פסקי דין על איבריה נתיבי אויר ספרדיים | פסקי דין על שכתובתה להמצאת כתבי בי-דין אצל | פסקי דין על עו"ד יאיר גרין ו/או עו"ד אופיר שרמן ואח' ואח' | פסקי דין על תור מסעד נסיעות ונופש | פסקי דין על מרח' מנחם בגין 12 | פסקי דין על רמת גן ואח' |

8304/04 א     30/06/2005




א 8304/04 איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ, שכתובתה להמצאת כתבי בי-דין אצל, עו"ד יאיר גרין ו/או עו"ד אופיר שרמן ואח' ואח' נ' תור מסעד נסיעות ונופש בע"מ, מרח' מנחם בגין 12, רמת גן ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
ת.א 8304/04

בש"א 1579/05
בפני
:
כב' הרשמת רות וקסמן

תאריך:
30/06/2005





איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ
שכתובתה להמצאת כתבי בי-דין אצל

עו"ד יאיר גרין ו/או עו"ד אופיר שרמן ואח'
מדרך אבא הלל סילבר 15 רמת גן 52522
טל: 7514980 - 03 פקס: 5754820 - 03
בעניין:


המבקשת

(הצד השלישי)






נ
ג
ד



תור מסעד נסיעות ונופש בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמיר לוי ו/או דן יערי

מרח' מנחם בגין 12
, רמת גן 52521
טל: 5757717 - 03 פקס: 5757719 - 03



המשיבה

(הנתבעת)






נחום עבדת
ע"י ב"כ עו"ד תורג'מן

מרח' נצח ישראל 4, תל-אביב
טל: 5220067 - 03 פקס: 5236037 - 03
התובע



החלטה

1.
בפני
בקשה למחיקה על הסף של הודעת צד ג' שהגישה המשיבה, שהיא חברה פרטית הרשומה בישראל ומפעילה סוכנות נסיעות, כנגד המבקשת, שהיא חברת התעופה הלאומית של ספרד.

א.
מהות התובענה המקורית

2.
התובע הזמין מהמשיבה ביום 1.8.04 כרטיסי טיסה וחדר במלון לשני לילות בהוואנה קובה לפי הפירוט הבא: יציאה ב- 15.9.05 ת"א - מדריד - מיאמי (חברת אביריה - המבקשת).

קנקון (מקסיקו) - הוואנה (קובה) - 1.10.04;

חזרה לישראל ב- 15.10.04 הוואנה - מדריד - ת"א (חברת איבריה - המבקשת).

3.
במסגרת ההזמנה נדרש התובע להציג את דרכונו בפני
המשיבה ולשלם לה דמי טיפול בסך 25$ בגין הוצאת אשרת כניסה (להלן:"ויזה") לקובה. המשיבה השתמשה בשירותיה של חברת אופן סקיי בע"מ (להלן:"חברת אופן סקיי") לשם הוצאת הויזה.

4.
ביום 15.9.04 יצא התובע את הארץ כמתוכנן בטיסה למיאמי דרך מדריד, במטרה להגיע לאחר מכן למקסיקו ומשם לקובה, שהייתה מבחינתו היעד המרכזי של הטיול.

5.
ביום 1.10.04 הגיע התובע לשדה התעופה שבקנקון מקסיקו על מנת לעלות על הטיסה של חברת "אייר קריביאן" להוואנה קובה, על סמך הכרטיס שבידו אשר נרכש מהמשיבה. ואולם, דיילי הקרקע של חברת "אייר קריביאן" סירבו לאפשר לו לעלות למטוס בטענה כי דרכונו אינו תקין מאחר שמופיעה בו רק שנת הלידה שלו ללא תאריך (יום וחודש). התובע הציג בפני
הדיילים את הויזה שקיבל מהמשיבה, אולם זו התבררה כבלתי מספקת, ולא איפשרה לו להיכנס לקובה, ולפיכך הוא נאלץ לוותר על היעד הנכסף ולשוב על עקבותיו.

6.
התובע רכש מכספו כרטיס טיסה מקנקון למדריד בעלות כוללת של 6,800 ₪ נכון למועד הגשת התובענה, ושב ארצה ב- 3.10.04, למעלה מעשרה ימים לפני המועד המתוכנן. מאחר שלא הותר לו להכינס לקובה לא ניצל התובע את כרטיס הטיסה מהוואנה למדריד שרכש מהמשיבה ואשר נועד ליום 15.10.04, ואשר עלותו הכוללת מגיעה לטענת התובע לסך של 3,258 ₪ נכון למועד הגשת התובענה.

7.
לאחר שובו של התובע לארץ, המשיבה החזירה לו את התשלום ששילם לה עבור הוצאת הויזה וכן את עלות הכרטיס מקנקון להוואנה והמלון בהוואנה, אולם היא סירבה להשיב לו את עלות כרטיס הטיסה, שהתובע לא ניצל, מהוואנה למדריד (פרט למיסי נמל) וכן סירבה לפצותו בגין כרטיס הטיסה שרכש מכספו מקנקון למדריד, ומכאן התביעה, אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

ב.
משלוח הודעות צד שלישי

8.
המשיבה מצידה הגישה כתב הגנה ביום 3.1.05 (להלן: "כתב ההגנה"), שבו טענה, בין היתר, כי הפנתה את תשומת לב התובע לכך שדרכונו אינו נוקב בתאריך לידה מלא, ונענתה על ידו כי מעולם לא נתקל בכל בעיה עקב כך. עוד טוענת המשיבה, כי אינה יודעת מדוע לא הותרה כניסתו של התובע לקובה ומכל מקום אין היא אחראית בגין כך. בנוסף כופרת המשיבה בנזקים שנגרמו לתובע, ובאחריותה להם.

9.
ביום 23.2.05, הגישה המשיבה, לאחר שקיבלה אישור כדין, הודעה לצד שלישי המופנית לחברת אופן סקיי, בגין הוצאת הויזה, שלכאורה לא אפשרה את כניסת התובע לקובה, ולמבקשת בגין סירובה להשיב לתובע את הסכום ששילם עבור כרטיס הטיסה שלא נוצל בקו הוואנה - מדריד, ומשום שלא בדקה את תקפות הויזה טרם שהתירה לו לעלות על הטיסה בדרך לארץ היעד. המשיבה טוענת, כי מתוקף תפקידה כסוכנת נסיעות היא משמשת כמתווך בלבד בין המבקשת לתובע, ולפיכך המבקשת היא האחראית כלפי המשיבה וכלפי התובע לביצוע בפועל של ההזמנה ולתקינות השירותים המסופקים על ידה, והיא אחראית לפצות לשפות את המשיבה במקרה שתביעת התובע נגדה תתקבל.

ג.
הבקשה למחיקה על הסף - טענות הצדדים

10.
ביום 20.3.05 הגישה המבקשת בקשה למחוק על הסף את ההודעה לצד שלישי שקיבלה מהמשיבה מטעם שהתביעה נגדה הוגשה ללא כל עילה שבדין. את טענותיה פירטה המבקשת בגוף הבקשה למחיקה על הסף, וכן בתגובה נוספת בכתב מיום 19.5.05, וכן בדיון שנערך בפני
י ביום 15.6.05.

11.
לטענת המבקשת, אחריותה כמוביל אווירי מוגבלת מכוח חוק התובלה האווירית, התש"ם - 1980 (להלן: "חוק התובלה האווירית"), שעל פיו הוחלה בישראל האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית, שנחתמה בורשה בשנת 1929 (להלן: "אמנת ורשה") וכפי שזו תוקנה ב- 1955 במסמך המוכר בשם "פרוטוקול האג".

12.
סעיף 10 לחוק התובלה האוןוירית מגביל את אחריות המוביל האווירי כדלקמן:
"אחריות של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו". לפיכך, טוענת המבקשת, לא קמה למשיבה עילת תביעה כלשהי כנגד המבקשת אלא על פי האמנה והחוק הנ"ל, ובענייננו לא זו בלבד שהמשיבה אינה תובעת על פי החוק או מתוקפו, אלא שבחוק אף אין עילת תביעה כלשהי אותה ניתן להחיל על המקרה.

13.
עוד טוענת המבקשת, כי מילאה במלואה את התחייבותה כלפי התובע על פי הסכם ההטסה, וכי מי שסרבה להטיס את התובע ממקסיקו להוואנה, היא חברת התעופה "אייר קריבייאן" ולא המבקשת, וגם מטעם זה אין למשיבה עילת תביעה נגד המבקשת.

14.
בנוסף טוענת המבקשת, כי לא היה זה מחובתה לבדוק את הויזה לקובה, שכן התחייבה להטיס את התובע עד למיאמי - ארה"ב בלבד, וכי התובע היה צריך להצטייד מבעוד מועד בכל האשרות והמסמכים הדרושים לשם כניסה לארץ היעד.

15.
לגרסתה של המבקשת, היא העמידה לרשות התובע מקום ישיבה בטיסה חזרה מהוואנה למדריד, והתובע לא התייצב לטיסה מטעמיו שלו, ולכן אינו ראוי להחזר כספי. זאת ועוד, על פי סוג כרטיס הטיסה של התובע לא ניתן לבצע החזר מהרגע שבו המריאה הטיסה, כאמור בעותק על תנאי כרטיס הטיסה (מש/1) שהוגש במהלך הדיון.

16.
מנגד טוענת המשיבה, בתגובה בכתב מיום 19.5.05 ובדיון שנערך בפני
ביום 15.6.05, כי חוק התובלה האווירית דן בתביעות שהינן תולדה של אירועים אשר אירעו במהלך התובלה האוורית ואילו תביעת המשיבה אינה כזאת.

17.
לטענת המשיבה, במקרה שביהמ"ש יקבע כי עליה להשיב לתובע את מחיר כרטיס טיסה מהוואנה למדריד, הרי שמן הדין להטיל את החיוב על המבקשת, שגבתה בפועל את מחיר הכרטיס, ובסירובה להחזיר לתובע את מחיר הכרטיס, יש לכאורה משום עשיית עושר ולא במשפט.

18.
עוד טוענת המשיבה, כי על המבקשת היה לדעת שיעדו של התובע הוא הוואנה קובה, ולפיכך היה עליה לבדוק בעצמה אם יש ברשותו ויזה בת תוקף, ומשלא עשתה כן, יש בכך משום רשלנות לכאורה.

19.
בנוסף טוענת המשיבה כי יש למחוק את בקשת המחיקה על הסף משום שפרט לטענות משפטיות, העלתה המבקשת גם טענות עובדתיות, שלא נתמכו בתצהיר, ואת אלה יש לברר בבית המשפט.

ד.
המצב המשפטי

20.
עפ"י תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, אם התובענה
נעדרת עילה יש מקום למחיקה על הסף על מנת שלא לנהל הליך סרק ועקר, ובלבד שהפגמים בתובענה אינם ניתנים לתיקון.

21.
הפגם של העדר עילה הוא בשני מקרים, כפי שמציין ד"ר י. זוסמן בספרו סדרי דין אזרחי בעמ' 393: "א. כאשר החסיר התובע עובדה מהותית...שבלעדיה זכותו אינה זכות;

ב. אפילו אם יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות לא יזכה בדין, משום שעובדות אלה אינן מולידות לו זכות, אין לצידו חוק המטיל על הנתבע את החובה להיענות לתובע עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה".

22.
הלכה פסוקה היא, כי במקרה של דחיית התביעה על הסף על השופט לנהוג בזהירות יתרה; הואיל ופעולה זו הינה מרחיקת לכת יש לעשותה רק כאשר ברור למעלה מכל ספק שאין לתובע כל סיכוי לזכות בתביעתו (ע"א 765/81 משה עומיסי נ' יעקב חסן ו- 6 אח' פ"ד לט(1), 556, 559).

23.
בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מציין כב' נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, השופט אורי גורן, שהמדיניות המשפטית הרצויה היא כי מחיקת תובענה על הסף היא אמצעי הננקט בלית ברירה. די אם קיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש. כדי שהתביעה לא תימחק באיבה...שכן ברור כי במחיקת התובענה לא יבוא הסכסוך על פתרונו, ולפיכך יש להעדיף תמיד את הדין הענייני וההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (שם, בעמ' 139).

24.
ברבות השנים, גברה הנטיה שלא להעתר לדחיית תובענות על הסף, ולעשות כן במשורה, כאשר זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חוקתית, אם כי אינה מוחלטת, ובית המשפט מאזן בינה לבין שיקולים ראויים ורלוונטיים של טובת הציבור בכללותו (ע"א 733/95 ארסל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא(3), 577).

ה.
דיון

25.
השאלה העומדת לדיון היא אפוא אם קיימת אפשרות, אפילו קלושה, שהמשיבה תזכה בתביעתה כנגד המבקשת כמפורט בהודעת צד ג', אם התשובה לכך היא חיובית, הרי שאין מקום למחוק את התביעה על הסף.

26.
שני הצדדים טוענים, כי התביעה אינה שואבת את תוקפה מחוק התובלה האווירית ואמנת ורשה. לטענת המשיבה, עומדות לה עילות תביעה תקפות אחרות, כגון השבה, עשיית עושר ורשלנות, ואילו לטענת המבקשת, העובדה שהמשיבה אינה תובעת על פי החוק והאמנה היא הנותנת שאין לה שום עילת תביעה נגדה.

27.
אמנת ורשה מסדירה את מערכת היחסים בין מוביל (חברת תעופה) וסוכניו לנוסע, והיא מגבילה את אחריות המוביל, במקרים המפורטים באמנה, וביחס לאותם מקרים בלבד, וזאת בתנאי שהמוביל נקט בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק, או שלא הייתה לו כל אפשרות לנקוט אמצעים אלה (ר' ת.א (ת"א) 55495/03 שעשוע אהרון
נ' ק.ל.מ נתיבי אוויר הולנדיים(טרם פורסם) - שם נדונה תביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש עקב עיכובים בטיסה, ונפסק לתובע פיצוי, שכן חברת התעופה לא הוכיחה כנדרש עפ"י סעיף 20(1) לאמנה שעשתה הכל כדי למנוע או לצמצם את נזקי התובע).

28.
המבקשת עצמה טוענת בסעיף 9 לבקשת המחיקה על הסף שבעניננו "אין בחוק (והכוונה לחוק התובלה האווירית ואמנת ורשה) עילת תביעה כלשהי אותה ניתן...להחיל...".

מובן אפוא שאם החוק לא חל, גם הוראת סעיף 10 הקובעת ייחוד עילה אינה חלה, שהרי כוונתה של הוראה זו להגביל את אחריותם של המובילים באותם מבקרים הנופלים לתחום שבו מטפלת אמנת ורשה, כך שלא ייתבעו מובילים במקביל לפי דינים שונים, ולא להעניק להם חיסיון כללי וגורף מפני תביעות.

29.
במקרה דנן, המחלוקת בין המשיבה למבקשת נסבה אודות החזר כספי עבור כרטיס טיסה שלא נוצל, כאשר המשיבה טוענת, שאם תחויב על ידי ביהמ"ש להחזיר את הכסף לתובע, היא זכאית לדרוש השבה מהמבקשת, וזאת מתוקף היחסים המשפטיים ביניהם ומכח דיני עשיית עושר.

30.
אמנם שורשיה של המחלוקת הנ"ל נעוצים בהזמנה של שירותי תובלה אווירית, אך אין מדובר בנזק שנגרם במהלך התובלה האווירית המכוסה על ידי אמנת ורשה, אלא במחלוקת כספית בין סוכנות נסיעות לחברת תעופה, ולפיכך אין מניעה שהמשיבה תתבע שלא על פי האמנה. אותם הדברים, בשינויים המחויבים, אמורים גם לגבי המחדל, לכאורה, בבדיקת הויזה של התובע טרם שעלה על המטוס.

31.
יתכן בהחלט, שהתביעה כנגד המבקשת תתברר בסופו של דבר כעורבא פרח, והיא תהדוף אותה על נקלה, ואינני מחווה דעה בעניין זה, אולם אין לומר מלכתחילה, כי למשיבה אין אף לא בדל של סיכוי לזכות בתביעה.

32.
מאחר שההודעה לצד שלישי מגלה, לכאורה, עילה נגד המבקשת, די בכך כדי לנהל דיון לגוף העניין ולא למחוק אותה על הסף.

33.
אשר - על - כן בקשת המחיקה על הסף נדחית.

34.
המבקשת תשא בהוצאות הבקשה לרבות בשכ"ט ב"כ המשיבה בסך כולל של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

35.
משלא התקבלו הצעות הפשרה שהוצעו יקבע התיק להוכחות.

ניתנה היום כ"ג בסיון, תשס"ה (30 ביוני 2005) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים



רות וקסמן
, רשמת







א בית משפט שלום 8304/04 איבריה נתיבי אויר ספרדיים בע"מ, שכתובתה להמצאת כתבי בי-דין אצל, עו"ד יאיר גרין ו/או עו"ד אופיר שרמן ואח' ואח' נ' תור מסעד נסיעות ונופש בע"מ, מרח' מנחם בגין 12, רמת גן ואח' (פורסם ב-ֽ 30/06/2005)