פסקי דין על יהודה צבי | פסקי דין על יהודה שמר | פסקי דין על תעשיית אבן וסיד בע"מ

210/04 עא     24/03/2005




עא 210/04 יהודה צבי, יהודה שמר נ' תעשיית אבן וסיד בע"מ




בעניין:

4



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
עא 000210/04


בפני
:
כב' השופטת אריקה פריאל
תאריך:
24/03/2005



בעניין:
1 . יהודה צבי

2 . יהודה שמר


ע"י ב"כ עו"ד
טיקוצקי

מערערים


- נ ג ד -


תעשיית אבן וסיד בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
גולדנברג

משיבה

פסק-דין


לפני ערעור על החלטת כבוד הרשם שדה
לפיה ניתנה למערערים רשות להתגונן מפני תביעה שטרית שהוגשה נגדם על סך 1,000,000 ₪ (קרן) כנגד הפקדת ערובה בסך 450,000 ₪.

במועד הרלוונטי לתובענה היו המערערים בעלי מניות בחברה "צביקה יהודה חברה לבניין בע"מ" (להלן: החברה) ומנהליה. החברה, אשר עסקה בביצוע עבודות בניין, נקלעה לקשיים כספיים וניתן נגדה צו פירוק. המשיבה עוסקת בייצור מוצרי בטון ושיווקם. בין החברה לבין המשיבה התקיימו יחסי מסחר במסגרתם רכשה החברה מוצרים שונים בהיקפים גדולים.

המשיבה אוחזת בשני שטרי-חוב חתומים על ידי המערערים בחתימת עושה-שטר. השניים גם חתמו על השטרות כערבים בערבות אוואל. שטר אחד על סך 250,000 ₪ והשני בסך 750,000 ₪. משקרסה החברה נדרשו המערערים לשלם את הסכומים הנקובים בשטרות ומשלא נענו לדרישה הוגשו השטרות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.

אין חולק כי סכום השטרות מולא בעת המסירה ובאותו מועד גם חתמו עליהם המערערים.

המערערים הגישו התנגדות לביצוע שטר בה טענו כי השטרות נמסרו בתחילת הקשר העסקי בין החברה למשיבה, בראשית שנות התשעים, לצורך פרוייקט מסוים שהסתיים זה מכבר במסגרתו קוימו כל החיובים הכספיים כלפי המשיבה. חרף דרישתם סירבה המשיבה להשיב את השטרות לידיהם ובהמשך הגיעה להסדר כובל עם חברות אחרות העוסקות באותו תחום ועל ידי כך מנעה מהחברה לרכוש מוצרים מחברות אחרות.

לטענת המערערים, משקוימו חיובי החברה במסגרת עסקת היסוד (הפרוייקט האמור) היה על המשיבה להחזיר את השטרות לידיהם ומשלא עשתה כן קיים פגם בזכות הקניין המצדיק ליתן רשות להתגונן. עוד הם טוענים, כי כתוצאה מההסדר הכובל נגרמו לחברה נזקים ניכרים אותם הם זכאים לקזז מהחוב הנתבע. כמו כן בסיכומי בא כחם בפני
כבוד הרשם הוספה טענה לפיה יפוי הכח המתיימר להיות חתום על ידי אחד המערערים ומכחו מלאה המשיבה את הפרטים החסרים בשטר על סך 250,000 ₪, הנו מזויף. לכן השלמת הפרטים בשטר זה נעשתה ממילא ללא הרשאה.

בדיון שהתקיים בפני
כבוד הרשם נחקר המערער 2 על תצהירו. מחקירתו התברר, שבניגוד לנטען בתצהיר רכשה החברה מוצרי בטון גם מחברות אחרות (אם כי לטענתו עשתה כן בידיעת המשיבה ובהסכמתה). כמו כן בחקירתו ציין כי יש בידיו כל הנתונים הנוגעים לפרוייקט במסגרתו נמסרו שטרי החוב (הכין תיק) ברם לא הביא נתונים אלה לבית המשפט מתוך הנחה שיוכל לעשות כן במהלך המשפט.

כבוד הרשם הגיע לכלל מסקנה כי הגנת המערערים דחוקה וחסרה פירוט כנדרש שכן פרטי הפרוייקט במסגרתו נמסרו שטרי החוב נותרו עלומים. עוד הוסיף כי הנזקים הנטענים בגין ההסדר הכובל לא פורטו כדבעי. לכן אף כי סבר שניתן היה לדחות את ההתנגדות לביצוע שטר החליט ליתן למערערים רשות להתגונן כנגד הפקדת 60% מסכום השטר בסך 750,000 ₪ (קרי, 450,000 ₪) וכנגד הפקדת 100,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן בגין השטר בסך 250,000 ₪.

עוד נקבע בהחלטה כי הפקדת סך של 450,000 ₪ תעניק למערערים רשות להתגונן על מלוא סכום שני השטרות.

מכאן שלמעשה ניתנה למערערים האפשרות להפקיד סך של 450,000 ₪ על מנת לזכות ברשות להתגונן בגין שני השטרות או סך של 100,000 ₪ על מנת לזכות ברשות להתגונן בגין השטר על סך 250,000 ₪.

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
י. אף כי בכתב הערעור מבוקש ליתן רשות להתגונן ללא כל תנאי התמקד בא כח המערערים בטיעוניו בשאלת גובה הערובה שנקבעה.

לא מצאתי להתערב בשיקול דעתו של כבוד הרשם.

ההלכה הפסוקה היא כי המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהכנס לפרטי הגנתו שאם לא כן
תדחה זו מטעמים שבדין הדיוני (ראה ספרו של המלומד ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 674 והפסיקה המוזכרת שם).

אין חולק כי טענה לפיה שטר שנמסר להבטחת חוב מסוים ששולם במלואו במסגרת עסקת היסוד מהווה הגנה מפני תביעה שטרית ובלבד שהטענה פורטה כדבעי. כפי שקבע כבוד הרשם פרט לטענות משפטיות אשר הובאו בהרחבה לא ציינו המערערים ולו פרט מזהה אחד של אותה עסקה אלמונית במהלכה נמסרו שטרי החוב. למותר לציין כי המערער 2 החמיץ את ההזדמנות שניתנה לו להשלים את החסר בחקירתו הנגדית אף כי לגרסתו מצויים כל הנתונים בידיו.

אשר על כן, בדין נקבע כי הטענה אינה מפורטת כדבעי.

הטענה כי החתימה על יפוי הכח מזויפת הועלתה לראשונה בסיכומי טענות בא כח המערערים. נכון הדבר שיפוי הכח הוצג לראשונה במהלך החקירה הנגדית ולא צורף (בדין) לבקשה לביצוע שטר. עם זאת יפוי כח בכתב אינו חלק מעילת התביעה. חזקה על מי שמוסר שטר שחסרים בו פרטים מהותיים שנתן הרשאה לאוחז להשלים את החסר.

מעבר לכך, המערער 2 הודה בחתימה על מסמך מאוחר בו נתנו המערערים הרשאה למלא את השטרות (ראה מוצג 11 לתיק המוצגים של המשיבה) כך שגם אם נכונה הטענה בדבר זיוף החתימה ביפוי הכח הנ"ל הרי שהמערערים נתנו הרשאה מאוחרת להשלים את הפרטים החסרים.

זאת ועוד, לו היה פגם ביפוי הכח היו המערערים מעלים טענה זו במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר שהרי לפי גרסתם נושא שטרי החוב העסיק אותם ואף הכינו תיק מסודר בעניין.

טענת הקיזוז של הנזקים שנגרמו לחברה כתוצאה מההסדר הכובל לא פורטה אף היא. הלכה פסוקה הנה כי טענת קיזוז יש לפרט כפי שמפרטים את העובדות בכתב תביעה. במקרה דנן מלבד טענה סתמית לפיה נגרם נזק המגיע לכדי 5,000,000 ₪ לא הובאו נתונים כלשהם לביסוסה. בעניין זה ראוי לציין כי אם אמנם נכונה טענת החברה ונעשה הסדר כובל בין המשיבה לבין חברות אחרות העוסקות בתחום הרי החוזה בטל. במקרה זה חייב כל צד להשיב למשנהו את מה שקיבל או שווה ערך אם ההשבה בעין בלתי אפשרית. מאחר שהמערערים מודים כי החברה רכשה מוצרים בסכום משמעותי וכי נותר חוב בלתי מסולק העולה על סכום שני שטרי החוב נראה שאין בטענת הקיזוז כדי לסייע בידם.

בהערת אגב יצוין כי אמנם טענת קיזוז המועלית על ידי ערב (ומעמד המערערים דומה בנסיבות למעמד של ערב) מצדיקה ליתן רשות להתגונן. עם זאת, השאלה האם יכול הערב ליהנות מזכות הקיזוז הקיימת לחייב העיקרי טרם הוכרעה ויש הסוברים כי טענת קיזוז הנה הגנה אישית של החייב.

עוד ראוי לציין כי אם נגרם נזק בגין ההסדר הכובל פתוחה הדרך בפני
הניזוק להגיש תביעה נגד המשיבה מבלי שזכות זו תפגע בשל חיובו השטרי.

נוכח האמור לעיל חסד עשה כבוד הרשם עם המערערים שעה שנתן להם רשות להתגונן. בנסיבות, גובה הערובה שנקבע אינו מופרז. מכל מקום, אם לטענת המערערים נבצר מהם לעמוד בתנאי שנקבע בשל חסרון כיס היה עליהם לפנות לכבוד הרשם בבקשה מתאימה לשנות את תנאי הערובה תוך הנחת תשתית עובדתית ראויה לבקשתם.

סוף דבר, הערעור נדחה.

המערערים יישאו בהוצאות המשיבה בערעור בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

אני מאריכה את המועד להפקדת הערובה שנקבעה בשלושים יום מיום המצאת פסק הדין לידי בא כח המערערים.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ג ב אדר ב, תשס"ה (24 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

אריקה פריאל
, שופטת

000210/04עא 110 עליזה שפר






עא בית משפט שלום 210/04 יהודה צבי, יהודה שמר נ' תעשיית אבן וסיד בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/03/2005)