פסקי דין על גיא כהן | פסקי דין על שביט בנימין

3965/00 א     28/04/2003




א 3965/00 גיא כהן נ' שביט בנימין




בית משפט השלום הרצליה
א 003965/00


בפני
:
כב' השופטת מיכל שריר
, סגן נשיא
תאריך:
28/04/2003

בעניין:
גיא כהן



ע"י ב"כ עו"ד
י' אברהם

תובע

נ ג ד


1 . שביט בנימין

2 . אליהו חב' לביטוח בע"מ
3 . אבנר איגוד לנפגעי רכב בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
י' לביא

נתבעים


פסק דין


1. התובע, יליד 1968, נפגע בתאונת דרכים ביום 20.10.1999.
אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.
המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל.

2. הפגיעה
א. התובע נפגע בגב תחתון ופנה מספר פעמים לחדר מיון שלא העלו ממצאים פתולוגיים.

ב. התובע היה באי כושר עד יום 20.11.1999 והופנה לטיפולי פיזיוטרפיה.

ג. בדיקת ct של עמוד שדרה מותני מיום 11.11.1999 הדגימה בלט כללי של הדיסק הבינחולייתי l4-5 המשיק לשק הדורלי.

ד. ביום 9.8.00 הומלץ לתובע על "שאיבת דיסק" l4-5 בגין כאב גב תחתון המקרין לרגל שמאל, אך הוא לא עבר הטיפול המוצע עד היום.
ה. פניה נוספת לחדר מיון מיום 15.5.2002 העלתה ממצאים שהעידו על החמרה במצבו.

ו. ד"ר לוינקופף אשר נתמנה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, מצא בבדיקתו הגבלה קלה בטווח התנועה במישורים כיפוף וישור בלבד בלא קיפוח נוירולוגי ועדות לגירוי שרשי ועל כן העריך נכותו של התובע בשיעור 3.5%.

ז. ד"ר לוינקופף לא נשאל שאלות הבהרה ולא נחקר על חוות דעתו ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.

3. נזקים
א. לטענת התובע, הינו חקלאי במקצועו ועבד במשקו הפרטי בגידול ושיווק פרחים, נעדר מעבודתו במשך כחודש וחצי, נאלץ לקחת פועל לביצוע העבודה הפיזית שעובר לתאונה ביצע בעצמו ונגרמו לו הפסדי הכנסה.

ב. כדין טוען ב"כ הנתבעים כי נזק מיוחד יש להוכיח.
אשר למידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי, ההלכה היא כי:
"תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתימטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה... כלומר, באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין...
על כן, באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי" (הדגשה שלי - מ.ש.)
(ציטוט מע"א 355/80 אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד ל"ה (2) 800, 809 בע"א 605/88 תבורי ביח"ר למשקאות קלים בע"מ ואח' נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ ואח', פ"ד מ"ה (2) 10-11).

ג. התובע לא המציא ולו בדל ראיה על השתכרותו בעבר, מאז התאונה ואילך או על העסקת עובד ועל כן דין דרישתו להפסד הכנסה בעבר להידחות.

ד. מאידך, לא יכול להיות ספק כי עבודת חקלאי הינה עבודה פיזית מאומצת ונכותו עלולה להפריע לו בעתיד.
הנני מעריכה ההפסד האפשרי בכושר ההשתכרות בסך 10,000 ₪.

ה. "מבחינה משפטית צודק המערער בטענתו, שביהמ"ש היה מוסמך לפסוק לו פיצויים כאמור בתקנה 2 (ב) הנ"ל (למרות שנקבעה נכות בשיעור 3.5% בלבד – מ.ש.). אך אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שגרה את הפיצוי המקסימלי הקבוע בתקנה זו.
סעיף 2 (ב) קובע את מקסימים הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהתקנה חלה, ובמסגרתה על ביהמ"ש לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם עפ"י נסיבותיו של הענין הנדון לפניו (ע"א 583/89 כראדי נ' דן ואח', פ"ד מ"ה (3) 133, 135).
תקנה 2(ב) מהווה חריג למגמה הכללית המתבטאת בסעיף 2(א) לפיה נקבעה נוסחה ברורה ונוקשה לקביעת שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני. ככל חריג להוראת חוק מהותית, יש לפרש גם חריג זה על דרך הצמצום" (ע"א 284/88 גבאי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מ"ו (4) 837, 842).

התובע לא אושפז, לא נגרמו לו שברים, לא נזקק לטיפולים חודרניים והיה באי כושר חודש בלבד. מאידך, לתובע נותרה נכות בשיעור 3.5%, הוא נזקק לניתוח שהוא עלול לעבור בעתיד, ועל כן נראה לי לנכון לפצותו בסך 7,500 ₪.

4. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 17,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל וכן אגרת משפט והוצאות המומחה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום כל תשלום ועד להחזרו בפועל וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 11% + מע"מ.

5. הגזברות תגבה אגרה על פי תקנה 6(ב)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987.

6. מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק מפסק דיני ישירות לב"כ הצדדים עם אישור מסירה.


ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ג (28 באפריל 2003) בהעדר באי-כח הצדדים.

מיכל שריר
, שופטת
סגן נשיא









א בית משפט שלום 3965/00 גיא כהן נ' שביט בנימין (פורסם ב-ֽ 28/04/2003)