פסקי דין על יונית לוי |

5874/91 בשפ     19/01/1992




בשפ 5874/91 יונית לוי נ' מדינת ישראל




(פ"ד מו(1) 596)

בבית המשפט העליון

בקשות שונות פלילי מס' 5874/91
השופט: כבוד המשנה לנשיא מ' אלון
העורר: יונית לוי

ע"י ב"כ עו"ד מ' טנאי
נ ג ד

המשיבה: מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד נ' בן-אור
, סגן בכיר א לפרקליט המדינה
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' א' ר' זועבי) מיום 21.10.91 בב"ש 1202/91.
ה ח ל ט ה

1. ביום 14.1.92 ניתנה על-ידיי ההחלטה, לפיה שוחררה העוררת ממעצר בתנאי מעצר בית ובתנאים נוספים כמפורט בפיסקה 9 להלן; בזה מובאים הנימוקים המפורטים להחלטתי האמורה.

2. העוררת הואשמה, בבית המשפט המחוזי בנצרת, בין היתר, בעבירת רכוש ובעבירת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' א' ר' זועבי) עצרה עד תום ההליכים, ועל כך בא עררה לפניי.

3. מהאמור בכתב האישום, ומהנטען לפניי על-ידי מר טנאי, בא-כוחה המלומד של העוררת, ועל-ידי הגב' בן-אור, באת כוחה המלומדת של המדינה, עולה לכאורה תמונה עגומה של הסתבכות העוררת - לאחר הגירושין מבעלה - עם גבר עבריין בעבירות שונות, ומהן חמורות מאוד, ולית מאן דפליג, כי מצויה עילה למעצרה (סעיף 21א(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). יחד עם זאת עלה מתוך הדיון לפניי, כי מעצרה של העוררת מאחורי סורג ובריח עלול להביא לדרדור חמור של העוררת בפרשה עבריינית זו. עיקר הדיון לפניי נסב איפוא על השאלה, אם מקום יש לשחרר את העוררת ממעצרה ולהחזיקה במעצר בית ובתנאי ערובה נוספים.

בסיום הדיון ביום 9.1.92 החלטתי לאמור:

"בטיעונים שבפני
עלתה ההצעה שהעוררת תשוחרר ממעצרה עד תום ההליכים, באם תוכל לקבל אפשרות של מגורים, עם שני ילדיה, אצל דודתה הגב' חוה גינצבורג, בחיפה, או במקום אחר, בקירבת מגוריה של הגב' גינצבורג, עד לסיום המשפט המתנהל נגדה.

הגב' גינצבורג תקבל גם פיקוח על העוררת, מבלי להפריע למהלך עבודתה וחייה הרגילים. רצוי שגם בנה של הגב' גינצבורג, אמיר, יטה שכם לכך.

בא כוחה המלומד של העוררת מתבקש להמציא, מוקדם ככלל האפשר, אישור על הנ"ל מאת הגב' גינצבורג.

כן מתבקש שרות המבחן למסור פרטים על העוררת, שנמצאת בפיקוח שרות המבחן, ועל האפשרות של סיוע מצדם לדרך המוצעת לעיל.

מאחר והעוררת נמצאת במעצר, אבקש לקבל חוות דעת זו, באופן יוצא מן הכלל, עד ליום שלישי 14.1.92, בשעות הבוקר, המשך הדיון בערר יתקיים בפני
בו ביום, בשעה 12 בצהרים, בנוכחות באי כח בעלי הדין והגב' אטקס, מטעם שרות המבחן (באם הדבר אינו אפשרי, בא כוח אחר של שרות המבחן)".

4. ביום 14.1.92 הומצא לי תצהיר של הגב' גינצבורג. בתצהירה זה נאמר, בין היתר:

"2. הריני להתחייב בזה לקבל את יונית בביתי שבחיפה, ברח' היובל 17, בכרמל הצרפתי.

3. הריני להצהיר כי הנני דודתה של יונית (האחות של אמה).

4. הריני להצהיר כי הנני אחות במקצועי, עובדת בבה"ח רמב"ם שבחיפה, וכי הנני יחד עם בעלי, בעלים של חנות פרחים בכרמל, ונהא מוכנים להעסיק את יונית בחנות במשך שעות היום.

5. הריני להתחייב בזה, להשגיח על יונית עד כמה שהדבר ניתן בידי, ולהגיש לה כל עזרה מכל סוג שהוא שביכולתי להעניק לה.

6. הריני להצהיר כי בני, שמאי מקרקעין במקצועו, יהא מוכן לבקרה מדי יום ביומו, לשוחח ולעודד אותה, וכן לעזור לה במידת הצורך והיכולת בפתרון בעיותיה אם יהיו.

7. הריני להצהיר כי הנני משוכנעת שעל ידי קבלת הבקשה נשוא תצהיר זה עשוי הדבר לעזור עד מאוד בשיקומה של יונית".

הגב' אטקס הופיעה לפניי והודיעה, כי לאחר לבטים מרובים החליט שירות המבחן לקחת חלק באמצעים לשם שחרור העוררת ממעצרה, בתנאים שמפורטים להלן. הגב' בן-אור, באת כוחה המלומדת של המדינה, נהגה נכון בהבעת הסכמת הפרקליטות לשחרור העוררת ממעצרה בתנאים אלה, וביקשה לקבוע מתן ערבות מתאימה על-ידי מר אמיר גינצבורג, הנזכר בתצהירה האמור של הגב' גינצבורג.

5. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 9), תשמ"ח-1988, נוספה הוראה מיוחדת - העולה בקנה אחד עם מגמתו הכללית של תיקון זה שלא לפגוע, במידת האפשר, בחירותו של הנאשם בטרם נתברר דינו - לפיה לא ייתן בית-משפט צו מעצר, גם כאשר מצויה עילת מעצר, אלא אם "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם חמורה פחות" (סעיף 21א(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]: ההדגשה שלי - מ' א')). דרך חלופית עיקרית, שהשימוש בה הולך ורב, היא האמצעי של מעצר בית. כאמור בסעיף 21א(ב)(1) הנ"ל, תנאי לשימוש בדרך החלופית למעצר הוא, שדרך חלופית זו תשיג את מטרת המעצר, היינו הבטחת הציבור או יחיד מתוך הציבור מפני סיכונו על-ידי הנאשם והבטחת עשיית משפט. הבטחות אלה תלויות הן "... במידה רבה באימון שבית המשפט רוחש - ויכול לרחוש - לנאשם, שיקיים גם מרצונו את מעצרו בביתו, וככל שיגבר אמון זה, כך תגבר האפשרות להסתפק במעצר בית'" (בש"פ 2982/91 - לא פורסם). כאשר, בנסיבות שלפניו, אין די במידת האמון שבית המשפט רוחש לנאשם כדי להבטיח את מטרת המעצר באמצעות מעצר בית, מן הראוי ומן ההכרח לבדוק אחר גורמים נוספים, שיש בהם כדי להבטיח את השגת המטרה האמורה באמצעות מעצר בית. אמצעים אלה יכול שיהיו בני משפחה ודיירים, שאצלם יימצא הנאשם במעצר בית (ראה בש"פ 335/89, מדינת ישראל
נ' לבן, פ"ד מג(2) 410, בעמ' 420-421), ואמצעים נוספים (ראה בש"פ 2955/91, דנינו נ' מדינת ישראל
, פ"ד מה(2) 832, בעמ' 835-836, לעניין השימוש באמצעים אלקטרוניים).

6. בנסיבות מסוימות ובמקרה המתאים יכול שגורם זה יהא שירות המבחן. אכן, מפשוטו של חוק עולה, כי תפקידו של שירות המבחן במערכת דיני העונשין בא לכלל מעשה לאחר הוכחת האישום (פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, סעיף 1) ולאחר ההרשעה (חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיפים 37 ו-38), היינו בבוא שעת הענישה ובמסגרת צרכיה ושיקוליה. אלה המקרים הרגילים המקובלים, שבהם נזקק בית המשפט לתסקיר מטעם שירות המבחן, למען ייתן דעתו גם על הגורם האינדיווידואלי של הנאשם המסוים במסגרת שיקוליו לגבי שיעור הענישה וצרכיה. אך יכול שבנסיבות מסוימות ייזקק בית המשפט לשירותו של קצין המבחן גם בטרם הרשעה, כאשר בא הוא לשקול ולהכריע בשאלת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. היזקקות זו מקובלת היא, מפעם לפעם, בפסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיה זו (ראה, דרך משל: בש"פ 23/89, 32, בן שמעון ואח' נ' מדינת ישראל
, פ"ד מב(4) 770, בעמ' 773; בש"פ 2982/91), וככל הנראה נוהגים כך, מפעם לפעם, בעת הצורך גם בתי משפט אחרים בעת דיונם במעצרו של נאשם עד תום ההליכים. ונוהג טוב ונכון הוא, כשהמקרה המסוים צריך לכך. במיוחד מן הראוי לנהוג כך מאז חקיקת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 9), משמצווה בית המשפט לעיין באפשרות של דרך חלופית למעצר מאחורי סורג ובריח, ודרך חלופית זו היא, לעתים מזומנות, מעצר בית. בנסיבות מיוחדות יכול כי שירות המבחן יסייע בהחלטת בית המשפט בנקיטת דרך חלופית על-ידי מעורבותו של קצין המבחן.

7. דוגמה טובה לחשיבות שבסיוע שירות המבחן היא אשר אירע במקרה דנן. לפי החלטתי מיום 9.1.92, כאמור לעיל, הביאה לפניי הגב' אטקס שורה של הצעות - המפורטות בהמשכם של דברים - הבאות לאפשר לבית המשפט לבוא לכלל החלטה בדבר בחירת הדרך החלופית של מעצר בית. הצעות אלה ונכונותו של שירות המבחן להציען ולשאת בעול הגשמתן היו גורם חשוב מאוד בהחלטתי לשחרר את העוררת ממעצרה מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים. ולא זו אף זו. כפי שנראה להלן, יש שבהצעות שירות המבחן יהא לא רק משום הגברת אמון בית המשפט שהדרך החלופית של מעצר בית תשיג את מטרת המעצר, אלא יכול שיהא בהן גם משום העלאת הנאשם על דרך השיקום. אמנם כן, שיקול השיקום חלק הוא, בדרך כלל, משיקולי הענישה שלאחר ההרשעה, אך שיקול השיקום ראוי ורצוי הוא, בנסיבות מסוימות, גם בטרם הרשעה. והמקרה שלפנינו יוכיח. נמצא, ששירות המבחן, במקרה דנן, זכה, ושניים עלו בידו: אפשרות ההחלטה בדבר דרך חלופית של מעצר בית ותחילת שיקומו של נאשם.

8. מתוך עיון בנסיבות המקרה שלפניי עלה בידי, כאמור לעיל, כי מעצרה של העוררת בין יושבי הכלא לא זו בלבד שיש בו משום שלילת חירותה, אלא עלול הוא להביא לדרדור חמור באורח חייה, ובאתי למסקנה, כי מן הראוי לבדוק, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית, מבלי להכניסה מאחורי סורג ובריח. לשם כך ביקשתי לברר את אפשרות מעצרה של העוררת בבית דודתה, משפחת גינצבורג, ואת קבלת סיועו של שירות המבחן. משנתברר לי שדבר זה בר השגה הוא, רואה אני את עצמי מצווה לנהוג כך על-פי הוראת המחוקק בסעיף 21א(ב)(1) הנ"ל.

9. אשר על כן אני מחליט לקבל את הערר ומורה, כי העוררת תשוחרר ממעצרה בתנאים דלהלן, ולאחר שתינתן הערבות, כמפורט להלן.

ואלה הם התנאים:

א. העוררת תהיה במעצר בית מלא, פרט לשעות המפורטות להלן, בבית דודתה הגב' גינצבורג, בחיפה, ברח' יובל 17, הכרמל הצרפתי.

ב. ואלה הן השעות, שבהן רשאית העוררת לשהות מחוץ לכתובת הנ"ל:

(1) כל יום, פרט לשבת, בין השעות 7:30-14:30, שבהן תעבוד העוררת בחנות הפרחים של משפחת גינצבורג, הנמצאת במרכז הכרמל. הכתובת המדויקת של החנות תימסר על-ידי העוררת לשירות המבחן. על העוררת להימצא בשעות אלה בחנות הנ"ל.

(2) כאשר תוזמן העוררת על-ידי קצין מבחן, והיא תקבל הזמנה בכתב מאת קצין המבחן - בשעות שייקבעו בתוך ההזמנה. שעות אלה יכללו את הזמן הדרוש לביקור אצל קצין המבחן, וכן את הזמן הדרוש לבוא אליו ולחזור הימנו לביתה אצל משפחת גינצבורג.

(3) כאשר תוזמן לבדיקות, כפי שייקבע על-ידי קצין מבחן, וזאת במועד, בשעות ובכתובות שייקבעו על-ידיו.

(4) כאשר תוזמן לבית המשפט בעניין ניהול משפטה ובשעות הדרושות לשם כך.

ג. שני הילדים של העוררת לא ישהו עם העוררת, וזאת כדי לא להכביד על משפחת גינצבורג שאצלה תתגורר העוררת. הילדים יישארו עם הסבתא, בביתה עוררת בצפת, רח' דוד רמז 154/21. הילדים רשאים לבקר את אמם בשבתות (ובימים אחרים, לפי האפשר) בחיפה.

ד. על העוררת אסורה היציאה מן הארץ, ואם מצוי בידה דרכון, עליה להפקידו בתחנת המשטרה הקרובה.

ה. מר אמיר גינצבורג, שחלקו בסיוע לעוררת כבר הוזכר בתצהיר הגב' גינצבורג לעיל, ייתן ערבות צד ג' על הסכום של 20,000 ש"ח לקיום התנאים הנ"ל על-ידי העוררת.

ו. שירות המבחן רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, כאשר ימצא צורך בכך, בקשר לסידורים האמורים של העוררת במעצר בית. הפניה תופנה לבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר ידון ויחליט בה.

ז. אם העוררת תפר תנאי מהתנאים האמורים, היא תיעצר על-ידי בית המשפט, אלא אם בית המשפט יורה אחרת, לפי שיקול-דעתו.

10. סימן יפה הוא לכל הצדדים שנטלו חלק בהסדר האמור, המאפשר את שחרורה של העוררת מאחורי סורג ובריח, ואין לי אלא לקוות, שגם העוררת תיתן דעתה על ההזדמנות שניתנה לה לעלות על דרך של חיים תקינים.

ניתנה היום, י"ד בשבט תשנ"ב (19.1.92).








בשפ בית המשפט העליון 5874/91 יונית לוי נ' מדינת ישראל, [ פ"ד: מו 1 596 ] (פורסם ב-ֽ 19/01/1992)