פסקי דין על אדלר ראובן | פסקי דין על משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים

411/02 ענ     30/06/2005




ענ 411/02 אדלר ראובן נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים




בעניין:

1



בתי המשפט


ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
בית משפט השלום חיפה
ענ 000411/02


בפני
:
יו"ר הועדה כב' השופט א. גנון
חבר הועדה – ד"ר א. זילברמן
תאריך:
30/06/2005



בעניין
:
אדלר ראובן



ע"י ב"כ עו"ד
חזבון אוסאמה

העורר



- נ ג ד -


משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים



ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז חיפה
המשיב



פסק דין

1.
העורר הגיש תביעה להכיר בו נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בגין כאבי צוואר שנגרמו לו, לטענתו, בזמן ועקב שירותו במשטרה. התביעה נדחתה ע"י המשיב בהחלטה מיום 1.4.01, והעורר פנה שוב לקצין התגמולים לעיון נוסף, המשיב דן בבקשה ובהחלטה מיום 15.7.02 החליט שאין מקום לשנות ההחלטה המקורית, ועל החלטה זו נסב הערר.

2.
העורר יליד 1962, משרת במשטרה, נפגע בתאונת דרכים בקטנוע משטרתי שארעה בתאריך 7.8.00, לדבריו נחבל בכל חלקי גופו בהם גם בראש ובצוואר. דו"ח פציעה שהוכן ונחתם ב- 16.8.00 מתאר את התאונה מפי העורר. העורר סיפר שהתנגש ברכב שנכנס לצומת שלא כדין, הוא נפגע ביד שמאל, ברגל ימין, צוואר וגב. העורר טופל בחדר מיון בבי"ח ושוחרר עם הוראות וטיפולים.


העורר טען שהוא סובל מבלט דיסק בחוליות הצוואר 6-5-
c
וכן 7-6-
c
, ועל פי חוה"ד המומחה מטעמו, פרופ' שטיין, הנזקים והנכות נגרמו כולם בתאונה.

3.
את התביעה דחה המשיב תחילה על בסיס חוה"ד של פרופ' ביאליק מיום 22.1.01 אשר ציין שמצא בתיקו של העורר מספר רישומים על כאבי צוואר על רקע פגיעה בדיסקים 5 ו- 6, והסיק שכדי לקבוע סופית את עמדתו יש להמתין לתוצאות צילומי רנטגן נוספים ובדיקות מיפוי עצם.


כאשר התקבלו המסמכים סיכם פרופ' ביאליק את מסקנותיו ביום 12.3.01:

"בהמשך לחוות דעתי הרפואית מיום 21/1/00, עיינתי מחדש בכל המסמכים הנמצאים בתיק הרפואי הנ"ל, לרבות בתוצאות מיפוי עצם מיום 26/2/01, אשר לא העלה ממצאים המעידים על מצב לאחר חבלה בצוואר. כמוכן, עיינתי בצילומי רנטגן של עמוד שדרה צווארי צדדיים מיום 6/3/01 בכיפוף קדמי ואחורי מירבי, אשר אינו מדגים פגיעה ברצועות הארוכות (
longitudinal
) של הצוואר, בהעדר מדרגה בין החוליות, עם כיפוף אחורי חופשי, ללא יישור של לורדוזה צווארית.
לפיכך, בסיכום, אין קשר של גרימה או החמרה, בין החבלה ביום 7/8/00 ובין תלונותיו על כאבי צוואר".



המומחה לא ראה בבדיקות מקום ליחס את מצבו של הצוואר לאירוע חבלתי ועל כן נדחתה גם התביעה.


פרופ' שטיין הגיש חו"ד מטעם העורר וסבור שהנכות כולה היא על חשבון השירות והתאונה נשוא התביעה. בצילומי רנטגן שנעשו לעורר אחרי התאונה, קרי ביום 6.3.01 מצא המומחה כי נראית אי יציבות ליישור בין חוליה צווארית 4 לחוליה 5 ואילו הטומוגרפיה הממוחשבת מיום 3.9.00 (סמוך אחרי התאונה) הדגימה בלט דיסק בגובה 5-4 ואומר:

"ממצאים אלה מצביעים על כך כי מן החבלות שסבל ב- 7.8.00 הוא נותר עם מגבלה ביכולת התנועה של עמוד השדרה הצווארי ועם התפתחות אי יציבות עמוד שדרה צווארי...".



פרופ' שטיין מסכם את חוות הדעת באומרו כי החבלה גרמה להחמרה צמיתה של השינויים הניוונים הקיימים בעמוד השדרה, וכי לפני התאונה לא היה לשינויים הניוונים כל ביטוי קליני:

"על בסיס התיעוד הרפואי המפורט מעלה הבדיקה הקלינית המתמשכת לאורך תקופהשל שנתייםבה נמצאו המגבלות המתוארות בהיקף התנועה של עמוד השדרה הצווארי אני קובע שהחבלה שסבל בתאונה נשוא תביעה זאת גרמה להחמרה צמיתה בביטוי הקליני של השינויים הניווניים הקיימים בעמוד השדרה הצווארי. הדבר הותיר אותו אם הגבלה בינונית ביכולת התנועה של עמוד השדרה הצווארי בנוסף על כך נגרמה אי יציבות לתנועת עמוד השדרה הצווארי כפי שהוכח בצילומי הרנטגן המצוטטים מעלה כך שעל בסיס קובץ התקנות סעיף
vi

א' (2) 37 מגיעה הנכות הקיימת בהווה בעמוד השדרה הצווארי לסך כולל של 30%.

אין כל ספק שהנכות הזאת כולה היא על חשבון השירות והתאונה נשוא תביעה זאת משום שלפי הוראות קצין רפואה ראשי של משטרת ישראל הוא חייב היה לעבור צילום עמוד שדרה צווארי בטרם מוין לתפקד כשוטר רכוב על קטנוע ואילו היו נמצאים בצילומים אז השינויים האמורים הוא לא היה עובר מיון זה. ממצאים אלה אף אחד מהם לא מופיע בחוות הדעת של פרופ' ויקטור ביאליק הדבר תמוהה, ממצאים האלה ברורים וחד משמעיים".

4.
העורר נבדק היטב לפני גיוסו למשטרה ולא נמצא כל פגם או ליקוי בע"ש צווארי. העורר אף צירף חוזר של קצין הרפואה במשטרה מיום 27.11.95 המורה לחדול החל מ- 1.12.95 מביצוע צילומי רנטגן של ע"ש למועמדים לגיוס, דבר שנעשה עד אז באופן שגרתי לכל המועמדים. הפסקת הבדיקה נובעת מגורמים שונים לרבות סיכוני קרינה מיותרים. יחד עם זאת הורה גם להעמיק בבדיקות הגב ולחקור באנמנזה את המועמד בתחום בעיות גב. העורר טוען כי נבדק היטב ולא סבל מבעיות ומגבלות בע"ש צווארי עובר לתאונה.


למעשה, פרופ' ביאליק ניסה לחלוק על ממצאי פרופ' שטיין, וטען כי כל הצילומים שראה מדגימים תנועתיות מלאה של הצוואר ולא מוגבלת פרט להגבלה של כיפוף קדימה שנצפה ברנטגן מיום 30.3.04. פרופ' שטיין סבר, מתוך השוואת הצילומים משנת 2001 ומשנת 2004, כי גם בצילומים של שנת 2001 וגם באלה של 2004 רואים אי יציבות, ובין החוליות 5-4 "מתחילה החלקה במנך של כפוף לעומת המנך של ישור". פרופ' ביאליק לא מקבל גם את הקביעה שיש החלקה או התחלת החלקה, אלא סבור שיש המשכיות ללא סטייה של חוליות הצוואר.

5.
לא עסקינן באירוע תאונתי שגרם באופן ברור ומובהק לחבלה בצוואר. העורר סבל מבעיות ושינויים ניוונים בצוואר שאינם קשורים רק לאירוע, ומצבו כיום שנוי במחלוקת בין המומחים. נראה לנו שאין צורך להיכנס למחלוקת זו שהיא בעיקר שאלה של הערכת שיעורה של הנכות הרפואית בצוואר. עניין זה מקומו בועדות רפואיות אשר צריכות לקבוע את שיעור הנכות. לעניין התאונה כגורם לנכות יש לומר כי אין לראות בתאונה כגורם להתהוות הבעיה בע"ש הצווארי, אולם קיים קשר של החמרת מצב בלבד. ההחמרה אינה דרמטית ואינה מכרעת והתפתחות מצב ההחלקה אינו צריך להיזקף כולו לתאונה, אלא כגורם מחמיר לתהליכים קיימים, העורר כבר אינו נער או צעיר בגיל 20 אלא כבן 40 שנה כיום. כמו כן יש לקחת בחשבון שבתאונה לא ארע כל מנגנון חבלתי שיכול היה לגרום לבעיות בצוואר, פרופ' ביאליק אף מציין שבמיפוי עצם מיום 28.2.01 כחצי שנה אחרי התאונה לא הודגמו ממצאי חבלה. שיעור ההחמרה על חשבון השירות אינו גבוה לאור הנסיבות ואנו קובעים אותו בשיעור של 1/3 (שליש) בלבד. נעיר, שהשינויים הניווניים שנמצאו אצל העורר והיו קיימים לפני התאונה לא גרמו עד אז להגבלה בתפקוד והתאונה היתה גורם שהביא להופעת הכאב והמגבלה. הטיעון כי לעורר לא ארעה "חבלה קהה" בצוואר, כפי שטען המשיב, אינה יכולה לשלול מסקנה זו, גם אם אמנם כך היה: אפשר לומר כי לבעיות הצוואר של העורר מקור ניווני, אולם אין להתעלם מהשפעת התאונה הגם שלא היתה חבלה קהה; גם בפגיעות קלות של "צליפת שוט", לא תמצא בדרך כלל סימנים לחבלה או חבלה קהה בצוואר.

6.
התוצאה היא שהערר מתקבל באופן חלקי בלבד, אנו קובעים שיש להכיר בעורר נכה בגין כאבי ע"ש צווארי כהחמרת מחלה בלבד כאשר שיעור ההחמרה על חשבון השירות במשטרה הוא שליש (1/3). המשיב ישלם לעורר הוצאות בסכום 750 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.

7.
פסק הדין ניתן במותב קטוע בהסכמת הצדדים, בהעדר החבר מר ק. בורנשטיין שמינויו לתפקיד פג.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
.

ניתן היום כ"ג בסיון, תשס"ה (30 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.



א. גנון
, שופט

יו"ר הוועדה



ד"ר א. זילברמן

חבר הוועדה

הקלדנית: רחל מ.








ענ ועדת הערעורים לפי חוק הנכים 411/02 אדלר ראובן נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים (פורסם ב-ֽ 30/06/2005)