, יליד 1959, תושב קביא שבנפת רמאללה, הגיש כנגד הנתבע כתב תביעה בשל נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשעה שהועסק על ידי הנתבע בבניית ביתו ביחד עם פועלי בניין נוספים. התובע טוען כי
נפל במהלך עבודתו מגובה של כ- 5 מטרים.

3.
הנתבע הגיש בקשה להפקדת ערובה להוצאותיו בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). בהעדר תגובת התובע הוריתי כי התובע יפקיד ערובה בסכום של כ- 20,000 ₪.
התובע הגיב בסופו של דבר לבקשה אך זו הגיעה לאחר מתן ההחלטה ולאחר חלוף המועד שנקבע להגשת התגובה.

4.
כאמור, התובע מבקש לבטל את ההחלטה. הוא טוען כי שלח תגובה מטעמו אשר הגיעה באיחור לבית-המשפט. התובע צרף לבקשתו העתק תגובתו.
עוד הוא טען כי יש בהחלטה משום סטיה מן המגמה הבסיסית של בית המשפט, אשר צריכה להיות קיום דיון בתביעה לגופה וללא שתיחרץ על-פי טענות צד אחד בלבד.
התובע
מוסיף כי מידת הצדק דורשת כי תינתן לבעל דין האפשרות להוכיח את טענותיו והפנה לפסיקה רלבנטית ולתקנה 528 לתקנות.

5.
הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו הבקשה אינה מגובה בתצהיר ואין פירוט של הסיבה לכך שלא הוגשה התגובה במועד. הנתבע טוען כי על אף שההחלטה ניתנה במעמד צד אחד הרי שלא נגרם נזק לתובע שכן 'הסיכויים לשינויה של ההחלטה אילו הגיעה התגובה במועד קלושים, אם בכלל'.
הוא מוסיף כי ההחלטה הולמת פסיקה ענפה של בתי המשפט 'בענינים מסוג זה לגבי התייחסות לתובעים משטחי הרשות הפלסטינית' .

6.
כפי שאכן טען הנתבע ספק אם התובע הניח תשתית מספקת הכוללת הסבר לכך שתגובתו לבקשה להפקדת ערובה לא נמסרה במועד. כפי שנקבע יש לבטל פסק הדין או החלטה מקום בו בעל הדין שניתנו כנגדו

פסק דין
או החלטה בהיעדר התייצבות נותן הסבר לכך שלא התייצב ומצביע על סיכויי ההצלחה שלו. על המבקש להראות כי 'תצמח לו תועלת מהביטול' וכי 'יש לו סיכוי סביר לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין הואו יורשה להתגונן' (ר' י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 738 וההפניות שם).

7.
באשר להסבר שנתן הנתבע לכך שלא הגיש תגובתו לבית המשפט, מדובר בהסבר דחוק שכן התובע לא פרט את הסיבות לאיחור הגעתה . אף שדי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, בחרתי לדון בטענות התובע לגופם של דברים ולא למנוע ממנו את יומו בבית המשפט ואת מימוש זכות היסוד שלו לטעון את טענותיו (ר' רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו(4), 61, 64-65).

8.
באשר לחיוב בהפקדת ערובה וגובה החיוב

טען התובע כי הוא תושב רמאללה, אב למשפחה מרובת ילדים, חסר אמצעים אשר אין ביכולתו להפקיד סכום הערובה. עוד הוא מחה על חוסר הצדק בהטלת הערובה שכן זו מהווה לדבריו 'נעילת שערי בית המשפט בפני
ו.' לשיטתו של התובע הנתבע הוא זה אשר צריך להפקיד ערובה שכן אין הוא 'מנהל את התביעה בהעדר חברת ביטוח המכסה את המקרה הביטוחי קרי התאונה'. עוד הוסיף כי הפקדת הערובה תחרוץ את גורל התביעה לטובת הנתבע עקב אי יכולת כלכלית של תושבי השטחים לעמוד בנטל הפקדתה.

9.
הנתבע חולק על חבותו לפיצוי התובע וטוען כי הקבלן עמו התקשר לצורך בניית ביתו הוא המעסיק ועל כן הוא אינו חב לפיצוי התובע. בנוסף הוא טוען כי התובע 'אחראי לבדו לתאונה, שעה שעלה על הפיגום שהיה בתהליך של פירוק'. עוד ציין הנתבע כי התובע לא ציין את מענו כדרישת תקנה 9(2) לתקנות.

10.
כאמור, המבקש הנו תושב רמאללה, חסר נכסים בישראל.

11.
תקנה 519 קובעת כי:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
ו

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה. נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מלתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שיראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".
נ

12.
הכלל שנקבע לעניין הפקדת ערובה להוצאות במסגרת הסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות פורט בפסק דינו של כב' השופט א' גרוניס ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים , פ"ד נח (5) 865 בעמ' 868 :

"הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. גם כאן, לא תיחסם גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים רק בשל חוסר יכולתו הכלכלית. ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו...
הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך העניין כתובע המתגורר בחו"ל".

13.
בהמשך ההחלטה נקבעים קריטריונים להטלת הערובה ונקבע כי 'עובדת היות התובע תושב חוץ אינה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע'. עוד נקבע כי 'בית המשפט ישקול שיקולים רלבנטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו'.

14.
בהחלטה אחרת שניתנה על ידי כב' השופט גרוניס לאחרונה אושרה החלטת בית המשפט המחוזי לחייב תושבי שטחים בהפקדת ערובה להוצאות בסכום של 20,000 ₪ וזאת בשל חלוף הזמן מאז מתן ההלכה ברע"א 2146/94 הנ"ל (ר' רע"א 4743/07 עזבון ויורשי המנוח נזיה עאדל דרווזה נ' מדינת ישראל (2007).

15.
בין השיקולים השונים יש לבחון גם את סיכויי הצלחת התביעה אך יש לעשות כן בזהירות מירבית (ר' החלטת כב' השופט י' עדיאל בבש"א (י"ם) 2799/03, ת.א. (י"ם) 3125/01 מדינת ישראל נ' עזבון אחמד עלי סאלם עליוה (לא פורסם)).

16.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול ההחלטה על הפקדת הערובה אך יש להפחית את הסכום שנקבע לסכום של 7,500 ₪ וזאת בשל השיקולים הבאים:


א.
נוכח מצבו הכלכלי, כפי שהתובע טוען לו, קיים חשש כי הנתבע לא יוכל להיפרע מהתובע במידה ויפסקו הוצאות משפט לטובתו.


ב.
מאידך, נוכח תיאור מצבו הכלכלי של התובע, סכום הערובה צריך להיות מתון בכדי שלא יביא לחסימת שערי המשפט בפני
ו של התובע.


ג.
התביעה היא לפיצוי התובע על פציעתו בתאונת עבודה באתר בניית ביתו של
הנתבע.
התובע מתאר בתצהירו כי הועסק על ידי הנתבע משך מספר חודשים וקיבל את שכרו ממנו. עוד הוא מציין כי אישור הכניסה שלו לישראל הונפק על ידי הנתבע. לדבריו הנתבע אף ידע על כך שהפיגום, ממנו נפל, אינו תקין.
הנתבע טוען כי אף שפעל לקבלת אישורי כניסה לעובדים הם הועסקו על ידי קבלן, שהיה תושב שטחים בעצמו, וכי הקבלן הוא זה שנתן לפועליו, ובהם התובע, הוראות.


ד.
בנסיבות אלה, נוכח קיום מחלוקת עובדתית לגבי מערכת היחסים שבין התובע לנתבע, אך מנגד היעדר הכחשה לכך שהתובע אכן נפגע באתר הבנייה של ביתו של הנתבע, איזון ראוי של הערכת סיכויי התביעה, מצבו הכלכלי של התובע ופגיעתו בתאונה מביאים למסקנה כי יש להסתפק בערובה בסכום מתון יחסית.

17.
לאור האמור לעיל אני מחייב את התובע להפקיד בקופת בית המשפט סכום של 7,500 ₪ במזומן או ערבות בנקאית אוטונומית ללא הגבלת זמן בסכום זה. הערובה תופקד עד ליום 1.9.08. עוד ישלם התובע לנתבע את הוצאות המשפט בגין הבקשה לביטול ההחלטה בסכום של 2,000 ₪ בתוספת מס ערך מוסף.

18.
התיק לעיוני ביום 2.9.08.

ניתנה היום י"ב בתמוז, תשס"ח (15 ביולי 2008) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.






א' דראל
, שופט











א בית משפט שלום 2953/06 וליד מוסטפא אלשאיב נ' משה שרוני (פורסם ב-ֽ 15/07/2008)