Google

עו"ד שניאור א. - אלי מימון

פסקי דין על עו"ד שניאור א. | פסקי דין על אלי מימון

2974/05 בשא     24/02/2005




בשא 2974/05 עו"ד שניאור א. נ' אלי מימון




בעניין:
1



בתי המשפט


בית משפט השלום חיפה
בשא002974/05

בתיק עיקרי: א
002803/03

בפני
:
כב' השופט יעקב וגנר
תאריך:
24/02/2005





בעניין
:
עו"ד שניאור א.






המבקש



- נ
ג
ד -


אלי מימון


ע"י ב"כ עו"ד
ח. דרש

המשיב


החלטה


1.
בפני
בקשה למחיקת סעיפים מתצהיר הנתבע והכוונה לסעיפים 10-3 כאשר הטענה היא כי מדובר בפלוגתא פסוקה או במעשה בי דין.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב המתנגד לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נראה כי הדין עם המבקש.

2.
המסגרת הנורמטיבית; נינה זלצמן מפרטת בעמוד 141 לספרה "מעשה בית- דין בהליך האזרחי" הוצאת רמות- אוניברסיטת תל אביב, מהם התנאים העיקריים להיווצרותו של השתק פלוגתא:
"ניתן אם כן, להעמיד ארבעה תנאים עיקריים להיווצרותו של השתק- פלוגתא:
התנאי הראשון הוא, שהפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
התנאי השני הוא, שהתקיימה התדיינות בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ועל כן, לבעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השניה "היה יומו בבית- המשפט" ביחס לאותה פלוגתא.
התנאי השלישי הוא, שההתדיינות הסתיימה בהכרעה, מפורשת או מכללא, של בית- המשפט באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא של חוסר הוכחה.
התנאי הרביעי הוא, שההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה, להבדיל מכל הכרעה שולית, תוספת חינם, שאינה נחוצה לביסוסו של פסק- הדין בתובענה..."


בע"א 88 / 258 משה פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין מד (2) 576, בעמוד 579,קובע ביהמ"ש
שלושה תנאים להיווצרותו של השתק פלוגתא:
"2. על-מנת שניתן יהיה לקבוע, כי בין צדדים ישנו "השתק פלוגתא", צריכים, עקרונית, להתקיים שלושה תנאים:
(א) הפלוגתא העולה בדיון הוכרעה כבר בדיון קודם;
(ב) הפלוגתא הוכרעה לגופו של עניין;
(ג) בעלי הדין בשתי התביעות הינם זהים."

3.
תביעה זו שבפני
י הינה המשכה של התביעה שבגינה ניתן

פסק דין
לפינוי המשיב מהנכס שהוגדר בתביעה הקודמת בת.א. 7773/98 (להלן:"התיק הקודמת"). בסעיף 2 לכתב התביעה בקודמת
"הנכס" הוגדש כ:

"שני חדרונים הנמצאים בפינה המערבית של קומה א' (מעל השירותים) שבאגף הרב אוחנה של המרכז למלאכה אשר פונה לרחוב המרכזי שבין שני אגפים של המרכז המלאכה שברחוב עקרון – הרב אוחנה חיפה וכן של זכות השימוש בשירותים שמתחת לשני החדרונים (שני החדרונים ביחד עם זכות השימוש בשירותים שמתחתם יקראו להלן : "הנכס")"
.

סופו של התיק הקודם הוא כי כנגד הנתבע ניתן

פסק דין
לסילוק ידו מהנכס הנ"ל.

4.
התביעה שבפני
י הוגשה לאחר שניתנה החלטה לגבי פיצול סעדים ועילתה הם נזקים שנגרמו למבקש, אם נגרמו, כתוצאה ממעשים ומחדלים מצד הנתבע בנכס שהוגדר לעיל.
עילתה של התביעה בתיק הקודם היתה לסילוק יד בעילה של השגת גבול ותפיסת הנכס ללא זכות.
מהות התביעה שבפני
היא לפסיקת פיצויים בגין נזק שנגרם על ידי המשיב, הנתבע לנכס וכן לשכר דירה ראוי
ומדובר למעשה בעילה שונה שלגבי דידי לא היתה צריכה פיצול סעדים.

5.
למקרא הבקשה ונספחיה, טענתיו של המשיב לגבי הצורך לזהות ולברר מה הוא ה"נכס" תמוהה, בלשון המעטה. המשיב נחקר לגבי
החדרונים והנכס הנזכרים לעיל וידע יפה במה מדובר (ראה פרטיכל הדיון בת.א. 7773/98). יתרה מזאת פסק הדין שניתן על ידי הרשם (כתוארו דאז) א. וורבנר מבוסס על חוות דעתו של השמאי אהרון רבינשטיין שנתן חוות דעת בקשר למיקום הנכסים השייכים לכל אחד מהצדדים. כך הנכס שהועבר לתובע (המבקש שבפני
) בירושה מתואר בסעיף 4 א' לפסק הדין. החנות שרכש המשיב תוארה בסעיף 4 ב' לפסק הדין. מיקום הנכס שנתפס על ידי המשיב אף הוא תואר בסעיף 4 ג' לפסק הדין. בית המשפט קבע שם כי המשיב הוא משיג גבול ועל כן נעתר לבקשת המבקש לסילוק ידו של המשיב מהנכס.

6.
תיאור השתלשלות העניינים מצוי גם בפסה"ד של השופט רניאל בת.א. 3170/04 מיום 20.6.04 שדחה את תביעת המשיב לביטול פסה"ד בתיק הקודם, תוך שהוא מציין בפסק דינו כי מיקום הנכס הוכרע בהסכמה על ידי השמאי שמונה מטעם בית המשפט. למען הסדר הטוב יש לציין כי השופט רניאל ביטל את פסק דינו ואישר למעשה בקשתו של המשיב (שלא היתה בפני
ו בעת שנתן את פסה"ד), למחוק את התובענה בת.א. 3170/04 הנ"ל. ביהמ"ש התנה הגשת תביעה חדשה בעניין שנדון בתשלום הוצאות בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ואומר כאן למעלה מן הצורך כי אילו מסקנתי לעניין הפלוגתא הפסוקה היתה שונה, הייתי מקבל את עמדת המבקש, כי עצם העלאת הנושא מחדש, כמוהו כ"הגשת תביעה" והייתי מתנה העלאתו (גם במסגרת ההגנה) בתשלום הנקוב בפסק הדין הנ"ל.

7.
מסקנתי הינה אפוא כי הפלוגתא לעניין זהות הנכס וחובתו של המשיב לפנותם, הוכרעה בתיק הקודם וזאת על פי המבחנים שנקבעו בהלכה הנ"ל.
מכאן שאין לקבל את טענת המשיב כי מדובר
"בזכות שאינה קיימת" או טענות כי התובע השתלט על נכס לא לו וכי הוא מונע שימוש בשירותים הכללים של כלל הדיירים בטענות שווא, כל זאת כאשר פלוגתא זו עמדה בפני
ביהמ"ש בתיק הקודם והוכרעה ב

פסק דין
סופי. הוא הדין גם לגבי טענות המשיב כי המבקש (
התובע) איננו מחזיק כדין בשני החדרונים קרי בנכס הנ"ל וזאת לאחר שעניין זה ממש נדון בתביעת הפינוי שפסק הדין בגינו הפך לחלוט.

8.
אשר על כן, אני קובע כי
סעיפים 1 עד 10 מתצהירו של התובע ימחקו והתובע לא יהיה רשאי להעלות כל טענות שבעובדה המופיעות בסעיפים אלה בדיון להוכחות שנקבע.

אני מחייב את המשיב לשלם לתובע הוצאות בקשה זו בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר מועד התשלום ידחה לאחר מתן פסק הדין בתיק העקרי. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט"ו ב אדר א, תשס"ה (24 בפברואר 2005).


יעקב וגנר
, שופט


קלדנית: דליה ב.ח.






בשא בית משפט שלום 2974/05 עו"ד שניאור א. נ' אלי מימון (פורסם ב-ֽ 24/02/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים