פסקי דין על ודיע אמסייס | פסקי דין על אסף נמזוב | פסקי דין על עו"ד אלי שחר ואח' |

5774/04 בש     17/01/2005




בש 5774/04 מדינת ישראל - פרקליטות מחוז חיפה נ' ודיע אמסייס, אסף נמזוב, עו"ד אלי שחר ואח'




בעניין:
1




בתי המשפט


בית משפט מחוזי חיפה
בש 005774/04


בפני
:
כב' השופט נאמן מנחם
תאריך:
17/01/2005




בעניין
:
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז חיפה
ע"י ב"כ עו"ד גב' אפרת גרינבויים






המבקשת
המאשימה


- נ ג ד -


1. ודיע אמסייס
2. אסף נמזוב




בשם משיב 1, עו"ד אלי שחר
בשם משיב 2, עו"ד
מסרי
המשיבים
הנאשמים



החלטה


1.
בפני
בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים לפי כתב אישום שהוגש נגדם המיחס להם עבירות חבלה בכוונה מחמירה
לפי ס' 329 (א) (1) + ס' 29, שיבוש מהלכי משפט לפי ס' 244 + ס' 29, הכל לחוק העונשין תשל"ז - 1977.


למשיב הראשון מיוחסים בנוסף לעבירות אלו גם עבירת החזקת סכין שלא כדין לפי ס' 186 (א) ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי ס' 274 (1), הכל לחוק העונשין
תשל"ז - 1977.

2.
העובדות הנטענות בכתב האישום הן אלו:
א.
ביום 18/12/2004, הגיעו שני המשיבים בחברת שתי בחורות למסעדה בחיפה. ברשות המשיב הראשון היתה סכין נתונה בתוך נרתיק.
ב.
הבחורות נכנסו למסעדה שם המתינו שני המתלוננים אמיר ורועי, ביחד עם אחרים לקבלת הזמנתם.
ג.
בעקבות חילופי דברים שהתפתחו בין הבחורות לבין הממתינים הזעיקה אחת הבחורות את המשיבים שהתנפלו על הממתינים בסטירות ואגרופים.
ד.
משיב 1, הוציא את הסכין, שלפה מנרתיה ודקר את אמיר דקירה בחזהו.
ה.
משיב 2, תפס סכין שהיתה מונחת על משטח הבורקס במסעדה ודקר באמצעותה את רועי בידו הימנית.
ו.
לאחר מכן עזבו הנאשמים והבחורות את המקום ברכב כשהסכין השניה בידי המשיב השני.
משנעצר הרכב לאחר זמן ע"י שוטרים מסר המשיב השני את הסכין שהיתה בידו למשיב הראשון וזה השליכה אל מתחת לרכב אחר שחנה בסמוך. המשיב הראשון הסתיר את הסכין שהיתה עימו מתחת למושב עליו ישב.
ז.
משביקשו השוטרים לעצור את המשיב הראשון, הוא החל להשתולל, דחף אותם, בעט בהם, שרט את אחד השוטרים וגרם לו לחתך בידו.
ח.
בבית החולים, לשם הובהלו אמיר ורועי נמצא כי לאמיר נגרם פצע דקירה באיזור החזה השמאלי בעומק של מעל ל-5 ס"מ שחדר לחדר השמאלי של הלב.

בעת הגשת כתב האישום ביום 26.12.04, אמיר עדיין שהה בבית החולים.

לרועי נגרמו פצעי דקירה בשורש כף יד ימין ובמרפק ופצעיו נתפרו.

3.
בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים טוענת המבקשת לקיום ראיות לכאורה. כן היא טוענת לסיכון לשלום הציבור כעילת המעצר ובטיעונה לפני טענה המבקשת כי לא ניתן לנטרל מסוכנות זו ע"י שום חלופת מעצר, כל שכן שכך הוא כאשר חלופת המעצר המוצעת היא מעצר בית כאשר המפקחים והערבים, האמורים להודיע למשטרה על הפרת התנאים, הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שיודעים כי הודעה זו תגרור את החזרת המשיבים לכותלי הכלא.

4.
באי כח המשיבים אינם מתכחשים לקיום ראיות לכאורה והסתייגותם היא רק לגבי השאלה
אם סעיף החיקוק הנכון הוא חבלה בכוונה מחמירה כאשר הטענה היא שכוונה כזו לא עולה בהכרח מהראיות.

כמו כן טוענים באי כח המשיבים כי אין לראותם כמבצעים בצוותא, שכן משיב 2, לא ידע
כי למשיב 1 יש סכין ומשיב 1 לא צפה ולא ידע שמשיב 2, יטול סכין מהמסעדה ויעשה בה מה שעשה.


עוד טוענים הם כי בסה"כ מדובר בקטטה בלתי מתוכננת שהתגלגלה לתוצאות קשות ללא כוונה שאלו יהיו התוצאות.

5.
באי כח המשיבים גם אינם מתכחשים לכך שקיימת עילת מעצר והם טוענים
רק שחלפות המעצר המוצעת יש בה כדי להשיג את מטרת המעצר זאת נוכח העובדה שמדובר במשיבים ללא הרשעות קודמות.

6.
עיינתי בחומר הראיות ואינני מסכים להסתייגות ב"כ המשיבים מקיום ראיות לכאורה לגבי סעיף החיקוק 329 (א) (1) . כאשר דוקרים מישהו בסכין באזור הלב ויש חדירה ללב, הכוונה הלכאורית מתבקשת מאליה. לפי זכ"ד שבתיק החקירה, בביה"ח נערך לאמיר נתוח לב פתוח שרק בעקבותיו הצליחו המנתחים ליצב את מצבו.

7.
נכון הוא כי אין למשיבים הרשעות קודמות, אך לגבי המשיב הראשון נכון הדבר רק מפני שאת מעשי העבירה הקודמים שלו והם עבירות סמים, עבירה כלפי עובד ציבור, חבלה במזיד ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שבל"ר והפרת הוראה חוקית, הוא ביצע בהיות קטין וביהמ"ש לנוער נמנע מלהרשיעו.


כמו כן קיימים לגביו 4 מבד"ים משנת 2004, אף זאת בגין עבירות סמים שלא לצריכה עצמית ואחזקת סכין ואגרופן.

8.
כמו כן עולה המסוכנות המיוחדת של המשיבים לא רק מהתנהגותם בשעת מעשה, התנהגות שאולי אפשר להסבירה באיבוד שליטה חד פעמי, אלא גם מהתנהגותם לאחר המעשה החמור ביותר שהם עשו.


לפי תקציר החקירה של האיש אשר בריכבו נמלטו המשיבים מהמקום לאחר מעשה, תוך כדי הנסיעה המשיב הראשון הוציא את פלג גופו העליון מהמכונית כשבידו הסכין, נופף בה וצעק "יאללה בלאגן". הוא היה איפוא גאה במעשה שעשה!!!


העובדה שלאחר המעשה, המשיב השני נטל עימו את הסכין מהמסעדה ולא השאירה במקום
מראה אף היא שלא מדובר באיבוד שליטה שלאחריו צריך היה לצפות להתפכחות.

9.
מדובר איפוא במעשה בריונות חמור ביותר שמי שמסוגל לעשותו מוכיח על עצמו שהוא מסוכן לציבור אם לא יהיה
מאחורי סורג ובריח.

10.
השאלה שלפני היא לכן רק זאת - האם ניתן או לא ניתן להבטיח את שלום הציבור בחלופת מעצר בכלל ובחלופות המעצר המוצעות בפרט.

11.
עיינתי בתקדימים שהובאו לפני ע"י בא כח הצדדים ולאורם אני מחליט כי לגבי
המשיב 1

, הן בשל עברו והן בשל כך שהוא הגיע למקום עם סכין והן בשל המעשה החמור שעשה בסכין והן בשל התנהגותו לאחר מעשה, שום חלופת מעצר לא תנטרל את מסוכנותו. לכן לגביו אני מורה כי יעצר עד תום ההליכים נגדו. ראה בענין זה את החלטת כב' השופטת נאור בבש"פ 3534/04, בענין שנסיבותיו דומות ממנה עולה כי רק כאשר קיימות נסיבות המצדיקות סטיה מהכלל ניתן לשקול חלופת מעצר בעבירות מסוג זה.

אינני רואה במקרה שלפני כל נסיבות שיצדיקו סטיה מהכלל. ראה גם בש"פ 2213/04, מפי כב' השופט גרוניס.

12.
לגבי המשיב השני -
המצב שונה. אין לו עבר עברייני קודם, הוא לא הגיע למקום עם הסכין אלא נטלה מהמקום בו ארע המעשה. תוצאות מעשיו גם אינן משתוות לאלו של המשיב הראשון. לגביו הייתי מוכן לשקול חלופת מעצר אך רק חלופה שיש בה כדי להבטיח שלא תופר ואם תופר שיודע על כך מיד למשטרה.

לא זה המצב לגבי החלופה שהוצעה.

13.
אני מסכים עם המבקשת שמי שעשה מעשים דוגמת המעשים שעשה המשיב 2, מוכיח
על עצמו שאינו ירא מאימת הדין ולכן אין ליתן בו אמון שלא יפר את תנאי מעצר הבית. לפיכך רק אם יש בטחון כי המפקחים יודיעו לביהמ"ש על כל הפרה ניתן לשקול חלופת מעצר שתוצע. לא זהו המצב כאשר מדובר בערבים והמפקחים שהוצעו.

14.
אשר על כן אני מורה גם לגבי המשיב השני כי הוא יעצר עד תום ההליכים תוך מתן אפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר כאשר יהיה בידו להציע חלופה ראויה.

ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ה (17 בינואר 2005) במעמד הצדדים.


מ. נאמן, שופט

שם הקלדנית: אורלי ג.






בש בית משפט מחוזי 5774/04 מדינת ישראל - פרקליטות מחוז חיפה נ' ודיע אמסייס, אסף נמזוב, עו"ד אלי שחר ואח' (פורסם ב-ֽ 17/01/2005)