Google

אמנון סלע - עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בילו השקעות בע"מ ואח'

פסקי דין על אמנון סלע | פסקי דין על עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל | פסקי דין על בילו השקעות ואח' |

11260/05 בשא     22/08/2005




בשא 11260/05 אמנון סלע נ' עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בילו השקעות בע"מ ואח'




בעניין:
25



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
בשא011260/05

בתיק עיקרי: א
000761/05

בפני
:
כב' השופטת ברכה בר-זיו
תאריך:
22/08/2005





בעניין
:
אמנון סלע









המבקש

נ
ג
ד


1. עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים
2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

3. בילו השקעות בע"מ
4. צמנטכל הנדסה ויזום (צפון) בע"מ
5. אלדד קרמר
6. סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ
7. שולדר חברה לבניה בע"מ
8. דב שולדר
9. מלי שולדר








המשיבים

החלטה


1.
המשיבים מס' 1, 2 ו- 3 (להלן "התובעים") הגישו נגד המבקש (להלן "סלע") ונגד יתר המשיבים (להלן "הנתבעים") , תביעה כספית על סך 8,000,000 ₪.
המשיב מס' 1 הינו כונס נכסים על שני פרוייקטים שנבנו ביזומם של הנתבעים, כאשר המשיבה מס' 4
(להלן "צמנטכל") היתה הקבלן המבצע של הפרוייקטים.
למשיבה מס' 4 מונה בתאריך 23.8.04 כונס נכסים.
המבקש היה בעל מניות ומנהל במשיבה מס' 6 (להלן "סלע-שולדר"). המבקש והמשיב מס' 8 (להלן "דב שולדר") היו המנהלים ובעלי השליטה בסלע-שולדר.
המשיבה מס' 6 הינה חברה פרטית שעסקה בבניה (להלן "שולדר") והמשיבים 8 ו- 9 מנהליה ובעלי מניותיה.
המשיב מס' 2 הינו בנק והמשיבה מס' 3
(להלן "בילו")
הינה חברה שהילוותה כספים עבור שני הפרוייקטים.

2.
בתאריך 4.3.97 נחתם בין סלע-שולדר ובין צמנטכל הסכם בו נקבע כי צמנטכל תשמש קבלן מבצע בפרוייקט בניה וילאן במוצקין.

3.
בתאריך 25.8.97 נחתם הסכם נוסף בין סלע-שולדר וצמנטכל בו נקבע כי צמנטכל תשמש קבלן מבצע בפרוייקט שער העיר בנהריה.

4.
בהתאם להסכמים התחייבה צמנטכל להמציא ערבות ביצוע – ערבות בנקאית פיננסית צמודה ובלתי מותנית, המהווה 5% משווי העבודות. הערבות בוטלה, לטענת התובעים, ב- 14.4.98.


5.
בחודש ינואר 1998 התקשרה סלע-שולדר בהסכם עם בילו, לפיו קיבלה מבילו הלוואות ואשראיים להקמת שני הפרוייקטים. בתמורה התחייבה סלע-שולדר להעביר לבילו כספים שיתקבלו ממכירת הדירות בפרוייקטים הנ"ל.במרץ 1988 נחתם הסכם מימון נוסף בתמורה כנ"ל.


6.
ביום 14.4.98 נחתם הסכם בין דב שולדר ובין המבקש לפיו התחייב דב שולדר לרכוש מהמבקש את מניותיו בסלע-שולדר. בין היתר נקבע בהסכם כי המבקש יקבל דירת גג בפרוייקט וילאן במוצקין . בקשר לכך טענו התובעים בתביעתם כי:


"היות ובמועד חתימת חוזה המכר בין הנתבעת מס' 3 (סלע-שולדר) לנתבע מס' 7 (המבקש), דירת הגג לא היתה גמורה, דרש הנתבע מס' 7 בטחונות להשלמת העבודות בגין הדירה. לצורך כך, רקמו בינהם הנתבעים 5 (דב שולדר) ו-7 מזימה, במסגרתה החליטו לגזול את ערבות הביצוע שהנתבעת מס' 1 (צמנטכל) נתנה לפרוייקט וילאן. בתוך כך פנו הנתבעים 5 ו-7 לנתבע 2 (מנהל צמנטכל) אשר הסכים למזימה ואכן הנתבעת מס' 1, באמצעות הנתבע מס' 2, ביטלה את ערבות הביצוע של פרוייקט וילאן ותחת זאת הוציאה כתב התחייבות אישי לנתבע מס' 7".
7.
ההלוואות והאשראיים לא הוחזרו ובעטיים הוגשה תביעה זו – כאשר לטענת התובעים ביצעו הנתבעים והמבקש


תרמית, הונו אותה והבריחו כספים מחשבונות הליווי.

8.
בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה למתן צו עיקול זמני (בש"א 10144/05) ובתאריך 14.7.05 ניתן
צו עיקול על כל נכסי הנתבעים, בתנאים שפורטו בצו.


9.
המבקש הגיש בקשה זו לביטול העיקול הזמני, כאשר טענתו העיקרית הינה כי אין לתובעים עילת תביעה כנגדו ומקל וחומר, אין כל עילה המצדיקה הטלת עיקולים.


10.
בתאריך 12.8.05 נחקרו בפני
המצהירים מטעם שני הצדדים ולאחר מכן הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב.


11.
המבקש טען, בין היתר, כי התובע מס' 1 – כונס הנכסים – לא קיבל אישור להגשת התובענה כנגד המבקש ואולם, בשים לב לעובדה שפרט לכונס הנכסים תובעים גם הבנק ובילו, אלה אינם נדרשים לאישור בית משפט להגשת תובענה (כאשר הנזקים שנטען כי נגרמו לסלע-שולדר נגרמו גם לבנק ולבילו) – אין מקום בשלב זה של הדיון להתייחס למחסום הדיוני כבסיס לביטול העיקול.


12.
הוא הדין בטענת ההתיישנות שנטענה על ידי המבקש – כאשר עסקינן בטענת תרמית ובכגון דא – מרוץ התקופה מתחיל עם גילוי העובדות הרלבנטיות – שהינו חודש יולי 2001 על פי החומר הלכאורי שבפני
(וכאשר הצדדים לא נחקרו בענין זה).


13.
שני הצדדים מסכימים כי עול ההוכחה לקיומה של עילת התביעה מוטל על התובעים ולמעשה גם המבקש אינו חולק על קיומה של עילת תביעה , אלא טוען שזו לא הוכחה נגדו בלבד ובשל כך דין העיקול להתבטל.

14.
מהמסמכים שבפני
ומחקירות הצדדים סבורני כי התובעים הרימו את הטל המוטל עליהם, לרבות קיומה של עילת התביעה כנגד המבקש (כאשר זה - בכל הנוגע לטענת התרמית הנטענת נגדו, הינו לכאורי בלבד בשלב זה) :

14.1
אין חולק כי הנזק לתובעים נגרם עקב העדרה של הערבות שהיתה צמנטכל צריכה ליתן כערבות ביצוע לשני הפרוייקטים – אותם מימנה בשלב מאוחר יותר בילו.
14.2
אין גם חולק כי כספים שהיו צריכים להיות מופקדים בחשבון הליווי/הבנק של סלע-שולדר להבטחת החזר ההלוואות לתובעים – לא הופקדו שם.
14.3
המבקש היה מנהל ובעל מניות בסלע-שולדר ומציג עצמו כאיש עסקים בעל עסקים נרחבים ולא יעלה על הדעת כי לא היה מודע לשאלת קיומה של ערבות שהיה על צמנטכל לתת לסלע-שולדר כערבות ביצוע להקמת שני הפרוייקטים או לביטולה של ערבות שכזו – אם הוצאה. המבקש מציג עצמו כיזם בלבד שלא התערב בניהול החברה בה היה מנהל ולא בכספים – הצגה שאינה מניחה את דעתי ואינה סבירה בנסיבות.
14.4
תמוהה עוד יותר העובדה כי אותה חברה שהיתה צריכה ליתן את ערבות הביצוע, נתנה למבקש ערבות להבטחת נכס פרטי שהמבקש היה אמור לקבל משולדר – כל זאת סמוך למועד פרישתו מחברת סלע-שולדר. תשובת המבקש בחקירתו, כי הסכים לקבל ערבות מצמנטכל כיוון שבאותו זמן היתה חברה יציבה, אינה מספקת ואינה נותנת הסבר לתהיה מדוע היתה צמנטכל מוכנה ליתן הערבות – תהיה שבנסיבות היתה חייבת להתעורר אצל המבקש.
14.5
גם תשובותיו של המבקש בכל הנוגע לתמורה שקיבל בעיסקה עם שולדר (עמודים 16 ו- 17 ) – אינן מעוררות אמון ואינן מתאימות לאיש עסקים אמיד – כפי שהמבקש מציג עצמו.
14.6
על פניה תמוהה גם העובדה כי בין המבקש ובין שולדר נחתם ביום 22.1.98 הסכם בוררות בגין חילוקי דעות בקשר לניהול החברה ובענין התקורות ובו ביום כבר נחתם הסכם פשרה וניתן פסק בורר.
14.7
בחודש מאי 2002 חתם שולדר על תצהיר לבקשת המשיב מס' 1 ובו הוא מפרט, בין היתר, אי סדרים בניהולה של סלע-שולדר והעברת כספים בלתי תקינה. אמנם, אין בתצהיר כדי לטעון כנגד המבקש במישרין ואולם די בעובדה שהוא מייחס פעילות בלתי תקינה של העברת כספים לתקופה בה היה המבקש מנהל ובעל מניות בסלע-שולדר (למשל סעיף 7ב' לתצהיר המתייחס לחודש מרץ 1998) כדי לאשש ולו לכאורה טענות התרמית ואי הסדרים – גם כנגדו.
14.8
בתצהיר הנ"ל גם קושר שולדר בין ביטול ערבות הביצוע לערבות שקיבל המבקש (סעיף 16ג' לתצהיר) - שזו קבלת התביעה העיקרית נגד המבקש.

15.
תנאי נוסף שעל התובעים להוכיח הוא כי קיים חשש סביר כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין – במידה וינתן כנגד המבקש.


16.
גם בענין זה סבורני כי התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם , כאשר על פי מכתב הבנק לבית המשפט מיום 21.7.05 חשבון המבקש בבנק נמצא ביתרת חובה ו"כמו כן מתנהלים פקדון בשקלים חדשים ופח"ק וניירות ערך סחירים המשמשים לנו כבטחון להבטחת התחייבויותיו/הם חוב/ום לנו. סכום החוב לנו גבוה משווי הבטחון הנ"ל".

17.
בנוסף, עילת התרמית המיוחסת למבקש – התרמית והעלמת הכספים בדרכים סיבוביות – גם בה יש כדי לאשש החשש מהכבדה כאמור.


18.
אשר על כן – אני דוחה את בקשת המבקש ומורה כי צו העיקול הזמני שניתן ביום 14.7.05 בבש"א 10144/05 יעמוד בתוקפו.


ניתנה היום י"ז באב, תשס"ה (22 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


ב. בר-זיו, שופטת
קלדנית-עדי שיטרית







בשא בית משפט מחוזי 11260/05 אמנון סלע נ' עו"ד ישי בית און בתפקידו ככונס נכסים, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בילו השקעות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 22/08/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים