פסקי דין על אולטרה ג'ט מערכות אקריליות | פסקי דין על שלמה שדה | פסקי דין על אבי כהן | פסקי דין על יוסי כהן | פסקי דין על יעקב (ביקו) כהן ואח' |

1967/96 א     01/11/2004




א 1967/96 אולטרה ג'ט מערכות אקריליות בע"מ, שלמה שדה נ' אבי כהן, יוסי כהן, יעקב (ביקו) כהן ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
א
001967/96


בפני
:
כב' השופטת אריקה פריאל
תאריך:
01/11/2004



בעניין
:
1. אולטרה ג'ט מערכות אקריליות בע"מ

2. שלמה שדה


ע"י ב"כ עו"ד
גושן
תובעים


- נ ג ד -


1. אבי כהן

2. יוסי כהן
3. יעקב (ביקו) כהן
4. בי. ג'י. סי. בי מערכות בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
בן מאור
נתבעים/התובעים שכנגד


- נ ג ד -


1. אולטרה ג'ט מערכות אקריליות בע"מ

2. שלמה שדה
3. גפני שדה בע"מ
4. גפני שדה מוצרי בניה (90) בע"מ
5. ש. ח. שדה בע"מ
6. אבני גזית - כלים סניטרים בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
גושן
נתבעים שכנגד

פסק דין

כללי
1.
סכסוך בין בעלי מניות בחברת אולטרה ג'ט מערכות אקריליות בע"מ
(להלן: אולטרה ג'ט או החברה) הוליד הליכים משפטים ממושכים בהם נטלו חלק שני מחנות ניצים. המחלוקת נתגלעה לאחר הסכם פרישה של אחד מבעלי המניות, אבי כהן
(להלן: אבי). הדיון הלך והסתעף בסבך הליכי ביניים וכתבי טענות, מקוריים ומתוקנים, איש איש התחפר בעמדתו הבלתי מתפשרת עד לשלב סיכומי הטענות אז התהפכו היוצרות כך שמי שבקש אכיפת ההסכם העדיף את ביטולו ומי שעתר לביטולו שמח באכיפתו. כמו כן, חלק מהתביעות הכספיות נזנחו.

2.
היפוך עמדות בעלי הדין נעוץ בהכרתם כי דווקא עמדת היריב מיטיבה עמם. במה הדברים אמורים. לו עמד הצד שעתר לאכיפת הסכם הפרישה - שלמה שדה
(להלן: שלמה) על תביעתו וזו היתה מתקבלת הרי בכפוף לטענת קיזוז שהעלה היה עליו לשלם ליריבו, אבי,
את הכספים שהתחייב לשלם על פי הסכם הפרישה וטרם שולמו אף כי החברה אינה פעילה עוד. מכאן, ביטול הסכם הפרישה עדיף מבחינתו. לו עמד על תביעתו הצד שביקש ביטול - אבי - ותביעתו היתה מתקבלת אזי לא היה זכאי לתשלום כספים מכח הסכם הפרישה. לכן מבחינתו עדיפה אכיפת ההסכם.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת
3.
במועדים אשר קדמו לאירועים הרלוונטיים לתובענה זו עסקו שלמה ואבי בתחום כלים סניטריים ובין היתר בייצור מערכות ג'קוזי והרכבתן. שלמה ניהל את עסקיו באמצעות חברות אחדות וביניהן גפני שדה בע"מ, גפני שדה מוצרי בנייה (90) בע"מ, ש.ח. שדה בע"מ ואבני גזית בע"מ (להלן, ככל שיידרש: גפני שדה, גפני שדה מוצרי בניה, ש.ח. שדה ואבני גזית בהתאמה. כולן ביחד תקראנה: החברות שבשליטת שלמה). שני אחיו של אבי, יוסי ויעקב כהן עסקו באותו תחום ופעלו במסגרת חברת בי.ג'י. סי. בי מערכות בע"מ (להלן: יוסי, ביקו וחברת בי ג'י בהתאמה). אבי מצדו ניהל אף הוא את עסקיו במסגרת פעילותו בחברות אחרות ביניהם איטליקה בע"מ
(להלן: איטליקה). שלושת האחים לבית כהן ייקראו להלן גם: האחים כהן.

4.
בתחילת שנת 1994 החליטו אבי ושלמה על הקמת אולטרה ג'ט על מנת שתעסוק בייצור מערכות ג'קוזי והרכבתן, כאשר כל אחד מהם החזיק במחצית ממניות החברה ושימשו כמנהליה.

5.
בפועל נוהלה החברה על ידי יוסי וביקו באמצעות חברת בי ג'י בעוד אבי ושלמה שימשו כמנהלי על. יוסי היה מופקד על הצד הניהולי ואילו ביקו היה בעיקר האיש הטכני ועסק בסיוע עובדי החברה בהרכבת מערכות ג'קוזי ובמתן שירותים ללקוחות החברה. חברת בי ג'י פעלה מתוך חצריה של אולטרה ג'ט ועסקה באופן עצמאי גם היא באותו תחום כאשר מירב רכישותיה נעשו מאולטרה ג'ט. בשל כך אצל לקוחותיה הפרטיים של חברת בי ג'י
הותקנו בדרך כלל מערכות של אולטרה ג'ט. האחרונה שילמה לחברת בי ג'י תמורה חודשית. בשלב ראשון עמד התשלום על סך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ובהמשך הועמד על סך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ.

6.
עוד ראוי לציין כי עם הקמת החברה הביא עמו אבי את רו"ח יהודה בראל (להלן: רו"ח בראל) ששימש גם כרואה חשבון של
יתר עסקי אבי, לא הכיר את שלמה וממילא לא עבד עמו קודם לכן.

7.
במישור הניהול הכספי, נעזרה אולטרה ג'ט במערכת הנהלת החשבונות של גפני שדה אשר היוותה מעין חברת מימון בעבור פעילויות אולטרה ג'ט ומן הסתם גם של יתר החברות שבשליטת שלמה או חלקן.

8.
לקראת סוף שנת 1995, קרי כשנתיים לאחר הקמת אולטרה ג'ט, נתגלעו חילוקי דעות בין שלמה ואבי על רקע ניהול החברה. לאחר משא ומתן בו נטל חלק גם רו"ח בראל סוכם על פרישת אבי מהחברה. ביום 10.11.95 נחתם בין אבי ושלמה חוזה אשר נועד להסדיר את תנאי הפרישה. כפי שיוברר להלן היה חוזה זה למראית עין חלקית שכן במקביל לחוזה הגלוי שנערך בכתב הושגה הסכמה נוספת נסתרת אשר שיקפה את הסכמתם האמיתית. ההסכם ייקרא להלן: הסכם הפרישה. אם תהא התייחסות לחוזה בכתב שנחתם בין השניים הדבר ייאמר במפורש.
9.
בהתאם לחוזה בכתב מיום 10.11.95 התחייב אבי
להעביר את מניותיו לשלמה או למי מטעמו;
למסור לידיו הנאמנות של בא כח שלמה (להלן: עו"ד גושן
) שטר העברת מניות וייפוי כח המקנה לאחרון זכות להשתמש בכח ההצבעה שלו; למסור מכתב התפטרות מהחברה וכן לדאוג לסילוק חובות איטליקה תוך קביעת מנגנון להבטחת הגבייה גם לאחר העברת המניות. כמו כן נקבעה הגבלת עיסוק מסוימת בתחום למשך שנתיים שאינה רלוונטית לענייננו.
10.
ביחס לחובות איטליקה סוכם כי אם יתברר עד המועד הנקוב להעברת המניות (15.4.95) כי טרם סולקו כל חובותיה אזי תושלם העברת המניות ברם מתוך הסך של 15,000 דולר שיתחייב שלמה לשלם תמורתן יופקד הסכום או חלק ממנו (בהתאם למצב הגבייה) בידיו הנאמנות של עו"ד גושן
על מנת שיעבירו לאבי עם תשלום מלוא החוב של איטליקה. בחוזה לא ננקב סכום החוב.

11.
לפי החוזה בכתב התחייב שלמה לשלם ביום 15.4.96 לאבי תמורת מניותיו סך של 15,000 דולר וסך נוסף של 15,000 דולר בתורת בונוס אותו עתיד היה לשלם בשלושה תשלומים עוקבים בני 5,000 דולר כל אחד החל מיום 15.1.96 וכלה ביום 15.3.96. שלמה גם התחייב כי אם בסוף חודש דצמבר 1995 יחליטו יוסי וביקו לפרוש מהחברה ישלם להם פיצויי פיטורין בעבור תקופת עבודתם בחברה. סוכם כי אולטרה ג'ט תשא במס הכנסה בגין תשלומים אלה.

12.
בנוסף לחיובים הכספיים הנקובים לעיל התחייב שלמה לדאוג כי אבי ישוחרר מערבותו לחובות אולטרה ג'ט כלפי החברה האמריקאית

vico

שהיתה ספקית אביזרים למערכות ג'קוזי (להלן:


חברת וייקו) וכלפי בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: בנק דיסקונט) תוך שבעה ימים מיום חתימת החוזה.

13.
אין חולק כי אין התאמה בין הסכם הפרישה כפי שמשתקף בחוזה בכתב לבין ההסכמה האמיתית בין הצדדים. בניגוד למצוין בחוזה בכתב הסכימו אבי ושלמה כי תמורת מניות אבי בחברה ופרישתו ממנה ישולם לו, מלבד הסך של 30,000 דולר (אשר כאמור מחציתו הוגדר כבונוס ומחציתו כשווי המניות), סכום נוסף השווה ערך ל- 62,500 דולר כך שלמעשה הוערך שווי המניות בסך 92,500 דולר, כאשר הסכום הנוסף ששולם על יד שלמה לאבי היווה השלמת התשלום בגין המניות.

14.
יוסי וביקו החליטו להפסיק את עבודתם באולטרה ג'ט או בעבורה (אין חשיבות לסוגייה, עליה חלוקים בעלי הדין,
מה היו היחסים המשפטיים ביניהם לבין החברה, עובד-מעביד או מזמין עבודה-קבלן). ביקו הפסיק לעבוד בחברה בסוף חודש נובמבר 1995 ואילו יוסי סיים את עבודתו במהלך חודש דצמבר אותה שנה.

15.
ביום 10.12.95 או בסמוך לפני כן נמסרו ליוסי וביקו שני שיקים על סך 15,000 ₪ כל אחד משוכים על חשבון אולטרה ג'ט בהם נרשמה חברת בי ג'י כנפרעת. מועד הפרעון הנקוב בשיק הראשון היה ה-10.12.95. השיק השני הוצא כשיק מאוחר שכן ננקב בו כתאריך פרעון ה-10.1.96. השיק הראשון נפרע ואילו השיק השני חולל באי-פרעון עקב הודעת ביטול שנתן שלמה לבנק הנמשך. שיק זה (להלן: השיק) מהווה עילת התביעה בת"א 1211/96 של בית משפט זה, אשר הדיון בו אוחד עם הליך זה. הצדדים חלוקים בשאלה למה נועד השיק והאם רשאי היה שלמה ליתן הוראת ביטול.

16.
בד בבד עם ביטול השיק שיגר עו"ד גושן
מכתב לבא כח אבי (להלן: עו"ד בן מאור
)
בו הודיע כי בעקבות בדיקת שלמה התברר לו כי יוסי וביקו היו מעורבים במעשי גניבה של מערכות ג'קוזי ואביזרים שונים מהחברה וכן זייפו שיק אחר משוך על חשבון החברה על ידי זיוף חתימת שלמה ושינוי תאריך הפרעון. בשל מעשים אלה הודיע כי נשללה זכותם לקבלת פיצוי פיטורין.

17.
במקביל נמסרה הודעה מאולטרה ג'ט לאבי כי התשלום הראשון בסך 5,000 דולר במסגרת הבונוס עומד לרשותו וכי עליו לסור למשרדי החברה
על מנת לקבלו. אין חולק כי אבי, מטעמיו הוא, לא קיבל תשלום זה.

18.
עו"ד בן מאור
, שקיבל גם את ייצוג יוסי וביקו, השיב בשמם במכתב מיום 10.1.96 כי אין ממש בהאשמות המופנות כלפיהם וכי זכותם לפיצויי פיטורין לרבות פיצויי הלנה תקפה. עם זאת טען כי החוזה הופר הן בשל אי-שחרור אבי מערבותו כלפי בנק דיסקונט וחברת וייקו והן בשל אי-תשלום פיצויי פיטורין והודיע בשם אבי על ביטול החוזה ועל כי האחרון חוזר לאלתר לפעילות המלאה בחברה (ראה נספח ו' לתצהיר ת/11). פועל יוצא מהודעה זו היתה דרישתו מעו"ד גושן
להשיב לידי אבי את שטר העברת המניות ואת ייפוי הכח שהופקדו בידיו הנאמנות שבפועל לא הוחזרו. במכתב האמור אין זכר לתשלום בסך 62,500 דולר.

19.
בסמוך לאחר מכן פנה עו"ד בן מאור
לבנקים השונים בהם ניהלה אולטרה ג'ט את חשבונותיה, הודיע כי הסכם הפרישה בוטל והזהיר אותם לבל יכבדו הוראות שניתנו על ידי שלמה לבדו. אבי מצדו התייצב במפעל אולטרה ג'ט, כינס אסיפת עובדים, הודיע להם
על שובו לחברה והתנהג באופן ששיבש את מהלך העבודה התקין. בעקבות זאת פנו שלמה ואולטרה ג'ט לבית המשפט. בסמוך הגישה חברת בי ג'י את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בכך החלה ההתדיינות ביניהם.

20.
בהמשך טענו יוסי וביקו כי שלמה עשה מעשים שהנם בגדר פרסום לשון הרע ועל כן כללו בתביעתם נגדו גם תובענה בעילה המושתתת על עוולה זו. שלמה מכחיש טענות אלו.

ההליכים בבית המשפט
21.
ביום 16.1.96 הגישו אולטרה ג'ט ושלמה תובענה לאכיפת הסכם הפרישה ובעיקר להעברת מניות אבי לידי שלמה או למי מטעמו. בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגישו שלמה ואולטרה ג'ט בקשה למתן סעד זמני (המ' 787/96) בה נתבקש בית המשפט להורות לאבי להמנע מלהכנס לתחום מפעל אולטרה ג'ט ומלעשות מעשים שיהיה בהם כדי לפגוע בתפקודה התקין. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 17.1.96 הושג הסדר לפיו הסכים אבי לסעד הזמני המבוקש.

22.
משכשלו הנסיונות להסדר הגישו האחים כהן וחברת בי ג'י תביעה שכנגד נגד אולטרה ג'ט, שלמה והחברות שבשליטתו בה עתרו לקבלת סעדים שונים בהם מתן חשבונות בנוגע לפעילות אולטרה ג'ט מאז נוסדה ומינוי רואה חשבון לבדיקתם. כן התבקש צו מניעה אשר יאסור על שלמה ואולטרה ג'ט להתקשר בחוזה עם חברת וייקו ולמנות את בא כחם לכונס נכסים. עוד התבקש צו אשר יחייב את שלמה לאפשר לאבי להמשיך לנהל את אולטרה ג'ט ולמסור לו את מפתחות המפעל. כן נתבקש סעד כספי לפצות את אבי בסך 300,000₪.
23.
בהמשך הגיש אבי כתב תביעה שכנגד מתוקן בו לא שינו את הסעדים המבוקשים.
אולטרה ג'ט ושלמה מצדם הגישו כתב תביעה מתוקן בו התווסף סעד כספי נגד האחים כהן וחברת בי ג'י לחייבם בתשלום 305,069 ₪. סכום זה כולל
החזר עלות מלאי עסקי שנגנב על ידי יוסי וביקו, השבת סכום שיק שלטענת שלמה זויף על ידם, חסרים שונים, פגיעה במוניטין ובמהלך עסקיה הרגיל של אולטרה ג'ט, שיפוי בגין מכשיר טלפון נייד שנלקח על ידי אבי ותמורת השיחות שנעשו ממנו על חשבון אולטרה ג'ט והוצאות הנובעות מהצורך בניהול הליכים משפטיים.

24.
עם תיקון כתב התביעה הוגש על ידי האחים כהן וחברת בי ג'י כתב תביעה שכנגד מתוקן בו תבע אבי סך של 300,000 ₪, סעד הזהה למבוקש בתביעה שכנגד המקורית, ואילו יוסי, ביקו וחברת בי ג'י תבעו סך של 396,544 ₪.

25.
במהלך שמיעת הראיות תוקן כתב התשובה לכתב התביעה שכנגד ושלמה ואולטרה ג'ט הוסיפו טענת קיזוז.

26.
בכתבי הטענות העלו הצדדים טענות מטענות שונות כיד הדמיון הטובה ברם כבר בשלב הבאת הראיות הצטמצמה היריעה שכן על חלק מהטענות לא הובאו ראיות כלל. בסיכומי טענות באי כח הצדדים, המשתרעים על פני עמודים רבים, נזנח חלק מהתביעות.

27.
אתייחס להלן אך ורק לאותן תביעות של בעלי הדין אשר נותרו כיום תלויות ועומדות, אם כי לא בהכרח בסדר העלאתן. לשם השלמת התמונה תהא לעתים התייחסות לטענות ולתביעות שנזנחו.


28.
תביעות שלמה ואולטרה ג'ט הטעונות הכרעה, לאחר שזנחו את התביעה לאכיפת הסכם הפרישה, כדלקמן:
28.1
גניבות יוסי וביקו מאולטרה ג'ט. סכום הגניבות מגיע לטענת שלמה לסך של 47,950.80 ₪ נומינלי. סכום זה נכון ליום הגשת התובענה (כתב התביעה המתוקן) מגיע לסך 53,968 ₪.
28.2
גניבת סך של 3,855.15 ₪ נומינלי על ידי יוסי, ביקו וחברת בי ג'י על ידי הוצאת סכום זה מחשבון החברה באמצעות זיוף חתימת שלמה על שיק משוך עליו ושינוי תאריך הפרעון. סכום זה מגיע לסך של 4,294 ₪ נכון ליום הגשת התובענה.

28.3
תביעה נגד אבי
בגין מעשים, בין בעצמו ובין באמצעות בא כחו, אשר פגעו במוניטין החברה ובמהלך הרגיל של עסקיה. בין היתר, פנה לבנקים בהם ניהלה החברה את חשבונותיה בהודעה כי הוא עדיין משמש כמנהלה ודרש מהם שלא לכבד שיקים ללא חתימתו. הבנקים שעו לפניות אלו, החזירו שיקים משוכים על החשבונות ועיכבו כספים בידם. בשל התנהגות זו נגרם לאולטרה ג'ט ולשלמה נזק חמור לרבות פגיעה במוניטין ובשמם הטוב בפני
לקוחות, ספקים ובנקים. בגין כל אלה נתבע פיצוי בסך 200,000 ₪.
28.3
נטילת מכשיר טלפון נייד על ידי אבי והמשך שימוש בו על חשבון החברה. על כן נתבע ממנו סך של 1,650 ₪ עלות רכישת מכשיר חדש וסך של 1,406 ₪ בגין השימוש שנעשה בטלפון הנייד. שני הסכומים הללו מגיעים לסך של 3,807 ₪ נכון ליום הגשת התובענה.
28.4
תביעה בגין הוצאות בסך 43,000 ₪ בגין הצורך לפנות למשרד חקירות פרטי לשם גילוי הגניבות, שכר טרחת עורך דין ועוד.
28.5
תביעה מאבי לשאת בתשלום חובות איטליקה בסך 42,104.82 ₪ נכון ליום 31.12.95.

29.
תביעות האחים כהן וחברת בי ג'י, הטעונות הכרעה לאחר שאבי זנח את תביעתו לביטול הסכם הפרישה הנן כדלקמן:
29.1
תביעת אבי בגין מחצית שווי מכולה אחת (מתוך חמש שנטען בכתב התביעה שכנגד) שנגנבה על ידי שלמה בכך שנרכשה מכספי אולטרה ג'ט ברם הועברה לגפני שדה. סכום התביעה מגיע לסך של 162,916 ₪

29.2
תביעה בסך 81,900 ₪
המהווה מחצית מחשבונית בסך 163,800 ₪
בגין העברת כספים שלא כדין מאולטרה ג'ט לגפני שדה.
29.3
תביעת חברת בי ג'י בגין השיק על סך 15,000 ₪ שחולל באי-פרעון, נשוא ת"א 1211/96, אשר הדיון בו אוחד עם התובענה דנן.
29.4
תביעת יוסי וביקו על סך 200,000 ₪ פיצוי בגין פרסום לשון הרע.
29.5
תביעת יוסי וביקו לפיצויי הפיטורין (40,037 ₪ נכון ליום הגשת כתב התביעה).
29.6
תביעת חברת בי ג'י בגין עבודות התקנה שביצעו יוסי וביקו לפי הזמנת גפני שדה (סך 7,718 ₪)
ואבני גזית
(סך 4,819 ₪).
29.7
כיום מבקש אבי לפסוק לזכותו סך של 30,000 דולר, יתרת הסכום לפי הסכם הפרישה.

עילות התביעה
30.
הסכסוך, שנתגלע בעקבות הפרת הסכם הפרישה והשאלה מיהו המפר שנויה במחלוקת, וצירו סובב סביב פעילות אולטרה ג'ט והנפשות הפועלות בה. לכן תובענה זו כוללת גם עילות התביעה הנובעות מהסכם הפרישה וכן כאלו שקדמו להסכם הפרישה ומאוחרות לו.

31.
ניתן להבחין בארבע עילות תביעה שונות – הראשונה, נובעת מהפרת הסכם הפרישה; השניה, מושתתת על אירועים במהלך פעילות החברה ובשלב הטרום-הסכם הפרישה; השלישית, מושתתת על אירועים מאוחרים להסכם הפרישה אך אינם נובעים ממנו; הרביעית, עילה שטרית.

32.
אולטרה ג'ט ושלמה כללו בכתב התביעה גם תביעה להשבת הסכומים ששילמו לחוקר פרטי שנשכר לצורך אישוש החשדות כלפי יוסי וביקו, שכר טרחת עורך דין ששילמו בעקבות הפרשה, הזמנת חוות דעת גרפולוגית ועוד. חלק מתביעות אלו מהוות הוצאות משפט וחלקן פועל יוצא של עילה אחרת. לא אלו ולא אלו בבחינת
עילת תביעה עצמאית.

33.
עילות הנובעות מהסכם הפרישה - תביעת אולטרה ג'ט ושלמה לאכיפת הסכם הפרישה ותביעת אבי לביטולו ותביעת יוסי וביקו לתשלום הפיצויים לפי הסכם הפרישה. ניתן לכלול בקבוצה זו גם את תביעת שלמה ואולטרה ג'ט לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפרת אבי את הסכם הפרישה (פגיעה במוניטין ובשם הטוב בעקבות פניותיו לבנקים והתייצבותו בתחום המפעל).

34.
עילות הנובעות ממעשים במהלך פעולת אולטרה ג'ט והשלב הטרום-חוזי - תביעות אולטרה ג'ט ושלמה בגין מעשי מעילה וגזל (הגניבות המיוחסות ליוסי וביקו, נטילת מכשיר טלפון נייד על ידי אבי והשימוש בו וזיוף השיק); תביעות יוסי וביקו וחברת בי ג'י נגד גפני שדה ונגד אבני גזית בגין אי-תשלום תמורת עבודה שביצעו לפי הזמנתן ותביעת אבי בגין המעשים המיוחסים לשלמה אשר נועדו לרוקן את אולטרה ג'ט מנכסיה בהם הסתרת עסקאות (פרשת המכולות הגנובות ופרשת החשבונית).

35.
עילות עצמאיות הנובעות ממעשים מאוחרים להסכם הפרישה - תביעת יוסי וביקו מכח עילה לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).

36.
העילה השטרית - התביעה על פי שטר נשוא ת"א 1211/96 בה התגוננה אולטרה ג'ט בטענת קיזוז, הקשורה לעסקת היסוד (עבודת יוסי וביקו באולטרה ג'ט).
הסכם הפרישה
37.
כאמור לעיל החוזה בכתב לא שיקף נאמנה את כל ההסכמות שהושגו בין הצדדים. בנוסף למצוין בו סיכמו אבי ושלמה כי הראשון יקבל תמורת מניותיו סך נוסף של 62,500 דולר וסכום זה שולם לו בפועל. לפנינו אפוא חוזה בעל פה, נסתר, המשקף את ההסכמה האמיתית בין השניים וחוזה בכתב, גלוי, בו פורטו חלק מההסכמות בלבד.
החוזה בכתב, הגלוי, מהווה אפוא חוזה למראית עין יחסית (ראה ע"א 630/78 יוסף ביטון ואח'
נ' דוד מזרחי, פ"ד לג(2), 576; ע"א 53/86 עמיחי סולל נ' מתתיהו צוקרמן פ"ד מב(2), 625).
38.
בהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 חוזה למראית עין בטל. הסוגיה האם יש לתת תוקף לחוזה הנסתר מאחורי החוזה למראית עין יחסית נדונה אגב אורחא וטרם הוכרעה והיא בעלת חשיבות לענייננו שכן חוזה בטל אינו ניתן לאכיפה.


39.
בעניינו מסכימים בעלי הדין כי החוזה הנסתר משקף נאמנה את רצון הצדדים אם כי חלוקים בשאלה מי יזם את עריכת החוזה למראית עין וגם על מי מוטל נטל המס בגין התשלום הנסתר. גם הודעת הביטול ניתנה על רקע טענת אבי כי שלמה הפר את החוזה ולא מפאת היות החוזה בטל. למותר לציין כי בשלבים המוקדמים של הסכסוך איש לא הזכיר את קיומו של החוזה הנסתר (מן הסתם משום שבאותו שלב התנהל הדו-שיח בין פרקליטי הצדדים ואין שמץ של ראיה כי היו בסוד העניינים). ההתייחסות הראשונה
מצויה בתצהיר שלמה לבית המשפט.

40.
בהעדר טענה מצד מי מהצדדים כי גם החוזה הנסתר בטל, הרי שאין זה המקרה הראוי
להכריע בסוגיה. מכאן, יש לראות בחוזה הנסתר את הסכם הפרישה האמיתי בין הצדדים לו יש לתת תוקף.

אכיפה או ביטול
41.
ככל שהמדובר בעילות הנובעות מהפרת הסכם הפרישה חזרו בהם שלמה ואבי מתביעתם, לאכיפת הסכם הפרישה או לביטולו, בהתאמה. שלמה טוען כי חרף הפרת הסכם הפרישה אין תועלת בסעד האכיפה שכן החברה אינה פעילה כיום. אבי מצדו טוען כי נתן הודעת ביטול כדין ברם היות שבפועל קיבל שלמה את מבוקשו שעה שניתן צו מניעה (בהסכמה) שאסר על כניסתו למפעל או לבצע כל פעולה אחרת שתפגע במהלך הרגיל של העסקים, הרי מצטרף הוא לסעד האכיפה המבוקש על ידי שלמה. לכן גם תובע כיום את תשלום הסך של 30,000 דולר תמורת מניותיו.

42.
משזנח שלמה את תביעתו לאכיפה אין אבי רשאי להחיותה שכן בית המשפט לא יעניק סעד שלא נתבקש על ידי בעל דין (אכיפת חוזה לבעל דין שתבע ביטול) ולא יכפה על בעל דין סעד עליו ויתר (אכיפת חוזה). לפיכך אין מקום לצוות על אכיפת הסכם הפרישה.

43.
המצב שנוצר אינו פוטר מהצורך להכריע בשאלה מיהו המפר, שכן נותרו תלויות ועומדות תביעת שלמה ואולטרה ג'ט לפיצויים עקב הפרת הסכם הפרישה ותביעת יוסי וביקו לתשלום פיצויי פיטורין.

44.
כאמור, טענת אבי הנה כי שלמה הפר את הסכם הפרישה בכך שלא שחרר אותו מערבותו לחובות החברה שניתנה לטובת בנק דיסקונט וחברה וייקו. כמו כן לא שילם ליוסי וביקו פיצויי פיטורין. שלמה מצדו טוען כי אבי הפר את החוזה שעה שנתן הודעת ביטול.

האם קיים שלמה את חיובו לשחרר את אבי מערבויותיו כלפי חברת וייקו ובנק דיסקונט
45.
שלמה פנה לחברת וייקו בסמוך לאחר חתימת החוזה. לפי נספח ב' לתצהיר ת/11 שחררה חברת וייקו את אבי מערבותו לחיובי אולטרה ג'ט כעבור חמישה ימים בלבד ממועד חתימת החוזה אם כי האישור על כך ניתן במועד מאוחר יותר. טענת אבי כי נודע לו על כך רק בחודש ינואר וכי אישור חברת וייקו כוזב שכן נרשם תאריך קודם בסמוך למועד שנמסר לידיו הנה טענה בעלמא שאין לה כל אחיזה בחומר הראיות. מכאן, שלמה קיים את חיובו כלפי אבי בנוגע לחברת וייקו.

46.
אישור בכתב על שחרור אבי מערבותו כלפי בנק דיסקונט נתקבל ביום 8.1.96 שעה שאבי פנה לבנק לקבלו. לקבלת האישור קדמה פניית שלמה ביום 16.11.95 ופניית בא כחו למחרת היום (ראה נספחים ג1 וג2 לתצהיר ת/11). טענת אבי כי משלא הומצא האישור תוך שבעה ימים ממועד חתימת החוזה מהווה הפרה אינה יכולה להתקבל. לשון החוזה ברורה - "לדאוג לשחרור" להבדיל מ"להמציא אישור על השחרור" והיא מתיישבת עם כוונת הצדדים לשחרר את אבי מכל התחייבויותיו לחברה ובעבורה כנגד העברת המניות.

47.
מועד העברת המניות נקבע ליום 15.4.96 עם ביצוע התשלום בסך 15,000 דולר (או הפקדת הסכום כולו או חלקו בידיו הנאמנות של עו"ד גושן
). ניתן לראות במועד זה תאריך יעד סופי למילוי התחייבותו זו של שלמה. אולם כדי לתחום את פעולת שלמה לבל יתמהמה ועל מנת להביאו לפעול תוך זמן סביר לשחרור אבי מערבותו הוסיפו הצדדים (בכתב יד) מועד – שבעה ימים.

48.
מסקנה זו מתיישבת עם מבחן ההגיון שהרי שלמה יכול היה להתחייב לעשות את הדרוש מבחינתו תוך זמן קצר ברם לא יכול היה להתחייב להשלים פעולה (השחרור עצמו) התלויה בצדדים שלישיים (בנק דיסקונט וחברת וייקו).

49.
זאת ועוד, העובדה שאבי לא מחה ולא הודיע על ביטול הסכם הפרישה כעבור שבעה ימים ממועד חתימת החוזה ואף פנה לבנק בעצמו על מנת לקבל את האישור המיוחל היא הנותנת שגם מבחינתו לא היתה הפרה. ואם היתה הפרה הרי מחל עליה והסכים בהתנהגותו להאריך את המועד.

50.
התנהגות אבי עד למועד משלוח מכתב הביטול מתיישבת עם גרסת שלמה כי אבי היה בסוד העניינים וידע מה נעשה בקשר לשחרורו מהערבויות. למותר לציין כי מכתב הביטול של הסכם הפרישה נשלח על ידי עו"ד בן מאור
שעה שהיה בידי אבי לכל הפחות אישור בנק דיסקונט על ביטול ערבותו. עובדה זו יש כדי להצביע על התנהגות חסרת תום לב מצד אבי
ומעמידה בספק את אמיתות גרסתו בעניין זה.

51.
אני קובעת אפוא כי שלמה קיים את התחייבותו לפי הסכם הפרישה ועשה את המוטל עליו תוך המועד שנקבע כדי לגרום לשחרור אבי מערבותו הן כלפי חברת וייקו והן כלפי בנק דיסקונט.

תשלום פיצויי פיטורין
52.
אין חולק כי לא שולמו פיצויי פיטורין. לטענת שלמה זכאי היה שלא לשלמם עקב מעשיו של ביקו ויוסי כך שאין לראות באי תשלום הפרה.
בכל מקרה לא הפר התחייבות זו שכן מסר שיק (השיק שחולל נשוא ת"א 1211/96) על חשבון פיצויי פיטורין. עוד הוסיף עו"ד גושן
בסיכומיו כי ההתחייבות לתשלום פיצויי פיטורין הנה עצמאית כלפי יוסי וביקו ואינה נוגעת להתחייבויות שלמה כלפי אבי לפי הסכם הפרישה. לדעתו, התחייבויות שלמה כלפי אבי הסתכמו בתשלום תמורת מניותיו ושחרורו מערבותו. אבי שוחרר מערבותו ואילו התמורה בעד המניות לא שולמה בעטיה של התנהגות אבי אף כי שלמה היה נכון כל העת לקיימה. לעומת זאת, ההתחייבות לשלם פיצויי פיטורין ניתנה כלפי יוסי וביקו כך שאי-תשלומם יכול להצמיח עילת תביעה ליוסי וביקו לתבעם,
ותו לא.

53.
דין הטענה האחרונה להדחות. בחברת אולטרה ג'ט היו כאמור שני מחנות. מצד אחד מחנה שלמה אליו נמנו הוא והחברות בשליטתו. מצד שני מחנה אבי ואחיו והחברות המנוהלות על ידם או הקשורות עמם. מכאן שעם פרישת אבי היתה עזיבת יוסי וביקו צפויה. לכן נכללה בהסכם הפרישה וכחלק ממנו תניה המסדירה את זכותם לפיצויי פיטורין. לו חפצו להפוך חיוב זה לחיוב עצמאי היו מציינים זאת במפורש.


אני קובעת אפוא כי ההתחייבות לשלם פיצויי פיטורין היה אחד מיני חיוביו של שלמה על פי הסכם הפרישה.

54.
גם הטענה כי ההתחייבות קוימה דינה להדחות. שלמה מסר שיק על סך 15,000 ₪ ובטרם הגיע מועד פרעונו נתן הוראת ביטול לבנק הנמשך. השאלה למה נועד השיק שנויה במחלוקת. לצורך ההכרעה בשאלה האם אי תשלום פיצויי פיטורין מהווה הפרת הסכם הפרישה אניח כי השיק נמסר על חשבון פיצויי פיטורין כפי שטען שלמה באחת ההזדמנויות. גובה פיצויי הפיטורין שנוי במחלוקת. לפי גרסת שלמה נע בין 28,000 ₪ ל-30,000 ₪ ולפי גרסת יוסי וביקו נע בין 32,000 ₪ לסך של 35,000 ₪. יהא הסכום הנכון אשר יהא הרי שהסך של 15,000 ₪ מהווה לכל היותר מחצית מסכום החוב. אין שום ראיה כי הצדדים הסכימו כי פיצויי הפיטורין ישולמו בשיעורים, כך שעצם העובדה שנמסר שיק על סכום נמוך מהחוב האמיתי מהווה הפרת ההתחייבות החוזית.

55.
מעבר לכך, אין חולק כי השיק לא נפרע עקב הוראת הביטול של שלמה. השיק היווה הוראה לבנק הנמשך לשלם את הסכום הנקוב בו לאוחז. מבחינת היחסים בין אולטרה ג'ט – מוציא השיק – לבין חברת בי ג'י – הנפרעת (לעניין זה נראה בה וביוסי וביקו יישות אחת) - המדובר בהתחייבות לתשלום בלבד. משניתנה הוראת ביטול של הוראת התשלום (השיק) סורב השיק על ידי הבנק הנמשך ומכאן שההתחייבות לשלם הופרה (אלא אם קמה לשלמה זכות עכבון בשל המעשים המיוחסים ליוסי וביקו, על כך אתייחס בהמשך).

מיהו המפר
56.
כפי שיפורט להלן לא הוכחו המעשים המיוחסים ליוסי וביקו. לפיכך לא נשללה זכותם לפיצויים (בין פיצויי פיטורין ובין פיצויי פרישה). המסקנה היא, כי שלמה הפר את הסכם הפרישה שעה שלא שילם פיצויי פיטורין כמתחייב ממנו. עם זאת מתעוררת השאלה האם רשאי היה אבי לבטל את החוזה בשל אי תשלום פיצויי פיטורין לאחיו. לפי סעיף 7(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) זכאי הנפגע (אבי במקרה דנן) לבטל את החוזה "אם הפרת החוזה היתה יסודית". לפי סעיף 7(ב) אם "היתה הפרת החוזה לא-יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה
לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קוים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה...".

57.
כפי שצוין לעיל החוזה בכתב בטל ברם בנסיבות יש לתת תוקף לחוזה האמיתי הנסתר. בחוזה בכתב אין התייחסות אלו הפרות תחשבנה יסודיות ולא הובאה ראיה כי הוסכם בעניין זה במסגרת ההסכמות בעל פה. לפי סעיף 6 לחוק התרופות הפרה יסודית הנה "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה.."

58.
ניתן להניח כי לו ראה אבי מראש כי לא ישוחרר מערבותו כלפי צדדים שלישיים לא היה מתקשר בהסכם הפרישה שהרי היה נותר חשוף לתביעות מצדם חרף העובדה שכבר לא היה קשור לחברה. מכאן שהפרה זו היוותה הפרה יסודית אשר הקנתה לו הזכות לבטל את החוזה.

59.
לעומת זאת, לו ראה אבי מראש כי שלמה לא ישלם פיצויי פיטורין (או פיצויי פרישה) לאחיו אין להניח כי לא היה מתקשר בחוזה עמו, הן משום שנושא הפיצויים היה משני לעומת יתר ההתחייבויות וגם הסכום לתשלום היה קטן יחסית ליתר התשלומים והן משום שלא היה בהפרה כדי לפגוע בזכותם של האחרונים למצות את זכויותיהם בתביעה נפרדת. מכאן, אי-תשלום פיצויי פיטורין אינה בגדר הפרה יסודית. לשם ביטול החוזה היה על אבי אפוא להקדים וליתן ארכה לתיקון ההפרה. רק אם היה מסרב שלמה לתקן את ההפרה תוך זמן סביר ממועד מתן הארכה רשאי היה אבי להודיע על ביטול החוזה. יוצא אפוא כי אבי הוא המפר.

הסך של 62,500 דולר
60.
שלמה שילם במסגרת החוזה הנסתר סך של 62,500 דולר. אף כי תשלום זה נעשה במסגרת חוזה למראית עין חלקית ובלתי חוקי, שהרי כל מטרתו היתה התחמקות מתשלום מס כפי שיפורט להלן, קמה לכאורה חובת ההשבה לו בוטל הסכם הפרישה. שלמה תבע כאמור סעד של אכיפה כך שבדין לא תבע השבה. אבי מצדו תבע סעד של ביטול. חרף זאת לא הזכיר כי קיבל סכום זה וממילא לא הציע להשיבו.

61.
התוצאה לפיה יוותר הסך של 62,500 דולר בידי אבי חרף היותו המפר אינה בלתי צודקת. יהיו הסיבות לעזיבתו את החברה אשר יהיו, היה שלמה נכון לשלם לאבי ולאחיו סכום נכבד למדיי תמורתה, אשר כלל בנוסף לסך הנ"ל גם יתר הסכומים המצוינים בחוזה בכתב. בפועל קיבל שלמה את מבוקשו תמורת סך של 62,500 דולר בלבד, שכן חרף עצירת תהליך העברת המניות עברה השליטה באולטרה ג'ט לידיו והוא יכול היה לעשות בה כבתוך שלו, כל זאת במחיר נמוך בהרבה מזה שהתכוון לשלם מלכתחילה.

על מי מוטל נטל המס בגין החוזה הנסתר
62.
גרסת שלמה הנה כי לבקשת אבי ומטעמיו לא נרשם בחוזה הסך של 62,500 דולר ששילם לו כחלק מהתמורה בעד מניותיו. לטענתו סכום זה נרשם בספרי אולטרה ג'ט, עובדה המלמדת כי לא היה כל כוונה מצדו להעלימו וגם תומך במסקנה כי הוסכם כי חיוב המס יחול על אבי. אבי לעומת זאת טוען כי סוכם מפורשות כי יקבל 92,500 דולר נטו בעד מניותיו וכי לבקשת שלמה, אשר חפץ להעלים מס, לא נרשם בחוזה בכתב הסך של 62,500 דולר ששולם לו בפועל.

63.
גרסת אבי לפיה הוסכם על תשלום סך של 92,500 דולר נטו נתמכת בעדות רו"ח בראל אשר נטל חלק במשא ומתן בין השניים. לעומת זאת אין ברישום שלמה בספרי אולטרה ג'ט מאומה כדי לתמוך בגרסתו. זאת כי הסך של 62,500 דולר ששולם לאבי לא נרשם כתשלום לאבי אלא כמשיכה אישית. איש לא יכול היה לדעת אפוא למה נועד הסכום.

64.
מעבר לכך, לו סוכם מפורשות כי אבי ישלם מס הכנסה כיצד לא נרשם סכום זה בחוזה בכתב כפי שנעשה בנוגע ליתר התשלומים, ומדוע לא דרש שלמה קבלה על התשלום הנכבד למדיי ששילם מן הסתם במזומן (לאחר המשיכה האישית מהחברה). אותו הדין בנוגע לאבי – לו סוכם על עסקה חוקית ותמימה בה שלמה
או אולטרה ג'ט יישאו במס ההכנסה החל עליו מדוע לא יצוין סיכום זה מפורשות. אין אלא להסיק כי השניים החליטו על תשלום חלק מתמורת המניות ללא דיווח לשלטונות המס. למצער, עצמו עיניים מפני אפשרות העלמת המס.

65.
אין לסוגיית המס נפקות למחלוקת בין בעלי הדין ברם ניתן להסיק מהתנהגותם בעניין זה על מידת תום לבם של השניים בפרשה דנן.

מעמד יוסי וביקו בחברה
66.
שלמה גורס כי השניים היו עובדי החברה אשר פעלו באצטלה של חברת בי ג'י ובכך לגרום לערבוב בין נכסי שתי החברות ועל ידי כך להקל על מעשיהם הפסולים. האחים כהן, לעומת זאת, גורסים כי השניים היו קבלנים שפעלו באמצעות חברת בי ג'י. לסוגיה זו אין משמעות מיוחדת, שהרי אין חולק כי הזכות לפיצויים – בין פיצויי פיטורין ובין פיצויי פרישה - נובעת מהסכמת שלמה ואבי בהסכם הפרישה. אם, כטענת שלמה, היו יחסי עובד-מעביד ללא הסכמה מפורשת לא היו זכאים ממילא לפיצויי פיטורין שהרי התפטרו מהחברה ולא פוטרו. אם, כטענתם, היה
מעמדם של קבלן רק הסכמה יכולה היתה להצמיח זכות לקבלת פיצויי פיטורין.

67.
לפי הסכם הפרישה היו יוסי וביקו זכאים לפיצויים ואחת היא אם כינוים יהיה פיצויי פיטורין או פיצויי פרישה. למותר לציין כי אם אמנם היו השניים עובדי החברה הרי שדרך ההתקשרות עמם – באמצעות חברת בי ג'י לה שולם סכום קבוע בצירוף מס ערך מוסף – מלמדת אף היא על חוזה למראית עין.

תביעת יוסי וביקו לפיצויי פיטורין
68.
לו עמד שלמה על אכיפת הסכם הפרישה היה עליו לשלם לביקו ויוסי פיצויי פיטורין. ביטול החוזה, סעד שנתבקש מלכתחילה על ידי אבי, היה מביא בהכרח לדחיית תביעתם של יוסי וביקו לתשלום פיצויי פיטורין. תביעת אבי לביטול הסכם הפרישה לא יכלה לדור בכפיפה אחת עם תביעתם זו של יוסי וביקו שהרי תשלומם הנה פועל יוצא של האכיפה. יתכן כי בנסיבות אלו נכון היה למחוק את תביעתם על הסף. אלא שהצורך להכריע בסוגיה זו כמו גם בשאלה האם היה מקום לפסוק להם סכום זה לולא ויתר שלמה על תביעת האכיפה, התייתר.


משויתר שלמה על אכיפת הסכם הפרישה, ממילא אין יוסי וביקו זכאים לתשלום פיצויי פיטורין.

תביעת אבי לתשלום תמורת העברת המניות
69.
אין חולק כי שלמה לא שילם לאבי מאומה מהסכומים הנקובים בחוזה בכתב בעד העברת המניות. הסך של 15,000 דולר לא שולם כי הסכסוך נתגלע בטרם הגיע המועד לתשלומו. מאותו טעם גם לא שולם הסך של 15,000 דולר, שהוגדר כבונוס,
אם כי הוכח שאבי הוזמן למשרדי אולטרה ג'ט על מנת לקבל את התשלום הראשון בסך 5,000 דולר ברם בחר שלא להתייצב משום שההודעה הגיעה אליו לאחר מתן הודעת ביטול הסכם הפרישה.

70.
לכן אין לראות באי- תשלום סכומים אלה הפרת הסכם הפרישה ובפועל אין טענה זו. מלכתחילה לא תבע אבי תשלומים אלה וכיום עשה כן בהסתמך על תביעת שלמה לאכיפת הסכם הפרישה. כפי שכבר נאמר לעיל דין תביעה זו להדחות מטעמים דיונים ואין אלא לחזור על מה שנאמר לעיל.

חובות חברת איטליקה
71.
לפי האמור בכתב התביעה תובעת אולטרה ג'ט מאבי את פרעון חובות איטליקה באופן אישי בהסתמך על דיני עשיית עושר ולא במשפט. ניתן להניח כי הבחירה של עילת תביעה זו באה מן הסתם משום שבהסכם הפרישה לא סוכם כי אבי ישא אישית בחובות איטליקה אלא סוכם כי עליו לדאוג לגביית חובותיה, שגובהם לא ננקב.


72.
אבי סבור כי גובה החוב לא הוכח ומטעם זה דין התובענה נגדו להדחות. נכון הדבר, שאולטרה ג'ט הסתפקה בהגשת כרטיס איטליקה בספרי החברה. המדובר ברישום שנעשה על ידי בעל הדין המבקש להסתמך עליו, ולכן אין בו די כדי לצאת ידי חובת ההוכחה.



73.
על אף האמור לעיל ניתן לראות ברישום בספרי אולטרה ג'ט
הוכחה מספקת לחוב הנטען, משני טעמים. האחד, כי ניהול החברה בפועל נעשה על ידי יוסי שגם היה מופקד בתוקף תפקידו על פיקוח הנהלת החשבונות. השני, הסכם הפרישה הושג לאחר משא ומתן בו נטלו חלק שלמה, אבי ורו"ח בראל. לו חלק אבי על הרשום בספרי הנהלת חשבונות של אולטרה ג'ט סביר להניח שלא היה מסכים לניסוח עמום ללא ציון גובה החוב אלא היה מקפיד על רישומו המדויק.



74.
אני קובעת אפוא כי גובה החוב של איטליקה הנו הסכום העולה מהרישום בספרי הנהלת החשבונות של אולטרה ג'ט. לפי כתב התביעה מגיע סכום זה לסך של 42,104.82 ₪ נכון ליום 31.12.95.



75.
גובה החוב כשלעצמו אינו מהווה הוכחה לחיובו האישי של אבי.
אין חולק כי החוב הנו של חברה אשר אבי היה אחד מבעלי המניות ובעל השליטה בה ברם כל עוד לא הובאו ראיות על פיהן ניתן לקבוע כי ראוי להרים את מסך התאגיד (איטליקה) או כי קיימות נסיבות על פיהן ניתן לחייב אישית את האורגן בחובותיו אין
לייחס לו חבות אישית לחיובי איטליקה.



76.
טענת אולטרה ג'ט כי חבות אבי נובעת מעילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט אינה יכולה לסייע לו שעה שאין ראיה כי אבי אישית "...קיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה.." מאולטרה ג'ט,
כאמור בסעיף 1 (א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979.

77.
נותר אפוא לבחון האם עומדת לאולטרה ג'ט עילה חוזית בהסתמך על הסכם הפרישה. לפי הסכם הפרישה נטל אבי על עצמו לדאוג לגביית חובות איטליקה אך לא לשלמם באופן אישי. יתכן כי בהפרת אבי את חיובו בכך שלא דאג לתשלום (פעולות שלא נעשו עקב הודעת הביטול וההליכים המשפטיים בעקבותיה) ניתן היה לראות נזק שנגרם לאולטרה ג'ט – אי-תשלום החוב – תוצאה של ההפרה ועל כן על אבי לפצות את אולטרה ג'ט בגינו. כמו כן יתכן כי צריך היה לפרש את הסכם הפרישה ככולל תניה מכללא לפיה אם תוך זמן סביר ממועד כריתתו לא יעלה בידי אבי לגבות את חובות איטליקה או חלק מהם יהיה פטור עו"ד גושן
מלהעביר לידי אבי את הסכומים שהופקדו בידיו כנאמן בעבורו כך שבפועל יישא אבי אישית בחוב. מאחר ששלמה ואולטרה ג'ט ויתרו על סעד של אכיפה אין צורך להכריע בסוגיה שכן ממילא הם אינם זכאים לסעד הנובע מהסכם הפרישה.

דין התביעה לחיוב אישי של אבי לחובות איטליקה אפוא להדחות.



הגניבות המיוחסות ליוסי וביקו
78.
לפי גרסת שלמה, עליה חזר בכתבי הטענות ובתצהירים שונים גנבו יוסי וביקו מאולטרה ג'ט אביזרים שונים ומערכות ג'קוזי בהם השתמשו לצורכיהם במסגרת חברת בי ג'י. לפי רשימת הגניבות המיוחסות להם בעשרים מקרים התקינו השניים מערכות ג'קוזי ללקוחות פרטיים של חברת בי ג'י כאשר השתמשו באביזרים גנובים מהחברה.

79.
אין חולק כיום כי רשימה זו אינה משקפת את הטענה האמיתית של שלמה מבחינת היקף הגניבות משום שרק לגבי תשע מתוך עשרים המקרים נמצאה אסמכתא לכאורה. על אף זאת גם בסיכומים נקב עו"ד גושן
בסכום המצוין בכתב התביעה.

80.
שלמה ואולטרה ג'ט מייחסים ליוסי וביקו מעשים פליליים (גניבה וזיוף). קיימת מחלוקת בין הפוסקים בשאלה מהי מידת ההוכחה הנדרשת לעניין הוכחת טענות פליליות בהליך אזרחי. גישה אחת גורסת כי להוכחת טענות אלו קיימת רמת ודאות שלישית. גישה שניה גורסת כי קיימות שתי רמות ודאות בלבד, אזרחית ופלילית, כאשר הדגש הושם על רצינות הראיה, להבדיל מרמת הודאות (ראה ע"א 6465/93 אליהו כהן נ' יוסף לנגרמן ואח'
תק-על 95(2), 1323 והפסיקה המוזכרת שם).

81.
בין אם נעדיף את הגישה הראשונה ובין אם נעדיף את השניה ניתן לקבוע כי שלמה לא עמד בנטל המוטל עליו. לגרסת שלמה לאחר עזיבת האחים כהן את החברה עלה חשד בלבו כי יוסי וביקו גנבו מהחברה. על מנת לאשש את חשדותיו נעזר בחברת חקירות פרטית.

82.
מעדות יגאל אסל מנהל משרד החקירות התברר כי לא הוא זה שביצע את החקירה אלא הסתייע בחוקרים שעבדו תחת פיקוחו. מטעם זה הופסקה עדותו וניתנה שהות להגשת תצהירי החוקרים שביצעו את החקירה בפועל. בנסיבות אלו אין לעדות יגאל אסל ערך ראייתי כלשהו ויש להתעלם ממנה.

83.
מעדות עובדיו עולה, כי רק בשמונה מתוך תשעה מקרים שנתבקשו לחקור תועד בקורם במצלמה. בנוגע למקרה התשיעי (משפחת דעדוש) אפוא אין ראיה כי אמנם הותקנה בבית לקוח זה מערכת ג'קוזי בה נעשה שימוש באביזרים של אולטרה ג'ט בכלל או אביזרים שהושגו בדרכים פסולות.

84.
ביחס ליתר המקרים
לגבי אחד מהם לפחות (זיו החזקות) אישר שלמה כי יתכן כי טעה (עמ' 84). בנוגע ליתר אף כי נמצאו מקרים בהם לא הוצגה חשבונית או תעודת משלוח מתאימה או נמצאה מדבקה של אולטרה ג'ט אף כי ההתקנות נעשו על ידי חברת בי ג'י ומהמלאי שלה, הרי שנוכח האי-סדרים בחשבונות והעובדה שהצדדים נהגו לבצע עסקאות ללא דיווח מתאים (והראיה התשלום בסך 62,500 דולר במסגרת הסכם הפרישה ועדותה של אילנה מלמן כי אחת החברות בשליטת שלמה (ש.ח. שדה) שמשה לצורך העלמת מס הכנסה) לא מן הנמנע שגם במקרה זה היו בין הצדדים עסקות שלא נרשמו.

85.
מעבר לכך, החוקרים שנגשו לבתי לקוחות חברת בי ג'י לא הוכנסו בסוד הסיבה להזמנת החקירה (נמסר להם כי נבחנת שביעות רצון הלקוחות מהמערכות שהותקנו). הדגש בחקירתם הושם בנושא החקירה, כפי שנמסר להם, כך שממצאיהם אינם תומכים במסקנה כי האביזרים או חלק מהם הנם פרי גניבה של ביקו ויוסי.

86.
בנוסף לעדות החוקרים הוזמן אלי אביטן, עובד לשעבר של חברת בי ג'י ועובד אחת החברות שבשליטת שלמה בעת מתן העדות. לא זו בלבד שהמדובר בעדות כבושה של מי שהורשע בעבר בעבירות רכוש ומרמה, שהוא גם בעל עניין בתוצאה ולו על מנת לרצות את מעבידו הנוכחי אלא שעדותו, בחלקה לפחות, מהווה מסקנה מצדו או פרשנות של אירועים להם היה עד. על כן אין מקום להסתמך על עדותו לשם קביעת ממצאים ועובדות.

87.
עוד טען שלמה כי יוסי וביקו השתמשו בלוגו של אולטרה ג'ט ובכך הטעו את לקוחות חברת בי ג'י לחשוב כי הם מתקשרים עם אולטרה ג'ט. עובדה זו, גם אם נכונה, אינה תומכת במסקנה כי יוסי וביקו גנבו מהחברה. אכן במסמכי חברת בי ג'י
לצד כותרת חברה זו הוסף הסימן המסחרי של אולטרה ג'ט. יש לזכור כי חברת בי ג'י פעלה מתוך חצרים של אולטרה ג'ט ועל פי רוב התקינה מערכות של האחרונה כך שהשימוש בסימן המסחרי של אולטרה ג'ט בחשבוניות או בתעודות המשלוח נראה אך טבעי.

88.
מעבר לכך אין זה מתקבל על הדעת ששלמה לא הבחין קודם לכן בשימוש שנעשה בסימן המסחרי של אולטרה ג'ט, ולו מהטעם שזו קבלה מידי חודש וחודשו חשבונית מס שהנפיקה חברת בי ג'י כנגד תשלום תמורת שירותי יוסי וביקו. אמנם המנהל בפועל של אולטרה ג'ט היה יוסי ושלמה שימש כמנהל על בלבד, ברם שלמה היה מצוי במתרחש שהרי לא זו בלבד שנהג לבקר במפעל לעתים מזומנות אלא שהיה קשר הדוק בין פעילות אולטרה ג'ט לזו של החברות שבשליטתו מצד אחד וחברת בי ג'י מצד שני. לכן אין זה מתקבל על הדעת שרק בעקבות עזיבת האחים כהן התבררה לשלמה העובדה הנדונה.
89.
על האמור לעיל ניתן להוסיף כי
שלמה יכול היה להוכיח את טענותיו על נקלה בהסתמך על ספרי הנהלת חשבונות של שתי החברות. במהלך ההליכים המקדמיים ניתנה לכל הצדדים אפשרות עיון בכל מסמכי הנהלת החשבונות כך ששלמה, עליו מוטל נטל הראיה, יכול היה להוכיח על סמך מסמכים של חברת בי ג'י עצמה כי האביזרים שלטענתו נגנבו מאולטרה ג'ט אכן נגנבו.

90.
העובדה שיוסי וביקו מסרו גרסה בעל פה שלא תמיד נמצא לה תימוכין בכתובים או אף בלתי אחידה אין בה כדי לסייע לשלמה. הנטל להוכיח את מעשי הגניבה מוטל עליו ומלבד חשדות בעלמא אין תשתית עובדתית מספקת לגרסתו.

91.
תביעת שלמה ואולטרה ג'ט לתשלום תמורת האביזרים והמערכות שנגנבו על ידי יוסי וביקו לא הוכחה ודינה אפוא להדחות.

השיק המזויף
92.
טענה נוספת המופנית כלפי יוסי וביקו הנה כי זייפו שיק על סך 3,855.15 ₪ משוך על חשבון אולטרה ג'ט על ידי כך שהוסיפו את חתימת שלמה ללא ידיעתו וללא הסכמתו וכן שינו את תאריך הפרעון לאחר שככל הנראה פג תוקפו של השיק.

93.
בתמיכה לגרסתו הסתמך שלמה על חוות דעת הגרפולוגית חנה קורן לפיה חתימתו על השיק מזויפת. מחקירתה הסתבר כי חוות דעתה עומדת על כרעי תרנגולת. לא זו בלבד שבדיקת המומחית התבררה כשטחית ובלתי מקצועית אלא שהמומחית אף נתסה באי אמירת אמת. עבודתה נתגלתה כבלתי מקצועית שכן לא היו בידיה דפי עבודה מזמן השוואת כתבי היד אלא רק דפים שהוכנו על ידה יום קודם לעדות, שגם לפי דעתה לא היו פרי בדיקה מעמיקה.

94.
לפי עדות המומחית, בסמוך לעריכת חוות הדעת ערכה השוואה יסודית של כתבי היד אלא שמסיבה בלתי מוסברת ובפעם הראשונה מאז החלה לעסוק בהשוואת כתבי יד אבדו לה לדבריה דפי העבודה. בכך נתפסה באי-אמירת אמת
שכן כפי שנרשם בפרוטוקול בית המשפט התברר בשיחה אקראית כי גם במשפט אחר בו הופיעה כמומחית לא היו בידיה דפי עבודה וגם אז תרצה זאת בנימוק כי זו הפעם הראשונה שהמסמכים אבדו לה.

95.
עצם העובדה שלא היו בידי המומחית דפי העבודה כך שלא ניתן היה לבדוק את מידת המומחיות שבבדיקתה, דיה כדי לדחות את חוות הדעת.


96.
יוסי וביקו מצדם הגישו חוות דעת של המומחה יונתן נפתלי. גם חוות דעתו לוקה בפגם שכן בדיקתו התבססה על העתק צילומי של השיק שבמחלוקת ולא על המקור אף כי לא היה קושי לקבלו, ולו באמצעות בקשה לבית המשפט. עם זאת, אין בפגם זה כדי לסייע לשלמה שכן הנטל להוכיח כי השיק מזויף מוטל עליו והוא לא עמד בנטל זה.

97.
זאת ועוד, לגרסת יוסי וביקו נמסר השיק תמורת גופי חימום שסיפקה חברת בי ג'י לאולטרה ג'ט וכי בשלב מסוים העלה שלמה טענה לפיה עושים הם רווחים על חשבון אולטרה ג'ט. גרסת שלמה הנה בתמצית כי במהלך עבודת יוסי וביקו מכרו באמצעות חברת בי ג'י לאולטרה ג'ט גופי חימום תמורת 120 ₪ כל אחד. בשלב מסוים ערך סקר שווקים ואז התברר לו כי ניתן לרכוש אותם גופי חימום תמורת 50 ₪ בלבד, לכן דרש מהשניים למכור לו במחיר האמור ואלה לא הסכימו. לימים באו השניים אליו עם השיק חתום על ידי אבי ובו נרשם סכום המהווה מחיר יתרת המלאי של גופי חימום שהחזיקו במחיר המופקע של 120 ₪ ליחידה על מנת שהוא יוסיף את חתימתו ברם סירב לכך כי סבר שאין זה ראוי כי עובדים של החברה יעשו רווחים על חשבונה.

98.
גם אם תתקבל גרסת שלמה הרי עולה ממנה כי לכל היותר המדובר בטעות בכדאיות העסקה, שאינה מהווה הגנה. בכל מקרה גם לפי גרסת שלמה סופקו לחברה גופי חימום כך שלכל הפחות חבה החברה את המחיר המופחת של גופי החימום (50 ₪) ושהיה מקובל על שלמה.

99.
כעולה מהאמור לעיל, שלמה לא הוכיח כי השיק זויף וגם לא הוכיח כי חברת בי ג'י לא היתה זכאית לתשלום. דין התביעה המבוססת על הטענה כי השיק מזויף להדחות.

השיק על סך 15,000 ₪
100.
משפרץ הסכסוך בין בעלי הדין נתן שלמה הוראת ביטול של השיק.
כאמור הוגש השיק לביצוע ובהתנגדות שהגישה אולטרה ג'ט נטען כי השיק נמסר כתשלום שכר בעד חודש דצמבר 1995 והיתרה על חשבון פיצויי פיטורין (ראה ת/12) וטענה כי היא זכאית לקזז סכום זה היות שביקו ויוסי גנבו מהחברה וגם זייפו שיק משוך על חשבונה ובדרך זו קבלו כספים שלא היו זכאים להם.

101.
משנדחו טענות אלו ניתן לקבוע כי אולטרה ג'ט לא הוכיחה את הגנתה מפני התביעה השטרית. עם זאת אין מנוס מלהתייחס לשאלה למה נועד השיק. אם המדובר בתשלום בגין העבודה שבוצעה טרם עזיבת יוסי וביקו את החברה זכאית חברת בי ג'י לתשלום. לעומת זאת אם המדובר בתשלום פיצויי פיטורין על פי הסכם הפרישה אזי דין תביעתם להדחות שהרי הזכות לתשלום פיצויי פיטורין נובעת מהסכם הפרישה. כאמור, משחזר בו שלמה מתביעתו לאכיפתו פקעה גם זכותם של יוסי וביקו לתשלום זה.

102.
בתצהיר שניתן בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר (ת/12) טען שלמה כי השיק נמסר כתשלום שכר בגין ימי העבודה בהם עבד יוסי בחודש דצמבר 1995 (3,750 ₪) וכמקדמה על חשבון פיצויי פיטורין (11,250 ₪). לעומת זאת, בסיכומי טענות עו"ד גושן
נטען כי השיק נמסר לשם תשלום פיצויי פיטורין לפי הסכם הפרישה (ומכאן טען כי לא הפר את התחייבותו על פיו).

103.
גרסת ביקו ויוסי לעומת זאת הנה כי סכום השיק נועד לשמש תשלום בעד עבודתם בחודש דצמבר 1995 וכן הפרשי מס ערך מוסף מחודשים קודמים. טענה זו מתיישבת עם מועד מסירת השיק (לכל המאוחר ביום 10.12.95 ביחד עם שיק אחר באותו סכום שנפרע), עם גובה התשלום החודשי המוסכם ללא מס ערך מוסף ואף עם העובדה שחברת בי ג'י היא הנפרעת. על פי הסכם הפרישה התחייב שלמה לשלם פיצויי פיטורין ליוסי וביקו אישית, ולא לחברת בי ג'י.

104.
מעבר לכך, בהיות התביעה שטרית נענית חברת בי ג'י מהחזקות המנויות בפקודת השטרות [נוסח חדש] כך שעל אולטרה ג'ט להניח תשתית עובדתית לסתרן. גם לולא כן הוטל נטל הראיה על אולטרה ג'ט בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה. שלמה יכול היה להוכיח ללא קושי למה נועד השיק. לו היווה הסך של 15,000 ₪ תשלום פיצויי פיטורין כטענת שלמה הרי יכול היה להוכיח על נקלה את גרסתו, ולו על ידי הצגת ספרי הנהלת החשבונות של אולטרה ג'ט ואף יכול היה לחקור בעניין זה את רו"ח בראל, שהעיד מטעם האחים כהן. המנעות זו פועלת לרעתו
(ראה בין היתר ע"א 27/91 שמעון קבלו נגד ק' שמעון עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט(1), 450).

105.
אני קובעת אפוא כי אולטרה ג'ט לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה כי השיק נמסר לתשלום פיצויי פיטורין. למותר לציין כי משנדחתה טענת הקיזוז ממילא היתה זכאית חברת בי ג'י לתשלום הסכום ששולם, גם לטענת שלמה, כשכר חודש דצמבר 1995.

תביעת שלמה בגין פגיעה במוניטין ובשם הטוב
106.
לטענת שלמה ואולטרה ג'ט פניות אבי ועו"ד בן מאור
לבנקים בהם ניהלה החברה את חשבונותיה כמו גם התייצבות אבי בחצרי אולטרה ג'ט תוך הצהרה כי שב לשמש כמנהלה גרמו להם נזק לא הוכחה כדבעי.

107.
נכון כי מחומר הראיות עולה כי מעשיו של אבי ועו"ד בן מאור
, ששימש כזרועו הארוכה, פגעו במהלך הרגיל של עסקי אולטרה ג'ט. די בעיון במכתבים ששוגרו על ידי עו"ד הרצברג מבנק דיסקונט כדי להווכח כי ההודעות הסותרות שנתקבלו מצד שלמה מצד אחד ומצד אבי מצד שני גרמו להחלטת הבנק לעכב את פעילויות החברה בחשבון.

108.
עם זאת, אין ראיה כי מעשים אלה גרמו לאולטרה ג'ט נזק, לא כל שכן בסך 200,000 ₪ הנתבעים. אולטרה ג'ט ושלמה פנו לבית משפט מיד לאחר שאבי פעל באופן שהיה בו כדי לפגוע בפעילות התקינה של החברה, עם פנייתם ניתן צו ארעי שנעשה למעשה לסופי בהסכמת אבי.

109.
אין ראיה כי הפסקת פעילות אולטרה ג'ט, עליה הצהיר שלמה, קשורה למעשי אבי. סביר להניח כי שלמה מטעמיו החליט להעביר את פעילות אולטרה ג'ט לאחת מהחברות שבשליטתו ובכך גרם למעשה להפסקת פעילות החברה, אך זאת מבלי שנגרם לו נזק עסקי של ממש. מכל מקום, לא הובאה ראיה כי הפסקת פעילות אולטרה ג'ט נגרמה עקב מעשיו של אבי.


גם בעניין זה יכול היה שלמה להביא ראיות בלתי תלויות בתמיכה לטענתו כי נגרמו נזקים כגון פקידי הבנקים או עדות ספקים והוא לא עשה כן והסתפק בעדותו שלו בלבד.

110.
אשר על כן דין תביעת אולטרה ג'ט לפיצויים בגין הפגיעה במוניטין ובשם הטוב להדחות.

הטלפון הנייד
111.
לגרסת שלמה נטל אבי ללא רשות מכשיר טלפון נייד של החברה והמשיך להשתמש בו גם לאחר עזיבתו את החברה. אבי הכחיש דברים אלה וטען כי בדין השתמש בטלפון הנייד. עלות מכשיר הטלפון הנייד לא הוכחה ולא הוכח כי אבי חייב את חשבון החברה בסכום הנקוב בכתב התביעה, כך שגם אם יש יסוד לתביעה המתייחסת לעצם הנטילה והשימוש הרי בהעדר הוכחת סכום התביעה דינה להדחות.

112.
למותר לציין כי נוכח היקף המחלוקת וסכום התביעה הכללי לא היה ראוי לנהל הליך משפטי יקר וממושך בגין חוב המגיע ליום הגשת התובענה לסך של 3,807 ₪ המצוי בגדר הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות.

הוצאות
113.
מנדחו התביעות הקשורות להוצאות (שכר חוקרים, שכר המומחית לכתב יד ועוד) יש לדחות גם את התביעה לתשלום הוצאות אלו.
פעולות לריקון החברה מנכסיה
114.
לגרסת אבי ביצע שלמה פעולות אשר נועדו לרוקן את החברה מנכסיה. פעולות אלו גרמו לכך ששווי החברה הוערך בסכום נמוך משוויה האמיתי ולכן סוכם על תמורה נמוכה יותר בגין מניותיו. בכתבי הטענות הועלו טענות מטענות שונות אשר הצטמצמו לבסוף לשתיים בלבד – הנפקת חשבונית על סך 163,800 ₪ על שם גפני שדה וגניבת מכולה ובה אביזרים שיובאו מחברת וייקו והעברתה לגפני שדה.

החשבונית על סך 163,800 ₪
115.
לגרסת אבי העביר שלמה שלא כדין סך של 163,800 ₪ מחשבון אולטרה ג'ט לחשבון גפני שדה ובכך גזל סכום זה מהון החברה. אין חולק כי ביום 28.2.95 הוצאה על ידי גפני שדה חשבונית מס מספר 512397 (להלן: החשבונית) על סך 140,000 ₪ בצירוף מע"מ. לגרסת אבי בחודש אפריל 1995 התקשר אליו סגן מנהל סניף בנק דיסקונט בו התנהל חשבון החברה בבקשה להסברים על העברת כספים מאולטרה ג'ט לגפני שדה, שהרי הראשונה ספק של האחרונה ולא ההיפך. בבירור עם שלמה נאמר לו כי המדובר בסחורה שסופקה לגפני שדה וכהוכחה העביר אליו העתק מהחשבונית. עם קבלתה העבירה לסניף הבנק ומשנתקבל ההסבר תם עניינו בשיק. רק לאחר עזיבת אולטרה ג'ט התברר לו כי החשבונית אינה רשומה בספרי הנהלת חשבונותיה, כי מקור החשבונית אינו בנמצא וכי מעולם לא סופקה סחורה לגפני שדה. לדבריו בזמן היותו באולטרה ג'ט קיבל את דברי שלמה בבחינת ראה וקדש.

116.
גרסת שלמה הנה כי החשבונית הוצאה לבקשת אבי. הרקע למעשה מצוי באופי הקשר העסקי בין אולטרה ג'ט וגפני שדה. האחרונה העניקה לאולטרה ג'ט שירותים בגינם היתה זכאית לתמורה. על מנת להקל על אולטרה ג'ט הקדימה גפני שדה תשלומים כך שחשבונה עמד תמיד ביתרת זכות של
100,000 ₪ עד 200,000 ₪. בשלב מסוים נשאל אבי על ידי פקידי הבנק בו התנהל החשבון על פשר הכספים המועברים לגפני שדה. או אז פנה אבי אל שלמה וביקש להוציא חשבונית על רכישות כביכול מגפני שדה לאולטרה ג'ט כדי להציגה בפני
הבנק, וכך נעשה. לאחר העברת העתק ממנה לידי הבנק בוטלה החשבונית. הפעולה אכן לא נרשמה בספרי הנהלת חשבונות של החברה ברם נרשמה בספרי גפני שדה.

117.
לפיכך טוען שלמה כי גרסת אבי לפיה לא ידע על הפעולה אין לה יסוד. לא זו אף זו אבי ניסה להטעות את בית המשפט כאשר הגיש העתק מהחשבונית (ת/25, ת/26 ונ/25) בת/26 מחק אבי בעזרת מחיקון רישום בכתב ידו, זאת כדי להסתיר את העובדה שהחשבונית כבר היתה בידו שבעה חודשים לפני הסכם הפרישה (עמ' 153 ש' 10).

118.
גרסת שלמה עדיפה בעיני על פני גרסת אבי, אם כי אין בכך כדי לקבוע כי הפעולה ראויה שהרי נועדה, לפי גרסת שלמה, להציג בפני
הבנק עובדות בלתי מדויקות בנוגע לפעילות העסקית של החברה.

119.
ראשית, קשה לקבל את גרסת אבי כי ראה בדברי שלמה בבחינת ראה וקדש. הן אבי והן שלמה ניהלו קודם לכן וגם במהלך פעילותם המשותפת בחברה פעילות כלכלית ענפה בארץ ובעולם. מחד היו שניהם בעלי נסיון בעסקים ומאידך היתה פעילותם המשותפת קצרת מועד. לאבי אף היה נסיון כושל עם שותפיו לשעבר ומש"נכווה ברותחין נזהר בצוננין".

120.
שנית, רו"ח בראל היה עוד מקודם רואה חשבון של אבי והובא לחברה על ידו. מכאן, שהיתה לאבי היכולת לעקוב אחר פעילות החברה ואחר תנועת הכספים בין אולטרה ג'ט לחברות שבשליטת שלמה.

121.
שלישית, ניהול החברה בפועל נעשה על ידי יוסי ואילו אבי ושלמה שמשו כמנהלי על. לו התערב שלמה בניהול החשבונות והעביר על דעתו בלבד כספים מהחברה לחברות שבשליטתו היה הדבר מעורר מיד את חשדם של האחרים והעניין היה נבדק.

122.
רביעית, מעשיו של אבי לפני המשפט (מחיקת רישום בכתב ידו מהעתק החשבונית וצילומו מחדש) מעידים על נסיון להרחיק את עצמו מהמסמך על מנת להתאימו לגרסתו. טענתו כי סבר בתום לב שלבית המשפט יש להגיש מסמכים נקיים ככל שניתן תמוהה וזאת בלשון ההמעטה. מתחילת הסכסוך היה אבי מיוצג על ידי עורך-דין. משום מה,
בחר בעניין זה (כמו גם בעניין שחרורו מערבות חברת וייקו) להסתיר עובדות מפרקליטו ולפעול באופן עצמאי.

123.
על האמור לעיל יש להוסיף כי מעדות רו"ח בראל עולה שהנפקת החשבונית אינה בעלת משמעות בנוגע למצב החברה (עמ' 203 ש' 8).

124.
מעבר לכך גם אם גרסת אבי נכונה לא היה מקום לזכותו במחצית סכום החשבונית הן נוכח דברי רו"ח בראל המעידים כי לפעולת הנפקת החשבונית לא היתה משמעות מבחינת החברה והן נוכח העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, כי הכספים כספי החברה הם ולא כספם של בעלי המניות. מכאן, שהיה מקום לחייב את שלמה להשיב את סכום החשבונית לידי החברה ולא לחלקו בין בעלי מניותיה.

125.
אני דוחה אפוא את תביעת אבי למחצית סכום החשבונית על סך 163,800 ₪.

המכולות
הגנובות
126.
כזכור, טען אבי מלכתחילה כי שלמה העביר לגפני שדה שלא כדין מספר מכולות שהיו רכוש אולטרה ג'ט וכי ישנן ראיות, לגבי חמש לפחות. לבסוף התמקד הדיון במכולה אחת. לדבריו אין באפשרותו להוכיח את טענותיו לגבי היתר. לגרסת אבי הסתיר שלמה ממנו את דבר הזמנת המכולה. אף כי בעבר תמיד היה המזמין יוסי, וכך גם אישר שלמה, הרי המכולה הנדונה הוזמנה על ידי שלמה (ראה נספח ח1 לתצהיר שלמה, ת/13). כמו כן מועד הזמנת המכולה – 19.9.95 – קרי, חודשיים לפני חתימת הסכם הפרישה והעובדה שעל פני ההזמנה נרשם כיעד גפני שדה (ראה נספחים א' ו-ב' לתצהיר ת/13) תומכים במסקנה כי למעשה גנב שלמה את המכולה מאולטרה ג'ט על ידי כך שהאחרונה חויבה בתשלום בעדה בעוד שתכולתה סופקה לגפני שדה שכאמור הנה חברה שבשליטת שלמה. עוד הוסיף אבי כי מתצהיר רו"ח בראל, נ/64, עולה כי הנתונים בדוחות הכספיים של אולטרה ג'ט אינם שלמים ואף התשלום של הרוכש הסופי של תכולת המכולה– סרן תעשיות – מעיד על תשלום לגפני שדה.

127.
לדעת שלמה אין יסוד לתביעה זו ואף לא שולמה אגרה בעדה. עצם הטענה כי המדובר ב"מספר מכולות" ללא פירוט כשלבסוף הראה הוא עצמו כי המדובר במכולה אחת, אותה ייבאה בידיעתו המלאה של אבי, מעידה על חוסר ביסוס.

128.
לפי גרסת שלמה (ראה תצהירו ת/14 וכן עדותו בעמ' 92-97 וכן עמ' 115 – 124) היה יבואן
המכולה אולטרה ג'ט במימון גפני שדה. לפיכך אף כי במסמכי היבוא נרשם בשם
היבואן גפני שדה בפועל שוחררו הטובין על ידי אולטרה ג'ט והיא זו שמכרה אותם לסרן תעשיות אשר שילמה תמורתם לאולטרה ג'ט. כל הפעולות נעשו בידיעת אבי ובהסכמתו. מה גם שבפועל נעשתה הנפקת חשבונית בגין המכולה על ידי יוסי.

129.
עוד טען שלמה כי גפני שדה לא הרוויחה מאומה מעסקת מכירת המכולה לסרן תעשיות. כן הוסיף כי לא היתה זו הפעם הראשונה בה מכרה אולטרה ג'ט מכולות לסרן תעשיות לפי אותו תהליך. הפעם, כמו במקרים קודמים הועברה המכולה ישירות מהנמל לסרן תעשיות אשר שלמה תמורת תכולתה לאולטרה ג'ט וזו, באמצעות יוסי, הנפיקה חשבונית (עמ' 97 ש' 24).
עובדה זו אושרה על ידי
יוסי (עמ' 124 ש' 22).

130.
כן דוחה שלמה את טענת אבי לפיה לאחר הסכם הפרישה לא היה רשאי הוא לייבא מכולה שכן אולטרה ג'ט המשיכה לפעול. העובדה שהמכולה הוזמנה לפני חתימת הסכם הפרישה אין בה מאומה שהרי אבי ידע על קיומה (עמ' 113 ש' 7).

131.
זאת ועוד, משהודה אבי כי לא ראה קודם לכן מסמכים המעידים על שיחרור המכולה על שם אולטרה ג'ט (עמ' 167 ש' 1) היה עליו לחזור בו מטענתו משהוצגו בפני
ו המסמכים.

132.
גם בעניין זה עדיפה עליי גרסת שלמה על פני גרסת אבי. מסמכי היבוא מעידים כי מי ששיחרר את המכולה היתה אולטרה ג'ט והיא זו שמכרה את תכולתה לסרן תעשיות וקבלה תמורה בגינה. בנסיבות אלו גם אם יש לתמוה על כך שההזמנה נעשתה על שם גפני שדה הרי בהמשך כל פעולת השיחרור והשיווק – שזה העיקר – נעשו על ידי אולטרה ג'ט.


אשר על כן אני דוחה את תביעת אבי לתשלום מחצית שווי המכולה.

תביעת יוסי וביקו בגין עבודות לפי הזמנת גפני שדה ואבני גזית
133.
לפי עדות יוסי וביקו סוכם על תשלום כולל ששולם לחברת בי ג'י תמורת כלל העבודות שבוצעו לפי הזמנת אולטרה ג'ט. אמנם במקרה דנן מדובר על עבודות אשר בוצעו לגרסתם לפי הזמנת חברות שבשליטת שלמה ברם, מחומר הראיות עולה, כי לא היתה הקפדה על ההפרדה בין החברות השונות באמצעותן פעל שלמה (כמו גם בין הפעילויות של האחים כהן והחברות באמצעותם פעלו). לכן נראית תביעה זו מלאכותית. לו היה ממש בטענת יוסי וביקו סביר להניח שהיו מסדירים במפורש את התקשרותם עם החברות שבשליטת שלמה.

אשר על כן, תביעתם נדחית.

תביעה בגין פרסום לשון הרע
134.
לטענת יוסי וביקו ביצע שלמה כלפיהם עוולה של פרסום לשון הרע בכך שהפיץ בין ספקים שונים של כלים סניטריים כי השניים נאלצו לעזוב את אולטרה ג'ט לאחר שנתפסו בגניבות. לפי סעיף 1(2) ו-(3) לחוק איסור לשון הרע מהווים דברים אלה לשון הרע ומשנאמרו לפני יותר מאדם אחד זולתם הנם בגדר פרסום כאמור בסעיף 2(א) לחוק. היות שטענת שלמה התבררה כשקרית אין הוא חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי" לפי סעיף 14 לחוק. שלמה אף ידע כי אין ממש בטענותיו. מכאן חזקה עליו כי פעל בחוסר תום לב (ראה סעיף 16(ב) (1) לחוק איסור לשון הרע).

135.
בכתב התביעה שכנגד תבעו יוסי וביקו פיצוי בסך 250,000 ₪
אלא שלא הובאו ראיות להוכחת נזק זה. על כן עתרו בסיכומי הטענות לפיצוי בסך 100,000 ₪ לכל אחד מהם ובסך הכל 200,000 ₪ בהסתמך על הוראות סעיף 7א (ב) ו-(ג) לחוק איסור לשון הרע.

136.
אין חולק כי שלמה האשים את יוסי וביקו במעשי גניבה וזיוף. טענה זו שמשה עילה להכרזתו באמצעות עו"ד גושן
שלא לשלם להם פיצויי פיטורין ולמתן הוראת ביטול השיק. העלאת טענות אלו במהלך הליך משפטי, גם אם לא הוכחו, אינה בגדר עוולה של פרסום לשון הרע שכן סעיף 13(ז) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה מפני תביעה בגין עוולה על פיו אם הדברים המהווים לשון הרע נאמרו במהלך הליך משפטי.

137.
נכון הדבר, שמכתב עו"ד גושן
בו האשמות כלפי יוסי וביקו מהווה פרסום לשון הרע. ברם, עילת התביעה אינה מושתתת על הדברים שנכתבו במכתב זה אלא על הדברים המיוחסים לשלמה שהופצו בין הספקים השונים.

138.
כבר עתה יאמר כי אם הוכח ששלמה פרסם ברבים כי יוסי וביקו בצעו מעשי זיוף וגניבה הרי יהיה מקום לחייבו בפיצוי. ייחוס מעשים אלה נכנס בגדר הגדרת לשון הרע ודי באמירתם בפני
אחר כדי להוות פרסום. במקרה דנן בחרו יוסי וביקו כאמור לתבוע את הפיצוי המירבי ללא הוכחת נזק מתוך ייחוס כוונה לפגוע בהם (סעיף 7א (ב) ו-(ג) לחוק איסור לשון הרע)

139.
יוסי וביקו מבססים את תביעתם על עדות שמואל אשכנזי (להלן: אשכנזי). בתצהירו, מוצג נ/65, ציין אשכנזי כי שמע במו אוזניו את שלמה אומר כי השניים נתפסו גונבים מהחברה. עוד ציין כי שמע מבעלי חנויות למוצרי קרמיקה כי גם הם שמעו ממנו דברים דומים.

140.
שלמה הכחיש את הדברים המיוחסים לו. עם זאת טען כי אם ייקבע שפרסם לשוןהרע הרי חוסה הוא תחת הגנת "אמת דיברתי". משנדחתה תביעת שלמה המבוססת על מעשי זיוף וגניבה נדחית ממילא הגנת אמת דיברתי.

141.
עדות אשכנזי אינה יכולה לשמש יסוד לקביעת ממצאים ועובדות. ככל שהמדובר בדברים אשר שמע מאחרים המדובר בעדות שמיעה, אשר אינה קבילה בנוגע לאמיתות תוכנה ואף אם היתה קבילה ערכה הראייתי שואף לאפס. לכן נותרה עדותו עדות יחידה. יש להתייחס לעדות זו בזהירות הראויה שכן היא ניתנה חמש שנים לאחר האירוע ושנתיים לאחר שנתבקש לעשות כן. מה גם שהעד עצמו העיד כי מתקשה לזכור מה התרחש אז (עמ' 211 ש' 1). נוכח חומרת המעשים המיוחסים לשלמה וסכום הפיצוי הבלתי מבוטל שניתן לפסקו ללא הוכחת נזק, הרי לא יהיה ראוי להסתמך על עדות יחידה של מי שמסר את הדברים לראשונה כעבור זמן רב מהיום בו שמע אותם.

מעבר לכך, דברי שלמה, אם נאמרו, מצטיירים יותר כדברי רכיל מאשר כהוצאת דיבתם רעה של יוסי וביקו בפני
הבריות.

142.
לו הפיץ שלמה בין ספקים אחרים בתחום עסוקם של בעלי הדין דברים שהם בבחינת לשון הרע הרי לא היו יוסי וביקו מתקשים להזמין שורה של אנשים בפני
הם פורסם לשון הרע, והם לא עשו כן. המנעותם פועלת לרעתם.

143.
בנסיבות אלו דין תביעתם לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע להדחות.

סוף דבר
144.
מלבד התביעה השטרית דין יתר התביעות ההדדיות להדחות.

אשר על כן אני מורה על דחיית התובענה והתובענה שכנגד נשוא ת"א 1967/96.

145.
התביעה השטרית נשוא ת"א 1211/96 מתקבלת. חברת בי ג'י זכאית אפוא להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ
01-09175-96-8
כסדרם.

נוכח התוצאה אליה הגעתי לפיה התביעות ההדדיות רובן ככולן נדחו יישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ז בחשון, תשס"ה (1 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.

אריקה פריאל
, שופטת


001967/96א
110 עליזה שפר






א בית משפט שלום 1967/96 אולטרה ג'ט מערכות אקריליות בע"מ, שלמה שדה נ' אבי כהן, יוסי כהן, יעקב (ביקו) כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 01/11/2004)