פסקי דין על עדה דואק | פסקי דין על שמעון שטרית

7592/00 רעא     07/11/2000




רעא 7592/00 עדה דואק נ' שמעון שטרית




בבית המשפט העליון בירושלים

רע"א ‎7592/00
בפני
: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשים: ‎1. עדה דואק

‎2. שלמה דואק
‎3. יום טוב דואק
נגד
המשיב: שמעון שטרית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום ‎22.10.00 בר"ע ‎2710/00 (בש"א ‎27117/00) שניתנה על ידי כבוד
השופטת ש. סירוטה
החלטה

‎1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ש. סירוטה) מיום ‎22.10.00 אשר ביטלה החלטה קודמת שניתנה על ידה ב‎19.10.00- לעכב באופן ארעי את פינויים של המבקשים מדירתם עד לדיון בבקשה שהגישו למניעת פינויים מבית מגוריהם.

‎2. נתתי דעתי לטעמי הבקשה ולתגובת המשיב ובאתי לידי מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור ויחד עמה לבטל את הסעד הארעי שניתן על ידי ביום ‎22.10.00 של עיכוב ביצוע פינוי המבקשים מדירתם.

‎3. אלה הטעמים:
המבקשים הינם חייבים כלפי המשיב מכח

פסק דין
סופי שניתן בעניינם. ב

פסק דין
נוסף שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט אוקון) ניתן תוקף להסכם פשרה שנקשר בין הצדדים שעיקרו במתן אורכה של ‎6 חודשים לחייבים לתשלום סכום חוב מופחת שהוסכם עליו, באופן שאם לא יפרעו חוב זה עד ליום ‎15.1.00 עליהם יהיה לפנות יום לאחר מכן את דירתם.

במועד הקובע החוב לא שולם, והמשיב פנה להליכי הוצאה לפועל. המבקשים דרשו סידור חלוף אגב פינוי בית מגוריהם וראש ההוצל"פ החליט כי לא עומדת להם זכות בענין זה. על החלטתו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ע. אזר) אשר קבע כי בנסיבות הענין עומדת למבקשים זכות לדיור חלוף, והורה לעכב את ביצוע הפינוי עד להחלטת ראש ההוצל"פ בענין תנאי הסידור החלוף. על החלטה זו הגיש המשיב הזוכה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א ‎1258/00) וזו הועברה לדיון בפני
הרכב.

בעקבות קביעת השופט אזר בחן ראש ההוצל"פ בפתח תקוה את נושא הסידור החלוף ובהחלטה מיום ‎27.6.00 קבע כי על הזוכה להפקיד מראש בנאמנות סך של ‎25,000 ש"ח להבטחת תשלום שכר דירה של המבקשים לשנת שכירות ראשונה עבור המבקשים לאחר שיפנו את ביתם. כן קבע כי יופקד בנאמנות סכום נוסף של ‎30,000 דולר להבטחת דמי השכירות של המבקשים לתקופה נוספת המתפרשת על פני כ‎15- שנים. עוד נקבע בהחלטת ראש ההוצל"פ כי הסך ‎30,000 דולר יופקד מכספי מכירת הדירה ובכל מקרה לא יאוחר משנה מיום פינוייה על ידי המבקשים.

על החלטה זו של ראש ההוצל"פ לא הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור במועד הנקוב לכך בתקנות, אולם הם פנו מספר פעמים לראש ההוצל"פ במטרה להשיג אורכות לענין תאריך פינוי הבית. במסגרת פניות אלה, ביום ‎28.9.00 - מספר ימים לפני המועד שנקבע לפינוי, הם הגישו בקשה לפנים משורת הדין לדחות את הפינוי עד ליום ‎22.10.00, החל לאחר החגים, ולהורות כי הסך ‎6,000 ש"ח יועבר כבר באותה עת לידי בא כוחם לצורך שכירת דירה. בקשה זו נדחתה על ידי ראש ההוצל"פ. אז פנו המבקשים ביום ‎2.10.00 לבית המשפט המחוזי בבר"ע ‎2141/00 שעניינה בקשה דחופה למניעת פינוי וניתן צו במעמד צד אחד לפינוי המבקשים ב‎1.11.00-. לבקשת המשיב בוטלה החלטה זו על ידי בית המשפט המחוזי כאשר התברר כי המבקשים עצמם בקשו מראש ההוצל"פ אורכה עד ה‎22.10.00- בלבד, וכי בקשה זו נדחתה והדבר לא מצא את ביטויו בבקשה לבית המשפט. בעקבות זאת, בהחלטה מיום ‎10.10.00 קבע בית המשפט המחוזי כי מועד הפינוי על ידי המבקשים יחול ב‎22.10.00- כפי שהם עצמם ביקשו מראש ההוצל"פ.
לאחר מכן, פנו המבקשים ב‎12.10.00- לראש ההוצל"פ בבקשה כי המשיב יפקיד מראש בנאמנות סך ‎25,000 ש"ח כחלק מהסידור החלוף וכתנאי לפינוי. בהחלטת ראש ההוצל"פ מה‎15.10.00- נקבע כי הוברר שהפקדה זו כבר בוצעה וכי הבקשות הנוספות שהגישו המבקשים עומדות בסתירה להחלטה הקודמת המנומקת שניתנה על ידו המדברת בעד עצמה. על החלטה זו הגישו המבקשים ביום ‎19.10.00 בקשת רשות ערעור ‎2718/00 לבית המשפט המחוזי ובה עתרו להעמיד למבחן הביקורת את החלטתו המקורית של ראש ההוצל"פ מיום ‎27.6.00 אשר קבעה את תנאי הסידור החלוף. בין היתר נטען בבקשה זו כי ראוי שהסך ‎30,000 דולר יופקד על ידי הזוכה בטרם פינוי הדירה ולא לאחריו אף שעל תנאי הסידור החלוף כפי שנקבעו על ידי ראש ההוצל"פ לא השיגו המבקשים בבקשת רשות ערעור במועד הנקוב לכך. לבר"ע זו צורפה גם בקשת עיכוב פינוי זמני במעמד צד אחד עד לדיון במעמד שני הצדדים, וזאת בלא שהובהר בה כי כבר קודם לכן ב‎10.10.00- ניתנה החלטה בבר"ע ‎2141/00 לפיה הפינוי יתבצע ב‎22.10.00-. לכשעובדה זו התבררה לבית המשפט כתוצאה מהודעת המשיב הוא ביטל את צו העיכוב הזמני שניתן קודם לכן.
על כך קובלים המבקשים כאן ועותרים לבטל את רוע הגזירה, ולעכב שוב את הפינוי עד להחלטה בבר"ע ‎2718/00.

‎4. תיאור ההליכים כפי שמובא לעיל מצביע על דרך הנקוטה בידי המבקשים ליזום מהלכי סרק על מנת להשהות את גזירת פינויים מהדירה ככל הניתן. לאחר שתנאי הסידור החלוף נקבעו בהחלטת ראש ההוצל"פ והפכו לסופיים משלא הוגשה בגינם בקשת רשות ערעור במועד ולאחר שהמבקשים עצמם הניחו כי התנאים שנקבעו הם המחייבים ופנו מספר פעמים בבקשות דחייה של תאריכי הפינוי מהדירה וכן פנו בתביעות נוספות שנדחו שמטרתן היתה השהיית הליכי הפינוי, היוותה גם הפנייה לראש ההוצל"פ מה‎12.10.00- פניית-סרק שנועדה ל"ייצר" הליך שיפוטי יש מאין על מנת להשיג מירווח זמן שבו באמצעות ניהול הליכים משפטיים עשוי להינתן עיכוב ביצוע הפינוי פעם נוספת. באותה מידה, גם בקשת

רשות הערעור על החלטה זו של ראש ההוצל"פ אשר בקשה, כביכול, לבחון את תנאי הסידור החלוף שנקבעו, הינה מאוחרת בלשון המעטה, לאחר שהתנאים לענין זה נקבעו זמן רב קודם לכן והיוו תשתית שהצדדים לא ראו להשיג עליה במועד המתאים לכך.

בנסיבות אלה, צדק בית משפט קמא בבטלו את צו העיכוב שניתן במעמד צד אחד לבקשת המבקשים מה גם שלא פורט בפני
ו כי בבקשה מקבילה קודמת ניתנה כבר החלטה בדבר חובת פינוי המבקשים ב‎22.10.00- וכי מועד זה תאם את בקשתם-הם לראש ההוצל"פ מיום ‎28.9.00. אין להתפלא כי בית המשפט המחוזי ראה בכפילות פניות אלה תוך הצנעת מלוא מערך העובדות מהערכאה השיפוטית הדנה משום "מצג לא מדוייק בלשון המעטה".

בנסיבות מתוארות אלה אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא בה ביטל את צו עיכוב הפינוי ודחה את הבקשה שהוגשה לפניו וזאת הן מההיבט הענייני, והן מההיבט הדיוני. אשר להיבט הענייני - נראה כי לאחר שנקבעו תנאי הסידור החלוף ללא עוררין אין עוד הצדקה עניינית מבחינה זו בעיכוב ביצוע הפינוי. אשר להיבט הדיוני - מושכלות ראשונים הם כי על בעל דין העותר לסעד לבוא בשערי בית המשפט בנקיון כפיים, לגלות באופן מלא את כל העובדות הצריכות לענין ולעשות שימוש ראוי בהליכי המשפט גם כאשר חרב הפינוי מונחת על צווארו. תנאים חשובים אלה לא נתקיימו כאן.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.

הסעד הארעי שניתן ביום ‎22.10.00 מבוטל.
המבקשים ישלמו למשיב את הוצאות הליך זה בסכום של ‎5,000 ש"ח.

ניתנה היום, ט' בחשון תשס"א (‎7.11.00).

ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
‎00075920.r02








רעא בית המשפט העליון 7592/00 עדה דואק נ' שמעון שטרית (פורסם ב-ֽ 07/11/2000)