פסקי דין על וקנין/בן חמו אברהם

2548/05 בש     23/02/2005




בש 2548/05 מדינת ישראל נ' וקנין/בן חמו אברהם




בעניין:
3



בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע
בש 002548/05
בת.פ
001931/05
בפני
:
כב' השופטת יעל רז-לוי
תאריך:

23/02/2005





בעניין:
מדינת ישראל
המבקשת


ע"י ב"כ עו"ד
ש. פצ'בסקי


נ
ג
ד



וקנין/בן חמו אברהם
– בעצמו
המשיב


ע"י ב"כ עו"ד
קאזיס

החלטה
בפני
בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו


בהתאם לסעיף 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פריצה לרכב וגניבה מתוכו - עבירות לפי סעיף 413 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

ב"כ המשיב טען בפני
כי לא קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב ועל כן לא קמה עילת מעצר ומכאן שאין מקום להתייחס לחלופת מעצר בהעדר עילה, ולאור האמור ביקש שהמשיב ישוחרר בערבות.

ב"כ המבקשת טענה מנגד כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב ובכלל זה העובדה שאצל המשיב נמצא מחשב נייד, אשר זוהה כמחשב שנגנב במהלך התפרצות לרכבו של מר שמואל גרוס (להלן: "הבעלים" ולהלן:" הרכב").

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק החקירה הגעתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת
העבירות המיוחסות למשיב.

כעולה מתיק החקירה, ביום 27.1.05 נעצר המשיב במחסום משטרתי כאשר ברכבו נמצא מחשב נייד; אותו מחשב אשר זוהה מאוחר יותר כמחשב שנגנב מהבעלים.

המשיב בחקירתו טען בתחילה כי את המחשב הביא אביו כמתנה לבנו לפני כשנה, והמחשב היה ברכב כיוון שבנו שהה אצלו באותה עת.

מתיק החקירה עולה כי בשלב זה שוחרר המשיב, כיוון שהמשטרה למעשה לא ידעה כי המדובר במחשב אשר נגנב בהתפרצות לרכב. על כן לא היתה עילה באותה עת להחזקתו במעצר, כשהחשד היחידי היה החזקת רכוש החשוד כגנוב. מאוחר יותר זוהה המחשב האמור ע"י הבעלים כמחשב אשר נגנב מפריצה לרכב ביום 22.01.05 ואז נעצר המשיב.

בהודעתו השניה לאחר מעצרו, כאשר המשיב עומת עם העובדה שאביו מסר בעדותו שהמחשב לא שייך לו והוא לא ראה מעולם את המחשב, לא ידע משיב ליתן הסבר לסתירה זו.

כמו כן, לא ידע המשיב להסביר את העובדה שלגרסתו המחשב ניתן לבנו ע"י אביו לפני כשנה, כאשר בפועל המדובר במחשב שנגנב מהבעלים רק כחודש קודם לכן. עוד יצויין כי המשיב עצמו אמר בחקירתו שאם המחשב גנוב הוא מסכים להחזיר אותו והדברים מדברים בעד עצמם.

ברי איפוא כי המשיב סותר עצמו בהודעתיו ביחס לאופן בו הגיע המחשב לידיו, כאשר גרסתו נסתרת מיניה וביה ומופרכת בעדות הבעלים.

לאור האמור לעיל, הרי המחשב נגנב ביום 22.1.05 ונתפס ברשותו של המשיב ביום 27.1.05. בנסיבות הענין המדובר בחזקה תכופה המבססת בהתאם לנסיבותיה, ראיות לכאורה כנגד המשיב גם ביחס לעבירת ההתפרצות לרכב וגניבה מתוכו.

משקמה החזקה הרי מוטל על המשיב הנטל להפריך את אותה חזקה על ידי מתן הסבר סביר להמצאות הרכוש הגנוב ברשותו, נטל בו לא עמד המשיב לאור גרסתו המפורכת על פניה ביחס לאופן בו הגיע לרשותו המחשב.

לאור כל האמור לעיל, הרי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב,
הן ביחס לעבירת הפריצה לרכב והן ביחס לגניבה מהרכב.

באשר לקיומה של עילת מעצר - הרי בשים לב לעברו הפלילי ולעובדה שלמשיב מאסר על תנאי בר הפעלה בעבירות רכוש וכמו כן למשיב הרשעה בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, כאשר ידוע הקשר בין עבירות רכוש לסמים, מתקיימת עילת מעצר שעניינה חשש ששחרורו של המשיב יסכן את שלום הציבור, בטחונו או רכושו.

בענין זה ראה בש"פ 8107/02 אדרי נגד מ"י (טרם פורסם) אשר גם שם דובר בעבירה אחת של התפרצות וגניבה. כן ראה בש"פ 1186/00 מוכתייב נגד מ"י שאף בו דובר בעבירת גניבה מחנות ובית המשפט קבע כי קיימת עילת מעצר בהתייחס אף לעברה הפלילי של העוררת.

עוד נפסק בבש"פ 3906/00 ביטון נגד מ"י (טרם פורסם), כי מעשים שנעדו לפגוע ברכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיהם של יחידיה, ובנסיבות מסוימות יש בהם כדי לסכן את בטחונה של החברה ובטחונו של כל אדם בה. גם בערר זה נלמדה המסוכנות בין היתר מהעבר הפלילי של העורר.

אציין כי בפני
לא הוצגה כל חלופה למעצר ובנסיבות הענין ובהעדר כל חלופה מוצעת שיש בה כדי לנטרל את המסוכנות הצפויה מן המשיב, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ב"כ המשיב רשאי כמובן לחזור ולפנות ביהמ"ש במידה ותהיה בידו חלופה להציג בפני
ביהמ"ש.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום י"ד ב אדר א, תשס"ה (23 בפברואר 2005) במעמד הצדדים








יעל רז-לוי
, שופטת
שם הקלדנית: אירית.ב.








בש בית משפט שלום 2548/05 מדינת ישראל נ' וקנין/בן חמו אברהם (פורסם ב-ֽ 23/02/2005)