פסקי דין על יהל אברהם | פסקי דין על השר לבטחון פנים

3039/97 בג"צ     20/05/1997




בג"צ 3039/97 יהל אברהם נ' השר לבטחון פנים




בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ ‎97 / 3039
בפני
: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט י' זמיר
העותר: יהל אברהם
נגד

המשיבים: ‎1. השר לבטחון פנים

‎2. שר החינוך והתרבות
‎3. שר הביטחון
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
העותר הינו אב שכול, לאחר שבנו שמואל נהרג בתאונת אימונים ברמת הגולן ביום ‎18 בספטמבר ‎1967. הוא יושב-ראש אירגון יד לבנים בנתניה, ובעבר שימש יושב-ראש ארצי של האירגון.

וזה הרקע לעתירה, בלשונו של העותר (בסעיף ‎4 לעתירה):

"...עתירה זו מוגשת, בכאב ובעלבון, נוכח התנהגותו של חלק מצבור המגזר החרדי אשר החליט לשים ללעג ולקלס את יום הזכרון לשואה ולגבורה ויום הזכרון לחללי מערכות ישראל - שני ימים המקודשים לעם היהודי ולצבור האזרחים במדינת ישראל ובכלל ולעותר בפרט." (ההדגשה במקור)

ובהמשך (בסעיף ‎5 לעתירה):

התנהגות חלק מקרב הצבור החרדי בימי זכרון אלה התבטאה בין היתר בפעולות כדלקמן:
‎5.
זריקת אבנים על כוחות הבטחון אשר עמדו דום בעת הצפירה ביום הזכרון לזכר חללי מערכות ישראל, תוך שהינם גורמים נזק לרכוש ונזקי גוף לכוחות הבטחון ולאזרחים.

זריקת שקיות אשפה על כוחות הבטחון תוך חסימת כבישים בעגלות אשפה שהובערו באש ואף זאת במהלך הצפירה.

קריאות נאצה שאין להם אח ורע בקרב העם היהודי ואשר הינן בלתי נתפסות לחלוטין כגון: 'נאצים', 'גזענים' ו-'הלוואי שביום הזכרון הבא יבכו עליכם' וכו'. קריאות שנשמעו אף במהלך יום הזכרון לשואה ולגבורה עצמו.

הסעתם של כלי רכב לשם חסימת כבישים בעת עמידת הדומיה.

ריקודים וגילויי שמחה בימי זכרון אלה בכלל ובעת דקות הדומיה בפרט.

במוסדות החינוך החרדיים לא נערכו טקסי התייחדות עם זכר הנופלים.

עריכת 'מנגל' ופיקניק על גבי אנדרטאות לזכר חללי מערכות ישראל.

עריכת הפגנות בערב יום השואה מטעמים פוליטיים.

קיום שביתה כללית ותליית דגלים שחורים ביום העצמאות.
א.

ב.
ג.
ד.
ה.
ו.
ז.
ח.
ט.

המשיבים לעתירה הם השר לבטחון פנים
, שר החינוך והתרבות ושר הביטחון, ולעניינם של כל אחד מאלה מפרט העותר את טרוניותיו. אלה הם הצווים שהעותר מבקש כי יוצאו נגד השר לבטחון פנים
:

מדוע לא יאכוף על פורעי החוק מקרב הציבור החרדי את חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג‎1963- ואת חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט‎1959- (להלן: 'חוקי ימי הזכרון').

מדוע נמנע הוא מלנקוט באמצעים חמורים ודרסטיים למניעת הפרת חוקי ימי הזכרון ופגיעה פיזית בכוחות הבטחון.

מדוע נמנע הוא מנקיטת צעדי ענישה חמורים לרבות הגשת כתבי אישום כנגד מי שנראה או נתפס בעודו מבצע עבירות של 'תקיפה [כך] שוטר בנסיבות מחמירות', 'התנהגות פסולה במקום ציבורי' ו-'מהומה ועלבון במקום צבורי' בהתאם לחוק העונשין התשל"ז‎1977-.

מדוע מעביר הוא את סמכויותיו ותפקידיו לאכיפת חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל התשכ"ג‎1963- לידי רבנים. זאת כאשר התייחסות חלק מהרבנים לימי זכרון אלה כמו גם ליום העצמאות הינה כי אין ליטול חלק באבלו או בשמחתו של צבור האזרחים החי במדינת ישראל.

מדוע לא היתה כל מוכנות שהיא של כוחות הבטחון להפרת חוקי הזכרון ע"י פורעי החוק מקרב המגזר החרדי."
"(א)

(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
ואלה הם הצווים שהעותר מבקש כי יוצאו נגד שר החינוך והתרבות:

מדוע אינו אוכף את חוקי ימי הזכרון על מוסדות החינוך הפועלים בישראל ובפרט על מוסדות החינוך של הציבור החרדי.

מדוע אינו אוכף סמכויותיו על מוסדות החינוך של המגזר החרדי בהתאם לפקודת החינוך (נוסח חדש) התשל"ח‎1978- ו/או חוק לימוד חובה התש"ט‎1949- ו/או חוק חינוך ממלכתי התשי"ג‎1953- ו/או חוק הפיקוח על בתי ספר התשכ"ט‎1969-.

מדוע אינו אוכף את תכנית הלימודים הממלכתית או הממלכתית-דתית בכלל לרבות 'תכנית היסוד' וזו המתייחסת לארועי ימי הזכרון בפרט על כל מוסדות החינוך לרבות מוסדות החינוך של המגזר החרדי.

מדוע אינו מכין תכנית לימודים מקיפה במיוחד למגזר הצבור החרדי וזאת נוכח הבורות והאטימות של חלק ממגזר זה באשר למהותם של ימי זכרון אלה.

מדוע אינו מקיים פיקוח ו/או אוכף את רישום ילדי ו/או נערי המגזר החרדי למוסד חינוך מוכר כאמור בחוק לימוד חובה התש"ט‎1949- (להלן" 'חוק לימוד חובה') ו/או מקיים פיקוח על מוסדות החינוך החרדי במגמה לשמור על הסדר הצבורי והמינהל התקין כאמור בפקודת החינוך (נוסח חדש) התשל"ח‎1978-.

מדוע נותן הוא היתר ו/או פטור לחלק מהצבור החרדי מללמוד במוסד חינוך מוכר על פי חוק לימוד חובה - במיוחד נוכח העובדה המצערת כי פטור זה משמעותו איבוד הזיקה של חלק מילדי ונוער הצבור החרדי למדינת ישראל ועקרונות הדמוקרטיה, המוסר והסדר התקין.

מדוע אינו מקיים פיקוח על הקמתם ו/או רישומם ו/או רישויים של מוסדות החינוך החרדי בהתאם לחוק פיקוח על בתי הספר התשכ"ט‎1969- (להלן: 'חוק הפיקוח על בתי הספר').

מדוע נותן הוא פטור מלימוד תכנית הלימודים היסודות הארצית במוסדות החינוך החרדי - פטור הגורר בעקבותיו איבוד כל זיקה בין חלק מצבור זה למדינת ישראל ועקרונות הדמוקרטיה, המוסר והסדר התקין.

מדוע מפלה הוא בקביעת תכנית הלימודים בין הצבור החילוני לצבור החרדי.

מדוע אינו פועל לסגירת מוסדות החינוך של המגזר החרדי אשר פועלים בניגוד לסדר הציבורי התקין והמוסר כאמור בפקודת החינוך (נוסח חדש) התשל"ב‎1972-.

מדוע אינו מחיל ו/או אוכף על מוסדות החינוך של המגזר החרדי את ערכי החינוך כמופיע בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ד‎1953-.
"(א)
(ב)
(ג)

(ד)
(ה)

(ו)
(ז)

(ח)
(ט)
(י)
(יא)
ואלה הם הצווים שהעותר מבקש כי יוצאו נגד שר הביטחון:
מדוע אינו אוכף את חוק הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג‎1963- על פורעי החוק מקרב הצבור החרדי.

מדוע נמנע הוא מלנקוט צעדים חמורים כנגד מפרי חוק זכרון זה.
מדוע נמנע הוא מליתן הוראות מתאימות לקיום יום הזכרון במגזר הצבור החרדי בהתאם לחוק הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג‎1963-.

מדוע לא היתה כל מוכנות שהיא של כוחות הבטחון להפרת חוק זכרון זה ע"י מגזר הצבור החרדי במיוחד נוכח הפרות החוק שנתקיימו ביום הזכרון לשואה ולגבורה.

מדוע נמנע הוא מלגייס את תלמידי הישיבות לשירות צבאי בהתאם לחוק שרות הבטחון (נוסח משולב) התשמ"ו ‎1986 (להלן: 'חוק שירות בטחון) וזאת על מנת להחיל ו/או להעמיק את הזיקה שבין תלמידי הישיבות ומגזר הצבור החרדי בכלל לחוק הזכרון לחללי ישראל התשכ"ג ‎1963 הארועים והטקסים החלים בו.

מדוע נמנע הוא מלגייס את תלמידי הישיבות לשירות צבאי בהתאם לחוק שרות הבטחון וזאת נוכח העובדה כי דחיית השירות הינה על תנאי ובהתנהגות חלק מקרב החרדים בימי זכרון אלה יש לראות כהפרת התנאי.

לחילופין, מדוע נמנע הוא מליתן פטור מוחלט, מטעמים של בטחון המדינה, לאותו חלק מקרב הצבור החרדי אשר קורא תיגר על עצם קיום המדינה וזכר הנופלים להגנתה." (ההדגשה במקור - מ' ח')
"(א)
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)

(ו)
(ז)
נוסיף ונעיר כי העותר לא פנה כלל - עובר להגשת העתירה - אל מי מן המשיבים, ולא ביקש מהם כי יעשו דבר מן הדברים שהוא מבקש בעתירה כי יעשו.

עיון בצווים אלה שהעותר מבקש כי יוצאו נגד כל אחד מן המשיבים, ילמדנו כי העתירה חובקת עולם ומלואו. העתירה מתחזה אמנם להיותה עתירה אחת, אך מחזיקה היא עשרות-עשרות של עתירות, עתירות שכל אחת מהן הינה רחבה עד-למאוד בתחומי התפרשותה.
הלכה למעשה אין המדובר כלל בעתירה לבית-משפט אלא במצע רחב של ביקורת על יחסי המדינה וחלק מקרב הציבור החרדי. בית-המשפט הגבוה לצדק לא יועד לעסוק בעתירה מעין-זו, ומטעם זה בלבד אנו מחליטים לדחותה על הסף בשל היותה עתירה כללית וסתמית יתר-על-המידה.

ניתן היום, י"ג באייר תשנ"ז (‎20.5.97)
נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן, מזכיר ראשי
‎01g.970300390








בג"צ בית המשפט העליון 3039/97 יהל אברהם נ' השר לבטחון פנים (פורסם ב-ֽ 20/05/1997)