Google

יורי שטרן, ח"כ - האחות הראשית הארצית במשרד הבריאות

פסקי דין על יורי שטרן | פסקי דין על ח"כ | פסקי דין על האחות הראשית הארצית במשרד הבריאות

2240/99 בשגצ     06/08/2000




בשגצ 2240/99 יורי שטרן, ח"כ נ' האחות הראשית הארצית במשרד הבריאות





בבית המשפט העליון
בשג"צ ‎2240/99
בפני
: כבוד הרשמת מ' אגמון-גונן
העותרים: ‎1. יורי שטרן
, ח"כ

‎2. אגודה לזכויות עובדי בריאות עולים (ע"ר)
‎3. ולטר אידה ‎4. פיסמן (כהן) גלינה
‎5. גוליק בוריס
‎6. איסחקוב לודמילה (לאה)

נגד

המשיבים: ‎1. האחות הראשית הארצית במשרד הבריאות

‎2. מנכ"ל משרד הבריאות
‎3. משרד הבריאות ‎4. שר הבריאות

בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף

בשם העותרים: עו"ד זאב פרבר
בשם המשיבים: עו"ד אסנת מנדל
החלטה
בפני
בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית הדין הגבוה לצדק מיום ‎11.3.99.

לטענת העותרים, האיחור בהגשת העתירה נבע מכך שסברו בטעות כי השביתה שהפרצה בחודש מרץ ‎1999 במערכת בתי המשפט התקיימה גם בבית המשפט העליון. רק במהלך פגרת הפסח התברר לעותרים כי מזכירות בית המשפט העליון לא שבתה במהלך חודש מרץ, וכי אחרו את המועד להגשת העתירה.

עוד טוענים העותרים כי העתירה נוגעת לעניינים ציבוריים וחשובים, ולכן יש להיענות לבקשתם להארכת המועד.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתם, טעותם של העותרים לגבי העיצומים בבית המשפט העליון נבעה מרשלנותם, והיא אינה בבחינת טעם מיוחד מספיק להארכת המועד.

דין הבקשה להידחות.

על-פי תקנה ‎4 לתקנות סדק הדין בדיון נוסף, התשמ"ד‎1984-, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא ‎15 יום מיום מתן פסק הדין, ולרשם סמכות להאריכו אם הראה העותר טעם מיוחד לכך.

במקרה זה לא הציגו העותרים בפני
טעם מיוחד שיש בו להצדיק את הארכת המועד.

טעותם של העותרים בחישוב מניין הימים להגשת העתירה, בשל סברתם כי התקיימה שביתה בבית המשפט העליון, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. טעות זו נובעת מרשלנות העותרים שיכלו לברר אם התקיימו עיצומים ואם יש לכך השלכה לעניין המועדים ולא להניח שאכן כך קרה.

בבית משפט זה נפסק לא אחת כי טעות אינה עולה כדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הליך (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין, עמ' ‎891; המ' ‎404/65 מקורות חברת מים בע"מ נ' ברזילי, פד"י כ(‎2) 65, 74; בר"ע ‎45/76 מדינת ישראל נ' פלורנס, פד"י ל(‎2) 617; ב"ש ‎151/81 בודנר נ' צוקברג, פד"י לה(‎3) 676, 677; בש"א ‎169/87 וינשטין נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פד"י מא(‎4) 785, 787; וכן בש"א ‎5469/85 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' מור, פד"י מח(‎5) 834).

זאת ועוד, גם אילו סבורים היו המבקשים כי במהלך חודש מרץ ישנם עיצומים בבית המשפט העליון, המונעים מהם להגיש כתבי בי-דין, הרי שיכולים היו לנקוט בדרך הקבועה בתקנה ‎7 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א‎1981-, המאפשרת הגשת מסמכים בדואר רשום לבית המשפט.

ובעניין זה נקבע כי:
"הוראה זו... נועדה לאפשר לבעל דין להיחשב כמי שפעל בזמן והיא משנה - בתקופת שביתה - את הכלל האומר שפעולת בעל דין נחשבת רק משהגיש את מסמכיו לבית המשפט...בעל דין המבקש להאריך לו את המועד מטעם מיוחד חייב לנקוט בכל האמצעים הפרוצדורליים העומדים לרשותו לעשיית הפעולה. משקיים לנו מנגנון מיוחד המאפשר לבעל דין להגיש הליכים ומסמכי בי-דין בתקופת שביתה, אין צידוק להאריך את המועד שעה שבעל דין נמנע מלהיזקק לאמצעי זה שבתקנות, ולא תשמע טענתו כי החמיץ את המועד בשל קיומה של שביתה." (בש"א ‎4193/90 עזבון המנוחה פיינגולד נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, תקדין עליון ‎90(4)34).
משקבעתי, כי העותרים לא הציגו טעם מיוחד להארכת המועד, פטורה אני מלדון בשאלת חשיבות העניין נשוא העתירה, שכן הלכה היא שחשיבות העניין העומד לדיון אינה בבחינת טעם המצדיק לכשעצמו הארכת מועד, אלא יכול הוא בנסיבות מיוחדות להוות טעם מצטבר לטעם קיים (בש"א ‎4719/93 her majesty the queen in right of canada נ' ‎abn armo bank n.v., פד"י מז(‎5) 646, 652).

בענייננו, לא נמצא צידוק ענייני להארכת המועד, כך שחשיבות העניין אין בה כדי לשנות.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ה' באב תש"ס (‎6.8.2000).

מיכל אגמון-גונן, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
‎99022400.p02








בשגצ בית המשפט העליון 2240/99 יורי שטרן, ח"כ נ' האחות הראשית הארצית במשרד הבריאות (פורסם ב-ֽ 06/08/2000)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים