פסקי דין על ביטון אילן | פסקי דין על ביטון לימור | פסקי דין על אבני יוסי - נגריית עמרם

666/02 ברע     25/02/2003




ברע 666/02 ביטון אילן, ביטון לימור נ' אבני יוסי - נגריית עמרם




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
ברע000666/02


בפני
:
כבוד השופט ניל הנדל
תאריך:
24/03/2005





1. ביטון אילן

2. ביטון לימור
המבקשים:






נגד

המשיב:
אבני יוסי - נגריית עמרם



בקשת רשות ערעור על

פסק דין
של בית משפט השלום בבאר שבע
בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות
בת.ק. 934/01
שניתן ע"י כב' השופטת נ. נצר


החלטה

1.
המשיב ביצע עבודת נגרות עבור המבקשים בביתם. על רקע אי-שביעות רצונם של המבקשים מן העבודה שבוצעה, הם תבעו את המשיב בבית המשפט לתביעות קטנות.


מטענות המבקשים עולה, כי הצדדים הסכימו בדבר מינויו של בורר. המבקשים הסתייגו מקביעותיו. בית משפט קמא ביקש את תגובת המשיב ותגובת הבורר להסתייגותם. בית משפט קמא קבע, כי משנתנו הצדדים הסכמתם למינוי בורר "לא ראוי ולא צודק כי בית משפט ישוב ויידרש להכריע בסכסוך במנותק ובהתעלם מקיומו של פסק בורר". צוינה הוראת סעיף 65 (ב) (2) לחוק בתי המשפט, לפיה דין פסק בורר כדין

פסק דין
של בית משפט לתביעות קטנות.


על החלטה זו עותרים המבקשים לערער. לשם הדיוק, תחילה הגישו ערעור ובשלב מאוחר יותר ביקשו לראות בערעור כבקשה לרשות ערעור. אבוא לקראת המבקשים בעניין זה. אכן, על פי דין, לא ניתן להגיש ערעור על

פסק דין
של בית המשפט לתביעות קטנות. ברם, ההבדל בין שני ההליכים אינו רק בכותרת, אלא במארג השיקולים האמורים להנחות את ערכאת הערעור.

2.
בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות.


מגמת בתי המשפט הינה, להימנע מהתערבות בפסק בורר. גם אם צד יוכיח שהבורר טעה, לא בהכרח יתערב ביהמ"ש בעניין. הסיבה לכך היא, כי משמעות ההחלטה להעביר את העניין לבורר הינה, שגורם מחוץ לביהמ"ש ידון בעניין. גורם זה, אינו גורם משפטי. אף והבורר עורך דין או שופט בדימוס, מה שאין כאן, גם אז, מהותו של הליך הבוררות גוברת ותיטה ערכאת הערעור לדחות בקשה לביטול.


הדברים נכונים ביתר שאת, כאשר עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור ולא ערעור בזכות. כאן, וודאי, הנטייה של ערכאת הערעור תהא שלא לדון בבקשה גופה. אומנם, קיימים יוצאים מן הכלל, אך המעניין בנימוקי המבקשים הוא, כי הטענות בעיקרן נסובות סביב הטענה של טעות בהחלטה.


יוצא איפוא, שמשבחרו המבקשים להעביר את ההליך לבוררות, צמצמו עד מאוד את הביקורת הערעורית על ההחלטה. ניתן להניח, שהמבקשים היו מעדיפים כי ערכאת הערעור תבחן את טענותיהם לגופן. אולם, הנחת המחוקק הינה, כי הואיל והמדובר בסכומים קטנים יחסית, יש לצמצם את שבט הביקורת הערעורית למקרים מיוחדים. גם לו היה מדובר בסכומים של ממש, היכולת לתקוף פסק בורר מוגבלת, כפי שצוין לעיל. השילוב של פסק בורר במסגרת הליך של תביעה קטנה מצמצם עד מאד את תפקידה של ערכאת הערעור. כל זה נכון לשני הצדדים בהליך בוררות. דהיינו, לו המבקשים היו זוכים והמשיב היה מעוניין ברשות ערעור, המגבלה האמורה היתה קיימת גם לגביו.



3.
סוף דבר, אין לי אלא לדחות את הבקשה כפי שהוגשה.


לאור נימוקיי אמנע מחיוב המבקשים בתשלום הוצאות.


ניתנה היום כ"ג באדר א, תשס"ג (25 בפברואר 2003) בהעדר הצדדים.

ניל הנדל
- שופט








ברע בית משפט מחוזי 666/02 ביטון אילן, ביטון לימור נ' אבני יוסי - נגריית עמרם (פורסם ב-ֽ 25/02/2003)