פסקי דין על בכר אברהם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
4940/04 בל 23/01/2005
בל 4940/04 בכר אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי
בעניין:
1
בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו
בל 4940/04
בפני
:
כב' השופטת דוידוב-מוטולה-סיגל
תאריך:
24/01/2005
בעניין
:
בכר אברהם
ע"י ב"כ עו"ד
אדרי יהודה
המערער
נ
ג
ד
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד
מזרחי
המשיב
פסק דין
1.
לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן גם – "הועדה"), מיום 12.5.04, אשר קבעה כי למערער נכות יציבה בשיעור 10% וכי אין מקום להפעלת תקנה 15. הערעור הנו בנוגע לאי הפעלת תקנה 15 בלבד.
המסכת העובדתית
2.
המערער, יליד 1953, עבד כסייר/ שומר עת החליק, ביום 27.6.02, במהלך עבודתו, ונפגע בידו הימנית שהנה ידו הדומיננטית. הועדה הרפואית מהדרג הראשון קבעה כי נותרה לו נכות יציבה בשיעור 5% וכי תקנה 15 תופעל במלואה, כך שנכותו הכוללת הועמדה על 7.5%. הועדה הרפואית לעררים, בישיבתה מיום 12.5.04, קבעה כדלקמן:
"לאור הבדיקה הקלינית מהיום קובעת הועדה 10%... לדעת הועדה אין מקום לתק' 15 מסוגל לחזור לעבודתו".
טענות הצדדים
3.
המערער טען לטעות מצד הועדה באי הפעלתה כלל של תקנה 15. לגישתו, הועדה לא נתנה כלל את הדעת לכך שהפגיעה הנה בידו הדומיננטית וכי עובר לתאונה עבד כסייר/ שומר, תפקיד הכרוך באחזקת נשק ובנהיגה. כן התעלמה מגילו, המקשה עליו למצוא עבודה אחרת. לטענתו, אינו עובד כלל מאז התאונה. עוד טען כי הועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר גיל לאנה מטעמו, אשר קבעה בין היתר כי יש להפעיל את תקנה 15 במלואה. המערער הדגיש כי אם הועדה מהדרג הראשון, אשר קבעה נכות יציבה נמוכה יותר, מצאה לנכון להפעיל את תקנה 15 במלואה – קל וחומר כי אמורים להפעילה כאשר הנכות היציבה הנה גבוהה יותר.
4.
המערער עתר לחיוב המשיב בהפעלת תקנה 15 במלואה, ולחלופין – להחזרת עניינו לועדה לצורך דיון מחדש בנושא זה.
5.
ב"כ המשיב טענה כי קביעת הועדה בנוגע לתקנה 15 הנה סבירה. המבחן הרלוונטי אינו אם המערער חזר אם לאו לעבודתו הספציפית, אלא אם הנו יכול לחזור לעבודה דומה לה, כאשר יכול היה למצוא עבודת סיירות שאינה מחייבת אחזקת נשק.
הכרעה
6.
לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בהחלטת הועדה, בפרוטוקול קדם המשפט ובשאר החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור, מהנימוקים שיפורטו להלן.
7.
תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן – "תקנה 15") קובעת – לענייננו – כדלקמן:
"(א)
הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה על מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע...
(ב)
הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו".
8.
את שקילת הפעלתה של תקנה 15 אמורה הועדה הרפואית לבצע "לפי מבחנים אובייקטיביים הקשורים באותו מקצוע. לשון אחר, יש לשקול באיזו מידה פועלת הפגימה הקונקרטית באדם שבאותו מקצוע, במידה רבה יותר מאשר באדם אחר שבעבודתו אין לפגימה משקל מיוחד" (דב"ע לה/333 – 01 בנימין – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ז' 361, 364). לפי הפסיקה אמורים להתקיים אחד משניים: אי יכולתו של הנכה לחזור לעבודתו, או ירידה ניכרת בהכנסתו שלא לזמן מוגבל (ראו למשל דב"ע נא/11-01 דאוד מוחמד עלי – המוסד לביטוח לאומי
, עבודה ארצי כרך א (2) 162).
9.
באשר להתחשבות בגיל – נקבע כי חלופה זו רלוונטית בעיקר כאשר הנפגע אינו חוזר לעבודתו, ומתעוררת שאלת יכולתו למצוא עבודה אחרת בהתחשב בין היתר בגילו (בר"ע 1540/02 גיא גונן – המוסד לביטוח לאומי
, עבודה ארצי כרך לג(31) 36).
10.
במקרה שלפנינו רשמה הועדה, באשר לעבודתו הנוכחית של המשיב, כי המשיב "לא עובד". עם זאת הגיעה למסקנה רפואית כי הנו מסוגל לחזור לעבודתו, כך שלא מתקיימת אף אחת מהחלופות של תקנה 15 ואין הצדקה להפעלתה. הועדה ציינה כי עיינה בחוות דעתו של ד"ר לאנה, אך אינה מקבלת את ממצאיו. יצוין במאמר מוסגר כי גם בחוות דעתו של ד"ר לאנה לא מצוין כי המערער לא מסוגל להחזיק נשק או לחזור לעבודתו כסייר, אלא כי "אינו כשיר לעסוק בעבודה הדורשת מאמצים פיזיים לצמיתות ולפיכך נפגע כושר השתכרותו בצורה בלתי הפיכה" – ללא התייחסות לעבודה בה עבד קודם לכן או לאי – יכולתו להמשיך לעבוד בה.
11.
הועדה שקלה לפיכך את השיקולים הנדרשים והגיעה למסקנה שהנה במסגרת שיקול דעתה הרפואי.
12.
בהתחשב באמור לעיל, לא מצאתי כי קיימת טעות משפטית כלשהי המצדיקה את התערבותנו במסקנות הועדה.
13.
סוף דבר – הערעור נדחה. אין צו להוצאות.
ניתן היום י"ג בשבט, תשס"ה (23 בינואר 2005) בהעדר הצדדים
דוידוב מוטולה סיגל, שופטת
קלדנית: שירלי אימרמן
בל בית דין אזורי לעבודה 4940/04 בכר אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/01/2005)