פסקי דין על שמואל אלישיוב | פסקי דין על דוד אלישיוב | פסקי דין על משיח אלישיוב | פסקי דין על שלום אלישיוב | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי | פסקי דין על עו"ד יצחק מלכו ואח' |

3980/08 רעא     28/07/2008




רעא 3980/08 שמואל אלישיוב, דוד אלישיוב, משיח אלישיוב, שלום אלישיוב נ' כונס הנכסים הרשמי, עו"ד יצחק מלכו ואח'






בבית המשפט העליון

רע"א 3980/08
ע"א 4409/08

כבוד השופט ח' מלצר

בפני
:
1. שמואל אלישיוב

המבקשים ברע"א 3980/08 - המערערים בע"א 4409/08:
2. דוד אלישיוב
3. משיח אלישיוב
4. שלום אלישיוב

נ ג ד


1. כונס הנכסים הרשמי

המשיבים:
2. עו"ד יצחק מלכו

3. בנק מרכנתיל דיסקונט לישראל בע"מ

4. עו"ד רונן מטרי - כונס הנכסים הזמני

5. בנק מזרחי - טפחות בע"מ

6. בנק אדנים בע"מ

7. בנק הפועלים לישראל בע"מ

8. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

9. חלק מרוכשי הדירות בפרוייקט מחסיה 109 בית שמש


בקשה לעיכוב ביצוע (בגדר בקשת רשות ערעור וכתב ערעור) של החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10/04/2008 בבש"א 6971/07 וב-בש"א 7880/07 במסגרת תיק פש"ר 4212/07 שניתנה על ידי כב' השופט י' צבן

בשם המבקשים: עו"ד יהושע דיאמנט

בשם המשיב 1: עו"ד אופיר פורת

בשם המשיב 2: עו"ד יעקב מלצר
בשם המשיבים 4-3: עו"ד רונן מטרי, עו"ד יוסי בן נפתלי
בשם המשיב 5: עו"ד פיני יניב ועו"ד ורד בלוך-שכטמן
בשם המשיב 6: עו"ד א. צבי רוזנברג ועו"ד אלי טיקטינסקי
בשם המשיב 7: עו"ד שאול פלס ועו"ד רונן כהן
בשם המשיב 8: עו"ד ניר קהת ועו"ד עופר שובל

החלטה

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן) מתאריך 10.4.08 ב-בש"א 1971/07 וב-בש"א 7880/07 במסגרת תיק פש"ר 4212/07. בגדרה של החלטה זו נדחתה התנגדות שהגישו המבקשים (להלן - האחים אלישיוב, או המבקשים) להסדר שהושג בעניין פרויקט מחסיה ברמת בית שמש (להלן - פרויקט מחסיה).

הרקע להסדר - קריסת חברות "חפציבה"

2. פרויקט מחסיה הוא אחד מתוך מספר פרויקטים של החברות מקבוצת הבניה "חפציבה", קבוצה אשר קרסה באוגוסט 2007 ואשר 26 מהחברות בה מצויות כיום בהקפאת הליכים. במועד קריסת קבוצת "חפציבה", היו אמורות החברות להתחיל, או להשלים את בנייתן של כ-4,500 יחידות דיור, בכ-40 פרויקטים. משפחות רבות, שרכשו את הדירות ושילמו את תמורתן או את חלקן, נותרו במצוקה קשה ובמצב של חוסר ודאות לגבי גורל ההשקעות שביצעו ממיטב כספן. במקביל לצו הקפאת הליכים שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, מונה המשיב 1 כנאמן זמני, ואילו המשיב 2, עורך הדין יצחק מלכו, מונה כמנהל מיוחד מטעם הנאמן הזמני (להלן - המנהל המיוחד). לבקשתם של בעלי שעבודים, מונו מספר עורכי דין ככונסי נכסים לפרויקטים מסוימים של החברות.

בתאריך 21.10.07 הגישו הכונס הרשמי והמנהל המיוחד דו"ח על התנהלות חברות "חפציבה", ממנו הצטיירה, בין השאר, תמונה קשה לגבי מצב רוכשי הדירות. בדו"ח זה חולקו רוכשי הדירות לשלוש קבוצות (שכונו בדו"ח "מקטעים") לפי סוגי התשלומים. ב"מקטע הראשון" נמצאים רוכשי דירות, אשר הפקידו כספים לחשבונות הליווי בבנקים וקיבלו ערבויות מכר. ב"מקטע השני" נמצאים רוכשי דירות, אשר שילמו כספים, אך טרם קיבלו את מלוא הערבויות הדרושות. ב"מקטע השלישי" נמצאים רוכשי דירות, אשר שילמו כספים, אך אלה לא הופקדו בחשבונות הליווי ולא הוצאו ערבויות בגינם. לאור האמור, גיבש המנהל המיוחד מתווה לשם השלמת בנייתם של הפרויקטים השונים, תוך השתתפותם של הבנקים ושל רוכשי הדירות (בהתאם להשתייכותם ל"מקטעים" השונים) בהוצאות הכספיות הדרושות לשם כך. מימושו של המתווה והוצאתו מהכוח אל הפועל חייבו את המנהל המיוחד לנהל משא ומתן מורכב ביותר עם הגורמים הרבים בעלי הנגיעה לעניין. במהלכו של משא ומתן זה הגיע המנהל המיוחד למספר הסדרים באשר לחלק מהפרויקטים. בעקבות זאת, בתאריך 9.3.08 הוגש אחד מאותם הסדרים לאישורו של בית המשפט המחוזי. המדובר בהסכם בין המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי
והמשיבים 4-3 - בנק מרכנתיל דיסקונט לישראל בע"מ (להלן - בנק מרכנתיל) וכונס הנכסים הזמני מטעמו (להלן - כונס הנכסים). הסכם זה נוגע לארבעה פרויקטים, ובכלל זה פרויקט מחסיה, אשר מלווים על ידי בנק מרכנתיל, המחזיק אף בשעבוד בהם.

3. טרם שנעמוד על פרטיו של ההסדר האמור, עלינו ליתן פירוט-מה אודות פרויקט מחסיה. פרויקט זה הינו פרויקט לבנייתן של 136 יחידות דיור. מתוך מספר זה רכשו האחים אלישיוב, בנפרד זה מזה, סך כולל של 82 יחידות דיור (כאשר למעלה מ-150 יחידות נוספות נרכשו על ידם בפרויקטים אחרים של קבוצת "חפציבה"). כל הרכישות בפרויקט מחסיה בוצעו בפרק זמן קצר (בין ינואר 2006 ואפריל 2006), והחלק הארי של הרכישות מומן באמצעות הלוואות שניטלו ממספר בנקים שונים, בסכום כולל של כ-33 מיליון ש"ח. אף שכספי ההלוואות היו אמורים, לכאורה, למצוא דרכם לחשבון הליווי של פרויקט מחסיה, שנוהל בבנק המלווה - בנק מרכנתיל, הרי שבפועל הופקדו בחשבון הליווי רק ההלוואות שניטלו מבנק הפועלים לישראל בע"מ (המשיב 7), בסך של כ-2.7 מיליון ש"ח. שאר הכספים הופקדו בחשבון אחר.

פרטי ההסדר בעניין פרויקט מחסיה

4. בהסכם שהוגש על-ידי המנהל המיוחד לאישורו של בית המשפט המחוזי, בתאריך 9.3.08 כאמור (להלן - ההסדר), הוסכם כי פרויקט מחסיה יושלם על ידי כונס הנכסים, או יימכר לצד שלישי בכפוף לזכויות רוכשי הדירות, למעט זכויותיהם של האחים אלישיוב. הצדדים להסכם - המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי
, כונס הנכסים עו"ד מטרי ובנק מרכנתיל - הסכימו כי כונס הנכסים יהיה רשאי למכור את הפרויקט לצדדים שלישיים בתוך תשעה חודשים ממועד אישור ההסדר, אך אם לא יעלה הדבר בידיו, אזי יהיה עליו להשלים את בניית החלק שלא נמכר מהפרויקט. הוראות נוספות בהסדר נגעו לרוכשי הדירות. בהקשר זה הוסכם, כי המנהל המיוחד יגבה תשלומים נוספים מרוכשי הדירות בפרויקט, אשר יבחרו להצטרף להסדר ולהשלים את רכישת הדירה. כך נקבע, כי באשר לרוכשי הדירות שב"מקטע השלישי" יוכרו 70% מתשלומיהם כאילו בוצעו על חשבון הדירות (למרות שלא שולמו לחשבון הליווי), וייגבה מהם תשלום נוסף בסך 30% מתמורת מקטע זה, שאז יהיו רוכשי הדירות זכאים לקבל חזקה בדירה ורישום של זכותם בה. יחד עם זאת, הצדדים להסכם הסכימו כי הסדר זה לא יחול לגבי הדירות שנרכשו על ידי האחים אלישיוב. לגבי זכויותיהם של אלו הוסכם, כי כונס הנכסים יגיש בקשה לבית המשפט לשם הכרזה על בטלות מכירתן של הדירות וכי בנק מרכנתיל יהיה רשאי למכור את הזכויות בפרויקט בהתעלם מהן. עוד נקבע בהסדר, כי האחים אלישיוב יהיו זכאים לקבל הן כספים ששולמו על ידם לחשבון הליווי והן כספים שיוחזרו לחשבון הליווי בהתאם להוראות המפקח על הבנקים, וזאת בכפוף לכל דין. מההסדר האמור אף עולה, כי תישמרנה לאחים אלישיוב טענותיהם הכספיות כלפי קופת הכינוס, והם יוכלו לטעון טענותיהם בהליך נפרד, כך שהמשך מימוש הפרויקט לא יעוכב. נגד ההסדר האמור הוגשו לבית המשפט המחוזי מספר התנגדויות, לרבות זו של האחים אלישיוב.

החלטות בית המשפט המחוזי - אישור ההסדר ודחיית בקשת עיכוב הביצוע

5. בהחלטתו מתאריך 10.4.08 דחה בית המשפט המחוזי את ההתנגדות שהוגשה על ידי האחים אלישיוב. לעניין טענותיהם באשר לשעבוד לטובת בנק מרכנתיל נקבע, כי תוקפו נבדק וכי מינוי כונס הנכסים נעשה כדין. עוד נקבע, כי ההסדר - המונע מהאחים אלישיוב את קבלת הדירות, אך מעניק להם אפשרות לעמוד על מלוא זכויותיהם הכספיות - הוא הסדר סביר, המהווה הכרח בל יגונה. בית המשפט ציין, כי העובדה שרוב הכספים ששילמו האחים אלישיוב לא נכנסו לחשבון הליווי מעוררת קשיים. עוד צוין, כי המערכת ההסכמית ביניהם לבין אשכול חברות "חפציבה" מצדיקה ליבון מקיף. בירור זכויותיהם של האחים אלישיוב עשוי לקחת חודשים רבים ואין מקום לעכב את הפרויקט ולפגוע בשאר רוכשי הדירות כתוצאה מכך. על רקע האמור, ותוך אבחנה שערך בין "רוכש צרכני" לבין "רוכש עסקי", אישר בית המשפט את ההחרגה שנערכה בהסדר לגבי האחים אלישיוב. בהקשר זה נקבע, כי ברוכשם 82 דירות היתה לאחים אלישיוב האפשרות להשקיע משאבים ראויים כדי להגן על זכויותיהם. מעבר לכך רכישה בהיקף כה רחב העניקה להם עמדת מיקוח משמעותית, וזאת בשונה מצרכן רגיל. עוד קבע בית המשפט, כי יש ליתן משקל לעמדותיהם של הבנקים, אשר מימנו את רכישת הדירות על ידי האחים אלישיוב ונכנסו למעשה לנעליהם. לעניין זה צוין, בין היתר, כי המשיבים 5 ו-8, האחראים על מימון 67 מתוך חוזי הרכישה האמורים, אינם מתנגדים להסדר.

6. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הגישו האחים אלישיוב הן בקשת רשות ערעור (רע"א 3980/08) והן ערעור (ע"א 4409/08) לבית משפט זה, וזאת על מנת להתמודד עם אי-הבהירות באשר לדרך התקיפה הראויה של ההחלטה. בנוסף, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי אף בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' צבן), בהחלטתו מתאריך 25.5.08. בהחלטה זו צוין כי הסוגייה של אבחנה בין רוכש צרכני לעיסקי אמנם חשובה, אך לאור העובדה שהבנקים, אשר מימנו את רכישת מירב הדירות, תומכים בהסדר (כאמור לעיל) - הוקהה עיקר עוקצה של סוגיה זו. עוד נאמר בהחלטה, שהתמקדה בסוגיית מאזן הנוחות, כי ההסכם שהושג הינו מרכיב מתוך מכלול ומשכך הוצאתו של נדבך אחד מן המכלול עלולה להביא להשמטת הקרקע מתחת להסדר כולו ולגרום לנזק ודאי לרוכשי הדירות האחרים בפרויקט. עוד הודגש, כי עיכוב ביצוע ההחלטה עלול לפגוע באפשרות להשלים את הפרויקט, או למוכרו. בהקשר זה נקבע עוד כי רכישת הדירות על ידי האחים אלישיוב נעשתה במסגרת עסקית ובשלב זה אין מאחוריהם גברים, נשים וטף המחכים בכיליון עיניים לקורת גג - כאלה אשר עיכוב הביצוע יכול לפגוע בזכויותיהם. כן צוין כי זכויותיהם הכספיות של האחים אלישיוב נשמרות, שהרי יעשה בירור מקיף של טענותיהם ואין במימוש הדירות כדי לפגוע בזכותם להעלות טענות נגד בנק מרכנתיל בנוגע לזכויותיהם בפרויקט.

מכאן בקשת עיכוב הביצוע שלפניי.

טענות הצדדים

7. בבקשת עיכוב הביצוע שלפניי חוזרים האחים אלישיוב על הטענות שהעלו בערכאה הדיונית. באשר לסיכויי הערעור (אם בערעור שהוגש לכאורה בזכות, ואם בבקשת רשות הערעור) נטען, כי אלו טובים, וזאת ממספר טעמים:

ראשית, לשיטתם, לא נערך בערכאה הדיונית כלל דיון בשאלת תוקפו של השעבוד ובזכותו של בנק מרכנתיל לממשו. בנוסף, שאלת גובה ומקור החוב לבנק מרכנתיל לא הובררה עד תום, כמו גם שאלת אחריותו של בנק מרכנתיל להיווצרותו. לעניין זה נטען, כי בנק מרכנתיל נמנע מליתן פרטים, או מסמכים שהיו דרושים לשם קביעת מערך הזכויות בפרויקט.

שנית, לשיטתם, אין בסיס לאבחנה שנעשתה במסגרת ההסדר בין רוכש פרטי צרכני לבין רוכש עיסקי, מה גם שלא הוכח שתכלית רכישת הדירות במקרה דנא הינה עיסקית. בהקשר זה נאמר עוד כי רכישת הדירות על ידי האחים אלישיוב נעשתה שלא למטרת רווח, כי אם למטרה פילנתרופית.

שלישית, לשיטתם, ההסדר לא הובא לאישור הנושים בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

לצד זאת, מעלים האחים אלישיוב טענות הנוגעות למאזן הנוחות. הם גורסים כי מכירתן של הדירות לצד שלישי תציב אותם בפני
עובדות מוגמרות וכי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו בדרך של מסירת הדירות למבקשים. כן טענו המבקשים כי הנזק שייגרם להם כתוצאה מיישום ההסדר בא לידי ביטוי בכך שהכספים שיוחזרו להם במסגרת ההסדר, לא יהיה בהם כדי לכסות את מלוא החזרי ההלוואות שלקחו מהבנקים. טענה נוספת הינה כי אין להשוות בין הנזק שייגרם לאחים אלישיוב מאי-עיכוב ביצועה של ההחלטה לבין הנזק שייגרם לשאר רוכשי הדירות, וזאת בהתחשב בהיקף השקעותיהם הגדול של האחים בפרויקט.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בבקשת עיכוב הביצוע, בתגובות המשיבים ובתשובתם של האחים אלישיוב לאותן תגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, בכפוף לאמור בסעיף 10 סייפא שלהלן.
(הערה: לאספקטים נוספים של הסדר מרכנתיל ראו החלטתי בבקשה לעיכוב ביצוע ב-רע"א 3813/08 וב-ע"א 4832/08 מתאריך 28.7.2008).

9. הערעור ובקשת רשות הערעור מעלים אמנם שאלות בעלות משקל לגבי ההסדר ואישורו, ככל שהדברים נוגעים במבקשים. ואולם, בשלב בו אנו נמצאים קשה לאמוד את סיכוייהם של הערעור, או בקשת רשות הערעור שבקשה זו שבפני
מוגשת בגדרה - להתקבל. משכך, מטבע הדברים, יש ליתן את מירב המשקל לשאלת מאזן הנוחות.

מאזן הנוחות איננו נוטה פה לצידם של המבקשים ומכאן שנשללת האפשרות לעיכוב ביצועה של ההחלטה. עיכוב ביצוע ההחלטה יגרור אחריו, מעצם טיבו, עיכוב נוסף בפיתרון מצבם של למעלה מ-50 רוכשי הדירות האחרים בפרויקט ויותיר משפחות אלה בחוסר ודאות תקופה נוספת, שאת אורכה ואת שיתרחש בסיומה אין איש יודע. חלק ממשפחות אלה נתון כיום במצוקת דיור קשה, וזו תלך ותחריף ככל שמועד השגתו של פיתרון בעניינן יתרחק. מכאן שברי עדיף על שמא, כפי שלמדנו ממקורותינו (בבלי, כתובות י"ב, ב) וכבר נפסק כך בהקשר קרוב גם בבית משפט זה. ראו: ע"א 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבנין בע"מ פ"ד נג(5) 97, 128-127 (1999). לעומת זאת, לאחים אלישיוב אין אינטרס של השתכנות בדירות עצמן, שהרי אין חולק כי הן לא נועדו לצרכי מגוריהם. המבקשים טוענים אמנם כי הדירות שנרכשו היו מיועדות לשם סיוע עתידי לזוגות נזקקים, אך אין בטענה זו כל רבותא, שכן ברור הדבר שהדירות לא הוקצו עדיין למגורים של גורם מסוים כלשהו, ולפיכך עניינן שונה לכאורה משל הדירות שנרכשו למגורים אישיים של רוכשי הדירות האחרים. אין כל הצדקה להתערב איפוא בשלב זה בקביעת בית המשפט המחוזי הנכבד כי האינטרס האמיתי של האחים אלישיוב ברכישת הדירות הינו כספי. במצב שכזה, יישום ההסדר וקידום פתרון אפשרי למצוקתם של יתר רוכשי הדירות, מחייב את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. במקביל ניתן יהיה להעביר את הדיון בעניינם של המבקשים (שהאינטרס שלהם הוא כלכלי בעיקרו כאמור) - לזירה הכספית. במסגרת זו ניתן יהיה ללבן את הטענות ההדדיות של הצדדים, ולבחון את המערכת ההסכמית בין המבקשים לאחרים הן באשר ל-82 יחידות הדיור שרכשו בפרויקט מחסיה והן באשר ליתר הדירות שרכשו מחברות בקבוצת "חפציבה".

10. דחיית בקשתם של האחים אלישיוב מתבקשת אף נוכח העובדה שחלק מהבנקים, שמימנו את רכישת הדירות על ידי האחים אלישיוב ומחזיקים בשעבוד על זכויותיהם, אינם תומכים בבקשתם, כאמור בפיסקה 5 סייפא שלעיל. עם זאת, על אף דחיית הבקשה, יש להבטיח, עד כמה שניתן, כי ההחלטה שלא לעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי לא תוביל לפגיעה באינטרס הכספי של האחים אלישיוב, ואף לסיכול הערעור, אם יתקבל. משכך, על כונס הנכסים ובנק מרכנתיל לערוך, ככל הניתן, רישום והפרדה בין התמורה שתתקבל ממימוש הדירות של האחים אלישיוב לבין זו שתתקבל ממימוש יתר הדירות.

11. יצוין, כי בהחלטתי מתאריך 3.6.08 ביקשתי את התייחסות הצדדים לשאלת אופן התקיפה הנכון של החלטתו של בית המשפט המחוזי מתאריך 10.4.08, האם מדובר בערעור בזכות, או ברשות. מהתגובות שהוגשו עולה, כי דעתם של רוב המשיבים הינה כי נתונה לאחים אלישיוב זכות ערעור על ההחלטה האמורה. עם זאת, נוכח העובדה שהמכלול המועלה ברע"א 3980/08 וב-ע"א 4409/07 מעורר - במהות - שאלות משפטיות רבות ונכבדות, שממילא ראויות להתברר בפני
הרכב, דומה עלי שגם מתבקש שסוגיה זו תובא בפני
ו. לפיכך במקביל להחלטה זו הוצאתי החלטה מתאימה ברוח זו.

12. לאור כל האמור לעיל - בקשת עיכוב הביצוע נדחית, בכפוף לאמור בפיסקה 10 סייפא. בשים לב לנסיבות - אין צו להוצאות במקרה זה.

ניתנה היום, כ"ה בתמוז התשס"ח (28.7.08).
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08039800_k09.doc דנ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
1
2
1








רעא בית המשפט העליון 3980/08 שמואל אלישיוב, דוד אלישיוב, משיח אלישיוב, שלום אלישיוב נ' כונס הנכסים הרשמי, עו"ד יצחק מלכו ואח' (פורסם ב-ֽ 28/07/2008)