פסקי דין על רויטל גול | פסקי דין על ח"כ ראובן ריבלין | פסקי דין על כנסת ישראל | פסקי דין על הסתדרות עובדי המדינה במרחב ירושלים |

16526/04 בשא     06/01/2005




בשא 16526/04 רויטל גול נ' ח"כ ראובן ריבלין, כנסת ישראל, הסתדרות עובדי המדינה במרחב ירושלים




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בשא016526/04


בפני
:
השופטת הראשית רונית רוזנפלד
נציג ציבור (ע) מר צבי שוורץ
נציג ציבור (מ) מר אלימלך סמט


06/01/2005






רויטל גול
בעניין:


המבקשת
מאיר אבירם
ע"י ב"כ עו"ד




נ
ג
ד




1. ח"כ ראובן ריבלין

2. כנסת ישראל
המשיבים 1 ו-2 ע"י ב"כ עו"ד
שירה קני-טל
3. הסתדרות עובדי המדינה במרחב ירושלים



המשיבים
דפנה דג'יאן
ע"י ב"כ עו"ד






החלטה

1.
המבקשת, עובדת המשיבה מס' 2 (להלן-הכנסת) כמזכירה בועדה לפניות הציבור, מבקשת מאיתנו ליתן צו מניעה זמני שיורה לכנסת להמשיך ולהעסיקה לאחר יום ה- 15.8.04 ולבטל את מכתב הפיטורים שהוצא לה ביום 13.7.04. זאת,
עד למתן החלטה אחרת של בית הדין.

ביום 15.8.04 ניתן על ידינו, בהסכמת הצדדים, צו ארעי המורה על המשך העסקת המבקשת עד למתן החלטתנו בבקשה לסעד זמני. החלטתנו הניתנת כאן היא ההחלטה בבקשה לסעד זמני המתבקש.


2.
לטענת המבקשת, ההחלטה על פיטוריה ניתנה שלא כדין, בהליך בלתי תקין שלא בהסכמת נציגות העובדים, ובחוסר תום לב. המשיבה מס' 3 (ולהלן גם-ההסתדרות) תומכת בעמדת המבקשת. המשיבים 2-1 טוענים כי דין הבקשה להדחות. כך, בהיות ההליך שבסיומו הודע למבקשת על פיטוריה הליך ראוי ותקין, שלא נפל בו איזה מן הפגמים כנטען על ידי המבקשת. לטענת המשיבה לא נתקיים בנסיבות הענין כל פגם המצדיק התערבות בית הדין בהחלטה, ואפילו נפל פגם כזה, אין הוא מסוג הפגמים המצדיק מתן צו כמבוקש בדבר כפיית העסקתה של המבקשת.

3.
בדיונים שקיימנו העידו בפני
נו המבקשת, מר משה (צ'יקו) כהן שהוא יו"ר הסתדרות עובדי המדינה במרחב ירושלים
, הגב' מירה פיירשטיין ממונה על משאבי אנוש בכנסת ומר אביגדור רפאלי יו"ר ועדת עובדי הכנסת.
יצויין כי קיימנו שתי דיונים בבקשה. מתוך טעות לא סומנו עמודי הפרוטוקול ברצף. על כן ולצורך הנוחות, הישיבה מיום 15.8.04
תכונה להלן – ישיבה א'. הישיבה מיום 7.9.04 תכונה ישיבה ב'.

4.
העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מן התיק הן אלו:
א.
מאז 15.5.99, במשך תקופה בת 11 חדשים, הועסקה המבקשת במשכן הכנסת באמצעות חברות כח האדם ("מקום" ו"קריירה").
ב.
המבקשת מועסקת על ידי הכנסת על פי חוזה מיוחד שתוקפו מוארך מפעם לפעם מיום 2.4.00 (ראה נספחים לתצהיר המבקשת). מועד תום תוקפו של החוזה האחרון – 31.7.04.
ג.
מיום 1.9.96 ועד 31.8.98 שירתה המבקשת בכנסת כבת שירות על פי חוק שירות לאומי התשי"ג-1953.
ד.
מאז 15.5.99 משמשת המבקשת בתפקיד מזכירה בועדה לפניות הציבור בכנסת (מזכירה יחידה).
ה.
ביום 13.7.04 הודע למבקשת על סיום העסקתה בכנסת החל מיום 15.8.04. וזה נוסח ההודעה:

"בהמשך למכתבנו מיום 17.6.04, למבחנים שבהם נטלת חלק, ולוועדת המיון שהתקיימה ביום 11.7.04 בשיתוף נציגי הנהלת הכנסת וועד העובדים, הריני להודיעך כדלקמן:

לאור תוצאות המבחנים, התרשמותה של ועדת המיון ויתר הנתונים הרלוונטיים ובהתחשב בצורכי הכנסת ובאפשרויות השיבוץ העומדות לרשותנו, הוחלט לסיים את העסקתך בכנסת.

על מנת לאפשר לך התארגנות מתאימה, לפנים משורת הדין, נהיה מוכנים להמשיך את העסקתך עד ליום 15.8.04 ועד בכלל.

אם אינך מעוניינת בהעסקה עד לתאריך הנקוב לעיל, תסתיים העסקתם ביום 31.7.04.

אנו מודים לך על תרומתך ושירותך, ומאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך".

ו.
במהלך שנת 2004 החליטה הנהלת הכנסת על נקיטת צעדי ייעול במינהל הכנסת. במסגרת זו הוחלט על עריכת רפורמה במערך העבודה של הצוות המינהלי בועדות הכנסת השונות. במסגרת הרפורמה הוחלט
על שינוי במבנה שירותי המזכירות הניתנים לועדות, כך שתצומצם המתכונת שבה מוצמדות מזכירות קבועות לכל אחת מועדות הכנסת (אחת – שלוש מזכירות), שהקדישו כל עבודתן לאותה ועדה אליה הוצמדו. הוחלט כי חלק משירותי המזכירות לועדות ינתנו באורח בלתי קבוע, כך שהעובדות תשמשנה כמזכירות במסגרת "איגום" שירותי מזכירות (
pool
), ותשובצנה מפעם לפעם בועדה זו או אחרת, הכל על פי הצרכים והעומס המוטל על הועדה.

במסגרת הרפורמה הוחלט על עריכת מבחני מיון לעובדות המשמשות כמזכירות בועדות ואינן מועסקות על פי כתב מינוי, כשבסוף התהליך תבחרנה ארבע המזכירות הטובות ביותר, שתשובצנה במסגרת "איגום" שירותי מזכירות, ותקלטנה כעובדות הכנסת.

יצויין כי בין הצדדים ישנה מחלוקת מסויימת בדבר "המאגר" שמתוכו תבחרנה אותן ארבע מזכירות, האם הוא כולל גם את מי שמשמשת כמזכירה ראשונה בועדה או רק מזכירות עודפות – שניה ושלישית. בכך עוד נעסוק בהמשך. מכל מקום אין חולק כי המשתתפות בתהליך המיון הן עובדות שאינן מועסקות על פי כתב מינוי.
ז.
מהלך זה של הרפורמה במזכירויות הועדות נעשה בשיתוף עם ועד העובדים של הכנסת (ראה בעדות אביגדור רפאלי, יו"ר ועד העובדים, ישיבה ב' עמ' 2 ש' 27).
ח.
מהלך הרפורמה כלל מיון בשני שלבים: בשלב ראשון עברו המועמדות מבדקים במרכז הערכה. בשלב השני רואיינו על ידי ועדת מיון שכללה נציגות מהנהלת הכנסת, נציגת מכון הדסה, ונציגת ועד העובדים.
ט.
בשלב ראשון, המבקשת לא נכללה ברשימת המועמדות המשתתפות בתהליך המיון
(12 במספר). יו"ר ועד העובדים מר רפאלי פנה אל הגב' פיירשטיין, הממונה על משאבי אנוש בכנסת, וביקש כי המבקשת תשתתף בתהליך. בעקבות פנייתו הוחלט על צירופה של המבקשת לתהליך המיון. על העומד בבסיס הבקשה לצירוף המבקשת לקבוצת העובדות המשתתפות במיון, וההחלטה לצירופה עוד נעמוד בפירוט בהמשך.
י.
ביום 24.6.04 הודיעה גב' פיירשטיין למבקשת על החלטת הועדה העליונה למשאבי אנוש לכלול אותה בקרב המועמדות, והודיעה לה על מועד המבחן שהיה אמור להתקיים במועד סמוך. למחרת התקשרה המבקשת אל הגב' פיירשטיין והידיעה כי משמדובר ברשות ולא בחובה, אין בכוונתה להתייצב למבחן. לאחר זמן מה שבה פיירשטיין והתקשרה אל המבקשת והודיעה לה כי חובתה לגשת למבחן. ביום 26.6.04 אף הוצא למבקשת
מכתב מסודר בו היא מוזמנת למבחן המיון (ראה נספח ו' לבקשה). וכך בין השאר נמצא במכתב ההזמנה:

"עפ"י החלטת הוועדה העליונה למשאבי אנוש, הנך מוזמנת בזאת למבחן מיון לקראת בחינת אפשרות המשך העסקתך בכנסת בכפוף לצורכי המערכת ולדרישותיה.

למען הסר ספק, מובהר כי אם לא תעמדי בהצלחה במבחנים או שלא תימצא אפשרות לשבצך בכנסת יבוא חוזה העסקתך לידי סיום במועד הקבוע בו ולא יחודש עוד במתכונתו הנוכחית, ללא צורך בהודעה נוספת"
.

יא.
המבקשת כמו שאר המועמדות עברה "מרכז הערכה" על ידי מכון הדסה. תוצאות המבחנים הובאו בפני
ועדת המיון. לא נסתרה לענין זה עדותה של גב' פיירשטיין כי המבקשת לא היתה בין ארבע המועמדות הטובות ביותר (ראה ס' 10 לתצהיר פיירשטיין).
יב.
המבקשת כמו גם יתר המועמדות השתתפה בראיון במסגרת ועדת המיון.

בתום התהליך החליטה ועדת המיון על סיום העסקתה. לא נסתרה לענין זה עמדת המשיבה כי ההחלטה נתקבלה על דעת כל חברי ועדת המיון לרבות חברת הועד.
יג.
לפי עדותה של פיירשטיין, לאחר שהתקבלו החלטות הועדה היא זמנה את כל המועמדות, לרבות המבקשת, על מנת להודיע להן על החלטות הועדה וליתן להן הזדמנות נוספת להשמיע טענותיהן. המבקשת טוענת כי לא קיבלה זימון כאמור (באמצעות מנהלת הועדה לפניות הציבור). המכתב בו הודיעה למבקשת על סיום העסקתה נשלח אליה מבלי שקוימה עימה הפגישה.
יד.
לאחר שקיבלה את המכתב פנתה המבקשת אל מזכיר הכנסת וביקשה לפגוש אותו. מזכיר הכנסת נענה לה. המבקשת ביקשה ממנו לבטל את הפיטורים, וציינה בפני
ו את היותה עובדת טובה ומסורה, וכי מעולם לא היו תלונות
מן הממונים עליה. עבודתה הממושכת היא ראיה להצלחתה (ראה ס' 22 לסיכומי המבקשת). המבקשת ביקשה ממנו לבטל
את הפיטורים. בקשתה לא נענתה.
טו.
ועדות הכנסת על פי תקנון הכנסת מתחלקות לועדות ססטוטוריות וכאלה שאינן סטטוטוריות. אלו שאינן סטטוטוריות נקבעות על ידי הכנסת בהחלטות מיוחדות.

הועדה לפניות הציבור הוקמה כועדה שאיננה סטטוטורית בשנת 1997. עד 24.3.03 היתה ועדת משנה של ועדת הכנסת. ביום 24.3.03 הוקמה כועדת מיוחדת בהתאם לסעיף 17 לתצהיר לתקנון הכנסת (מב/1).
טז.
אין חולק כי לפני שנתקבלה ההחלטה בדבר שיתופה של המבקשת בתהליך המיון היתה כוונה של הכנסת לסיים את העסקתה במועד בו תסגר הועדה לפניות הציבור. לכאורה היה מדובר שהדבר יעשה בסוף דצמבר 2004 (ראה בס' 15 לסיכומי המבקשת).

עד כאן עיקרי העובדות כפי שהן עולות מן התיק.
להלן נפרט את עיקרי טענות הצדדים, כל צד לתמיכה בעמדתו.

5.
עיקרי טענות המבקשת
א.
לאור משך תקופת העסקתה של המבקשת, לרבות וכולל התקופה שבה הועסקה באמצעות חברות כח אדם, ומשבסך הכל הועסקה במשך תקופה ארוכה מ- 5 שנים, יש לראותה כעובדת קבועה של הכנסת. משכך, העסקתה הופסקה שלא כדין. אף אין לקבל טענה כאילו הועסקה המבקשת בעבודה
שלפי טיבה אינה צמיתה. עבודתה של התובעת אינה עונה להגדרת התקשי"ר בקשר לעבודה "שאינה צמיתה".
ב.
ועד העובדים לא נתן הסכמתו להפסקת העסקתה של המבקשת. בהסכמת הועד לשיתופה של המבקשת בתהליך המיון ראה יו"ר הועד מנגנון הגנה נוסף למבקשת, למקרה שהועדה לפניות הציבור אמנם תיסגר. יו"ר הועד לא הסכים לותר על זכויותיה של המבקשת.
ג.
הנציגה מטעם הועד בועדת הבחירה הוכתבה על ידי מזכיר הכנסת. יו"ר ועד העובדים הוא שאמור היה לשבת בועדת המיון אולם ברגע האחרון הוחלט כי נציגת הועד תהיה גב' האס.
ד.
המוסכם בין ועד העובדים למזכיר הכנסת בענין השתתפות המזכירות בתהליך המיון נגע רק למזכירה שניה ושלישית המועסקות בועדות פחות מחמש שנים. ההסכמה לא נגעה למזכירה ראשונה (ויחידה) בועדה, כדוגמת המבקשת.
ה.
אפילו היתה הסכמה של הועד בקשר למבקשת. שאלה היא אם ועד העובדים רשאי ויכול לותר על זכויות העולות מן התקשי"ר.
ו.
המבקשת פוטרה מבלי שקוים לה הליך של שימוע. תפקיד מזכירת הועדה לפניות הציבור לא בוטל, והועדה לא אמורה להסגר אלא על פי החלטת מליאת הכנסת.
ז.
המבקשת פוטרה בחוסר תום לב.
ח.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת.

6.
עיקרי טענות ההסתדרות
א.
החלטות הכנסת בענין הליך המיון התקבלו באופן חד צדדי, מבלי שההסתדרות או ועד העובדים היו שותפים להן. אף גורם מן הכנסת אף לא פנה להסתדרות בבקשה להכנס למו"מ בנושא צימצומים.
ב.
השתתפות נציגת הועד בועדת המיון, שגם בחירתה נעשתה מתוך לחץ בלתי הוגן אינה הופכת את תהליך המיון לתקין.
ג.
בקשתו של יו"ר ועד העובדים לצרף את המבקשת לקבוצת העובדות שעברה את תהליך המיון נועדה לתת לה אפשרות לקבל קביעות ואינה מהווה הסכמה לפיטוריה. בכל מקרה ברור כי הבקשה לא נועדה לקצר את תקופת העסקתה, בטרם סגירת הועדה לפניות הציבור.
ד.
לא דובר על סיום העסקה אוטומטי בהתאם לתוצאות המבחנים.
ה.
ועדת המיון אינה יכולה לשמש תחליף למו"מ בטרם צימצום עובדים. הליכי המיון אינם מהווים הליכי פיטורים כמתחייב מהוראות התקשי"ר ו/או כמתחייב מיחסי עבודה קיבוציים בשירות המדינה וממנהל תקין, וכך במיוחד כשמדובר בעובדים המועסקים במשך תקופות ארוכות אף במתכונות העסקה שונות כדוגמת המבקשת.
ו.
אמנם בהליך של מיון עובדים כגון ועדת מכרזים או לעדת מיון כמו במקרה דנן קריטריון הותק של המועמד לא חייב להלקח בחשבון אך לא כך הדברים בהליך פיטורים.

7.
עיקרי טענות הכנסת
א.
עבודת המבקשת נופלת לגדרה של עבודה שלפי טיבה אינה צמיתה. המבקשת שימשה כמזכירה של ועדה שאיננה קבועה, ומעצם הגדרתה צפוייה לסיים את פעילותה לכל המאוחר עם תום כהונתה של הכנסת ה- 16. יו"ר הכנסת אמנם אינו בעל הסמכות לסיים את פעילותה של הועדה, אך לפי העולה ממכתבו מיום 11.8.04 בכוונתו לפעול לסיים פעילותה. הסמכות לסיים פעילותה של הועדה היא בידי הכנסת.
ב.
לצורך הכרעה בהליך ביניים זה אין צורך לקבל החלטה בשאלת מעמדה של המבקשת אם יש לראותה כעובדת הכנסת במשך תקופה של למעלה מ- 5 שנים.
ג.
תחולת התקשי"ר הינה על עובדי המדינה הכפופים לחוקי שירות המדינה שלגביהם לא נקבעו הוראות מיוחדות. לגבי שלוש קבוצות עובדים ובהם עובדי הכנסת, נקבעו הוראות מיוחדות. הליכי קבלתם ואפשרויות העסקתם של העובדים בכנסת שונים מאלה של שאר עובדי המדינה. לגבי עובדי הכנסת נקבעו הוראות מיוחדות בכל הנוגע למכרזים, בחינות ומבחנים. לפי התקנות החלות על עובדי הכנסת ניתן להעסיק עובד בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה בחוזה מיוחד למשך 5 שנים עם אפשרות של הארכה לחמש שנים נוספות.
ד.
אפילו אם יתקבלו טענות המבקשת כי היא הועסקה על ידי הכנסת במשך למעלה מ- 5 שנים, וכי הוראות התקשי"ר חלות על העסקת עובדי הכנסת, גם באלו אין כדי למנוע סיום העסקתה. לענין זה לא נתקיים במבקשת הדרוש לפי הוראות התקשי"ר על מנת להעבירה למעמד זמני וזאת בהעדר תקן. כמו כן, עצם חלוף הזמן שבו מועסק העובד על ידי המדינה אינו הופך אותו אוטומטית, לעובד במעמד
זמני או קבוע. בכל הנוגע להליך סיום העסקתה של המבקשת פעלה הכנסת בהליך הגון ושיווני בשיתוף נציגות העובדים.
ה.
אין בסיס לטענת המבקשת לפיה הליך המיון שימש תחליף פסול למכרז. המשרות של מזכירות בועדות הכנסת הינן משרות בדירוג המינהלי במתח דרגות 16-17 והן פטורות מחובת המכרז. במהותו היה הליך המיון הגון ושויווני.
ו.
הרפורמה בה נקטה המשיבה נועדה לכלול את כל המזכירות שאינן מועסקות על פי כתב מינוי, ללא קשר לתקופת העסקתן, או היותן מזכירות יחידות או עודפות. מטרת הרפורמה היתה שינוי מערך העבודה כך שבכנסת תשארנה ארבע המזכירות הטובות והמתאימות ביותר במסגרת
pool
. מלכתחילה היה מקום לכלול את המבקשת בתהליך המיון. המשיבה טעתה בכך שלא הכלילה את המבקשת בתהליך כבר בשלב הראשון. מקור הטעות היה בכך שלמכתחילה החליטה הכנסת שלא להאריך את הסכם ההעסקה של המבקשת וזאת לאור הסיום הצפוי של עבודת הועדה. פגם זה תוקן
בין היתר לנוכח בקשתו של יו"ר ועד העובדים. אין לקשור בין מועד סיום העסקתה של המבקשת לבין מועד סיום כהונתה של הועדה לפניות הציבור.
ז.
לועד העובדים יש מעמד מייעץ ואין לו זכות וטו על פיטורי העובד. חובת ההיוועצות קוימה בנסיבות הענין במלואה. נציגת הועדה היתה שותפה מלאה להחלטות שהתקבלו בועדת המיון.
ח.
בנסיבות הענין אף נתקיים כל הדרוש על פי התקשי"ר לפיטורי עובד שהוא במעמד "זמני". כך, אפילו שאין לראות את המבקשת כבעלת מעמד כזה.
ט.
משהוחלט לצרף את המבקשת להליכי המיון ומשנציגי הועד נטלו חלק פעיל בהליך הרי שהם הפכו להיות שותפים מלאים לתהליך. אין להסכים למצב שבו הסכמת הועד תהיה מותנית הלכה למעשה בהתאם לתוצאות תהליך המיון. כמו כן, יו"ר הועד מינה נציגה מטעמו שתשב כחברה בועדת המיון ותהיה שותפה לכל ההחלטות. הנציגה ידעה היטב את עמדת ועדת העובדים וניתן לה מרחב שיקול דעת בקבלת החלטות. לא נפל כל פגם במינוי הנציגה לועדה.
י.
המבחנים שנדרשה המבקשת לעבור זהים לאלו של יתר המועמדות. תוכן המבחנים ודרגת הקושי נקבעו על פי תאור התפקיד וטופס אפיון המשרה. לא נסתרה עמדת המשיבה בקשר לתוצאות הבחינה של המבקשת.
יא.
ועדת המיון בחרה את המועמדות הטובות והמתאימות ביותר בהתבסס על הישגיהן במבחנים בשלב הראשון, והתרשמותם של חברי ועדת המיון בשלב השני. קריטריון הוותק לא היה רלוונטי לצורך בחירת המועמדות הטובות ביותר.
יב.
בקשר להליך השימוע – אין חולק כי על המשיבה מוטלת החובה לאפשר למבקשת להשמיע טענותיה בטרם תתקבל החלטה. הזדמנות כזו ניתנה למבקשת.
יג.
טענת חוסר תום הלב נטענה אך בעלמא ואין לה כל בסיס. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה.

עד כאן עיקרי טענות הצדדים

דיון והכרעה

8.
אין לנו צורך בשלב זה להכריע ואף לא לכאורה בכמה מן השאלות בהן חלוקים הצדדים. כך, בנוגע לתחולת הוראות התקשי"ר על עובדי הכנסת, כמו גם בשאלה אם יש לראותה כעובדת הכנסת גם ב- 11 החודשים הראשונים לעבודתה במשכן הכנסת, כך שהועסקה למעלה מ- 5 שנים בחוזה מיוחד (חמש שנים וחודשיים). כך או כך, ואפילו יש ממש בטענות המבקשת בשני העניינים האמורים, אנו סבורים כי ממילא אין לראות את המבקשת כמי שרכשה "קביעות" או שהפכה להיות "עובדת קבועה".
לענין זה אין לנו אלא להפנות לפסק דינו של הנשיא אדלר בפרשת חסון שם נמצא מפיו (בדעת רוב) כדברים הבאים:
"יש חשיבות להליך המינוי של עובדי מדינה ואין מקום לוותר עליו. ההלכה הקבועה מימים ימימה היא כי המעבר מעובד ארעי או זמני לעובד
קבוע אינו אוטומטי ועל העובד למלא אחר התנאים שנקבעו בחלק המינויים ובתקשי"ר ולעבור את הליך הקבלה לעבודה שנקבע בהם. עוד נקבע כי מינוי מכח חוק המינויים אינו דקרלטיבי אלא קונסטיטוטיבי. נוסף על כך הגדרתו של "עובד מדינה" בחוק הגמלאות שהיה בתוקף בשנת 1955, שהיתה "מי שהועסק בשירות המדינה" שונתה בתיקון למי ש"נתמנה כעובד מדינה"
(ראה ע"ע 388/99 יעקב חסון ואח' – מדינת ישראל, ניתן ביום 4.9.03, בפסקה
5 לפסק הדין.

כך גם נמצא בפסק הדין אליו מפנה המבקשת בע"ע 1403/01 סוהייר סרוגי – המוסד הפניה אל דעת הרוב בפרשת חסון, לפיה העסקת עובד על פי חוזה מיוחד אינה צורת העסקה פיקטיבית ואין בה כדי לקנות מעבר אוטומטי ממעמד של עובד בנסיון ל"עובד קבוע" (ראה שם בפסקה 23 לפסק הדין).
הנה כי כן, יפים הדברים בשינויים המחוייבים לענין שבפני
נו – גם אם יש ממש בטענות המבקשת לענין משך תקופת עבודתה כעובדת הכנסת ותחולת הוראות התקשי"ר הרלוונטיות – באלו אין כדי
להקנות לה אוטומטית מעמד של עובד קבוע.
בין אם יש לראות במבקשת עובדת על פי חוזה מיוחד בעבודה שאיננה צמיתה, ובין אם יש לראותה לאור חלוף הזמן כעובדת זמנית, כך או כך, ואין לנו צורך בשלב זה להכריע בענין, לא נפל פגם בעצם הכללתה של המבקשת בתהליך המיון כעובדת שאיננה עובדת קבועה. לפיכך, יש לבחון את החלטת המשיבה בענין סיום העסקתה של המבקשת אם זו נתקבלה בהליך תקין בתום לב, בהגינות, בשים לב לעמדת נציגות העובדים, ותוך מתן זכות טיעון כדין.

9.
המבקשת טוענת כי בהיותה מזכירה ראשונה ויחידה בועדה לנציבות תלונות הציבור, לא היה מקום לשילובה בתהליך המיון שבו השתתפו רק מזכירות עודפות, שניה ושלישית. בעצם שילובה בתהליך, פעלה המשיבה, לפי טענת המבקשת, שלא לפי הקריטריונים שקבעה לעצמה. אלא, שראיה זו של הקריטריונים להשתתפות בתהליך המיון איננה אלא בבחינת פרשנות של המבקשת לכך שבשלב הראשון לא נקראה להשתתף בתהליך המיון. לענין זה
לא נסתרה טענת המשיבה כי בתהליך השתתפו כל מזכירות הועדות שלא היה להן כתב מינוי. אף נתברר ולא היתה על כך מחלוקת, כי אי שיתופה של המבקשת מלכתחילה בתהליך היה מן הטעם שהמשיבה התכוונה שלא לחדש חוזה העסקתה מדצמבר 2004 (ראו בעדות המבקשת בישיבה א' עמ' 3 ש. 1 ואילך, עדות רפאלי ישיבה ב' עמ' 3 ש. 9-14). הנה כי כן, לכאורה לפחות, אין לקבל את טענת המבקשת בדבר הפגם שנפל בעצם שיתופה בהליך המיון בהיותה "מזכירה ראשונה" ויחידה בועדה.

10.
נבחן איפוא, ובשלב זה תהיינה כל קביעותינו ברמה הלכאורית בלבד, את ההליך,
שבסיומו נתקבלה
ההחלטה בדבר סיום העסקתה של המבקשת.
ההליך הוא הליך מיוחד. יש בו סממנים של מיון וקבלה לעבודה מצד אחד, יחד ובמעורבב עם כאלו של הפסקת העסקה. התהליך עצמו טומן בחובו – קבלה לעבודה לגבי חלק מן המשתפות בתהליך, ופיטורים, לגבי האחרות. תהליך המיון שבו צומצם מספר המזכירות בועדות מ- 13 והועמד על 4 מזכירות שקיבלו בסיומו קביעות, הינו, כך למדנו לדעת, חלק מרפורמה כוללת בעבודת המזכירות של ועדות הכנסת. על חלקו של הועד בתהליך הרפורמה מסר יו"ר הועד מר רפאלי בעדותו בפני
נו את הדברים הבאים:
"ש. אם אני מתמקדת ברפורמה במזכירויות הועדות, בסופו של דבר המהלך הזה נעשה בשיתוף איתכם כל ההחלטה מבחינת המיונים ומינוי של נציגה מטעמכם"
ת. זה היה בשיתוף עם ועד העובדים (עמ' 2 ש. 27, עמ' 11 ש. 11)"
.

11.
כאמור, נמצאנו למדים ואין על כך מחלוקת, כי עצם שיתופה של המבקשת בתהליך נעשה מיוזמתו של יו"ר הועד רפאלי, שבכך רצה לאפשר למבקשת הזדמנות לעבוד בכנסת, "לתת לה שויון הזדמנויות כמו לאחרות" (ישיבה ב' עמ' 3 ש. 14).
שמענו מרפאלי כי ביקש לתת למבקשת הזדמנות, לאחר ששמע מפיירשטיין, כי עומדים לסגור את הועדה. הוא מצידו ראה שסוגרים את הועדה, ביקש לתת לה הזדמנות כי כולם האמינו בה וידעו מה היא שווה (ישיבה ב' עמ' 4 ש. 3).
רפאלי עוד העיד, בין השאר, כי האמין כל העת שהועדה לא תסגר ובכל זאת ביקש לשתף את המבקשת בתהליך (עמ' 4 ש. 12). כמעט באותה נשימה העיד כי בקש להכליל את המבקשת מאחר שהתכוונו לפטר אותה בגלל סגירת הועדה (עמ' 4 ש. 26).
כללית נציין בנוגע לעדותו של רפאלי את התרשמותנו מדבר היותה מבולבלת, מלאת סתירות ומעלה סימני שאלה רבים. בקשר לכך נפנה עוד לדבריו לפיהם בשילובה של התובעת ברפורמה לקח רפאלי על עצמו "סיכון מחושב" (עמ' 5 ש. 7). שמענו עוד מפיו כי לא ניתנו לנציגת הועד בועדת המיון הנחיות, וכי מבחינתה כולם שווים שם, ואי אפשר לתפור לה את ההליך הפנימי הזה ולתת לה הנחיות. ובכל זאת, היה על נציגת הועד להתייעץ (ישיבה ב' עמ' 6 ש. 1).
ועוד העיד רפאלי:
"גם כשאמרתי למירה ואמרתי שאני אכלול אותה בועדה עוד התנגדתי למהלך הזה. לא היתה לנו ברירה העמידו אותנו במצב כזה שאין לנו הרבה התנגדויות. זה שהסכמתי גם התנגדתי.
ש. אפשר להגיד שבעצם אתה אמרת תכלילו אותה ברפורמה אבל רק אם היא תבחר. כי אם היא לא תבחר אז לא.
ת. אפשר להגיד שכן (עמ' 7 –8).

הנה כי כן הדברים מדברים בעד עצמם. גם-"הסכמתי" וגם-"התנגדתי". ההסכמה ניתנה מתוך הנחה שהמבקשת תבחר. משלא נבחרה, הרי שהיה זה בעצם מקח טעות מצידו של הועד, ומכאן ההתנגדות.

12.
נוסיף ונאמר כי לא נתבררו לנו, ואף לא לכאורה טענות רפאלי בדבר לחצים שהופעלו בנוגע לשיתופה של חברת הועד עדנה האס בועדת המיון. גם לא ברורה היתה עדותו
כשמצד אחד, לשיטתו, לא ניתן היה להנחותה ל"תפור" את ההליך הפנימי, ומן הצד השני לשיטתו היה עליה להתייעץ עם הועד. מכל מקום מבחינתם של המשיבים 1 ו-2 נוהל התהליך כולו בשיתוף פעולה מלא עם הועד.

13.
בבחינת תקינות התהליך ולסיכום חלק זה, אין לנו אלא לקבוע כאן, ושוב לכאורה, כי תהליך הרפורמה, שמשמעו צימצומים משמעותיים בכוח האדם במזכירות הועדות בכנסת נוהל בשיתוף פעולה מלא עם הועד. באשר למבקשת, היוזמה לשיתופה של המבקשת בתהליך באה מועד העובדים. בסופו של דבר ואף שבתחילה הביעה התנגדות, הסכימה המבקשת להשתתף בתהליך, נגשה לבחינה ולועדת המיון, כשברור וידוע היה לה, ואף הודע לה על כך בכתב, כי בסיומו אפשר שעבודתה בכנסת תופסק. התהליך כולו היה ביוזמת יו"ר הועד, שאף שלא האמין שהועדה תיסגר, בכל זאת ביקש לשתף את המבקשת במיון עם כל הסיכונים הכרוכים בכך. התוצאה בסיומו של הליך המיון נתקבלה בהסכמה מלאה של נציגת הועד בועדת המיון.

14.
הנה כי כן אנו קובעים לכאורה, כי תהליך המיון על שני פניו – קבלה לעבודה מצד אחד, וצימצומים מן הצד השני נעשה בשיתופו המלא של ועד העובדים ובהסכמתו, כך באופן כללי, וספציפי בנוגע למבקשת.

15.
אין חולק על קיומה של זכות טיעון למבקשת לפני קבלת ההחלטה על סיום העסקתה. במקרה שבפני
נו
כאמור, בעצם קיומו של הליך הבחירה טמון היה תהליך הפיטורים. על כך ידוע היה למבקשת עוד כשנגשה למרכז ההערכה. לכאורה ניתן היה לומר בנסיבות אלו כי בעצם התהליך שקויים בפני
ועדת המיון יש משום קיום מסויים של חובת השימוע. אלא שלטעמנו, בכך אין די. כאשר עומדת על הפרק כוונה לסיום העסקתו של פלוני יש לתת לו מלוא האפשרות לשמוע על הטעמים העומדים ביסוד הכוונה להפסקת העסקתו ולהשמיע מנגד את טענותיו. אותה ועדת מיון שבפני
ה עמדה המבקשת לבחינה ולבדיקת התאמתה לקבלת קביעות במשרה, אינה הפורום לשמוע טענותיה של המבקשת בקשר לכוונה לסיים העסקתה. כך למשל אין זה פורום מתאים לשמוע טענות אודות בעיות אישיות אם קיימות כאלה אצל העובדת, בגינן היא מבקשת למנוע פיטוריה, הדגשים שהיא מבקשת לתת לותק שלה, להמלצות, ועוד עניינים המתאימים יותר להעלאה והדגשה בקשר להחלטה העומדת להתקבל בקשר לפיטורים דווקא, ואינם מתאימים לתהליך מיון לקראת קבלה לעבודה.

16.
שמענו מן הגב' פיירשטיין כי התובעת הוזמנה באמצעות מנהלת הועדה לשימוע מיוחד, לאותו מועד בו היתה אמורה להמסר לה ההחלטה אודות סיום העסקתה. לא נסתרה לענין זה עדות המבקשת כי הזמנה זו לא נמסרה לה. מכל מקום, למדנו לדעת כי קוים שימוע למבקשת לאחר שהודע לה על סיום העסקתה. השימוע קוים בפני
מזכיר הכנסת על פי בקשת המבקשת, ובו על פי גרסתה היא, היא פרטה בפני
ו את נסיונה, הצלחתה בעבודה והטעמים
שבגינם אין מקום לפטרה.
נכון, השימוע שקוים הוא מאוחר, לאחר שלא קוים שימוע כדין קודם לכן. אלא שבכך אין כדי לקעקע את חוקיות ההליך. אפילו נפל פגם בכך שלא קוים למבקשת שימוע מלכתחילה, לכאורה לפחות, הפגם תוקן. למותר לציין כי במקרים רבים אף אנו מורים על קיומו של שימוע (מאוחר) לאחר שלא קוים כזה מלכתחילה. בקיומו של שימוע מאוחר יש לכאורה כדי לתקן את הפגם שנפל בתהליך מלכתחילה, בכפוף לכך שהוא קוים בלב פתוח ובנפש חפצה. לא שמענו מפי המבקשת טענה כאילו בשימוע המאוחר שקוים נפל פגם הפוסל אותו מעיקרא (ראה לענין זה ולצורך השוואה ע"ע 300146/98 פרנקנשטיין – מועצה אזורית גלי, ניתן ביום 24.6.03 והפסיקה המוזכרת שם).
נוסף עוד ונאמר כי לכאורה לא מצאנו בסיס
לטענת המבקשת כאילו היה השימוע צריך להתקיים בפני
יו"ר הכנסת דווקא.

17.
הנה כי כן המסקנה המתבקשת מכל האמור הינה כי לכאורה לפחות לא נפל פגם בהליך שבסיומו ניתנה ההחלטה על סיום העסקתה של המבקשת, המצדיק מתן סעד זמני כמבוקש.
לאור האמור לא נותר לנו אלא לדחות את הבקשה.

18.
מן התיק העיקרי עולה כי טרם הוגש כתב הגנה בתביעה העיקרית מטעם ההסתדרות. כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו להסתדרות.
התיק מועבר לדיון מוקדם שיקויים בפני
הרשמת.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום כ"ה בטבת, תשס"ה (6 בינואר 2005) במעמד הצדדים.







ר. רוזנפלד, שופטת
מר צ. שוורץ
מר א. סמט
אב"ד
נציג ציבור
נציג ציבור

016526/04בשא730.






בשא בית דין אזורי לעבודה 16526/04 רויטל גול נ' ח"כ ראובן ריבלין, כנסת ישראל, הסתדרות עובדי המדינה במרחב ירושלים (פורסם ב-ֽ 06/01/2005)