פסקי דין על עיריית חדרה | פסקי דין על חברת מטעי גן חברה חקלאית | פסקי דין על הר אבן מרדכי | פסקי דין על בראון מאיר ואח' |

1537/99 פ     26/05/2005




פ 1537/99 עיריית חדרה נ' חברת מטעי גן חברה חקלאית בע"מ, הר אבן מרדכי, בראון מאיר ואח'




בעניין:

33



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
פ
001537/99


בפני
:
כב' השופט סברי מוחסן
- סגן נשיא
תאריך:
26/05/2005



בעניין:
עיריית
חדרה




המאשימה


- נ
ג
ד -



1 . חברת מטעי גן חברה חקלאית בע"מ


2 . הר אבן מרדכי

3 . בראון מאיר

4 . סיון גדעון




הנאשמים

גזר

- דין


1.
הנאשמת 1 הורשעה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום שהינה עבירה של בניה ללא
היתר בניה, עבירה לפי סעיפים 145, 204 (א)(ב) ו- 208 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

2.
כפי שעולה מסעיף 4 לכתב האישום המתוקן, הנאשמת 1 הואשמה בעבירות נשוא כתב האישום בהיותה בעלת המקרקעין או מי שהוחזקה כבעלים. אין כל מסמך בכתב שהוצג ואשר יש בו כדי ללמד על העברת החלקה לקיבוץ במועד ביצוע העבירות.

3.
ב"כ הנאשמת 1 טען כי בהיות הנאשמת בעלת המקרקעין, עומדת לה ההגנה לפי סעיף 208 (ב) לחוק, אולם, כפי שפירטתי בהחלטתי מיום 9.2.05, ההגנה של סעיף 208 (ב) תעמוד לנאשם רק בהתקיים שני תנאים מצטברים שעליו להוכיחם, והנאשמת לא הצליחה להוכיחם.
במקרה הנ"ל, הנאשמת חתמה על בקשה להיתר בניה (ת/7) בתור בעלת הנכס ביום 8.10.97, וזאת בסמוך לביצוע עבודות הבניה כמפורט בכתב האישום המתוקן.

4.
עצם העובדה שהנאשמת חתמה על בקשה להיתר, מוכיחה כי עד לאותו מועד לא ניתן היתר והמבנים שהוקמו, הוקמו ללא היתר.
בע"פ (ת"א) 71553/01 נפסק כי ניתן ללמוד על ידיעתו של מן דהוא ממעשיו. ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בתיק הנ"ל ראה בעצם העובדה שהנאשם חתם על בקשה להתיר שימוש חורג משום ידיעה על ביצוע העבירה.

5.
הנאשמת אמנם ציינה בסעיף 6 (א) לנ/4 שעל הקיבוץ להשיג את כל הרשיונות וההיתרים הדרושים, אך בכך לא די והיא אחראית כבעלים של המקרקעין.

6.
לא זו בלבד, הנאשמת אף עושה במבנים שימוש עסקי לצרכי רווח, במבנים אשר הוקמו בזמן קצר וללא היתר בניה.

7.
ב"כ המאשימה מבקשת להטיל על הנאשמת קנס כספי שיהלום את היקפה וחומרתה של העבירה וכן התחייבות כספית. בנוסף לחייב את הנאשמת בתשלום כפל אגרה בסך 252,888 ₪ וכן צו הריסה למבנים ורישום ברשם המקרקעין.

8.
ב"כ הנאשמת 1 טוען שהמדובר במבנה לצרכי חממה בלבד ולא לצרכי מסחר, ועל כן חישוב הקנס אמור להיות בהתאם. ב"כ הנאשמת מפנה לפסיקה בנושא ועל פי חישובים שעשה, טוען הוא שסכום האגרה הינו על סך 800 ₪ לגבי החממה וכן 896 ₪ לגבי בניית הפרגולה.

9.
סלע המחלוקת העיקרי הוא השימוש שנעשה בקונסטרוקציה מצינורות ברזל המכוסות ביריעות פלסטיק שקוף בשטח של כ- 2,500 מ"ר (סעיף 1(ב)) לעובדות כתב האישום בו הורשעה הנאשמת 1. הנאשמת טוענת כי עפ"י המסמכים שהוגשו, מדובר במשתלה ומשום כך האגרה, ולאחר מכן כפל האגרה יחושבו לפי סוג הנכס משתלה שהינה גבוהה עשרות מונים מהאגרה המגיעה בגין חממה.


השאלה היא האם לפי המוצגים שהוצגו במהלך שמיעת הראיות בתיק, האם מדובר במשתלה או בחממה?

עפ"י ת/7 הבקשה להיתר שהוגשה לועדת התכנון, ביקשה הנאשמת 1 להתיר לה להקים משתלה ולאחר מכן הוסף בכתב יד (להבדיל ממכונת כתיבה), סככת צל, חממה, מבנה טרומי, כך שאין כל ספק שכוונת הנאשמת היתה להקים גם משתלה.


עפ"י המוצג נ/9 מיום 13.6.99, אישרה ועדת המשנה לתכנון ובניה בישיבתה מיום 3.6.99 את בקשת המבקשת להקמת משתלה בתנאי שהמבקשת תקבל אישור הועדה לשימוש קרקע חקלאית.
אם היה מדובר בחממה לגידול צמחים, לא היה צורך בקבלת אישור הולק"ח.

במוצג נ/1 מיום 2.5.02 שהינו החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה המתייחסת לבקשת המבקשת, אישרה הועדה את בקשת המבקשת להקמת חממה, אך דחתה את בקשתה להקמת משתלה והנאשמת הורשעה בבניית הקונסטרוקציה שלא כדין, שהינה המשתלה אותה ביקשה להקים.

בהתחשב בכך שהנאשמת מזה שנים מבצעת במבנים שימוש עסקי וזאת לאחר ששוכנעתי כי מדובר במשתלה ולא בחממה, על הנאשמת 1 לשלם את האגרה על מבנה של משתלה, אולם מאחר ועל המקום, הכוונה לחלקה שעליה קיימת המשתלה לא חלה תב"ע כלל ועל הנאשמת אם רצונה בכך להגיש תב"ע, כפי שהדבר עולה ממכתבי הועדה המקומית לתכנון ובניה, דבר שבודאי יגרום לה הוצאות, יש מקום להתחשב בכך ולא להטיל עליה כפל אגרה.
סיכומו של דבר אני גוזר על הנאשמת 1 את העונשים הבאים:


א.
תשלום קנס בשיעור 30,000 ש"ח.
הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 30.6.05 ובכל 30 לחודש שלאחריו.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

ב.
אני מחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות כספית בסך 50,000 ש"ח, להמנע, תוך 3 שנים מהיום, מלעבור עבירה לפי סעיפים 204, 205, 237 ו240- לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965.

ג.
כן תשלם הנאשמת אגרה בסך 126,444 ₪ לגבי המשתלה, וסך של 896 ₪ לגבי הפרגולה, ובסה"כ 127,340 ₪.

ד.
אני מחייב את הנאשמת להרוס את המבנה נשוא האישום, כמצבו ביום ההריסה, בתוך
18 חודשים מהיום (התלייה) - זולת אם יהיה לה היתר כדין.
אם לא תהרוס כאמור - תהיה רשאית הוועדה המקומית לתכנון ובניה
עירון
להרוס את המבנה תוך 30 יום נוספים, תוך חיוב הנאשמת בהוצאות ההריסה.

ה.
ניתן בזאת צו לרשם המקרקעין בחיפה, לרשום את צו ההריסה דלעיל בפנקסי המקרקעין.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.


המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לב"כ הצדדים.


ניתנה היום י"ז באייר, תשס"ה (26 במאי 2005) בהעדר.
סברי מוחסן
, שופט
סגן נשיא



ויקי ב.






פ בית משפט שלום 1537/99 עיריית חדרה נ' חברת מטעי גן חברה חקלאית בע"מ, הר אבן מרדכי, בראון מאיר ואח' (פורסם ב-ֽ 26/05/2005)