פסקי דין על שמעון גורמן | פסקי דין על רבקה גורמן | פסקי דין על עופר יוסף ואח' | פסקי דין על לוי הרצל | פסקי דין על לוי דפנה |

617/05 בשא     07/06/2005




בשא 617/05 שמעון גורמן, רבקה גורמן, עופר יוסף ואח' נ' לוי הרצל, לוי דפנה




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום בית שאן
בשא000617/05

בתיק עיקרי: א
000499/04

בפני
:
כב' השופט אשר קולה

תאריך:
07/06/2005




בעניין
:
1 . שמעון גורמן

2 . רבקה גורמן
3 . עופר יוסף
4 . עופר יפעת


ע"י ב"כ


מבקשים


נ
ג
ד



1 . לוי הרצל

2 . לוי דפנה


ע"י ב"כ
עו"ד כהן משה

משיבים

החלטה


1.
בפני
בקשה לביטול החלטה אשר נתנה תוקף של הסכם פשרה שבין הצדדים .

הבקשה הוגשה על ידי המבקשים שהינם הנתבעים בהליך שבפני
י ובאמצעות המבקש מס' 1 (להלן:יכונו המבקשים"הנתבעים", הנתבע מס' 1 "המבקש" והמשיבים "התובעים").

2.
על מנת שהדברים יובנו, אתאר את הרקע לה וכדלהלן.

3.
בין התובעים לבין הנתבעים או, מי מהם, נכרתו הסכמים שונים, אשר חלקם כונו "זכרון דברים" וכולם, נועדו להעברת זכויות במשק מס' 1 במושב רחוב (להלן:"המשק").

4.
בין הצדדים, נתגלעו מחלוקות באשר לאופיה האמיתי של העיסקה שביניהם, כאשר אין מחלוקת, כי הצדדים ניסו להונות את שלטונות מס -הכנסה ולהעלים חלק מהתמורה עבור העיסקה, לעניין זה איני נדרש עתה ואדרש, אם יהיה צורך בכך, בסופו של ההליך.

5.
עקב המחלוקות שבין הצדדים, הוגשו לבית המשפט שתי תביעות, האחת נשוא ת.א. 493/04 עניינה בשיק על סך 25,320 ₪ אשר נמשך על ידי הנתבעים 3 ו-4 וחזר מחוסר כיסוי. (בתיק זה הוגשה תביעה על סך 50,000 ₪ ואולם במסגרת הסכם הפשרה , נשוא התיק שבפני
נו, שאת ביטולו מבקשים עתה הנתבעים, הוסכם, כי התביעה שם תעמוד על סך השיק בלבד).
המחלוקת השניה קשורה בתיק שבפני
נו, ואשר במסגרתה, תובעים התובעים סך של 60,000 $ וכן סכום נוסף בגין פיצויים מוסכמים.

6.
ברור, כי סלע המחלוקת העיקרי שבין הצדדים בתיק שבפני
י נעוץ בשאלת הזכויות , במגרש ההרחבה" ובשאלה, האם מחיר העסקה כלל גם זכויות אלו.

לשם הבהרה יובהר, כי בהתאם להחלטות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"),
ניתן להקצות מגרשים ב"פרוייקט הרחבה" במרבית המושבים במדינת ישראל, בהתאם לעקרונות ולקריטריונים שנקבעו באותן החלטות מינהל .

התובעים, מכרו לנתבעים את המשק וכמפורט לעיל, והמחלוקת היא, האם המשק כולל גם את הזכויות ב"מגרש ההרחבה".

לטענת התובעים, בזכרון הדברים האחרון שנחתם בין הצדדים , סוכם, כי מחיר המשק יהיה על סך 200,000 $ ואילו, הזכויות במגרש ההרחבה "יועברו" (כך בכתב התביעה המתוקן) על שם התובעים ללא תמורה . (המינוח הנכון צריך היה להיות מלכתחילה, שההסכם לא כולל את הזכויות בהרחבה).

לטענת הנתבעים, בהסכם האחרון סוכם, על תמורה בסך 140,000 $ בלבד שכן, לטענתם, ההפרש, בסך 60,000 $ בין סכום התמורה בזכרון הדברים האחרון לבין סכום התמורה בהסכם, הינו שווי הזכויות ב"מגרש ההרחבה".

7.
בהסכם, אכן התמורה הינה בסך 140,000 $, כאשר, לכתב התביעה צורף כנספח ו', "הסכם" בין המבקש 1 לבין התובעים, ולפיו, מתחייב המבקש להחזיר לתובעים חוב כספי בסך 60,000 $.

מסמך זה, הינו ככל הנראה, חלק מהעיסקה המקורית ומכל מקום וכאמור, מסמך זה נועד, כנראה, להסתיר משלטונות המס, את שווי העסקה המקורי.

8.
נחזור איפוא ונקשור את שתי המחלוקות דלעיל למחלוקת אמיתית אחת.

לטענת התובעים, מחיר העיסקה הינו 200,000 $
והזכויות ב"מגרש ההרחבה" יוותרו ברשותם (או כלשונם הבלתי נכונה "יועברו" להם) ואילו לטענת הנתבעים, מחיר העסקה, כולל הזכויות ב"מגרש ההרחבה", עמד על סך 200,000 $ , מאחר שהנתבעים מוכנים היו לוותר על הזכויות ב"מגרש ההרחבה" , הופחת שווי העסקה ל- 140,000 $.

9.
ביום 3.4.05 התקיימה ישיבת קדם משפט מורחבת, בה נכחו התובעים וכל הנתבעים.

ייאמר מיד, כי הרוח החיה בדיונים שבפני
, וככל הנראה, גם בכריתת הסכמים השונים שבין הצדדים, היה המבקש.

10.
מטבע הדברים, חלק מהדיון היה אכן בלתי פורמלי ובמסגרתו, ניסה בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות שונות.

במאמר מוסגר אעיר, כי איני
יכול להתייחס לכל ציטוטי הדברים החלקיים שציטטו הנתבעים בבקשתם.
11.
בסופו של דבר, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה, אשר עקרונותיו היו כדלהלן-


א.
התובעים ידאגו שוועד האגודה יקצה זכויות במגרשי ההרחבה גם לנתבעים
3
ו-4.(הכוונה כמובן שוועד האגודה ימליץ בני המינהל על הקצאת הזכויות).
ב.
הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו את יתרת התמורה אשר לא תעלה על סך של 67,000 $.
ג.
התביעה במסגרת ת.א. 493/04 תמשיך להתברר אלא שסכומה יועמד על סך 25,320 ₪ בלבד.
ד.
באשר למיצוי הליכי הסדר הפשרה, יועבר התיק למגשר, אשר יוסמך לאחר מיצוי הליכי הפשרה, לפסוק כבורר, מהו הסכום שעל הנתבעים לשלם לתובעים ובתנאי, כי סכום זה לא יעלה על סך שך 67,000$.


12.
הסכם פשרה זה , אושר על ידי, ומיניתי את מר יצחק ויצמן מהמושב גבעת-יואב ברמת הגולן, כמגשר וכבורר, בהתאם לעקרונות דלעיל.

13.
ביום 4.4.05 - יום למחרת הדיון שהיה בפני
י - הגישו הנתבעים באמצעות המבקש, "בקשה בכתב לתיקון החלטה".

תורף הבקשה היה, כי ללא הקצאת הזכויות במגרשי הרחבה, לטובת הנתבעים 3 ו-4, לא יהיה כלל תוקף להסכם הפשרה.

14.
ביום 3.4.05, נתתי החלטת הבהרה ובה נאמר מפורשות "כי ללא הענקת זכויות בהרחבה למשפחת עופר (הנתבעים 3 ו-4 -א.ק) נשמט הבסיס להסדר הפשרה, אין זה מונע כמובן מהצדדים או מהמגשר למצוא פתרונות יצירתיים אחרים".

15.
ביום 19.4.05 שב ופנה המבקש לבית המשפט והפעם בבקשה שבפני
י ובה עותר הוא, לביטול הסכם הפשרה מיום 3.4.05 ולהחזרת התיק לבית המשפט.

16.
כידוע, הסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
(או של החלטה) ניתן לביטול או, בטענה שהיה פגם ביסוד ההסכמי של ההחלטה, או, בטענה שהיה פגם ביסוד השיפוטי של ההחלטה.

כאשר, כמובן, לא ראי זה כראי זה , יסוד הסכמי ניתן לביטול על בסיס העילות הקבועות בחוק החוזים ואילו, פגם בהליך השיפוטי ניתן לתקוף בדרך של ערעור.

לעניין תקיפת ההסכם, אי אפשר לפנות לבית המשפט שאישר את הסכם הפשרה בהליך של ביטול ההסכם, אלא יש לפנות בתביעה חדשה לביטול ההסכם מחמת הפגם שנפל בו (ראה למשל רע"פ 7148/98 ארנון עזרא ואח'
נ' יעל זלזניאק ואח'
פ"די נג' (3) עמ' 337 ושם בעמ' 345).

לפיכך, ולו רק מסיבה זו, יש לדחות את בקשת הנתבעים על הסף .

17.
עם זאת, וגם לגופו של עניין ולשם הזהירות, אדון בטענות המבקשת לביטול ההסכם-

טענתם המרכזית של הנתבעים הינה הטעיה, ולפיה, התובעים הטעו הן את בית המשפט והן את הנתבעים.

למעשה, כך טוענים הנתבעים, אין כל סיכוי לקבלת זכויות נוספות במגרשי ההרחבה, ולפיכך, בטל הסכם הפשרה כולו.
טענה זו אין בידי לקבל, שהרי כבר החלטתי שלו יתברר בסופו של יום שאין אפשרות חוקית להקצות זכויות במגרש הרחבה על שם הנתבעים 3 ו-4 אזי, אכן, יוחזר הדיון לבית המשפט. אלא ששאלה זו לא נקיה מספיקות, שכן בנסיבות שנוצרו, יתכן גם יתכן שוועד האגודה במושב רחוב, ימליץ בפני
המינהל על הקצאת זכויות במגרש ההרחבה גם לנתבעים 3ו-4.
עניין הקצאת זכויות כאמור, בהתאם להחלטות המינהל,הינו סבוך ולא ניתן לקבוע, כך על "רגל אחת" שהדבר אפשרי או בלתי אפשרי.
לשם כך בדיוק, מונה
על ידי המגשר/בורר, אשר לו נסיון רב ב"הרחבות " במושבים, כמו גם, בהליכי הקצאת זכויות אצל המינהל.
אם בסופו של יום
יקבע המגשר/בורר, כי הדבר אינו אפשרי, וכי מוצו כל ה"פתרונות היצירתיים" האחרים, אזי יוחזר התיק לבית המשפט ואולם, אין להקדים את המאוחר.
יתר על כן, ב"כ התובעים הצהיר לפרוטוקול, כי גם עליו מקובל שבמידה ולא תהיה הקצאת זכויות במגרשי ההרחבה ע"ש הנתבעים 3 ו-4, לא יהיה הסכם -פשרה, והתיק יוחזר לשמיעה בבית המשפט .
בנסיבות אלו, וכמפורט לעיל, אין גם כל מקום לטענותיו המשפטיות של המבקש, ולפיהן מדובר בתנאי מתלה שבאי קיומו בטל ההסכם כולו.
כאמור, דיה לשמחה (או לצרה ) בשעתה, יתכבד המגשר/הבורר, ישב על המדוכה ויכריע בשאלה זו תחילה , ואם הכרעתו תהיה כאמור, שאין אפשרות לפעול בדרך שעליה הסכימו הצדדים, יוחזר התיק לבית המשפט.

18.
טענתו הנוספת של המבקש הייתה , כי הופעל עליו , "לחץ על ידי בית המשפט " הוא היה מבולבל ולכן, הסכמתו ניתנה באופן בלתי מודע.

19.
אין לדברים אלו כל שחר, המבקש עושה רושם של אדם המתמצא ומבין בדיוק במה דברים אמורים,ולראיה, בקשתו מיום 4.4.05 להתנות במפורש, את עניין הקצאת הזכויות "במגרש ההרחבה" עם נכונותו להסדר הפשרה.

המבקש מתנסח בבהירות, מבין היטב על מה מדובר, והסכים באופן מודע ומושכל להצעת בית המשפט.
בבקשתו, מנסה המבקש לשוב ולהבנות מ"הונאת" מס-הכנסה, כאשר
עדיין לא ברור לי, מי באמת היה הרוח החיה בנסיונות הונאה אלו, כאשר ברור, שגם המבקש (או בני משפחתו) יצאו נשכרים מנסיון הונאה זה.

20.
עוד אוסיף ואומר , כי התרשמתי שהנתבעים ובראשם המבקש, פועלים בחוסר תום-לב, ולראיה, טענתו של המבקש לפרוטוקול בית המשפט , "למה לי לגלות סודות משפטיים בפני
הבורר כאשר אני יכול לגלות אותם בפני
אדוני".




סוף דבר
לפיכך איפוא הבקשה נדחית, המבקשים ישאו בהוצאות בקשה זו בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ה (7 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
_______________
אשר קולה
, שופט
00617/05בשא117 זיוה שמעון






בשא בית משפט שלום 617/05 שמעון גורמן, רבקה גורמן, עופר יוסף ואח' נ' לוי הרצל, לוי דפנה (פורסם ב-ֽ 07/06/2005)