פסקי דין על אומטיים הפצה | פסקי דין על ישרייקו יבוא ושווק | פסקי דין על ג'מבו יבוא ושיווק | פסקי דין על המשביר הישן (בפירוק) ואח' | פסקי דין על עו"ד אבנר כהן - מנהל מיוחד של החברה ואח' |

10483/07 עא     11/08/2008




עא 10483/07 אומטיים הפצה בע"מ, ישרייקו יבוא ושווק בע"מ, ג'מבו יבוא ושיווק בע"מ נ' המשביר הישן בע"מ (בפירוק) ואח', עו"ד אבנר כהן - מנהל מיוחד של החברה ואח'




פסק-דין בתיק ע"א 10483/07

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 10483/07



בפני
:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


כבוד השופט א' גרוניס


כבוד השופטת ע' ארבל


המערערות:

1. אומטיים הפצה בע"מ



2. ישרייקו יבוא ושווק בע"מ



3. ג'מבו יבוא ושיווק בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. המשביר הישן בע"מ (בפירוק) ואח'


2. עו"ד אבנר כהן - מנהל מיוחד של החברה


3. קו אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ


4. 76 ספקי האגודה


5. דירקטורים ונושאי משרה בחברה


6. עמיקם בן צבי ואסף בן דב


7. קו אופ צפון אגודה שיתופית ואח'


8. כונס הנכסים הרשמי


9. בנק לאומי לישראל בע"מ


ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום
25.10.07
בת"א 1153/02 שניתן על ידי כבוד הנשיא א' גורן



תאריך הישיבה:
כ"ה בתמוז תשס"ח

(28.7.08)

בשם המערערות:
עו"ד ח' אינדיג
, י' דב-אינדיגר






בשם המשיבים 2-1:
עו"ד א' כהן
, ה' מסרק
, ע' גדיש
בשם המשיבה 3:
עו"ד א' דר-לולו
בשם המשיבים 4:
עו"ד א' שץ
בשם המשיבים 6-5
עו"ד ע' שטרן
בשם המשיבה 7:
עו"ד ר' ברקמן, עו"ד ש' בלום
בשם המשיב 9:
עו"ד י' עזרן, ע' לנדור



פסק-דין

השופטת ע' ארבל

:


ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' הנשיא א' גורן) הנוגעות לאישור דו"ח חקירה של המנהל המיוחד של המשיבה 1 (להלן:
המנהל המיוחד
) באשר לנסיבות קריסתה.

בש"א 11452/05

1.
במוקד ערעור זה מצוי דו"ח חקירה מיום 31.8.05 אשר פרסם המנהל המיוחד באשר לנסיבות קריסתה של המשיבה 1 (להלן:
הדו"ח
). הדו"ח כולל חוות דעת משפטית בנוגע לאחריותם האישית של נושאי משרה, דירקטורים ובעלי מניות במשיבה 1, וכן בנוגע לתוקפן של החלטות ופעולות שונות שבוצעו ערב הקריסה. בהחלטה נשוא הערעור, שהתקבלה ביום 31.8.05, אושר דו"ח זה לבקשת המנהל המיוחד על ידי בית המשפט המחוזי (בש"א 11452/05).

2.
המערערות הינן נושות של המשיבה 1 אשר הגישו הוכחת חוב למפרק. בדיון שנערך בטרם מתן ההחלטה האמורה, טענו המערערות כנגד אישור הדו"ח, והעלו טענות אשר הועלו על ידן במסגרת הליך אחר (בש"א 13925/06), אשר אף עליו נסב הערעור דנן. בית המשפט קבע כי ככל הנוגע לטענות הקשורות ספציפית למערערות, הרי שהנושאים שהועלו על ידן
בדיון הוכרעו כבר על ידי הערכאות השונות ולפיכך אין לעוררם מחדש בהליך של אישור הדו"ח. באשר לטענות הכלליות שהועלו נגד הדו"ח קבע בית המשפט כי מאחר שהדו"ח הוגש לפני למעלה משנתיים, הרי שהיתה הזדמנות לתקוף אותו בצורה הפורמאלית הראויה ולפיכך אין מקום לפתוח את הדיון בדו"ח עצמו. עוד ציין בית המשפט כי גם לעצם העניין מקובל עליו הדו"ח במלואו, שכן הוא נעשה בצורה יסודית, מקצועית ואובייקטיבית. בהמשך נתן בית המשפט

פסק דין
חלקי לפיו ניתן תוקף של

פסק דין
לדו"ח עצמו.

בש"א 13925/06

3.
המערערות תוקפות אף את החלטת בית המשפט המחוזי בהליך שהתנהל בבש"א 13925/06 האמורה. לטענת המערערות נודע להן באקראי על התנהלות ההליך בבש"א 11452/05, וכן נודע להן כי במסגרת הליך זה נידונה במהלך ישיבה מיום 1.2.06 השאלה האם מסקנת המנהל המיוחד, לפיה אין עילה לחייב באופן אישי את נושאי המשרה והדירקטורים של החברות, מחייבת את בית המשפט של פירוק, כך שהנושים מנועים מלהמשיך בהליך האישי כנגד אותם נושאי משרה. על דבר קיומה של הישיבה בנושא אותה סוגיה פורסם בשני עיתונים יומיים, אך כאמור נודע על כך למערערות רק ביום 8.6.06.

4.
ביום 22.6.06 פנו המערערות לבית המשפט המחוזי וטענו כי ההחלטה בבש"א 11452/05 עלולה לפגוע בהן חמורות וזאת מבלי שהיה להן יומן בבית המשפט ומבלי שניתנה להן זכות לטעון לעניין. הפגיעה ממנה הן חוששות, כך טענו, הינה בשני מישורים: האחד במישור הוכחת החוב, שכן ישנן קביעות בדו"ח הפוגעות בטענותיהן בעניין ובזכותן לדרוש נקיטת צעדים להגדלת מסת הנכסים; השני במישור התביעה הישירה שעמדו המערערות להגיש כנגד בעלי משרה במשיבה 1. המערערות אף העלו טענות רבות כנגד הדו"ח עצמו. המערערות פירטו בבקשתן את השיקולים אשר בשלם, לטעמן, אין לקבוע כי הדו"ח הינו דו"ח מחייב המונע מהן להעלות טענות בניגוד למסקנותיו ולהגיש תביעות כנגד דירקטורים ונושאי משרה אחרים. המערערות עתרו להורות כי פסק הדין שיינתן בבש"א 11452/05 לא ימנע מהן להעלות טענות כנגד הדו"ח ומסקנותיו, וכי מסקנותיו לא תחייבנה בכל הליך שיינקט על ידי המערערות. כן עתרו להורות על ביצוע חקירה משלימה, על העמדת חומרים שונים לעיונן, ולחלופין על מתן אפשרות להציג את עמדתן במסגרת בש"א 11452/05.

5.
בהחלטה מיום 17.12.06 קבע בית המשפט כי דין בקשת המערערות להידחות בשל העובדה שחלפו שלושה חודשים מהמועד שנקבע להגשת תגובות לדו"ח וזאת מבלי שניתן לכך הסבר מספק. בית המשפט ציין כי דבר ההליך בבש"א 11452/05 פורסם בעיתונים, וכן כי המערערות אינן מכחישות שהדו"ח הומצא להן עם הגשתו. כן נקבע כי פרקליט המערערות הופיע בישיבות שונות של הפירוק והיה מודע להליכים בתיק.

6.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה ולמען הזהירות הוגשה במקביל בקשה למתן ארכה להגשת ערעור. ביום 1.2.07 ניתנה החלטת רשמת בית משפט זה (כב' הרשמת ש' ליבוביץ) לפיה ההליך הנכון הינו בקשת רשות ערעור. על החלטת הרשמת הגישו המערערות ערעור בפני
בית משפט זה. עוד בטרם ניתנה ההחלטה בערעור ניתנה על ידי בית משפט זה ביום 15.7.07 החלטה הדוחה את בקשת רשות הערעור שהגישו המערערות (רע"א 548/07). בית המשפט (כב' השופט גרוניס) קבע כי הוא אינו מוצא עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. זאת מאחר שהמערערות היו מודעות לקיום ההליכים של חדלות פירעון ודו"ח החקירה אף הומצא להן. בצירוף העובדה שנעשו פרסומים בעיתונות לגבי הדיון בהליך, הרי שיש בכך כדי להצדיק את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי. יוער כי ביום 25.9.07 נדחה ערעור המערערות על החלטת הרשמת באשר לדרך התקיפה הנכונה של החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת חיות).

טענות המערערות

7.

המערערות טוענות כי טעה בית משפט קמא משלא דן בטענותיהן לגופן למרות שציין כי מדובר בטענות הטעונות בדיקה. לטענתן, טענותיהן לא הוכרעו לגופן על ידי אף ערכאה, ולכן הנימוק של בית משפט קמא אינו יכול לעמוד. כמו כן הן טוענות כי חלוף הזמן אף הוא אינו נימוק מספק, שכן בית המשפט זימן דיון ליום ה-25.10.07 לצורך השמעת עמדתו של כל בעל דין רלוונטי. המערערות סבורות כי אין לחייב נושים לעקוב יום-יום אחר הפרסום בעיתונים למקרה שתהיה הודעה רלוונטית הקשורה אליהם, וכי אין להקיש מהגשת הוכחת חוב שכן מדובר בדבר שכל נושה מצפה שיתפרסם במודעה בעיתון ויודע שעליו לעמוד על המשמר, בעוד שהפיכת דו"ח חקירה למעשה בית דין הוא עניין חריג ביותר ובלתי שגרתי. כן תוקפות המערערות את ההחלטה על אישור הדו"ח לגופה. לטענתן, מתן תוקף מחייב וחוסם לדו"ח פוגע חמורות בזכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות יסוד ואף כזכות חוקתית. כמו כן, החלת הדו"ח על המערערות פוגעת, לטענתן, בזכות הטיעון שלהן ובעיקרי הצדק הטבעי. המערערות אף טוענות להפליה, שכן בניגוד לצדדים מעורבים אחרים, הן לא קיבלו את טיוטת הדו"ח טרם פרסומו ולא הוזמנו להשמיע את טענותיהן בעניין. לטענתן אין לתת באופן רטרואקטיבי, לאחר שהדו"ח הוגש, תוקף מחייב לדו"ח. המערערות מעלות שורה של טענות המנמקות מדוע הדו"ח פגום וחסר בעיניהן, ומפרטות סתירות פנימיות העולות לטעמן מהדו"ח. לטענתן, הדו"ח מתעלם מניגודי עניינים של דירקטורים, מהתעלמות מהוראות חוק וממעשי מרמה ומצגים מטעים שונים שנעשו על ידי נושאי משרה ודירקטורים במשיבה 1.

טענות המשיבים

8.
המנהל המיוחד סוקר את הליכי הפירוק ומציין כי בדיון שנערך ביום 25.10.07 הסירו כל המתנגדים לדו"ח את התנגדויותיהם והסכימו כי הספקים יהיו מנועים מלהמשיך בהליכים כנגד נושאי המשרה בחברה. המנהל המיוחד טוען כי אין כל שינוי נסיבות או נימוקים חדשים המצדיקים שינוי ההחלטה בבקשת רשות הערעור שנידונה על ידי בית משפט זה ודחתה את טענות המערערות לגופן (רע"א 548/07). עוד טוען הוא כי למרות שפורסם דבר ההליך לאישור הדו"ח בעיתונים, ולמרות שהדו"ח הומצא למערערות עוד באוגוסט 2005, לא התייצבו המערערות לדיון שנקבע ולא העלו כל טענה בעניינו. המנהל המיוחד טוען כי המערערות פועלות בחוסר תום לב כאשר במקביל לערעורן זה הן מבקשות כי חלקים אחרים מהדו"ח, שעניינם בחלוקת כספים לנושים, ייושמו. כמו כן נטען כי המערערות משתמשות לרעה בהליכים המשפטיים, שכן מהתנהלותם עד כה עולה כי כל תביעה אישית כנגד נושאי משרה לא הוגשה על ידם מעת מתן הצו להקפאת הליכים כנגד החברה ביום 3.11.03 ועד היום. לבסוף טוען המנהל המיוחד כי כל יתר השאלות שהעלו המערערות בטענותיהן לא נידונו כלל על ידי בית משפט קמא בהחלטות אותן תוקפות המערערות.

9.
המשיבה 3 (להלן:
האגודה
), שלגביה הורם מסך ההתאגדות בדו"ח, מוסיפה וטוענת כי בית משפט קמא אימץ את דו"ח המנהל המיוחד לאחר שבחן אותו כדבעי ומצא אותו נכון וראוי, וזאת לאחר מכלול שלם של הליכים והתדיינויות, וכן לאחר שהוסרו כל ההתנגדויות לאישורו. האגודה סבורה כי ניתן לראות בפסק דינו של בית משפט קמא

פסק דין
שניתן בהסכמה.

10.
המשיבים 4, ספקי המשיבה 1, אינם מביעים עמדה בערעור בכפוף לכך שבית המשפט לא יתערב בחלק ההחלטה הנוגע לתשלום שישולם לספקים ולקופת הפירוק על ידי האגודה, וזאת בהתאם להצהרת המערערות לפיה הן אינן מערערות על חלק זה של ההחלטה.

11.
המשיבים 5 ו-6, שהינם דירקטורים ונושאי משרה במשיבה 1, טוענים כי יש לדחות על הסף את הערעור. לטענתם, מקום בו בעל דין לא טען לגופם של דברים בהליך שהתנהל בערכאה הדיונית עקב מחדלו, שמורה לו אמנם זכות פורמאלית לערער כנגד פסק הדין גופו, אלא שערעור זה יהיה הלכה למעשה חסר נפקות נוכח העובדה שהערעור מתבסס במרבית המקרים על טענות שלא נטענו בערכאה הדיונית. כן הם טוענים שההחלטה לדחות את טענות המערערות בשאלת אימוץ הדו"ח הינה החלטה נכונה, ומתייחסים אף לטענות המערערות באשר לאימוץ הדו"ח.

12.
המשיבה 7, אשר לגביה נקבע בדו"ח כי אין להרים את מסך ההתאגדות, מוסיפה עוד כי המערערות לא טרחו לפרט בפני
בית המשפט כיצד נודע להן באקראי על ההליכים המתנהלים ולא סיפקו כל טעם מדוע לא העלו את טענותיהן במועד. כמו כן לטענתה פרסום בעיתון יוצר חזקה משפטית בדבר ידיעתו הקונסטרוקטיבית של הנושה בקשר להליכים שפורסמו.


13.
המשיב 9, בנק לאומי, אשר לטובתו עומדים שעבודים שנעשו על ידי המשיבה 1, טוען עוד שהמערערות יכלו להשיג על הדו"ח לאחר קבלתו לידיהן, ומאחר שלא עשו זאת הן מנועות או מושתקות מלהעלות כל טענה בקשר אליו, ובייחוד בכל הנוגע לשעבודים. המשיב 9 טוען כי המערערות מנצלות לרעה את הליכי בית המשפט בכך שהן מעלות שוב ושוב את אותן טענות, למרות שאלו נדחו כבר בעבר בהליכים אחרים.

14.
המערערות הגישו בקשה להוספת ראיה בערעור שעניינה מכתבן אל המנהל המיוחד בו ביקשו ממנו לזמנן לכל דיון שיתקיים בדו"ח החקירה או בעקבותיו. רוב המשיבים מתנגדים לבקשה.

דיון

15.
דין הערעור להידחות. על מנת לערוך דיון בטענות המערערות לגופו של עניין, דהיינו בכל הנוגע לאישורו של הדו"ח ולמתן תוקף של

פסק דין
לדו"ח, היה על המערערות לעבור את המשוכות הדיוניות, שעל בסיסן נדחו טענותיהן על ידי בית המשפט המחוזי. משוכות אלו לא הצליחו המערערות לעבור. אנמק את קביעתי.

16.
טענותיהן של המערערות בעניין זכותן להשמיע את טענותיהן הושמעו בפני
בית המשפט המחוזי בבש"א 13925/06. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלו. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה ביום 15.7.07 ברע"א 548/07. בקשת רשות הערעור, בניגוד לטענת המערערות, נדחתה לגופה, וזאת עולה בבירור מתוכן ההחלטה, גם אם לא נאמר בה זאת מפורשות. בית המשפט קבע כי:

"לא מצאתי בבקשה לרשות ערעור נימוק מספק שיצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשות היו מודעות, כמובן, לקיום ההליכים של חדלות פרעון. דו"ח החקירה של המנהל המיוחד אף הומצא למבקשות. נתונים אלה בצירוף העובדה שנעשו פרסומים בעתונות לגבי הדיון שנקבע ליום 1.2.06 די בהם כדי להצדיק את התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא. הבקשה להגשת ראיות נוספות, אין בה כדי לשנות".



אמנם יתכן כי על החלטה הדוחה בקשת רשות ערעור אף לגופה ניתן לשוב ולהשיג במסגרת ערעור על פסק הדין של הערכאה הדיונית (רע"א 5834/03
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' ורדן
, פ"ד נח(1) 854 (2003)). עם זאת, לא מצאנו כי בטענות המערערות יש כדי לשנות החלטה זו על נימוקיה (ראו ע"א 4605/03
בן עמי נ' קידר
(לא פורסם, 13.9.05)).

17.
כאמור בהחלטת בית משפט זה ברע"א 548/07 היו המערערות מודעות להליכי חדלות הפירעון המתנהלים ואף ניהלו בעצמן הליכים קשורים. כפי שהמערערות עצמן מודות דו"ח החקירה מיום 31.8.05 הומצא להן. אין לצפות כי דו"ח מעין זה יעמוד כאבן שאין לה הופכין ולא ייעשה בו דבר. לפיכך ניתן היה להניח כי יתנהלו הליכים בנוגע לדו"ח ולא ניתן לקבל את טענת המערערות לפיה לא יכלו לצפות כי יתקיים דיון בעניין. בהליכי פירוק בהם מעורבים נושים רבים וצדדים נוספים הנוגעים בדבר לא ניתן לצפות כי כל צד יזומן אישית, ועל הנושים לעקוב אחר ההליכים המתנהלים ואחר הפרסומים בעיתונות על מנת להתעדכן. בצירוף כל הנסיבות הללו, ומשהצטרפו המערערות להליכים בעניין אישור הדו"ח רק בישיבה המסכמת בשל מחדלן, ולאחר שהושגו הבנות בין הצדדים בדיון, אכן לא היה מקום לאפשר למערערות לפתוח מחדש את הדיון בסוגיה המהותית שהעלו ולהאריך את ההליכים עוד.


יוער כי, כפי שנקבע ברע"א 548/07, אין בראיה הנוספת שמבקשות המערערות להגיש כדי לשנות את התוצאה. אמנם, נראה כי בדרך כלל מקום בו ידועים הצדדים הנוגעים בעניין וניתן לזמנם אישית לדיונים, מן הראוי לעשות זאת (ראו פש"ר (מחוזי ת"א-יפו) 2440/99
קינג השכרת רכב בע"מ נ' הנאמן על נכסי החייב בן עמי בבר
(לא פורסמה, 25.6.03)). עם זאת, בעניין דנן בו מדובר על מספר גדול ביותר של צדדים מעוניינים בהליך הפירוק הרי שלא ניתן לצפות כי יומצא זימון לכל דיון עבור כל אחד מהנוגעים בדבר, בייחוד כאשר הצדדים הרלבנטיים כבר ידעו אודות ההליכים המתנהלים וכל שנותר להם הוא לעקוב אחריהם ולוודא כי אין דיון בו הם מעוניינים להשתתף. במצב דברים זה ראוי למצוא דרכים חליפיות ליידועם של הנוגעים בדבר אודות הדיונים המתנהלים (והשוו תקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).


לפיכך, בהצטרפותם של כל הנימוקים הללו לא מצאנו לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בטענות שהועלו על ידי המערערות בטרם אישור הדו"ח.

18.
לגופו של עניין מעלות המערערות טענות עקרוניות הנוגעות לאפשרות של בית משפט של פירוק לאשר את הדו"ח של המנהל המיוחד, הפוטר את נושאי המשרה והדירקטורים בחברה שבפירוק מאחריות אישית, באופן אשר יחסום את הנושים מלהגיש נגד נושאי המשרה והדירקטורים תביעות אישיות. אכן מדובר בשאלה הראויה להידון ולהיבחן (והשוו רע"א 2441/07
דורעם נ' בן נון עשהאל
(לא פורסם, 3.8.08)). עם זאת, מאחר שקבענו כי אין המערערות רשאיות להעלות את טענותיהן לגופו של עניין אישור הדו"ח, הרי שלא כאן המקום לדון בסוגיה זו ואנו מותירים אותה לעת מצוא.

19.
לסיכום, הערעור נדחה. המערערות ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ עבור כל אחד מהמשיבים 2, 3, 5, 7 ו-9, וכן סך של 3,000 ₪ לטובת כל אחד מן המשיבים 4 ו-6.



ש ו פ ט ת

המשנה לנשיאה א' ריבלין

:


אני מסכים.




המשנה לנשיאה

השופט א' גרוניס

:


אני מסכים.



ש ו פ ט


הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ע' ארבל
.


ניתן היום, י' באב תשס"ח (11.8.08).


המשנה לנשיאה

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07104830_b12.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






עא בית המשפט העליון 10483/07 אומטיים הפצה בע"מ, ישרייקו יבוא ושווק בע"מ, ג'מבו יבוא ושיווק בע"מ נ' המשביר הישן בע"מ (בפירוק) ואח', עו"ד אבנר כהן - מנהל מיוחד של החברה ואח' (פורסם ב-ֽ 11/08/2008)