פסקי דין על דוד רוזנטל | פסקי דין על קלריטה רוזנטל (חיימוביץ) | פסקי דין על מרים (לפיד) גוטמן

2129/04 בשא     15/11/2004




בשא 2129/04 דוד רוזנטל, קלריטה רוזנטל (חיימוביץ) נ' מרים (לפיד) גוטמן




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

1





בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
בשא 02129/04

+ בשא 2130/04
בתיק עיקרי: א
004674/02

בפני
:
השופטת הדסה אסיף
תאריך:
15/11/04


בעניין
:
1. דוד רוזנטל

2. קלריטה רוזנטל (חיימוביץ)




המבקשים


- נ
ג
ד -



מרים (לפיד) גוטמן





המשיבה

נוכחים:
ב"כ המבקשים
: עו"ד דהן
ב"כ המשיבה
: עו"ד וידר


החלטה

הבקשה היא לביטול

פסק דין
.

פסק הדין ניתן בהעדר המבקשים, לאחר שהמבקשים לא התייצבו לדיון שנקבע בבית המשפט ליום 14.4.04.

אין מחלוקת על כך שהמבקשים זומנו כדין לדיון וזאת מאחר שהדבר עולה מפורשות מהבקשה עצמה ומתצהירי שני המבקשים שצורפו לה.

לא ניתן הסבר המניח את הדעת לכך שבאי כוחם של המבקשים לא התייצבו לדיון, וזאת גם אם אם ההסבר שנתנו המבקשים לכך שהם עצמם לא התייצבו לדיון יכול להתקבל כהסבר ראוי.
ב"כ המבקשים יצגו אותם בהליכי הרשות להגן וכל עוד לא
שוחררו ע"י ביהמ"ש רואים אותם כב"כ של המבקשים.

המבקשים טענו בתצהיריהם כי המבקשת 2 קיבלה מעורכי הדין של המבקשים הודעה טלפונית על כך שנקבע דיון, אולם בשל הבנה חלקית של השפה העברית סברה כי מדובר במועד שנקבע להשמעת החלטה והמועד
ימסר מאוחר יותר.

המבקש 1 הודה כי קיבל מאשתו הודעה על דיון שנקבע, אולם גם הוא טוען שסבר, בשל הבנה לקויה של השפה העברית, כי מדובר בהחלטה ולא ידע כי עליו להתייצב לדיון.

לטענתו, במועד שנמסרה לאשתו ההודעה הטלפונית היה הוא חולה
כשהבריא, פנה לעורכי הדין לברר לעומק משמעות ההודעה ואז התברר לו כי ניתן

פסק דין
בהעדר התייצבות.

לפיכך הוגשה הבקשה שמונחת בפני
י כעת.

מאחר שאין מחלוקת על כך שהמבקשים, באמצעות בא כוחם, זומנו כדין לדיון, הרי שמדובר בביטול שמסור כולו לשיקול דעתו של ביהמ"ש ולא בביטול מחוייב מחמת הצדק.

בדיון בבקשה לביטול

פסק דין
או החלטה שניתנו בהעדר התייצבות ואשר ביטולם מסור לשיקול דעתו של ביהמ"ש, חייב ביהמ"ש לתת את דעתו לשתי שאלות.

השאלה הראשונה – מדוע לא התייצבו המבקשים לדיון, והשאלה השניה מהם סיכויי ההגנה אם יבוטל פסק הדין.
והשווה: רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' תק –על 2001 (1) 1120

ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ ו2 אח' פ"ד מז (4) 133.

נפסק כי השאלה השניה חשובה לאין ערוך מהשאלה הראשונה, אם כי לא ניתן להתעלם גם מהשאלה הראשונה.
והשווה: ע"א (מחוזי ת"א) 1060/96 מיכקשווילי רחל נ' עיריית ת"א.

במקרה שבפני
י ספק אם יש נימוק מניח את הדעת לכך שאיש מטעם המבקשים לא התייצב לדיון.

ואולם, גם אם אניח כי יש בנימוק שהעלו המבקשים כדי לתת תשובה טובה לשאלה מדוע לא התייצבו, יש לבחון את סיכויי ההגנה.

בענין זה יש מקום להבחין בין סיכויי ההגנה של המבקש לאלה של המבקשת.

ככל שהדברים נוגעים לסיכויי ההגנה של המבקש – אני סבורה כי סיכויי ההגנה קלושים ביותר, עד שכמעט ואינם קיימים כלל.

מדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, בהתבסס על הסכם שכירות חתום על ידי המבקש, ואשר המבקש אינו מכחיש את חתימתו עליו.

המבקש הודה למעשה בעובדות המשמשות בסיס לתביעה ולסכומים שפורטו בה.

בחקירתו הנגדית הודה המבקש כי המשיך להתגורר בדירה עד ליום 13.1.03, וזאת למרות שהפסיק לשלם שכר דירה כבר ביוני 2001 (פרוט' עמ' 12 ש' 17 ואילך).

טענות ההגנה של המבקש פורטו בבקשת הרשות להתגונן שהגיש בבש"א 798/03, ובתצהיר שנתן בתמיכה לבקשה הזו.

המבקש טען בסעיף 5 לתצהיר,בקשת הרשות להגן
כי שילם לתובעת את כל דמי השכירות בשנתיים הראשונות, ואילו את יתרת דמי השכירות קיזז מסיבות שונות.

לא רק שהתברר בחקירה היום כי הטענה לפיה שילם את דמי השכירות בשנתיים הראשונות אינה נכונה, לאחר שהמבקש עצמו הודה היום כי כבר ביוני 2001 הפסיק לשלם דמי שכירות, אלא שטענת הקיזוז, שהיא למעשה טענת ההגנה היחידה של המבקש, אינה מפורטת כלל.

ההלכה בענין קיזוז ידועה, ולפיה כל הטוען קיזוז חייב להיכבד ולפרט את טענותיו באופן שבו מפרטים כתב תביעה.
והשווה: ע"א 2418/90 רלפו בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פד"י מז(5) 133

ע"א 82/81 דו עץ בע"מ נ' ישעיהו וייסנברג בפשיטת רגל פ"ד לז(2) 355.

המבקש לא פרט את טענות הקיזוז שלו כלל, ובתצהיריו, גם זה שניתן בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן וגם זה שניתן בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, אין כל פירוט של טענת הקיזוז, אין סכומים, אין חישובים ואין כל הסבר לשאלה כיצד יש בקיזוז שלו טוען המבקש, כדי לבטל את כל החוב נשוא ההסכם, או איזה חלק מהחוב מבוטל לנוכח הקיזוז הנטען הזה.

גם בדיון היום, כשהודה המבקש כי הוא חייב למשיבה סכום של כ – 31,000 דולר (פרוט' עמ' 9 ש' 26), לא נתן המבקש פרוט
כיצד עשה את החישוב, וכיצד הגיע דווקא לסכום זה כמשקף את חובו הנכון למשיבה.

יוצא, כי סיכויי ההגנה של המבקש, שסומכת כולה על טענת קיזוז בלתי מפורטת בעליל, קלושים ביותר ואין מקום לבטל את פסק הדין לאור סיכויי הגנה כה קלושים.

יש מקום להתייחס לטענת הגנה נוספת שהעלה המבקש, והיא כי ההסכם שבין הצדדים מחייב את הצדדים בפני
יה לבוררות בבית הדין הרבני.

גם ענין זה עלה כבר לדיון בביהמ"ש כאן במסגרת בקשות שהוגשו על ידי שני הצדדים, ובסופו של דבר אכן ניתנה החלטה להעביר את ההליך לבית הדין הרבני בטבריה, אלא שביה"ד הרבני בטבריה, משלא צייתו המבקשים להוראות שנתן, החזיר את הדיון לביהמ"ש כאן וקבע כי אין כל מניעה לכך שהמשיבה תשוב ותנקוט בהליכים בביהמ"ש הזה.

לפיכך, גם בנימוק זה אין כדי להועיל למבקש.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לביטול

פסק דין
, ככל שהיא נוגעת לביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש.

שונים הדברים באשר למבקשת.

המבקשת אינה חתומה על הסכם השכירות, והמבקשים טוענים כי לא היתה צד לו ואין היא מחוייבת מכוחו.

בנסיבות אלה, ספק אם ניתן היה בכלל להגיש כנגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר, ועל כל פנים, סיכויי המבקשת להתגונן בפני
התביעה, כאשר אינה חתומה כלל על הסכם השכירות, טובים לאין ערוך מסיכוייו של המבקש, וזאת משום שיש לברר תחילה את עצם חבותה של המבקשת, אם מכוח הסכם השכירות ואם מכוח הטענה לשימוש ראוי או לעשיית עושר ולא במשפט.

התוצאה היא איפוא שפסק הדין שניתן כנגד המבקשת, מבוטל.

אשר להוצאות –
הבקשה לביטול פסק הדין, ככל שהוגשה על ידי המבקש, נדחתה.

הבקשה, ככל שהוגשה על ידי המבקשת, התקבלה, אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמבקשת זומנה כדין לדיון ובכל זאת לא התייצבה, ועליה לשאת בהוצאות המשיבה עקב כך גם בגין הדיון וגם בגין הבקשה.

לפיכך, אני מחייבת את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪, וזאת בשים לב בין היתר לסכום התובענה.


המזכירות תעביר את החלטתי לצדדים.


ניתנה היום ב' בכסלו, תשס"ה (15 בנובמבר 2004) בהעדר.


הדסה אסיף
, שופטת

בתי ב. + ויקי ב.







בשא בית משפט שלום 2129/04 דוד רוזנטל, קלריטה רוזנטל (חיימוביץ) נ' מרים (לפיד) גוטמן (פורסם ב-ֽ 15/11/2004)