פסקי דין על כלל - חב' לביטוח | פסקי דין על אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב | פסקי דין על אשר דהן

4949/04 בשא     25/11/2004




בשא 4949/04 כלל - חב' לביטוח בע"מ, אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אשר דהן




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום באר שבע
בשא004949/04

בת.א
002295/04

בפני
:
סגן הנשיא - כבוד השופטת טהר שחף

תאריך:
25/11/2004



בעניין:
1. כלל - חב' לביטוח בע"מ

2. אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד
ש. ברג

המבקשות

נגד


אשר דהן



ע"י ב"כ עוה"ד
אליהו ויצמן

המשיב

החלטה
1.
בפני
בקשת הנתבעות להתיר להן להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בכל הנוגע לשיעור נכותו האורטופדית של המשיב ולמנות מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי בלבד.


בתמצית טוענות המבקשות כי ביום 12.10.00 עמד המשיב בפני
ועדה רפואית מדרג ראשון של
המל"ל ואחר בדיקה קלינית קבע הבודק כי מבחינה אובייקטיבית לא נצפו בו הגבלות תפקודיות בעמוד שדרה צווארי.


המשיב הגיש ערר על קביעת הוועדה הרפואית,
ושם המציא חוו"ד רפואית של פרופ' עטר.


הוועדה הרפואית לעררים, בפני
ה הוצגה חווה"ד הנ"ל, החליטה לאמץ דווקא את מסקנותיו של פרופ' עטר, אליו פנה המשיב באופן פרטי, וחרף הקביעה החד משמעית של הוועדה הרפואית מדרג ראשון - בה נבדק המשיב, ומצאה לקבוע כי למשיב הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי, ועוד קבעה כי התאונה נשוא התביעה גרמה להחמרה במצבו הרפואי ונכותו הצמיתה היא בשיעור 10%.


המבקשות טוענות כי הטעמים המיוחדים הדרושים על מנת שיותר להן להביא ראיות לסתור, לפי ס' 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") -
מתקיימים בעניינו של המשיב, הטעמים המשפטיים נעוצים בהצגת חוו"ד מטעם המשיב,
בפני
הוועדה לעררים של המל"ל, והטעמים העובדתיים - בעברו הרפואי של המשיב בכל הנוגע לכאבי גב מהם סבל בעבר - שלא עמד בפני
הוועדה לעררים.

2.
המשיב התנגד, כפי שניתן היה להניח, לבקשה, מהנימוקים שפירט בתגובתו, ובין היתר הוא טוען לחוסר תום לב בהתנהלות המבקשות בבקשתן, בכך שהציגו רקע עובדתי
חסר (שהרי לפי טענתו גם בפני
הוועדה הראשונה עמד מסמך של פרופ' עטר), ועוד הוא טוען כי אין הנימוקים המועלים ע"י המבקשת עולים
בגדר אותם טעמים מיוחדים דרושים.

3.
המבקשות השיבו לתגובה.

דיון
4.
אחר עיון בטענות ב"כ בעלי הדין ומתוך ההלכה הנותנת, מתוך הוראות ס' 6 ב' לחוק, אחר עיון במסמוך שצורף, לרבות בפרוטוקולי הוועדות השונות של המל"ל - אני מוצאת לקבל הבקשה.


אין חולקין כי ס' 6 ב' לחוק מתיר להביא ראיות לסתור קביעת המל"ל,
אם שוכנע ביהמ"ש שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו, כשהפסיקה פרשה אותם טעמים כמורכבים מטעמים משפטיים הנוגעים להליך עצמו, ו/או מטעמים עובדתיים המתייחסים למצב קודם או לשינוי במצבו של הנפגע לרעה או לטובה.


לדידי התקיימו בעניינו של המשיב שני הטעמים גם יחד.


הצגת חוות דעת רפואית מטעמו של המשיב בפני
הוועדה הרפואית לעררים,
שלא הוצגה בוועדה הראשונה (ואף לא היה מקום להציגה), כשברי שרק בגינה שינתה הוועדה הרפואית לעררים את קביעת הוועדה הראשונה - פסולה לכל הדעות, והעובדה כי בפני
הוועדה הראשונה הוצג מסמך כלשהו של פרופ' עטר
אינה מעלה או מורידה, שהרי עסקינן בחוות דעת שניתנה
לטעם, כשברי עוד כי אם היה המשיב הולך בדרך המלך, ועותר למינוי
מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש - לא היה מורשה להציג אותה חוות דעת.


לציין עוד כי למבקשות אין מעמד משלהן בדיוני הוועדות הרפואיות של המל"ל, כשקביעתן אמורה לחייבן, כקביעה עפ"י דין, בתביעות המוגשות עפ"י החוק.

אין הן מיוצגות בהליך המתנהל שם, אין להן דין ודברים וגישה לדיונים המתנהלים, ומשאין הן יכולות להוכיח טענותיהן אחרת, אלא באמצעות מומחה שימונה ע"י ביהמ"ש -
הנה נמצא עניינן נפגע, ונמצא המשיב כבעל יתרון - ומכאן בלבד יש להעתר לבקשה.



ומתוך שקביעת המל"ל אמורה להיות אותה קביעה עפ"י דין שתחייב המבקשות, ומאחר ואין בידי המבקשות להוכיח טענותיהן אחרת, ואף אין להן ייצוג בוועדה הרפואית לעררים - הרי נמצא עניינן נפגע ונמצא המשיב כבעל
יתרון.

5.
ובנוסף, ואם לא תמצא די באמור לעיל,
הנה מסכים ב"כ המשיב בעצמו גבי פגם נוסף שנפל בהחלטת וועדת העררים, שאף שקבעה כי התאונה נשוא התביעה החמירה
מצבו של המשיב, הנה לא מצאה להתייחס או לייחס חלק מהנכות שנקבעה על ידה לאותו מצב קודם שהוחמר, אלא
ייחסה מלוא הנכות לתאונה.


גם כאן מצאתי טעם לפגם שיש בו ובשלו - להעתר לבקשה.

6.
ובאלה מצאתי כאמור הנימוקים הדרושים להבאת ראיות לסתור, אף כי ההלכה קובעת כי אין להתיר כענין שבשגרה הבאת ראיות לסתור שמא נמצא מסכלים תכלית החקיקה, שהרי כאן, וכפי האמור לעיל, משהוצגה חוות דעת פרטית בפני
הוועדה לעררים, שהשתיתה החלטתה על חוות דעת זו - נמצא המשיב כמי המסכל מטרת החקיקה.

7.
משנעתרתי לבקשה, אני רואה בהחלטת וועדת העררים כזו שיש בה כדי לשמש ראיות לסתור, ומשכך - מורה על מינויו של פרופ' ליברגל מבית החולים הדסה עין כרם ירושלים, כמומחה מטעם ביהמ"ש שיבדוק ויקבע נכותו הצמיתה של המשיב, אם נותרה, כתוצאה המתאונה בתחום האורטופדי.

8.
המומחה יבדוק התובע ויגיש חוות דעתו בתוך 45 יום מהיום.

9.
הצדדים רשאים למסור למומחה כל חומר רפואי שבידיהם, להוציא חוות דעת של מומחים אחרים.

10.
שכרו של המומחה ישולם ע"י
הנתבעות כמימון ביניים וילקח בחשבון הסכומים שיפסקו.

11.
קובעת לקדם משפט נוסף, במעמד התובע, ליום 2.2.05 בשעה 10:40.

12.
ב"כ בעלי הדין יחליפו תחשיבי נזק על בסיס חוות הדעת, ויגישו אותם בצירוף המסמכים הרלבנטיים לתיק ביהמ"ש עד 3 ימים קודם הדיון.

13.
ב"כ בעלי הדין יבואו בדברים ביניהם, ואם יסתייע בידיהם להגיע להסדר – יודיעו אותו בכתב קודם המועד שנקבע ויהיו פטורים מהתייצבות.

14.
מזכירות ביהמ"ש תשגר עותק ההחלטה לב"כ בעלי הדין.

ניתנה היום י"ב בכסלו, תשס"ה (25 בנובמבר 2004) בהעדר הצדדים.

טהר שחף
, שופטת
סגן נשיא

004949/04בשא134 איריס ל.







בשא בית משפט שלום 4949/04 כלל - חב' לביטוח בע"מ, אבנ"ר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אשר דהן (פורסם ב-ֽ 25/11/2004)