פסקי דין על גיא בן יוסף גאז

1099/04 פח     24/03/2005




פח 1099/04 מדינת ישראל נ' גיא בן יוסף גאז




בעניין:
17



בתי המשפט



בית משפט מחוזי חיפה
פח 001099/04


בפני


הרכב כב' השופטים:
כב' השופט נאמן מנחם
תאריך:
24/03/2005





בעניין
:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז חיפה

התובעת

נ
ג
ד


גיא בן יוסף גאז
ת.ז. 066232935



ע"י ב"כ עו"ד
אלי סבן

הנאשם
.

גזר דין


1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות:

קשר לפשע

-
עבירה לפי סעיף 499 (א) (1).

סיוע לעבירות בנשק
-
עבירה לפי סעיף 144 (א) ו-(2) + ס' 32,31.

סיוע להיזק בחומר נפיץ
-
עבירה לפי סעיף 45 + סעיף 32,31.

הדחה בחקירה
-
עבירה לפי סעיף 245 (א).


הכל
לחוק העונשין התשל"ז - 1977.


2.
העובדות בהן הודה הנאשם הן אלו:
א.
ביום 10.10.04, קשר הנאשם עם אחר לזרוק רימון רסס בנהריה על ביתו של המתלונן, קבלן המסוכסך עם קבלן משנה שלו.

ב.
במסגרת הקשר הצטייד האחר ברימון רסס ובלילו של אותו יום (בשעה 02:20) הגיעו הנאשם והאחר במכונית הנהוגה בידי הנאשם לקירבת בית המתלונן.

בשלב זה השליך האחר את הרימון לעבר בית המתלונן והשניים נמלטו.

ג.
הרימון התפוצץ בחצר הבית ורסיסיו גרמו נזק לקירות ולחלונות בית המתלונן כמו גם לקירות חלונות שכנים ולמכוניות שחנו במקום.

ד.
המתלונן ובני משפחתו כמו גם השכנים היו בביתם בזמן התפוצצות הרימון ופגיעת רסיסי הרימון סיכנה את חייהם באופן ממשי.

ה.
בזמן הקצר שלאחר הארוע ועד למעצרו של הנאשם (כעבור פחות משעה), הניע הנאשם חבר למסור למשטרה אם יחקר שהוא אסף את הנאשם ממקום עבודתו בעכו בשעה בה נזרק הרימון. החבר אכן מסר הודעה שיקרית זו למשטרה.


3.
כתב האישום המקורי ייחס לנאשם את ביצוע זריקת הרימון אך לאור הראיות מהן עולה כי היוזם היה האחר והוא השתמש בנאשם כמסיע וממלט בלבד הסכימה המאשימה, במסגרת הסדר טיעון, ליחס לנאשם עבירות סיוע בלבד ככל שהדבר מתיחס למעשה זריקת הרימון.


הצדדים הגיעו להסדר טיעון גם לגבי הטיעון לעונש. לפי הסדר זה המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס .

הסניגוריה ביקשה כי יוטל על הנאשם מאסר בפועל של שנתיים.


4.
מהתסקיר וגליון ההרשעות הקודמות של הנאשם עולה התמונה הבאה:

א.
הנאשם יליד 13.12.82. האב מכור לסמים קשים ומרצה מאסר בגין עבירות סמים. הורי הנאשם התגרשו לפני 10 שנים. הנאשם אמור היה לעבור למשמורת האם, אך בפועל התגורר בבית סבו וסבתו, הורי האב.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד במגמת מכונאות, התגייס לצבא אך בשל עריקות שוחרר לאחר מספר חודשי שרות.
ב.
כבר באוגוסט 1998 (היינו בהיותו קרוב לבן 16) ביצע עבירת שבל"ר. הוא לא הורשע ו"העונש" שהוטל עליו (התחייבות בסך 1,000 ₪) שידרה לו שהחברה תהיה סלחנית כלפיו. בדצמבר 2001 הוא שוב פירק חלקים מרכב וגם הפעם נדון רק למאסר על תנאי של 3 חודשים ולחתימה על התחייבות בסך 1,500 ₪.

ב-7.2.02, תקף שוטר כדי להכשילו במילוי תפקידו ושוב הענישה היתה רק
מאסר על תנאי ל-4 חודשים.


5.
הרקע הקשה של הנאשם מחד גיסא והגישה הסלחנית של בתי המשפט מאידך גיסא מסבירים מדוע היה "טרף" קל לאותו אחר, שהשתמש בנאשם כדי לזרוק את הרימון.

האמור מחייב אותי לגזור את עונשו של הנאשם כך שהוא יפנים שהחברה לא תהיה עוד סלחנית לפשעים שהוא יבצע כלפיה, אך מאידך גם לא יסתום את הגולל על הסיכוי שהפנמה זו אכן תביא את הנאשם לחדול מדרך הפשע.


6.
עיינתי בפסיקה שהביאו בפני
הצדדים ומכל פסקי הדין נראה לי כי הקרוב ביותר לענינו של הנאשם הוא פסק הדין בע"פ 8432/04 שניתן בבית המשפט העליון.


באותו ענין המערער הורשע גם כן על פי הודאתו בסיוע לנסיון להרוס נכס בחומר נפיץ. הוא הצטרף לאחר במשימה של השלכת רימון רסס לעבר משרד של אמרגן לזמרת.
מטרת השלכת הרימון היתה הפחדה. משליך הרימון היה האחר.
גם באותו מקרה מדובר היה בבעל הרשעות קודמות בעבירות רכוש. בבית המשפט המחוזי הוא נדון ל-30 חודשי מאסר מהם 15 בפועל ובית משפט העליון אמר כי עונש זה:

"אינו חמור יתר על המידה".
והוסיף ואמר כי:
"בתי המשפט מצווים להחמיר בעונשיהם של עבריינים המשתמשים בנשק חם או ברימון רסס כדי לאיים ולהפחיד".

הערעור נדחה איפוא.
המערער באותו ענין היה בן 19 בעת שביצע את העבירה וביהמ"ש העליון כתב כי העבירה בוצעה לפני זמן רב (בשנת 2000). כן צויין כי המערער ביצע את העבירה ללא תמורה.


6.
מה שמחמיר את ענינו של הנאשם שבפני
לעומת אותו מקרה הוא שהנאשם ביצע את המעשה תמורת בצע כסף, 2,000 ₪ כך עולה מתשובתו לכתב האישום לפני שנעשה הסדר הטיעון). הוא היה כבר בן 22.5 בעת ביצוע העבירה. הנזק החמור שנגרם בפועל לרכוש של המתלונן והשכנים כתוצאה מביצוע העבירה והוספת החטא על פשע שהתבטאה בהדחת החבר לומר דבר שקר כדי ליצור לו "אליבי".


7.
גם העובדה שלאחרונה התופעה החמורה והמסוכנת של "יישוב חשבונות" באמצעות רימוני רסס, חדלה להיות ארוע נדיר במקומותינו וכבר נגרמו תוצאות חמורות שעלו בדם לחפים מפשע, מחייבת החמרה בענישה.


8.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם 5 שנות מאסר מהן שלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי.


המאסר בפועל יחושב מיום 11.10.04.
את המאסר על תנאי שהטלתי ירצה הנאשם אם יעבור תוך שלוש שנים עבירות בנשק מסוג פשע או היזק בחומר נפיץ לרבות סיוע לעבירות אלו.


9.
אני מטיל על הנאשם בנוסף לכך קנס בסך 2,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.


10.
הסניגור הציע כי למרות ששרות המבחן לא מצא לנכון ליתן המלצה טיפולית לגבי הנאשם, הוא יועמד לפיקוח השירות
למשך שנה מיום שהנאשם ישתחרר ממאסרו.

כן ביקש כי אמליץ בפני
שלטונות השב"ס לאפשר לנאשם תנאי מאסר שצופים פני עתיד שיקומי.


נראה לי לנכון לקבל שתי בקשות אלו של הסניגור ואני מטיל על הנאשם בנוסף לעונשים שהוטלו עליו לעיל שנת פיקוח שרות המבחן מיום שחרורו מהמאסר.

המזכירות תעביר לכן עותק מגזר דין זה לשרות המבחן למבוגרים מחוז חיפה והצפון.


הודעה לנאשם זכות הערעור לבימ"ש העליון תוך 45 יום.


ניתן היום יג' אדר ב, תשס"ה (24 במרץ 2005) במעמד הצדדים.

מ. נאמן, שופט


קלדנית:אורלי ג.






פח בית משפט מחוזי 1099/04 מדינת ישראל נ' גיא בן יוסף גאז (פורסם ב-ֽ 24/03/2005)