פסקי דין על אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה | פסקי דין על עריית ראשון לציון

7975/98 עא     17/04/2000




עא 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה נ' עריית ראשון לציון





בבית המשפט העליון
ע"א ‎7975/98 - א'
בפני
: כבוד הרשם אמיר זולטי
המבקשים: ‎1. אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה

‎2. מרים ברלין
‎3. זיו ברדיצ'בסקי צבי ‎4. זיו ברדיצ'בסקי שושנה
‎5. הרשקוביץ דוד
‎6. הרשקוביץ חנה
נגד

המשיב: עריית ראשון לציון
בקשה לצירוף צד

בשם המבקשים: עו"ד צבי נוסנבלט, עו"ד חיים וינטרוב
החלטה

בפני
בקשה להצטרף כמערערים לערעור.

‎1. המבקשים הם ‎221 קשישים המתגוררים בבית הדיור המוגן הידוע בשם "אחוזת ראשונים" והמצוי בראשון לציון. המשיבה הפורמלית מס' ‎1, השותפות הרשומה אחוזת ראשונים - רובינשטיין ("רובינשטיין") היא המפעילה את בית הדיור המוגן. המשיבים הפורמליים ‎2-6 הם דיירים המתגוררים באחוזת ראשונים. הם יכונו מעתה: "הדיירים המשיבים".

‎2. רובינשטיין והדיירים המשיבים עתרו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו למתן סעד הצהרתי, לפיו הדיירים המשיבים (ולא רובינשטיין) הם החייבים בתשלום ארנונה עירונית למשיבה, עירית ראשון לציון, בגין הדירות באחוזת ראשונים בהן הם מתגוררים. עוד עתרו רובינשטיין והדיירים המשיבים לסיווגן של דירות אלו (לצרכי חישוב ארנונה) כדירות מגורים ולא כ"בית אבות". תביעתם נדחתה. הם ערערו על כך לבית משפט זה. ערעורם הוגש ביום ‎16.12.98. עד כה לא התנהלו הליכים כלשהם במסגרת הערעור.

‎3. ביום ‎21.9.99 הגישו המבקשים את הבקשה שבפני
. המבקשים מציגים עצמם כדיירים באחוזת ראשונים הזכאים להנחות מהנחות שונות עבור תשלום ארנונה - בין מחמת גילם ובין (בהתייחס לחלקם) מחמת נסיבות אישיות שונות. לטענתם, נודעו להם דבר קיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי ודבר הגשת הערעור אך לאחרונה. דחיית הערעור עלולה לקפח את זכויותיהם להנחות ולפטורים ולפגוע בהם במישרין. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי הדיון בערעור יתנהל על בסיס המחלוקת שעוצבה בבית המשפט המחוזי וכי צירופם רק יסייע לבירור הנקודות השנויות במחלוקת ולא יכביד על ניהול הערעור. מה גם שטרם ננקטו הליכים כלשהם במסגרת הערעור.

‎4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, נובעת בקשת הצירוף מרצונם של המבקשים להפוך את ההליך ל"הליך ציבורי", להרחיב את חזית הערעור וליצור עליה לחץ. לעניין זה טוענת המשיבה, כי ההליך הינו הליך משפטי במהותו. מטעם זה, הגישו שלושה מן הדיירים המשיבים תצהירים זהים ומטעם זה נחקר רק אחד מהם על תצהירו. לפיכך, ובהתחשב בעובדה שהמבקשים מיוצגים על ידי אותם עורכי דין המייצגים את הדיירים המשיבים, טוענת המשיבה, כי צירופם של המבקשים להליך בשלב זה לא יועיל ולא יתרום לבירור המחלוקת - אם וככל שמטרתם להעלות טענות בסוגיות המשפטיות שבפני
בית המשפט העליון. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי אם מבקשים המבקשים להרחיב את יריעת הדיון או להסיטה ולעורר טענות עובדתיות שלא הועלו על ידי רובינשטיין והדיירים המשיבים בבית המשפט המחוזי - ודאי שאין מקום לכך. בהתייחסה לטענת המבקשים בדבר פגיעה אפשרית בהם כתוצאה מפסק הדין שיינתן בערעור, טוענת המשיבה, כי פסק הדין לא ישנה את מעמדם של המבקשים: אם יתקבל הערעור ודאי שהדבר לא יביא לפגיעה במבקשים ואם יידחה - יעמוד על כנו המצב ששרר עובר למתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולאחריו.

‎5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להיעתר לבקשה. אין חולק על כך שהדין מאפשר את צירופו של צד כבעל דין להליך - גם בשלב הערעור (וראו תקנות ‎24 ו - ‎425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד‎1984-, בש"א ‎3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית, פ"ד מה (‎5) 457, ע"א ‎2740/97 מינס מנשה נ' מינס ימימה, לא פורסם, רע"א ‎5059/98 בית חולים ביקור חולים נ' ההסתדרות הרפואית הדסה, לא פורסם). וזאת בהתקיים תנאים מסויימים. בפסק הדין המרכזי בעניין זה, בש"א ‎3973/91 הנ"ל, נפסק:

"המבחן לצירופו של בעל דין נוסף בשלב הערעור מן הראוי שיהיה בדרך כלל משולש:
ראשית - האם מי שמתבקשים לצרפו או בעל דין המבקש את הצירוף או תומך בו, עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור אם
לא יוחלט על הצירוף המבוקש.
שנית, במידה וקיים סיכון כאמור - האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור - כולן או לפחות חלק מהותי מהן - יכבלו גם אותו אדם במעשה בי-דין. התשובה לשאלה זו היא בדרך כלל פועל יוצא של מידת הזדהות עניינו של האדם שמתבקשים לצרפו עם העניין נשוא הסכסוך הנדון בערעור.
שלישית, בהנחה שהתשובה לנ"ל חיובית - האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים הצירוף האמור. כך ניתן, למשל, לשקול אם צירופו
של צד בשלב הערעור עלול, כשלעצמו, להביא להחזרת הדיון לערכאה הראשונה ואם יש הצדקה אובייקטיבית לכך לפי מבחני יעילות הדיון. עיקרו של דבר, לבית המשפט עומדת לעולם הסמכות לסרב לבקשת צרוף אשר יהיה בו כדי לסרבל את הדיון או להכביד עליו במידה מופרזת. נטל ההוכחה רובץ על מי שמבקש את הצירוף." (שם, בעמ' ‎463).

בענייננו , נתקיימו שני התנאים הראשונים. המנויים בפסק הדין. ראשית - הואיל וכעולה מפסק הדין נשוא הערעור משלמים הדיירים את דמי הארנונה כחלק מדמי השימוש שהם משלמים לרובינשטין, הרי שלסיווגה (לצרכי ארנונה) של אחוזת ראשונים נודעת משמעות כספית הן למבקשים והן לדיירים המשיבים. שנית - המבקשים והדיירים המשיבים מתגוררים תחת קורת גג אחת באחוזת ראשונים. קיים יותר מיסוד סביר להניח, כי כוחה של כל קביעה בערעור לגבי הדיירים המשיבים יהיה יפה גם כלפי המבקשים. ומכל מקום - כך ראוי שיהיה. דא עקא, שהתנאי השלישי הוא המביא, לשיטתי, לדחיית הבקשה. בחינת מאזן היעילות (יעילות ההליך) והתועלת (למבקשים) מביאה למסקנה, כי מחד גיסא לא הוצג כל טיעון ממשי בדבר התועלת למבקשים מצירופם להליך ומאידך גיסא, קיים חשש של ממש, כי צירופם יכביד על ההליך שלא לצורך.

‎6. כאמור, שוכנים המבקשים והדיירים המשיבים בצוותא באחוזת ראשונים. לא נטען בבקשה שבפני
, כי קיימים הבדלים מהותיים בין חמשת הדיירים המשיבים (שהצטרפו מלכתחילה לתביעת רובינשטיין) למבקשים. אדרבא - לו היתה טענה מעין זו מועלית, היה הדבר עשוי לשלול מניה וביה את תחולת פסק הדין בערעור על המבקשים ולחלופין היה מחייב את החזרת התיק לערכאה ראשונה ומשום כך מונע את צירופם (והשוו: ע"א ‎2658/93 נ. רוזנברג מברשות בע"מ נ' רשות הפיתוח, לא פורסם), לא זו בלבד - המבקשים מיוצגים, למעשה, על ידי עורכי דינם של של רובינשטיין והדיירים המשיבים - אותם עורכי דין שחתמו על הודעת הערעור (להשלמת התמונה יצויין כי לעורכי דין אלה נתווסף עו"ד נוסף, שהוא עצמו גימלאי המתגורר באחוזת ראשונים). נמצא איפוא, כי בין אם יצורפו המבקשים להליך ובין אם לאו ייטענו טענותיהם מפי אותם עורכי דין, על בסיס אותו מרקם עובדתי, ובהתייחס לדיירים בגילם, במעמדם ובמצבם. הווה אומר: אין כל תועלת מעשית (לא למבקשים, לא לדיירים המשיבים, לא לבית המשפט וודאי לא למשיבה) בצירופם של המבקשים לערעור. (והשוו: בג"ץ ‎5368/96 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ (‎4) 364, 373; בג"ץ ‎5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי, לא פורסם). מנגד - קיים חשש, כי הצירוף המבוקש יגרום לסיבוכו של ההליך - אם ימצאו המבקשים לנכון להביא ראיות שלא הובאו בבית המשפט המחוזי או להעלות טענות עובדתיות שלא נטענו בבית המשפט המחוזי. בנסיבות אלו, ובהתחשב גם בעובדה שלא הובא בפני
הסבר ממשי ומפורט לשאלה מדוע צורפו מלכתחילה רק חמישה דיירים לתביעת רובינשטיין ומדוע ביקשו המבקשים להצטרף להליך רק בשלב הערעור - כשנה לאחר הגשתו (לא למותר לציין, כי על פי פסק הדין נשוא הערעור מצויות באחוזת ראשונים ‎321 יחידות דיור, כך שגם לו היתה הבקשה מתקבלת נראה שלא היו בפני
בית המשפט כל דיירי המקום), מצאתי לנכון לדחות את בקשת ההצטרפות.

ניתנה היום, י"ב בניסן תש"ס (‎17.4.00).

אמיר זולטי
, רשם
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
‎98079750.o02









עא בית המשפט העליון 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה נ' עריית ראשון לציון (פורסם ב-ֽ 17/04/2000)