Google

אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה - מר אריאל שרון - שר התשתיות הלאומיות

פסקי דין על אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה | פסקי דין על מר אריאל שרון - שר התשתיות הלאומיות

2899/97 בג"צ     13/07/1997




בג"צ 2899/97 אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' מר אריאל שרון - שר התשתיות הלאומיות






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ ‎2899/97
בפני
: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט י' זמיר
העותרת: אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה
נגד

המשיבים: ‎1. מר אריאל שרון - שר התשתיות הלאומיות

‎2. ד"ר יעקב מימרן, המכון הגיאולוגי
משרד התשתיות הלאומיות
‎3. מר מיכאל בייט - ראש מינהל המחקר
למדעי האדמה, המכון הגיאולוגי - משרד
התשתיות הלאומיות
‎4. הועדה המקומית לתכנון ולבניה - שקמים
‎5. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה
מחוז הדרום
‎6. מועצה אזורית - חוף אשקלון
‎7. קרן הקיימת לישראל
‎8. מינהל מקרקעי ישראל
‎9. מקורות חברה למים בע"מ ‎10. א.ש. אנרגיה בע"מ
‎11. רשות שמורות הטבע
‎12. המשרד לאיכות הסביבה
עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים
תאריך הישיבה: ח' בתמוז תשנ"ז (‎13.7.97)
בשם העותרת: עו"ד דן ליברטי
ועו"ד אלי בן-ארי

בשם המשיבים ‎1-3 עו"ד אסנת מנדל

‎8 ו‎12-:

בשם המשיבה ‎7: עו"ד טל ברוורמן

בשם המשיבה ‎9: עו"ד חנן מלצר ועו"ד נאוה אילן

בשם המשיבה ‎10: עו"ד י' רסלר

החלטה

השופט י' זמיר
:

על יסוד כתבי הטענות, וכן הטענות שהושמעו בפני
נו היום, הגענו לכלל מסקנה כי מקומה של עתירה זאת בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לפי סעיף ‎255א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה‎1965-.

סעיף ‎255א קובע כי "עתירות נגד מוסדות תכנון בכל ענין הנוגע לתכנון ובניה" יהיו בשיפוטו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. העתירה שלפנינו מוגשת, בין השאר, נגד מוסדות תכנון מובהקים: הוועדה המקומית לתכנון ובניה שקמים והוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הדרום. אמנם היא מוגשת גם נגד משיבים שאינם מוסדות תכנון. אך, בנסיבות המקרה, אלה אינם משיבים עיקריים. והשאלה אם עתירה צריכה להיות נדונה בבית המשפט המחוזי או בבית משפט זה, צריכה להיות מוכרעת, מבחינת המשיבים לעתירה, לפי המשיבים העיקריים, שהם משיבים הכרחיים לצורך הכרעה בעתירה, בהתחשב בנשוא העתירה. בעתירה שלפנינו הנושא המרכזי נוגע לתכנון ובניה, והמשיבים העיקריים, במובן האמור, הן הוועדות לתכנון ובניה. הוספת משיבים אחרים, אף שהם משיבים ראויים, אם אין הם משיבים עיקריים בנסיבות המקרה, אין בה כדי להוציא את העתירה מסמכות בית המשפט המחוזי. השוו בג"ץ ‎2454/97 אפרתי ובניו בע"מ נ' עירית ירושלים ואח' (לא פורסם).

עדיין יש מקום לשאלה אם עתירה זאת אינה נתפסת על ידי סעיף ‎255א (ב), המוציא מגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי, בין השאר, עתירה שעניינה תכנית מתאר ארצית. וכל כך למה? שהעותרת טוענת כי העבודות נשוא העתירה מבוצעות בניגוד לתמ"א ‎11, שהיא תכנית מתאר ארצית. התשובה לשאלה זאת היא, שאין די בטענה כי עבודה מסויימת מתבצעת בניגוד לתכנית מתאר ארצית כדי להוציא את העתירה מגדר הסמכות של בית המשפט המחוזי. כדי שעתירה תצא מגדר הסמכות של בית המשפט המחוזי, על יסוד סעיף ‎255א (ב), צריך שהעתירה תהיה מכוונת נגד תכנית מתאר ארצית, כלומר, שתתקוף את חוקיות התכנית. ואין זה המקרה שלפנינו.

לכן אין מניעה לכך שבית המשפט המחוזי ידון בעתירה זאת.

לא זו בלבד. הטענות המועלות בעתירה זאת מעוררות שאלות מורכבות של עובדה, וגם בשל כך עדיף שבית המשפט המחוזי ידון בעתירה. ראו בג"ץ ‎4306/93 חלפון נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל-אביב, פ"ד מז(‎4) 37.

בית המשפט המחוזי יהיה מוסמך לדון בכל הטענות ולהעניק את הסעדים המתבקשים בעתירה זאת ככל שהם נוגעים לשאלת הצורך בתכנית מפורטת וכן לשאלת הצורך בהיתר לפי חוק התכנון והבניה.

בית המשפט המחוזי יהיה מוסמך לדון, במסגרת אותה עתירה, גם בטענות הנוגעות לביצוע עבודה בניגוד לפקודת המכרות ולפקודת היערות. טענות אלה, בנסיבות המיוחדות של העתירה, נגררות אחר הטענות הנוגעות לביצוע עבודה בניגוד לחוק התכנון והבניה. מן הראוי, לכן, שכל הטענות האלה תהיינה נדונות במסגרת עתירה אחת בפני
אותו בית משפט, הוא בית המשפט המחוזי.

לכן אנו מחליטים לדחות את העתירה ככל שהיא נוגעת לטענות אלה.

העתירה מעלה גם טענות אחרות: לעניין מינוי מפקח על מכרות ופקיד מכרות וכן לעניין מינוי מפקח למניעת כריית זיפזיף. עניינים אלה ראויים להיות נדונים בפני
בית משפט זה. אולם בעתירה שבפני
נו עניינים אלה אינם אלא נושא שולי. לפיכך אם העותרת מבקשת שבית משפט זה ידון בעניינים אלה, יהיה עליה להגיש עתירה מתוקנת שתתמקד בעניינים אלה.

העותרת תגיש לבית המשפט עתירה מתוקנת כאמור, או תודיע לבית המשפט שהיא מבקשת למחוק עתירה זאת, והכל תוך ‎30 יום.

כיוון שהעניין המרכזי בעתירה, בגינו מתבקש בית המשפט להוציא גם צו ביניים, צריך להיות נדון בבית המשפט המחוזי, אין אנו רואים מקום להוציא צו-ביניים.

אנו מניחים כי בית המשפט המחוזי יתן עדיפות לדיון בעתירה זאת, כאשר תוגש אליו, בהתחשב במהות העניין.

ניתנה היום, ח' בתמוז תשנ"ז (‎13.7.97).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
‎97028990.i03








בג"צ בית המשפט העליון 2899/97 אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' מר אריאל שרון - שר התשתיות הלאומיות, [ פ"ד: נא 3 417 ] (פורסם ב-ֽ 13/07/1997)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים