פסקי דין על דן תיכון-יו"ר הכנסת לשעבר | פסקי דין על חשב הכנסת בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת

1475/08 ענמש     22/07/2008




ענמש 1475/08 דן תיכון-יו"ר הכנסת לשעבר נ' חשב הכנסת בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת




החלטה בתיק ענמ"ש 1475/08



בבית המשפט העליון


ענמ"ש 1475/08 - ה'


בפני
:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


המערער:
דן תיכון-יו"ר הכנסת לשעבר



נ


ג


ד



המשיב:
חשב הכנסת בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת


בקשה לעיון חוזר

בשם המבקש:
עו"ד אורנה סנדלר-האיתן
בשם המשיב:
עו"ד רוקסנה שרמן למדן

החלטה



1.
בפני
בקשה לביטול פסק-דין שניתן ביום 17.6.2008, שבו נדחה ערעורו של המבקש – יושב ראש הכנסת לשעבר – על החלטתו של חשב הכנסת להפסיק את זכאותו להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות.


פסק-הדין ניתן על-פי הטעונים הכתובים שהיו בפני
– הודעת ערעור מפורטת ומנומקת וכרך עב-כרס של מוצגים ואסמכתאות מצד אחד; ותגובת חשב הכנסת מצד אחר. לאחר ששומע פסק-הדין (ביום 17.6.2008) התברר כי מספר ימים קודם לכן, ולאחר שהודע על שימוע פסק-הדין (ביום 12.6.2008), הגיש המבקש בקשה לעכב את השימוע ולאפשר לו להגיב לתשובת המשיב, לסכם את טיעוניו ולהשלימם בעל-פה. משבאה הבקשה לעיוני – היה זה כאמור לאחר שכבר שומע פסק-הדין – ניתנה החלטתי שבה נכתב:

בקשה זו הוגשה כחודשיים לאחר שהומצאה תגובת המשיב. בפני
י הונחה הבקשה רק ביום 19.6.2008, לאחר שכבר שומע פסק-הדין. מטעם זה לא ניתן להיעתר לה בדיעבד.
לעצם העניין, לא ברור מדוע הוגשה הבקשה באיחור כה רב, ועוד פחות ברור מדוע הונחה על שולחני רק יומיים לאחר שניתן פסק-הדין. עניין אחרון זה מצריך ברור במזכירות בית-המשפט.
יצויין כי תוכן התגובה המתבקשת לא צורף עד עצם היום הזה.


בעקבות החלטתי זו הוגשה הבקשה לביטול פסק-הדין. תגובת המשיב לבקשה צורפה אף-היא.

2.
המבקש סומך את בקשתו הנוכחית על הוראת סעיף 8 לתקנות גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (סדרי דין בערעור), התשל"ח-1978 (להלן:
תקנות הגמלאות
), הקובעת בזו הלשון:

על המצאת מסמכים, שמיעת הערעור ועל פסק הדין יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, בדבר הגשת ערעורים לבית המשפט העליון בענינים אזרחיים, בשינויים המחוייבים לפי הענין, אך למעט ההוראה המחייבת את המערער להפקיד ערבון.


לאור האמור בתקנה זו, סבור המבקש כי מן הראוי היה לאפשר לו – עובר למתן פסק-הדין – לסכם את טענותיו ולהשמיען בעל-פה. המבקש מוסיף וטוען כי במסגרת הערעור גופו "לא הוצגה עמדתו במלואה". "בהיעדר סיכומים בכתב, עיקרי טיעון או טיעון בעל פה" – כך גורס המבקש – "יש לראות את פסק הדין כ

פסק דין
שניתן על פי צד אחד בלבד". המבקש מצביע על מורכבותן של השאלות שהועלו בתיק ועל הצורך לקיים בהן דיון ממצה. עוד מלין המבקש על כך שבקשתו לעכב את שימוע פסק-הדין לא נדונה עובר לקיום השימוע.

3.
אין לקבל טענות אלה. סדרי הדין שנתייחדו לערעור שנתקיים בעניינו הם סדרי דין מיוחדים. הערעור נידון על-פי החוק בפני
הנשיא או "ממלא מקומו" בדן יחיד. תקנה 8 לתקנות הגמלאות מורה כי על המצאת מסמכים, על שמיעת הערעור ועל פסק הדין בהליכים מהסוג הנדון יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי (בנוסחן הישן); זאת – "בשינויים המחויבים לפי העניין". הוראה זו מקנה לשופט הדן בבקשה את שיקול הדעת לערוך התאמות נדרשות בסדרי הדין בערעורים על החלטות חשב הכנסת. יתכנו מקרים בהם עשויה אכן להיות תועלת בקיום דיון בעל-פה או בהגשת סיכומים מטעם הצדדים. במקרים אחרים די בהגשת כתבי טענות מתאימים. בשום פנים אין לשלול את האפשרות ליתן את פסק-הדין לפי הטיעונים בכתב – הסדר נפוץ בהליכים ערעוריים המתקיימים בבית משפט זה בפני
דן יחיד, הסדר שהגיונו עמו (השוו: ערעורים על החלטת רשם, הוראת התקנות המתייחסות לכך והנוהל שגובש בבית-המשפט העליון בעניין זה במשך שנים). ואכן, המקרה דנן הוא מקרה מובהק שבו היה מקום להכריע בערעור על-פי הטיעונים בכתב כפי שהוגשו.


יתרה מכך, אילו סבר המבקש כי ראוי שיותר לו להוסיף ולהגיב על דברי התשובה, ומשלא באה החלטה המתירה לו לעשות כן – ראוי היה, אם אכן ביקש להגיב לכתב התגובה, שיתכבד ויבקש כך במועד מתאים. במקרה זה הודעה לו ההחלטה הקובעת כי תינתן תגובת המשיב עוד ביום 16.3.2008. בהחלטה זו לא ניתנה הוראה להגיש תגובה וכתב תגובה. חרף זאת, לא נתבקשה אז החלטה אחרת. כחודש וחצי לאחר מתן ההחלטה הנ"ל הוגשה תגובת המשיבים, וזאת - ביום 27.4.2008. גם אז לא ביקש המבקש ליתן תגובה לתגובה. המבקש פנה לבית-המשפט בבקשתו להוסיף דברי תגובה רק לאחר שהודע לו מועד שימוע פסק-הדין.

5.
טענות הצדדים הוצגו בפני
, כאמור, בהרחבה ובפירוט רב. המבקש עצמו הגיש כתב ערעור רחב-היקף והטענה כאילו פסק-הדין ניתן "במעמד צד אחד" – כלומר ללא שמיעת עמדתו – נטולת יסוד. אדרבא, טענותיו נשקלו היטב ונדונו בהרחבה במסגרת פסק-הדין שניתן. הטענה כאילו אין לראות בהודעת הערעור משום הצגה מלאה של עמדת המבקש, אינה מתיישבת עם הוראות תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומכל מקום, הטעונים הכתובים מלמדים כי אין זה המקרה כאן. וחשוב לא פחות: לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה נתבררו טענותיו של המבקש. כפי שנאמר בפסק-הדין עצמו, "מרבית הטענות שאותן מעלה המערער היום הוכרעו למעשה כבר בענמ"ש 5228/04". באותו עניין ערער המבקש על החלטה קודמת של המשיב. הערעור נדחה מפי המשנה לנשיא א' מצא, שבין היתר כתב כי:

סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים נועד להשוות - לטובה אך גם לרעה - את היקף שירותי המזכירות המוענקים ליושב-ראש הכנסת לשעבר לאלה המוענקים לראש הממשלה לשעבר. משנמצא כי המערער, כמו ראש הממשלה לשעבר, זכאי ליהנות מקבלת החזר הוצאות שירותי מזכירות ללא הגבלת זמן וללא תקרת הוצאות, הדין והשכל הישר מחייבים כי יהיה כפוף אף לכל מגבלה החלה על הזכות האמורה. הנחת המוצא להכרעה במחלוקתם של הצדדים חייבת אפוא להיות, שככל שהסייג שנקבע בסעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים חל על ראשי הממשלה לשעבר אשר סיימו את כהונתם לפני חודש יוני 1999 - שלזכויותיהם, כזכור, הושוו זכויותיו של המערער - הרי שיש להחיל סייג זה גם בעניינו של המערער.

בהליך שהתקיים בפני
שבתי ובחנתי את טענותיו של המבקש, כולן, ובסופה של בחינה נדחה הערעור גם בזו הפעם. יצוין כי מסקנתי הייתה שגם יתר טענותיו של המבקש, ובכלל זה בנוגע להיעדר סמכות, לרטרוספקטיביות של שלילת הזכויות, להיבט האישי בהחלטות ולפגיעה לא סבירה בציפיות – נמצאו כטענות שאינן מגלות עילה או פגם בחוקיותה של החלטת המשיב.


בנסיבות אלה אין מקום לביטול פסק-הדין שניתן בעניינו של המבקש.


ניתנה היום, י"ט בתמוז התשס"ח (22.7.2008).



המשנה-לנשיאה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08014750_p07.doc

גח

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






ענמש בית המשפט העליון 1475/08 דן תיכון-יו"ר הכנסת לשעבר נ' חשב הכנסת בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת (פורסם ב-ֽ 22/07/2008)