פסקי דין על גיטה פיקסלר | פסקי דין על ריו נתניה בית חרושת לגלידה וממתקים | פסקי דין על עו"ד אמנון גלברט(כונס נכסים) | פסקי דין על צרכניית חסד ואח' |

5235/04 בשא     09/08/2004




בשא 5235/04 גיטה פיקסלר נ' ריו נתניה בית חרושת לגלידה וממתקים בע"מ, עו"ד אמנון גלברט(כונס נכסים), צרכניית חסד בע"מ ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 5235/04
ה"פ 3160/04


לפני:
כבוד השופטת יפה הכט
- סגנית נשיא


9/8/2004




בעניין:
גיטה פיקסלר



ע"י ב"כ עו"ד
ישראל ברנשטיין
המבקש

נ ג ד


1. ריו נתניה בית חרושת לגלידה וממתקים בע"מ

2. עו"ד אמנון גלברט

(כונס נכסים)
שניהם ע"י עו"ד אמנון גלברט


1. יששכר לבין
2. בלה לבין
3. צרכניית חסד בע"מ
4. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ





המשיב

נוכחים:
בשם התובע: עו"ד ישראל ברנשטיין
בשם הנתבע: עו"ד אמנון גלברט



החלטה

הבקשה לסעד זמני

1.
עניינה של המבקשת בבקשה בה"פ 3160/04, בגדרה הגישה בקשה בבש"א 5235/04 לעכב הליכי מכירת מקרקעין, בהם נוקט המשיב 2 (להלן - הכונס) במסגרת הוצאה לפועל לביצוע

פסק דין
, שניתן לזכות המשיבה 2 (להלן - ריו) כנגד המשיבים הפורמליים 1-2, שהם הוריה של המבקשת (להלן - ההורים) ובבעלותם המשיבה הפורמלית 3 (להלן - הצרכניה).

2.
טוענת המבקשת, כי היא בעלת זכות שביושר מכוח התחייבות לרשום משכנתא לזכותה על המקרקעין וכי בתחרות עם עיקול שנרשם לטובת ריו והכונס, זכותה גוברת.

3.
בעניינינו, המדובר ב-425/1209 חלקים בחלקה 105 בגוש 30101 ששטחה 1,157 מ"ר (להלן - המקרקעין) הרשומים בבעלות אחד ההורים (להלן - יששכר). יתר החלקים בחלקה רשומים בשם ישיבת תפארת התלמוד (להלן - הישיבה), שאינה צד להליכים המתנהלים לפני.

העובדות עליהן נסמכת הבקשה
4.
בתצהיר שצרפה לבקשתה טענה המבקשת, כי בשנת 2001 פנתה אליה הצרכניה באמצעות ההורים, בבקשה להעמיד לה הלוואה על סך 2,150,000 ₪, כדי להפחית את הוצאות המימון שהיו לה. המבקשת ניאותה לבקשה. ביום 31.1.01 נחתם הסכם בין המבקשת ובין הצרכניה באמצעות ההורים (להלן - ההסכם), לפיו העמידה המבקשת לצרכניה את סכום ההלוואה בשני תשלומים: סך של 764,000 ₪ בעת כריתת ההסכם וסך 1,387,629 ₪ עד יום 30.3.01. מועד פירעון ההלוואה נקבע עד ליום 31.1.04.

5.
טוענת המבקשת, כי היא העבירה את הסכומים הנ"ל מתוך פיקדונות וחסכונות שלה ושל בעלה, אשר נחסכו במשך שנים רבות. להבטחת פירעונה של ההלוואה, ההורים שעבדו את זכויותיהם במקרקעין לטובת המבקשת, ולמרות שהשעבוד לא נרשם בפנקס המקרקעין, טוענת המבקשת כי היא בעלת זכות שביושר הגוברת על העיקול.

6.
ראוי לציין, כי בהסכם מדובר על משכון בנין ברח' גרוסברג 6 בירושלים, הידוע כחלקה 105 בגוש 30101 במשכנתא ראשונה. במעמד חתימת ההסכם, אמור היה להיחתם שטר משכנתא לזכות המבקשת, שלא נערך ולא נחתם וכמובן לא נרשם כדין. תחת זאת, צורף שטר משכון שאינו נושא חתימה כלשהי, המתייחס ל- 400 מ"ר מתוך שטח החלקה בשלמות שהוא 1,157 מ"ר (להלן - שטר המשכון).

במישור המהותי

7.
דין בקשתה של המבקשת היה להידחות על הסף אלמלא נדרשנו לשאלת התחרות בין הנושים, שכן הדרך היחידה לביצוע משכון על זכות במקרקעין היא ברישומה כמשכנתא. אם לא תאמר כן, ייווצר מצב שזכות במקרקעין הרשומה בפנקס המקרקעין תהיה משועבדת על ידי רישומה אצל רשם המשכונות, מבלי שהשעבוד עצמו יהיה רשום בפנקס המקרקעין. מצב כזה עומד בניגוד לכוונת המחוקק, שמעוניין לתת לכל מי שמסתמך על הרישום את הביטחון שהרישום משקף את הזכויות במקרקעין, לרבות השעבודים שחלים עליהם (א' איזנשטיין, יסודות והלכות בדיני מקרקעין, חלק שני, מהדורה שניה בהוצאת בורסי עמ' 155-156) ומוסיף המחבר כי ב

פסק דין
ע"א 842/79 נס נ' גולדה פ"ד לו(1) 204, ניתן ביטוי לכוונה זו על ידי בית המשפט העליון, באומרו:
"מקום שקיימת חובת רישום זכויות קניין בספרי הרישום העומדים לעיונו של הציבור, לא יצא צד ג' ידי חובת תום-לבו בטרם יבדוק רישום זה. הרי אחד הטעמים העיקריים לחובת הרישום הוא להסיר מכשול לפני קונה ולמנוע תקלה בדרכו אל הרכישה, על ידי כך שמעמידים לעיונו מידע ברור ומדויק באשר לבעלים של הנכס ועד כמה חופשי הבעלים להקנות זכויותיו".

יתרה מזאת, כעולה מנסח הרישום ושטר המשכון, לכאורה מדובר במשכון של חלק מסוים של מקרקעין, שאין לו תוקף לפי סעיף 13 לחוק המקרקעין אלא כהתחייבות למשכן את החלק המסוים, לאחר שהבעלים יבצע את חלוקת המקרקעין או ירשום את הבית שנבנה על המקרקעין בפנקס הבתים המשותפים כאשר ההתחייבות היא למשכן דירה (איזנשטיין,
עמ' 172 וע"א (ת"א) 84/74 דרזנר נ' כהן פ"מ התשל"ו(2) 3).

האם עומדת למבקשת זכות שביושר
8.
בתי המשפט הכירו ב"זכות שביושר תוצרת הארץ" אך זאת בתנאי שתעמוד בקריטריונים של תום לב (ע"א 189/95 אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב פ"ד נג(4) 199, 244-253; ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'זי פ"ד נח(4) 730, 763-764).

9.
במקרה דנן, שלא כמו במקרים שהתעוררו בפסיקה, לא מדובר בצדדים זרים להסכם ולשטר המשכון אלא בהורים ובת, להם עניין משותף בהצלחת הצרכניה.
הימנעות המבקשת מלרשום משכנתא על המקרקעין, מצביעה לכאורה על כך שההסכם נועד להסדיר יחסים פנימיים בתוך המשפחה, אחרת אין להבין את העובדה שעל המקרקעין נרשמו מאוחר יותר שתי משכנתאות לזכות בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן - הבנק), האחת נרשמה ביום 11.8.94 והשניה נרשמה ביום 16.10.01, לכאורה כדי להבטיח המשך זרימת אשראי לצרכניה.

10.
זאת ועוד, למקרקעין נתווספו הערות במועדים דלהלן:
א. 5.6.96 - הערה לפי תקנה 27א וסעיף 126 (לחוק המקרקעין), לזכות הועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים.
ב. 30.1.02 - עיקול לפי צו בית משפט מחוזי בתל אביב יפו.
ג. 21.5.02 - הערת אזהרה לפי סעיף 126 (לחוק המקרקעין), בגין הסכם לזכות ישיבת תפארת התלמוד ירושלים.
ד. 9.6.03 - צו ניהול לזכות גלברט אמנון עו"ד ככונס נכסים.
ה. 10.8.03 - הערה לפי סעיף 11א(1)(2) לפקודת המסים, לזכות מס הכנסה על סך 3,432,560 ₪.

11.
דמעותיה של המבקשת בעת חקירתה על תצהירה, המובנות כשלעצמן, אינן יכולות למחות את הרושם, שאין מדובר באדם תמים שאינו מבין בעסקים.
המבקשת שימשה בתפקיד אחראית על שמונה קופות בצרכניה, וזאת עד שנת 2000 (עמ' 5 ש' 21-25 לפרוטוקול), ובהליך הבוררות שהתקיים בין ההורים והצרכניה לבין ריו, שהתקיים בפני
השופט בדימוס עו"ד ישי לויט (להלן - הבורר) (מוצג נ/2), הוגש תצהיר של המבקשת שבו נאמר:
"1.אני עבדתי בעסק של הורי ה"ה לבין כמנהלת חשבונות ועוזרת בניהול העסק על כל היבטיו.
2. אני עבדתי בעסק החל משנת 1980 לערך ועד שנת 1999-2000.
3....
4. במיוחד ברצוני לציין ולהדגיש את נושא הנהג ברוך והחובות האבודים בהם גם אני טיפלתי באופן אישי".

מחקירת המבקשת עולה, כי היו לצרכניה טענות קשות נגד ריו, בגינן הוגשה לבורר תביעה שכנגד.

12.
ההסכם בין המבקשת וההורים, נערך בתחילת שנת 2001, דהיינו סמוך לפרישתה של המבקשת מעבודתה בצרכניה, וזאת לאחר שנות עבודה רבות ובתקופה שבה נקלעה הצרכניה לקשיים ולסכסוך עם ריו. עם זאת, המבקשת ליוותה את הצעדים לפתרון הסכסוך, בין אם בבחירת עורך הדין, בין אם בניהול המו"מ ובין אם במעורבות בהליכים בפני
הבורר. המבקשת מבינה היטב מה הן בטוחות ומהי משמעותה של משכנתא, שכן ארבע דירות הרשומות בשמה, משועבדות לבנק להבטחת חובות הצרכניה.

13.
הבקשה שלפנינו הוגשה ביום 1.4.04, בעקבות מודעה שפרסם הכונס למכירת המקרקעין, אשר פעל בתיאום עם ב"כ הבנק, שגילה כוונתו לממש את המשכנתא הרשומה לזכותו. המבקשת לא נתנה הסבר מניח את הדעת מדוע המשכנתא לא נרשמה מאז נכרת ההסכם בינואר 2001, למרות שבהכנת ההסכם טיפל עורך דין לו לא ייחסה רשלנות, אלא חזרה וטענה כי איננה מבינה בעניינים והכל נעשה באמצעות אביה, אותו לא טרחה לצרף כצד על מנת שעמדתו תשמע.

14.
שליפת ההסכם בנסיבות כאלה, בהנחה שאכן נכרת במועד הנקוב בו, מצביעה לכאורה על רצון לעשות בו שימוש שלא למטרה לה נועד מלכתחילה.

שיהוי ומאזן נוחיות
15.
עסקינן בסעד זמני שבו על המבקש להוכיח זכות לכאורה. במקרה דנן, מדובר בזכות שהראיות לגביה קלושות (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
ריו והכונס ביקשו לדחות את הבקשה כחסרת בסיס, מה גם שלזכות הבנק, אותו מייצג הכונס, רשומה משכנתא שבקשה למימושה הוגשה בתיק הוצל"פ 2-03-18159-03, בגין חוב בסך 3,202,344 ₪. בנוסף, על המקרקעין רובץ עיקול לזכות מס הכנסה בסך 3,432,560 ₪ וצפויים תשלומי מסים בעקבות המכירה, כך שלא יהיה די בתמורת המכירה כדי לכסות את החובות ההולכים ותופחים. על כן טענו, כי אין מקום לעכב את ההליכים, גם בהנחה שיש אמת בטענות המבקשת.

הליכים נוספים
16.
בעקבות הודעת המבקשת על קיומו של צו, שניתן לבקשת הישיבה, על ידי כבוד השופט מ. רביד בבש"א 5794/04 (ה.פ 3221/04), האוסר על ריו והכונס למכור "שתי קומות עליונות של המבנה המזרחי הבנוי על חלקה 105, בגוש 30101 ברחוב גרוסברג 6 בירושלים", ולאור טענת ריו והכונס שלצו האמור כי הצו האמור מתייחס לשתי קומות עליונות ואין לו כל נגיעה לקומה התחתונה, הוזמנו הצדדים להבהיר את מערכת היחסים בין השותפים בחלקה אולם התברר שאין בידיהם פרטים בהקשר זה.

17.
ב"כ המבקשת טען, כי על החלקה הוקם בניין שאחד מאגפיו, ובו 5 קומות, יוחד ליששכר וכי העיקול מתייחס לאגף זה. לדבריו, שתי הקומות העליונות נמכרו לישיבה והבנק המחה את המשכנתא לישיבה. לעומתו טען הכונס, כי אין לו מידע על המחאת הזכויות של הבנק לישיבה והוסיף, כי הישיבה נתנה הצעה לרכוש את זכויות יששכר בקומות התחתונות וכי הוא ממשיך בהליכי המימוש גם מטעם הבנק.
מכל מקום אין להליך האמור קשר לבקשה הנוכחית.


סוף דבר
18.
לאחר ששקלתי בדבר, הגם שסבורה אני כי סיכויי הבקשה העיקרית קלושים ביותר,
החלטתי להיעתר לבקשה אולם זאת בכפוף להפקדת סך של 250,000 ₪ בקופת בית המשפט, או הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית על סכום זה לכיסוי כל נזק, וזאת לא יאוחר מיום 18 באוגוסט עד השעה 12:00. היה ולא יופקד הסכום או הערבות כאמור – יבוטל צו המניעה לאלתר.
הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד יקבעו בהתאם לתוצאות בהליך העיקרי.

ניתנה היום כב' באב, תשס"ד (9 באוגוסט 2004) במעמד הנוכחים.



יפה הכט
, סגנית נשיא









בשא בית משפט מחוזי 5235/04 גיטה פיקסלר נ' ריו נתניה בית חרושת לגלידה וממתקים בע"מ, עו"ד אמנון גלברט(כונס נכסים), צרכניית חסד בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 09/08/2004)