פסקי דין על מרדכי ביבי | פסקי דין על א.פ.ג.ד חברה לעבודות הנדסה ובנין | פסקי דין על שמשון קידוחים ובניו | פסקי דין על דיור ומשען | פסקי דין על שערי ציון דיור לקהל חרדי |

14346/04 א     28/07/2008




א 14346/04 מרדכי ביבי נ' א.פ.ג.ד חברה לעבודות הנדסה ובנין בע"מ , שמשון קידוחים ובניו בע"מ , דיור ומשען , שערי ציון דיור לקהל חרדי




בעניין:
1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
א
014346/04

בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
28/07/2008




בעניין
:
מרדכי ביבי


ע"י ב"כ עו"ד פודים יעקב
התובע


נ
ג
ד


1 . א.פ.ג.ד חברה לעבודות הנדסה ובנין בע"מ
2 . שמשון קידוחים ובניו בע"מ

3 . דיור ומשען

הנתבעות 1, 2 ו- 3 ע"י ב"כ עוה"ד שפאר
, סיטון הניג

4 . שערי ציון דיור לקהל חרדי





הנתבעות






פסק דין

1.
בתאריך 26.12.93 נחתם הסכם מכר בין התובע ובין הנתבעות לפיו רכש התובע דירה בת חמישה חדרים, מטבח שרותים ומחסן בקומת קרקע ברכס שלמה בירושלים.
הנתבעות 1 ו- 2 הן חברות קבלניות אשר בנו את הדירה (סעיף 2 לתצהיר יצחק הניג). הנתבעת 3 היא עמותה שאיגדה חלק ממאכלסי רכס שלמה (סעיף 3 לתצהיר יצחק הניג).
הנתבעת 4 היא עמותה שיזמה ופעלה בכל הקשור ליחסים בין הדיירים ובין הרשויות השונות (סעיף 4 לתצהיר הניג).
כתב התביעה לא נמסר לנתבעת 4, ויש לראות את התנהגות התובע כמי שויתר על ההליך כנגד נתבעת זו.
פסק הדין יתייחס, אפוא, לנתבעות 1 – 3, אשר ייקראו, לשם הנוחיות "הנתבעות".
2.
לטענת התובע, החזקה בדירה נמסרה לו באיחור וכאשר קיבל את החזקה, התברר כי בדירה רטיבות קשה בקומת הקרקע וליקויים נוספים בכל חלקי הדירה. התובע מבקש פיצויים בגין הנזקים השונים. כן מבקש התובע לחייב את הנתבעות לרשום את הזכויות בדירה על שמו.
3.
מטעם התובע נתנו עדות התובע עצמו; אמו, שמחה ביבי ודב יקטר, אחד הפעילים במקום מטעם הדיירים. התובע הגיש כראיות מטעמו את חוות הדעת של חברת "ברק" אשר נערכה על ידי המהנדסת רעיה קובזאנצב וכן חוות דעת של המתווכת נחמה בר זאב.
4.
מטעם הנתבעת העיד יצחק הניג, מנהל הנתבעת 1. הנתבעת הגישה כראיה את חוות דעתו של המהנדס אחי קליין מתאריך 14.2.02. מדובר בחוות דעת אשר ערך המהנדס קליין כמומחה מטעם בית המשפט בתביעה קודמת שהגיש התובע נגד הנתבעות אשר נמחקה בשל חוסר מעש (ת"א 14568/00).
ירידת ערך
5.
לטענת התובע, בדירתו התגלו ליקויים שאינם ניתנים לתיקון ואשר קיימת בגינם ירידת ערך והם: מהלך המדרגות בדירה, המרפסות החיצוניות המוגבהות מפני מפלס הדירה והעדר חלונות בחדרי הדירה. את ירידת הערך העריך השמאי מוסקוביץ בסכום של 15,950$.
מדרגות טרפזיות
6.
מחוות דעתו של השמאי מוסקוביץ עולה כי החיבור בין שני מפלסי הדירה הוא באמצעות חדר המדרגות הפנימי, אשר בו מדרגות טרפזיות. לפי חוות הדעת בקטע הסיבובי הותקנו מדרגות טרפזיות ברוחב שלח המגיע כדי 4 – 6 ס"מ ובנוסף יש במספר מדרגות שיפועים בשלח המדרגות המגיעים לכדי 2% ויותר.
לפי חוות הדעת, הצרת רוחב המדרגות הפנימיות ב- 12% מהווה מפגע בטיחותי אקוטי היוצר תחושת אי בטחון בכל מעבר בחדר המדרגות הן של ילדי המשפחה והן של ההורים.
את ירידת ערך הדירה בגין ליקוי זה העריך השמאי בשיעור של 2%, דהיינו 6,200$ (21,600 ₪).
7.
לשאלת הבהרה שנשאל על ידי ב"כ התובע השיב המהנדס אחי קליין כי לדעתו אין ליקוי במדרגות הטרפזיות (תשובה טו (2) מיום 27.6.02).
בנוגע לרוחב המדרגות כתב המהנדס אחי קליין בסעיף 16 לחוות דעתו כי רוחב המדרגות במהלך התחתון נמדד על ידו ונמצא 75 – 76 ס"מ ורוחב המדרגות במהלך העליון נמדד ונמצא 77 – 79 ס"מ (סעיף 16(א) לחוות הדעת).
לפי חוות דעתו, רוחב המדרגות המינימלי הנדרש על פי התקנות למדרגות פנימיות בתוך דירה הוא 80 ס"מ. עוד לפי חוות הדעת, הרחבת המדרגות לרוחב הנדרש איננה פשוטה, כאשר במהלך התחתון התיקון אפשרי על ידי סיתות הקיר, בכפוף לאישור הנדסי ממתכנן השלד.
לפי חוות הדעת, אם יתברר שביצוע תיקון אינו אפשרי על פי מתכנן השלד, יש לפצות את התובעים עקב רוחב המדרגות. ביחס לגובה הפיצוי כתב המהנדס כי: "מאחר שהחוסר הוא כדי 3-2 ס"מ בלבד, יתכן כי פניה לשמאי לצורך קביעת ירידת ערך תהיה מוגזמת וכאמור לעיל ראוי לדעתי לקבוע פצוי כספי לתובעים" (סעיף 16 לחוות הדעת).
המהנדס אחי קליין לא אמד את גובה הפיצוי, אך ניתן להבין מחוות דעתו כי סדר הגודל של הפיצוי הוא בגובה שכר הטרחה של שמאי בגין עריכת חוות דעת.
8.
בגין ירידת ערך הדירה הנגרמת בשל הליקוי במדרגות אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 15,000 ₪. הפיצוי נכון להיום ואין להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית.
חוסר חלון בחדר המגורים ובחדר השינה מס' 2 במפלס העליון
9.
לפי חוות דעתו של השמאי מוסקוביץ, על פי תקנות התכנון והבניה חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ (סעיף 2.20 בסימן ג' לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970) ושטח החלונות בחדר המגורים לא יפחת מ- 8% משטח רצפת החדר (סעיף 2.21 (א)).
עוד לפי חוות הדעת הדלתות המזוגגות המותקנות בסלון ובחדר השינה לא מאפשרות את איוורור החדרים לא עפ"י דרישת החוק ולא עפ"י הצורך באיוורור חלל החדר.
את ירידת הערך בגין ליקוי זה העריך השמאי ב- 1.5% מערך הדירה.
10.
המהנדס אחי קליין כתב בחוות דעתו כי בחדר המגורים ישנה דלת העונה על דרישות תקנה 2.21 לתקנות התכנון והבניה ולכן אין ליקוי ואין ירידת ערך (סעיף 6(א) לחוות הדעת; סעיף 9 לחוות הדעת; תשובה טו (2) מיום 27.6.02).
11.
בחקירה הנגדית נשאל השמאי מוסקוביץ והשיב כי דלתות הזזה אינן כמו חלון (עמוד 14 לפרוטוקול). בהמשך הוא הסביר כי תשובתו מבוססת על כך שאם מנצלים את רצפת החדר לדברים מקובלים כמו שולחן, יפריע הדבר לפתיחת דלת ההזזה (עמוד 16 לפרוטוקול).
12.
חלק ב' לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) עוסק בגדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין.
סעיף 2.01 מהווה סעיף ההגדרות לפרק זה.
בסעיף זה ההגדרה של "חלון" היא:
"פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד, או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה."
אני מעדיפה את חוות דעתו של המהנדס אחי קליין, המתיישבת עם התוספת לתקנות התכנון והבניה, לפיה יש לקחת בחשבון גם את שטח הדלת לצורך בחינת שטחי התאורה והאיוורור ולכן המצב בחדרים עונה על דרישות התקנות.
מפלס המרפסת החיצונית
13.
מחוות דעתו של השמאי מוסקוביץ עולה כי שתי מרפסות, זו הצמודה לחדר השינה וזו הצמודה לחדר 2 בקומה ב', מוגבהות ב- 7 עד 10 ס"מ ממפלס פני הדירה. לפי חוות דעתו, גובה בלתי רגולרי זה, שלא מגיע לגובה רום תקני של מדרגה (17 – 19 ס"מ) מביא את המשתמש בשטח המוגבה למעידה, בעיקר בזמן הירידה מהמרפסת למפלס פני הדירה.
את ירידת הערך בגין ליקוי זה העריך השמאי ב- 0.8% מערך הדירה.

14.
המהנדס אחי קליין קבע כי אין מדובר בליקוי. לפי חוות דעתו:
"ביציאה למרפסת לא "קיימת מדרגה בגובה 15 ס"מ.." כלשון קובזאנצב. ביציאה מותקן מעבר מודרג התואם את דרישות ופרטי ת"י 1629.
המעבר המודרג הינו פרט איטום נדרש ובוודאי שאינו מהווה "מקור לחדירת מים" כלשון קובזאנצב"
(סעיף 9(ה') לחוות הדעת המתייחס לחדר בקומה ב' וסעיף 10(ג) המתייחס לחדר ההורים).
15.
בחקירה הנגדית נשאל השמאי מוסקוביץ והשיב כי הוא לא בדק את גובה המדרגה. הוא הסתמך על המדידה של המהנדסת קובזאנצב, אשר נתנה חוות דעת מטעם התובע (עמוד 17 לפרוטוקול).
לפי עדותו נדיר שיש מדרגה לתוך מרפסת (עמוד 17 לפרוטוקול).
16.
אני מעדיפה את חוות דעתו של המהנדס אחי קליין בנושא גובה המפלסים וקובעת כי לא נגרמה ירידת ערך בגינם.
סידור גישה לגג
17.
לפי חוות דעתו של השמאי מוסקוביץ, אין סידור לגישה לגג הבית לטיפול נדרש בעת הצורך בדוד השמש, בחיפוי ואיטום הגג.
את ירידת הערך בגין ליקוי זה מעריך השמאי ב- 0.2% מערך הדירה (בחוות הדעת נכתב בטעות 0.02%).
18.
המהנדס אחי קלין מציין בחוות דעתו כי לא בדק את הגג בשל היעדר גישה.
19.
לטענת הנתבעות, הגישה לגג אמורה הייתה להיות דרך המרפסת, אולם התובע סגר את המרפסת ובכך ביטל את דרך הגישה לגג.
20.
שמחה ביבי העידה כי היא עצמה לא עשתה שינויים בדירה (עמוד 27 לפרוטוקול) וכי מלכתחילה הייתה תכנית לסגור את המרפסת (עמוד 29 לפרוטוקול). בהמשך היא העידה כי המרפסת נסגרה אחרי שמי הגשמים חלחלו והגיעו לתקרה של הסלון (עמוד 29 לפרוטוקול).
יצחק הניג העיד כי לא הנתבעות סגרו את המרפסת (עמוד 69 לפרוטוקול).
מעדותו של מאיר זיו עולה כי כאשר הוא ערך את הביקור בדירה, המרפסת לא הייתה סגורה (עמוד 41 לפרוטוקול) מה שתומך בגרסת הנתבעות לפיה התובע הוא שסגר את המרפסת.
גם מתשובותיו של אחי קליין עולה כי התובעים ביצעו שינויים במרפסות (עמוד 4 לתשובות לשאלות ההבהרה).
21.
השמאי מוסקוביץ הסכים כי על פי התכנון של הנתבעות הגישה אמורה הייתה להיות דרך המרפסת, באמצעות סולם, וכי אם המרפסת לא הייתה סגורה, ניתן היה להניח בה סולם ולעלות לגג, אולם הוא הוסיף כי השטח שהסולם היה תופס היה מקטין את שטח המרפסת (עמוד 18 לפרוטוקול).
22.
בהיעדר ראיה כי הנתבעות הן שסגרו את המרפסת, אין מקום לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך בשל העדר הגישה לגג.
מעקה מרפסת הסלון
23.
בחוות הדעת כתב השמאי מוסקוביץ כי בשל תזוזת קרקע נגרמה בריחת המעקות הצדדיים מחיבורי הרוחב עם קירות המבנה (עמוד 2 לחוות הדעת). בסוף חוות דעתו הוא כותב כי אם המעקה לא יתוקן בהתאם להנחיות הקונסטרוקטור, תגרם ירידת ערך בסכום של 2,000 דולר.
24.
התובע לא התייחס בראיות ובסיכומים למעקה ולפיכך לא ייפסק פיצוי בגין ירידת ערך הנגרמת עקב אי התיקון.
חוות הדעת ההנדסיות
25.
חוות הדעת מטעם התובע נסמכת על בדיקה שנערכה ביום 31.12.96, דהיינו כחצי שנה לאחר מסירת הדירה לתובע.
חוות הדעת של אחי קליין נערכה על סמך בדיקה מיום 29.8.01, דהיינו כחמש שנים לאחר מסירת הדירה.
לטענת התובע, יש להעדיף את חוות הדעת מטעמו, הנתמכת גם בעדותה של שמחה ביבי. לטענתו העובדה שאחי קליין לא מצא ליקויים אינה תומכת בטענה בדבר העדר ליקוי, שכן הליקויים החמורים תוקנו במהלך השנים על ידי התובע ועל הנתבעות לפצות אותו בגין תיקונים אלה.
26.
לטענת הנתבעות יש לראות בחוות דעתו של המהנדס אחי קליין שמונה כמומחה מוסכם בת"א 14568/00, כחוות דעת מומחה מוסכם גם בהליך זה, על כל המשתמע מכך.
לטענתן, ההסכמה למינוי המומחה מחייבת גם בהליך זה. עוד לטענתן, משקיימת חוות דעת מוסכמת כמו זו של אחי קליין, לא ניתן בכלל להסתמך על חוות דעת אחרות, כמו חוות הדעת של קובזאנצב, וזאת לאור הוראת תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
בסיכומיו טוען התובע כי בהליך זה יש לראות בחוות הדעת של המהנדס אחי קליין כחוות דעת מטעם הנתבעות, שכן הן אלה שהגישו אותה לביהמ"ש.
27.
המהנדס אחי קליין מונה כמומחה מטעם בית המשפט בת"א 14568/00. תביעה זו נמחקה ולכן נמחק ההסדר הדיוני שבאותו תיק, אשר נובע מהוראת תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.
עם זאת, התובע עצמו הסתמך על חוות דעתו של המהנדס אחי קליין בכתב התביעה (סעיף 20(ב) לכתב התביעה) ודרש פיצוי נוסף בגין הנזקים אשר אליהם לא התייחס המהנדס אחי קליין.
חוות הדעת של המהנדס אחי קליין תחייב, אפוא, גם בתיק זה. לאור מחיקת התביעה בת"א 14568/00 ובהעדר הסדר דיוני בתיק זה, אין מניעה להסתמך על חוות הדעת מטעם התובע בכל הנוגע לליקויים שאליהם לא התייחס המהנדס אחי קליין בשל כך שהליקויים תוקנו קודם לבדיקתו. סכום הפיצוי בגין הליקויים לא יעלה על הסכום שנתבע בכתב התביעה (47,500 ₪).
רטיבות
28.
שמחה ביבי העידה כי כאשר קיבלו את החזקה בדירה התברר שיש בעיה קשה של רטיבות בקומת הקרקע. נאמר להם שהרטיבות היא מהצנרת של הדירה (סעיף 13 לתצהיר). מעדותה עולה כי הדירה הוצפה במים ולא ניתן היה להשתמש בה או לגור בה במשך שנה שלמה, עד ליום 1.12.97 (סעיף 14 לתצהיר). לפי עדותה, בעיית הרטיבות לא נפתרה גם כעבור שנה.
29.
יצחק הניג הצהיר כי אין ממש בטענה לפיה לא ניתן היה לגור בדירה במשך שנה, טענה אשר לא גובתה בכל ראיה (סעיף 22 לתצהיר).
30.
המהנדס אחי קליין לא מצא רטיבות בדירה.
31.
מאיר זיו, אשר בדק את הדירה וחתום על חוות הדעת של "ברק", הסביר כי מאז הבדיקה שלו ועד הבדיקה של המהנדס אחי קליין חלפו חמש שנים, דבר אשר יכול להסביר את העובדה שהמהנדס אחי קליין לא מצא רטיבות (עמוד 41 לפרוטוקול). הסברו זה של מאיר זיו מקובל עלי ומתאים לראיות שהוגשו.
32.
אין מחלוקת כי בתקופה שבין 23.1.97 עד 27.2.97 נאלצה שמחה ביבי לגור במלון המרכז בשל בעיות הרטיבות והנתבעות הן אלה שמימנו את השהיה במלון (סעיף 40 לתצהיר).
בנספח ט"ז לתצהיר שמחה ביבי מתוארות הפעולות השונות הנוגעות לתיקון ליקויי הרטיבות, אותן רשמו התובע ואמו, בצירוף מועדי התיקונים והפניות השונות לנתבעות.
ביום 27.3.97 שלח התובע אל הנתבעות מכתב בו נכתב:
"כעשרה חודשים עברו מאז קבלנו המפתחות לדירתנו, עדיין לצערנו אין אפשרות לגור בדירה, למרות כל השיחות הטלפוניות הרבות, המכתבים שנשלחו, על אודות הלקויים הרבים, ובקשותינו לתקנם כדי לאפשר מגורים מסודרים, לא זכינו לתגובה ולא נענינו להפצרותינו"
(נספח יג3 לתצהיר).
במכתב מפורטים הליקויים בדירה, כולל רטיבות בתקרת הסלון בכמה מקומות, רטיבות בקיר חדר האמבטיה ותקלה במערכת היונקרס.
במכתב זה כתב התובע כי אין באפשרותו להתקין ארונות מטבח, ברזים ושיש וכן לרהט את הבית עקב המצב בדירה.
בנספח ט"ז לתצהיר, נערכה תרשומת בזו הלשון:
"ביום חמישי 97-5-15 שרלי חיים ויורם הגיעו לדירה וסוכם שהכל יתוקן ושהנגר והאינסטלטור יגיעו ויבדקו את כל הנזילות. מיום ראשון 97-5-18 יתחילו לעבוד.."
(עמוד רביעי למסמך).
התרשומת האחרונה בנספח ט"ז נערכה ביום 29.6.97, וממנה עולה כי התיקונים עדיין לא הושלמו.
33.
אני מקבלת את עדותה של שמחה ביבי, אשר נתמכת במכתבים שנשלחו אל הנתבעות בזמן אמת, ואשר לא נסתרה על ידי הנתבעות, לפיה משך כשנה לא ניתן היה להתגורר בדירה.
34.
בגין התקופה בה לא ניתן היה לגור בדירה עקב הרטיבות דורש התובע דמי שכירות וארנונה ששולמה על ידו.
התובע הגיש חוות דעת של המתווכת נחמה בר זאב, אשר העריכה את דמי השכירות שהיו מקובלים לתקופה מ- 6/96 עד 6/97 לדירה כדוגמת הדירה שרכש בסכום של 800 דולר לחודש.
התובע מבקש לחייב את הנתבעות לשלם לו דמי שכירות או דמי שימוש ראויים לתקופה של שנה, על בסיס דמי השכירות הראויים.
35.
לטענת הנתבעות, אין מקום לפיצוי בגין החודשיים בהם שהה התובע במלון.
36.
התובע לא הוכיח מה המועד המדויק בו נכנס לדירה. הרישומים בנספח ט"ז מסתיימים בחודש יוני 1997. לא הוגשו ראיות על המקום בו התגוררו התובע ואמו בתקופה בה הם לא נכנסו לדירה וכפי שטוענות הנתבעות, אין מקום לפצות את התובע בגין התקופה בה הוא התגורר במלון.
הפיצוי שייפסק בגין שכר דירה ראויי ייפסק, אפוא, על בסיס שכר ראוי לתקופה של 9 חודשים, ובסה"כ 7,200 דולר. הפיצוי נכון ליום פסק הדין הנו 25,200 ₪. אין להוסיף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית.
37.
הנתבעת תחזיר לתובע את הסכום ששולם עבור ארנונה בסך 2,403 ₪ בגין תקופה זו בצירוף הצמדה וריבית מיום 1.6.97.
ליקויים לפי חוות דעת אחי קליין
38.
בחוות דעתו העריך המהנדס אחי קליין את עלות תיקון הליקויים בדירה בסכום של 18,500 ₪.
המחירים בחוות הדעת הם מחירי הנתבעת. עלויות קבלן שיפוצים עלולות להיות גבוהות בכ- 35%. המחירים אינם כוללים מע"מ.
39.
אני דוחה את טענת הנתבעות לפיה יש לבצע הפחתות מסכום התיקונים שקבע המהנדס אחי קליין. בכל הנוגע לריצוף במרפסת, לא הוכח כי התובע הוא שביצע את הריצוף. כאשר בוצע ריצוף על ידי התובע נמסר הדבר למהנדס אחי קליין והוא התייחס לכך (עמוד 11 לחוות הדעת בקטע המתייחס למרפסת קומת הכניסה).
הנתבעות לא הוכיחו קשר סיבתי בין עבודות שביצע התובע ובין הליקויים, וגם מסיבה זו אין מקום להפחתת הסכום.
40.
אני דוחה את טענת הנתבעות לפיה יש לאפשר להן לבצע את התיקונים. לאור האפשרויות שניתנו לנתבעות עד כה לבצע תיקונים ולאור התנהלות הדברים עד כה, אין בסיס לדרישה זו של הנתבעות.
41.
אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע פיצוי בסך 28,846 ₪ (18,500 ₪ בתוספת 35% ובצירוף מע"מ). לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה מיום 11.12.01.

עוד ליקויים

42.
שמחה ביבי הצהירה כי היא החליפה את הארון הפנימי במטבח, את שיש הכיור במטבח וכן תקנה את הברז במטבח. לפי תצהירה, ארון המטבח נרקב מהרטיבות לכן החליפו אותו ובהזדמנות זו התקינו מטבח חדש, גדול יותר (סעיף 42 לתצהיר).
מחוות הדעת של "ברק" עולה כי עלות החלפת הארון הפנימי במטבח היא 600 דולר. עלות החלפת שיש הכיור במטבח היא 450 דולר.
לשאלות הבהרה שנשאל על ידי ב"כ התובע השיב המהנדס אחי קליין כי הוא לא ראה את הארון שהוחלף ולכן לא התייחס להחלפה, אך מחיר ארון סטנדרטי הוא כ- 600 ₪ למ"א בתוספת מע"מ. אין בפני
ראיות על אורך הארון שהוחלף.
על בסיס המחירים שנקבעו בחוות הדעת של "ברק" אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע 4,000 ₪ בגין התיקונים שבוצעו על ידו. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.1.97 שכן מדובר בהוצאה כספית אשר התובע הוציא בעבר.
כמו כן יחזירו הנתבעות לתובע את הסכום ששילם עבור תיקון מערכת החימום בסך 356 ₪ (נספח ט' לתצהיר שמחה ביבי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.1.99.
עוגמת נפש
43.
לטענת הנתבעות התובע אינו זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש מאחר ולא נגרמה לו כל עגמת נפש. לטענתן, התובע עצמו הפר את ההסכם עם הנתבעות עת ביצע שינויים מהותיים בדירה, התובע ניפח את תביעותיו והגיש תביעה מופרזת, ניסיונו של התובע להתנער מחוות דעתו של המהנדס אחי קליין נוגע בחוסר תום לב של ממש וסוג הליקויים שמתוארים בחוות הדעת של אחי קליין אינם מהסוג שמזכה בפיצוי בגין עוגמת נפש.
44.
פיצוי בגין עגמת נפש מגיע בגין בעיית הרטיבות המתמשכת.
45.
מהמכתבים אשר נשלחו אל הנתבעות על ידי התובע ואמו, אשר צורפו לתצהירה של שמחה ביבי, ניתן ללמוד כי בעיית הרטיבות לא נפתרה עד שנת 1999.
ביום 28.4.99 כותבת שמחה ביבי לאפרים ויצחק הניג:
"נשלח אליכם פקס בתאריך 99-4-8 המתאר הרטיבויות בביתנו, מצב שתיקונו אינו סובל דיחוי.
בתאריך 99-4-15 פנה אלינו מריו, מהנדס מטעמכם. תיארתי בפני
ו את הבעיה וסוכם כי יגיע אלינו באותו שבוע. לצערינו עד היום לא הגיע..."
בהמשך מתארת שמחה רטיבויות חדשות שנתגלו בדירה, בנוסף לרטיבויות הקודמות והליקויים. בין היתר היא כותבת כי: "מים מחלחלים מתחת לרצוף בחדר שינה, באמבטיה ובמבואה".
46.
המהנדס אחי קליין העריך את משך תיקון הליקויים הקיימים ב- 10 – 12 ימים. בימים אלה תגרם אי נוחות נוספת. לפי חוות הדעת אין צורך לפנות את הדירה בתקופת התיקונים.
47.
בגין עגמת הנפש אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 15,000 ₪. בקביעת הסכום התחשבתי בכך שהתובע ואמו לא התגוררו בדירה במשך השנה בה תוקנו עיקר ליקויי הרטיבות.
איחור במסירת הדירה
48.
שמחה ביבי העידה כי הובטח לה שהיא תקבל את הדירה תוך 24 חודשים מחתימת החוזה, דהיינו בדצמבר 1995 (עמוד 25 לפרוטוקול).
לפי עדותה היא קיבלה את הדירה ביוני 1996 (עמוד 24 לפרוטוקול).
49.
יצחק הניג העיד כי מועד מסירת החזקה בדירה שנקבע בנספח א' להסכם הוא 24 חודש לאחר קבלת היתר הבניה, ולא 24 חודש לאחר חתימת ההסכם (סעיף 10 לתצהיר).
לפי החוזה מועד המסירה הוא 24 חודש לאחר קבלת ההיתר. היתר הבניה נחתם ביום 30.5.94 (נספח א' לתצהיר יצחק הניג) ולכן אין איחור במסירת הדירה.
מס רכוש
50.
לטענת התובע, בפסק הבוררות שנערך בין הנתבעות לבין רוכשי הדירות בפרויקט נקבע כי על הנתבעות חל תשלום מס רכוש שהן גבו בעבר מרוכשי הדירות, ולכן יש לזכות את התובע בסכום בו חוייב. התובע שילם ביום 31.3.96 5,592 ₪ עבור מס רכוש (סעיף 21 לתצהיר שמחה ביבי ונספח ד' לתצהיר).
51.
הנתבעות הודיעו בסיכומיהן כי לאור פסק הדין שניתן בת"א 14569/00, אשר התייחס, כאמור, לדירה אחרת באותו פרויקט, הן לא יערערו על טיעון התובע בנושא זה.
52.
אני מחייבת, אפוא, את הנתבעות להחזיר לתובע 5,592 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.96.
השבת תשלום מס רכישה
53.
שמחה ביבי העידה כי היא נדרשה לשלם 1,935 ₪ עבור מס רכישה כדי שהסכום ישולם לשלטונות מס שבח. לטענת התובע, בדיעבד התברר שהנתבעות לא שילמו סכום זה לשלטונות מס שבח, וביום 14.2.97 הוא נאלץ לשלם לשלטונות מס שבח סכום נוסף של 4,039 ₪ (סעיף 20 לתצהיר).
54.
לטענת הנתבעות, בבוררות חויבו הנתבעות להשיב לדיירים רק את סכומי מס הרכישה ששילמו בגין העסקה בינם ובין הנתבעות, להבדיל מהעסקה בין המינהל לבין הנתבעות, וגם אז רק את חלק המס ששולם מעל 8,000 ₪ לרוכשי קוטג'ים.
לטענתן, מאחר והתובע רכש קוטג', אין מקום להחזר מס רכישה.
55.
פסק הבוררות צורף כנספח י"ב לתצהיר של שמחה ביבי.
האמור בפסק הבוררות תומך בטענת הנתבעות, ולפיכך אני דוחה את דרישת התובע להחזר מס רכישה.
השבת ריבית פיגורים
56.
התובע חוייב בתשלומי ריבית פיגורים בסך 11,411 ₪ בטענה כי פיגר בתשלומים.
שמחה ביבי העידה כי לא היה פיגור בתשלומים (סעיף 22 לתצהיר).
לתצהירה צורפו הקבלות על התשלומים ששולמו (נספחים ה' 3 – 5).
לטענת התובע, מועדי התשלומים נקבעו עפ"י התקדמות הבניה והנתבעות לא הציגו ראיות באשר למועד גמר ביצוע כל שלב של העבודות ולא הוכיחו כי הן זכאיות לריבית פיגורים.
57.
ב"כ התובע מתייחס לנספח ה'2 לתצהיר שמחה ביבי, וטוען כי אין בו להועיל לנתבעות שכן אין בו איזכור למועד גמר עבודות כל שלב בבניה ואין במועדים הנקובים שם כדי להוכיח מאומה.
58.
לטענת הנתבעות התובע לא הביא שום ראיה שחיובו בגין ריבית פיגורים היה שלא כדין. לטענתן, מנספח ה'2 לתצהיר התובע עולה כי הוא שילם את התמורה בפריסה "נדיבה" ושונה לגמרי מהחלוקה שהוסכמה בלוח התשלומים הנספח להסכם.
הנתבעות מביאות כדוגמא את התשלום בעד גמר השלד שאמור היה להשתלם ביום 15.10.94 כתשלום אחד ושולם על ידי התובע בחמישה תשלומים, 3.2.95, 5.2.95, 14.2.95, 14.5.95 ו- 5.1.96.
59.
התובע לא עמד בנטל ולא הוכיח כי דרישת הנתבעות הייתה שלא כדין, ולפיכך נדחית דרישת התובע להשבת ריבית פיגורים.
דוחות כספיים
60.
התובע עותר לקבל דוחות כספיים מהנתבעות 3 ו- 4. לטענתו הוא זכאי לקבל דוחות אלה על מנת לדעת מה עלה בגורל הכספים ששולמו על ידו.
לטענת הנתבעות, אין ממש בעתירתו מרחיקת הלכת של התובע, שכן התובע כבר הגיש תביעה כספית מגובשת ולכן אין הצדקה לתת חשבונות. עוד לטענתן, התובע קיבל את הדוחות הכספיים, אשר צורפו כנספחים ה/2 ו- ה/3 לתצהיר של שמחה ביבי.
הנתבעות טוענות עוד כי הנתבעות 1 ו- 2 הנן חברות פרטיות ואין הצדקה להתיר לתובע לעיין בדוחותיהן ובאשר לנתבעת 3, מדובר בעמותה בה התובע חבר ודוחותיה פתוחים לעיונו.
61.
אני מקבלת את טענת הנתבעות ככל שמדובר בדוחות הכספיים של הנתבעות 1 ו- 2.
62.
לאור הצהרת הנתבעת 3 לפיה דוחותיה פתוחים לעיון התובע, לא יינתן צו למתן הדוחות הכספיים.
רישום הזכויות בדירה על שם התובע
63.
בפסק הבוררות חוייבו הנתבעות לגרום לרישום זכויות רוכשי הדירות במנהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין. בסיכומיהן הודיעו הנתבעות כי גם בכל הנוגע להשלמת הליכי רישום דירת התובע הן לא יחלקו על טענות התובע וזאת לאור פסק הדין שניתן בת"א 14569/00 אשר התייחס לדירה באותו פרוייקט.
64.
אני מחייבת, אפוא, את הנתבעות לרשום את הדירה על שם התובע במנהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין.
סיכום
65.
הנתבעות 1 - 3 ישלמו לתובע פיצוי כמפורט להלן:
א.
פיצוי בגין ירידת ערך
- 15,000 ₪.
ב.
החזר מס רכוש - 5,592 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.3.96.
ג.
תיקון הליקויים עפ"י חוות דעת המהנדס אחי קליין - 28,846 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום 11.12.01.
ד.
החזר עבור ליקויים שתוקנו על ידי התובע - 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.1.97.
ה.
עבור תיקון מערכת החימום - 356 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.1.99.
ו.
שכר דירה ראוי – 25,200 ₪.
ז.
החזר ארנונה –
2,403 ₪ בצירוף הצמדה וריבית מיום 1.6.97.
ח.
פיצוי בגין עגמת נפש – 15,000 ₪.
66.
אני מחייבת את הנתבעות 1 - 3, יחד ולחוד, לגרום לרישום זכויותיו של התובע בדירה במינהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין.
67.
הנתבעות 1 - 3 ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
כמו כן יחזירו הנתבעות לתובע את הוצאות המשפט בהן נשא, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה ועד ההחזר בפועל.
את הסכומים שנפסקו על הנתבעות לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום, כאשר ימי הפגרה יובאו במנין הימים.
68.

אני מוחקת את התביעה כנגד הנתבעת 4.

ניתן היום כ"ה בתמוז, תשס"ח (28 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

עירית כהן
, שופטת







א בית משפט שלום 14346/04 מרדכי ביבי נ' א.פ.ג.ד חברה לעבודות הנדסה ובנין בע"מ , שמשון קידוחים ובניו בע"מ , דיור ומשען , שערי ציון דיור לקהל חרדי (פורסם ב-ֽ 28/07/2008)