פסקי דין על עמר מורן | פסקי דין על אלי זנה -נקודת חן

2457/04 דמ     02/10/2005




דמ 2457/04 עמר מורן נ' אלי זנה -נקודת חן




בעניין:
1



בתי המשפט

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
דמ 002457/04
דמ 005458/04

בפני
:
השופט טוינה משה
נציג מעבידים – אברהם דלומי


02/10/2005




בעניין
:
עמר מורן


ע"י ב"כ עוה"ד
מנשקו

התובעת


נ
ג
ד




אלי זנה -נקודת חן


ע"י ב"כ עוה"ד
אליהו

הנתבע


פסק דין

1.
עניינו של

פסק דין
זה תביעה שהגישה התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה.

2.
בתמצית טענה התובעת, כי עבדה כמוכרת בדוכן תכשיטים שהפעיל הנתבע בקניון גירון באשקלון מחודש מאי 2002 ועד לחודש פברואר 2004.


כן נטען בכתב התביעה, כי התובעת פוטרה ביום 19.2.04 ללא מתן הודעה מוקדמת.


אשר על כן, ביקשה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 5,500 ₪.

3.
בכתב התביעה נטען עוד, כי נכון למועד הפיטורים נצברו לזכות התובעת 10 ימי חופשה ומכאן שהיא זכאית לפדיון ימי חופשה בסך של 1,200 ₪.


לבסוף נטען, כי במועד הפיטורים נותר חוב על חשבון דמי ההבראה להם זכאית התובעת בסכום של 1,377 ₪.

4.
לדעת הנתבע דין התביעה להידחות, משהתפטרה התובעת מיוזמתה ולאחר ששולמו לה מלוא זכויותיה, דמי הבראה ופדיון חופשה.


כן טען הנתבע, כי התובעת עבדה בשירותו בשתי תקופות שונות, שלא ברציפות. הראשונה הסתיימה בחודש מאי 2003, גם כן בעקבות התפטרות התובעת; והשניה החלה ביולי 2003 והסתיימה עם ההתפטרות בסוף פברואר 2004.


לבסוף ביקש הנתבע לקזז מכל סכום שיפסק לזכות התובעת סכום של 5,000 ₪, שווי תכשיטים שנשארו ברשותה.

5.
אין חולק, כי בסוף חודש פברואר 2004 מסר הנתבע לתובעת מכתב כדלקמן:


"הנדון: הודעתך על התפטרותך ממקום עבודתך בדוכן "נקודת חן" בתאריך 26.2.04.


אני מודיע לך בזאת כי אני מקבל את התפטרותך ממקום עבודתך בדוכן "נקודת חן" שבאשקלון.

אני מאחל המשך עבודה פוריה במקום עבודתך החדש ברשת "קסטרו", הצלחה בהמשך דרכך".

6.
לגרסת התובעת מכתב הפיטורים נמסר לה בזמן שעבדה במקום עבודה נוסף בחנות "קסטרו" אשר נמצא בסמוך למקום העבודה אצל הנתבע.


אליבא התובעת, מעולם לא הגישה את התפטרותה לנתבע, לא בכתב ולא בעל-פה.


התובעת סיפרה עוד, כי במעמד קבלת המכתב לא פתחה היא את המכתב ותוכנו התברר לה רק לאחר מכן.


לבסוף טענה התובעת, כי יש במכתב כדי להעיד על ביטוי רצון חד משמעי וברור מצד הנתבע המבקש להפסיק את עבודתה.

7.
כאמור מחזיק הנתבע בתיאור אחר של המציאות. כך סיפר הנתבע, כי התובעת היא שפנתה אליו וביקשה לעזוב את העבודה לאור מחלוקת שהייתה לה עם עובדת אחרת. בעקבות אותה בקשה, הוא עצמו אישר את ההתפטרות והוציא את המכתב המדובר לתובעת.


כתמיכה בגרסתו, הביא הנתבע לעדות את הגב' ברמן נורית, אשר סיפרה כי התובעת הודיעה לה, בשיחה טלפונית, על התפטרותה.

8.
יוצא מכאן, כי המחלוקת בענייננו היא מחלוקת עובדתית, בשאלה של מהימנות. במחלוקת זו ומהתרשמותנו מעדויות העדים בפני
נו, עדיפה בעינינו גרסת התובעת.

התרשמות זו מקבלת חיזוק בעובדה כי נכון לתקופה הרלוונטית עבדה התובעת בשתי מסגרות במקביל, מטעמים כלכליים. במצב דברים זה, קשה לקבל את טענת הנתבע ולפיה התפטרה התובעת מיוזמתה. להבדיל, הסיטואציה בה עבדה התובעת בשני מקומות עבודה לא הייתה נוחה לנתבע אשר בעדותו מספר, כי: "ראיתי שזה לא מסתדר" עמ' 20 לפרוטוקול מיום 10.7.05.

כך גם אין בידינו להסתמך על עדותה של גב' ברמן, שעה שהיחסים בין השתיים במהלך העבודה היו מתוחים. משכך, אין זה סביר כי התובעת תתוודה בפני
העדה ותספר לה על כוונתה להתפטר.

9.
משמקובלת עלינו טענת הפיטורים, זכאית התובעת לתשלום פיצויי פיטורים. לעניין זה זכאית התובעת לתשלום פיצויי פיטורים בסכום של 3,000 ₪ לפי החישוב הבא:


תקופת עבודה – מסוף מאי 2002 ועד סוף פברואר 2004. בהקשר זה יש לציין, כי גם אם היה נתק במהלך תקופת העבודה, בסביבות מאי 2003, גם אליבא הנתבע עצמו הנתק איננו עולה על 3 חודשים. מכאן שזכאית התובעת לפיצויי פיטורים עבור תקופת העבודה במלואה (למעט אותם חודשיים שבהם לא עבדה). סה"כ תקופת העבודה לצורכי פיטורים היא – 18 חודשים.


התובעת עבדה בעבודה חלקית. מתלושי השכר החלקיים שהציגו הצדדים עולה, כי התובעת עבדה בהיקף שונה של שעות כל חודש. בהעדר נתונים לגבי היקף העבודה, אין לי אלא לאמץ את גרסת הנתבע בסעיף 14 לתצהירו שם הוא מודה כי שכרה עומד על 2,000 ₪ לחודש.


בהתאם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסך של 3,000 ₪.

10.
משלא הייתה תביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת, גם לא בכתב התביעה מתוקן, אין אנו רואים מקום לפסוק לתובעת דמי הודעה מוקדמת אשר נתבעו לראשונה בסיכומים.

11.
מתוך תלושי השכר עולה כי לתובעת שולמו דמי הבראה בסכום של 1,071 ₪ במשכורת יוני 2003; ו-918 ₪ נוספים במשכורת חודש ינואר 2004. דמי ההבראה חושבו בתאם להיקף משרה של 70%.


מהאמור עולה, כי לתובעת שולמו דמי הבראה במלואם.

12.
בתלוש השכר לחודש יוני 2003 שולם לתובעת דמי חופשה בסכום של 1,097 ₪. בהתחשב בשכרה של התובעת, תשלום זה מהווה סילוק החוב לחופשה לשנת עבודה (שכר של שבועיים לשנה). מכאן שזכאית התובעת לפדיון הזכות לחופשה עבור החודשים שמיולי 2003 ועד פברואר 2004. סכום בסך של 500 ₪ (החישוב מבוסס על 8 חודשי עבודה להם צברה התובעת זכויות לפדיון חופשה, שכר של 2,000 ₪ בחודש כגרסת הנתבע וזכות לחופשה של שבועיים בשנה).

13.
משלא השכיל הנתבע להצביע על התכשיטים שנשארו ברשות התובעת לאחר סיום עבודתה בשירותו כגרסתו, ועל ערך אותם תכשיטים – טענת הקיזוז נדחית.




14.
סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א.
פיצויי פיטורים בסך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.05 .

ב.
פדיון חופשה בסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.05.

15.
משהתקבלה התביעה, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך של 1,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

16.
הערעור על

פסק דין
זה הוא ברשות, בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום כ"ח באלול, תשס"ה (2 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


________________________
____________________

נציג מעבידים – א. דלומי

השופט - משה
טוינה


002457/04דמ 734 נורית רזניק







דמ בית דין אזורי לעבודה 2457/04 עמר מורן נ' אלי זנה -נקודת חן (פורסם ב-ֽ 02/10/2005)