פסקי דין על אברהם מזרחי | פסקי דין על עופר מזרחי עבודות צנרת ופיתוח | פסקי דין על עופר מזרחי |

2816/06 בשא     15/08/2006




בשא 2816/06 אברהם מזרחי נ' עופר מזרחי עבודות צנרת ופיתוח בע"מ, עופר מזרחי




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בש"א 002816/06

בתיק עיקרי: עב
002188/06

בפני
:
כבוד הרשם נוהאד חסן
תאריך:
15/08/2006




אברהם מזרחי

בעניין שבין
:

ע"י ב"כ
עו"ד י. סגל

המבקש




- נ ג ד -


1. עופר מזרחי
עבודות צנרת ופיתוח בע"מ

2. עופר מזרחי

המשיבים


החלטה

כללי


1.
לפני בקשת המבקש להטלת עיקול זמני, במעמד צד אחד, על הכספים השייכים למשיבים והמצויים בידי המחזיקות, וזאת עד לסך של
288,296.50 ₪ .

2.
בקשת העיקול הוגשה בעקבות הגשת תביעתו של המבקש כנגד המשיבים, ואשר הוגשה עוד ביום 3.7.06 ובה תבע אותו סכום, וזאת בגין הפרשי שכר עבודה, ימי מחלה, דמי הבראה וזכויות נוספות.

המסגרת המשפטית:

3.
תיקון מספר 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), הסדיר את הכללים למתן סעד זמני, לרבות מתן סעד של עיקול זמני. תקנות אלה חלות בבית הדין לעבודה, מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, המחילה על בית הדין לעבודה את תקנות 360 – 387 לתקנות.

4.
תקנה 362 לתקנות היתוותה את השיקולים המרכזיים אשר על בית המשפט לשקול, בבואו להכריעה בבקשה למתן צו זמני, לרבות בקשה למתן צו עיקול זמני, לאמור:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית


המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות
מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים
המפורטים בהוראות המיוחדות לפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני
המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן סעד זמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו,
לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט
בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

1.
הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני,
לעומת הנזק שיגרם למשיב, אם ינתן הסעד הזמני
וכן נזק שאמור להגרם למחזיק או לאדם אחר.
2.
האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק
וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.".

5.
בנוסף על שיקולים אלה, עוגנה בתקנה 374(ב) לתקנות, הוראה ספציפית הבאה להתוות את השיקולים הנוספים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה להטלת צו עיקול זמני, לאמור:

"(ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים
של המשיב שברשותו, ברשות המבקש, או ברשות מחזיק, בכפוף
להוראות סימן א' ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה
כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

6.
באשר לשיקולים המנחים את בית המשפט בדיון בבקשה למתן צו עיקול זמני, ההלכה הפסוקה היא, כי:

"בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בית האינטרס של התובע
להגשים את זכויותיו כפי שיקבעו בפסק הדין, לבין האינטרס של
הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס
של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זו נובעת משתיים: (1) התובע
נושא בנטל ההוכחה; (2) זכות הקניין הינה זכות חוקתית...".

המעמד העדיף של אינטרס הנתבע
בא לביטוי בשני תנאים בהם מותנה מתן צו העיקול:

"על התובע להציג תשתית ראייתית לכאורית (תקנה 360(א) לתקנות)
ולהמציא ערובה לפיצוי הנתבע על הנזק שיגרם לו ע"י העיקול אם תידחה
תביעתו (תקנה 365). עם זאת, אין התובע נדרש להראות כי אם לא ינתן
צו העיקול לא יהיה אפשר לבצע את פסק הדין...
אפשר כי הלכה אחרונה זו טעונה בחינה מחדש, שכן ספק אם היא
מקיימת את הדרישה כי פגיעה בזכות הקניין
תעשה "במידה שאינה
עולה על הנדרש".
בענייננו,
אין אני נדרשת להכריע בסוגיה זו, ועל כן אשאיר אותה לצורך
עיון".
(בש"א 4459/94 עמנואל סולומונוב ואח' נ' משה שרבני ואח' פד"י מט 3 מול 479).

7.
התיקון בתקנות בא, בעיקר, לנוכח חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וקביעתו ש"אין פוגעים בקניינו של אדם" (סעיף 3 לחוק היסוד) בע"א 3777/00 אוחנה נ' קדמת עדן בע"מ, תק – על 2000 (3) 2117 נפסק, מפי השופטת ד.בייניש:

"כבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, כי מאז חקיקת חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו נוטה נקודת האיזון בכל הנוגע להטלת עיקול
זמני, יותר מעבר לטובתו של הנתבע, שכן בשלב הראשוני של הדיון
עוד אין בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה, ועל כן, על בית
המשפט להיזהר שבעתיים מפגיעה בקנינו של הנפגע... כך בשלב שעד
מתן פסק הדין בערכאה הדיונית".

עיקול זמני לא ינתן עוד על דרך השיגרה ובקלות בלתי נסבלת. בשנים האחרונות יצקה הפסיקה תוכן חדש באיזון האינטרסים בין התובע לנתבע, וכיום מייחס בית המשפט חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן.
הכבדה על התובע תהא, הן במישור המהותי והן במישור הדיוני. (רע"א 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה בע"מ נ' דנבאר בע"מ (טרם פורסם)).

8.
בית המשפט העליון הדגיש את המפנה הבא בשל שיקולים אשר על יסודם יש להכריע בבקשה להטלת עיקול בעקבות חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לאמור:

"המפנה חל עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות
הקניין כזכות חוקתית (3), והשב את תשומת הלב גם לשיקולים
שעל בית המשפט לשקול בבואו לתת צו זמני;... גברה ההכרה שבתי
המשפט נדרשים ליתר זהירות מאשר בעבר במתן צוים זמניים, וכמו
בסוגיות אחרות, נדרשים עתה בתי המשפט לערוך איזון בין האינטרס
של התובע שהנתבע לא יכשיל
בתקופת הביניים שעד למתן פסק
הדין את ביצועו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע
יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה, איזון
האינטרסים האמור מחייב בחינה מחודשת של סדרי הדין נטלי ההוכחה
וכמות הראיות הנדרשים בסוגיה האמורה, הן כשאני נדרשים לדון
בחוקיותה של הוראת דין פלונית (חוק או תקנה) שחוקקו או שעודכנו
לאחר חקיקת חוס היסוד ובין שענייננו בפרשנותה הראויה של הוראת
דין קיימת".
(רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, עמ' 799).

באותו עניין התווה בית במשפט מדיניות מחמירה יותר מבעבר באשר לאיכות הראיות שידרש מבקש העיקול להציג לתמיכת תביעתו באומרו כך:

"... איזון אינטרסים זה חיזק את המגמה למציאת מכנה משותף עקרוני
בין צו העיקול הזמני לבין הצוים הזמניים האחרים בין בסדרי הדין, בין
בנטלי ההוכחה ובין בכמות הראיות הנדרשת מהמבקש סעד זמני כלשהו...
כבר אין מדובר ב"תביעה לסכום כסף הנתמכת במסמך או בראיות
מהימנות אחרות... ", אלא ב"תובענה לסכום כסף הנתמכת במסמך או
בראיות מהימנות לכאורה", ולאחר תיקון נוסף, משנת תשנ"ז-
"המקימות זכות לכאורה"
, כשהקטעים המודגשים מזכירים לנו את
אמת המידה הראייתית הנוהגת לעניינם של צווי המניעה הזמניים".

9.
בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בית האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו, כפי שיקבעו בפסק הדין, אם זכויות אלה יוכרו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זו נובעת משתי סיבות: האחת, התובע נושא בנטל ההוכחה, והשניה, זכות הקניין היא זכות חוקתית, המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. (בש"א 4459/94 סלומונוב נ' שרבני, פד"י מט(3) 479).


במסגרת עריכת איזון זה, יש לזכור, ראשית, שהתובע מבקש להקדים את התביעה בזכויות הנתבע עוד קודם שזכה ב

פסק דין
לטובתו; וכן, שזכות הקניין הינה זכות חוקתית, אשר כל רשות מרשויות השלטון – ובכלל זה בית המשפט – חייבת לכבד אותה (סעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) (רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב (1) 193).

הכרעה


10.
לאחר שעיינתי בבקשת המבקש להטלת עיקול זמני, לרבות בנספחיה וכן בכתב התביעה, תוך בחינת הדברים, לאור האמור בתקנות סדר הדין האזרחי, וכן בהתאם להלכה הפסוקה לעניין זה, נחה דעתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה וליתן את צו העיקול הזמני, בהתאם לבקשה, וזאת מאחר ולא הונחה בפני
התשתית הראייתית הנדרשת לקביעת קיומו של חשש סביר, להכבדה עתידית על ביצוע פסק הדין. האמור בסעיפים 22 - 28 לתצהיר המבקש, אינו מהווה ראיה מהימנה, לכאורה, באשר למצבם הכלכלי של המשיבים ובדבר כוונותיהם להברחת נכסים. ומכאן, שבהעדר כל מסמכים ו/או נתונים מבוססים אחרים, לתמיכה ואימות טענות המבקש בעניין זה, אין מקום לקבוע כי המבקש הניח את התשתית הראייתית הנדרשת לקביעת קיומו של חשש סביר להכבדה עתידית על ביצוע פסק הדין ומשכך, לא התמלא התנאי להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד.





מאחר והגעתי למסקנה כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו, בכל הקשור לעניין ההכבדה על ביצוע

פסק דין
עתידי, לכשיינתן, אין מקום כלל אף להיכנס לתנאי הראשון של ראיות לכאורה, המהוות בסיס לתביעתו של המבקש.

11.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

אין צו להוצאות.


ניתנה היום כ"א באב, תשס"ו (15 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לב"כ המבקש בלבד.



נוהאד חסן
, רשם




002816/06בשא710 שושי כהן






בשא בית דין אזורי לעבודה 2816/06 אברהם מזרחי נ' עופר מזרחי עבודות צנרת ופיתוח בע"מ, עופר מזרחי (פורסם ב-ֽ 15/08/2006)