פסקי דין על אסף כהן

3166/02 פ     18/05/2003




פ 3166/02 מדינת ישראל נ' אסף כהן




1
בתי המשפט
פ 003166/02
בית המשפט המחוזי בירושלים
18/05/2003
תאריך:
כבוד השופט עוני חבש

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה

על ידי פרקליטות מחוז ירושלים
נ ג ד
אסף כהן


הנאשם

על ידי עו"ד אלבראנס

גזר דין
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון, ביצוע עבירת שוד. הנאשם ואדם נוסף בשם יקיר, קשרו קשר לשדוד את חנות "צ'יינג' פוינט", המספקת שירות המרת כספים שברחוב יפו 46, בירושלים. בשעה 16:15 הגיעו השניים כשהם רכובים על אופנוע שבבעלותו של הנאשם למקום. כאשר הבחינו השניים שפקידת החנות נותרה לבדה, נכנס יקיר לחנות כשלראשו קסדה. הנאשם המתין לחברו בפתח החנות. יקיר שלף אקדח פלסטיק דמוי נשק מסוג אקדח colt והורה לפקידה לשתוק, ניגש לדלפק ונטל מהמגירה את מלוא תכולתה, שכללה כספים במטבע ישראלי ובמטבע זר בסכום כולל של 30,000 ₪. יקיר עלה על האופנוע ושניהם נמלטו מהמקום.
2. עסקת הטיעון מתייחסת גם לרמת העונש. המאשימה תבקש שיוטל על הנאשם מאסר בפועל שלא יעלה על שנתיים וחצי ועונש מאסר על תנאי משמעותי, ואילו הסניגור יהיה חופשי בטיעוניו. הנאשם ישיב למתלוננת חלק מהכסף בסך 15,000 ₪, ואילו המאשימה תחזיר לנאשם את האופנוע אשר נתפס על ידי המשטרה תוך 30 יום מיום מתן גזר הדין. הוסכם גם שיוכן תסקיר עבור הנאשם וכן חוות דעת הממונה.
3. על פי תסקיר המבחן, הנאשם בן 27, נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 2 ו-3 שנים. קצינת המבחן התרשמה שהנאשם סובל מבעיות אישיות, כולל ערך עצמי ירוד, קשיים בהערכת תוצאות מעשיו וקשיים בלקיחת אחריות לגבי תוצאות אלה. השירות התרשם שהנאשם "נגרר" אחר השותף בביצוע עבירה זו. עוד התרשם השירות שהנאשם גדל במסגרת משפחתית ללא דמות של אב היות והאב נידון למאסר למשך תקופה של שבע שנים בגין התפרצות לבנק. לאחר גמר ריצוי עונשו של האב, הוא השתקם ומנהל אורח חיים נורמטיבי. הנאשם סיים שירותו הצבאי. לאחר השחרור עבד כנהג במשרד החוץ ובהמשך כנהג בחברת רהיטים. לאחר מכן פתח מסעדה אך נאלץ לסגור אותה עקב קשיים בניהולה. מאז, הוא מחפש מסגרת עבודה ללא הצלחה על רקע קשיים במצבו הבריאותי (הוא סובל ממחלה בדרכי השתן הדורשת טיפול ודיאטה קפדניים).
גם אשת הנאשם איננה עובדת. מאז מעצרו, המצב הכלכלי בביתם הולך ומתדרדר, עד שקיבלו לאחרונה הודעה על זכאותם לקבל קצבת אבטחת הכנסה מהמל"ל.
לנאשם יש עבר פלילי, והוא היה מטופל בשירות המבחן. לחובתו יש עבירה של הונאה בכרטיס אשראי (ת.פ. 4693/99), אשר ביצע עם שותפו לעבירה דנן. בתיק האמור הוא צירף תיק נוסף הנוגע להחזקת סם לשימוש העצמי. הוא נידון לשל"צ ללא הרשעה ומבחן לשנה אשר הסתיים ביום 11.2.02.
השירות טוען כי במהלך תקופת המבחן "התחיל" הנאשם לעבור תהליך של לקיחת אחריות, "תהליך שלא הושלם עדיין". השירות בדעה כי כיום יש "תוכנית של דודו בדבר קליטתו של אסף בחברה אותה מנהל הדוד".
באשר לביצוע העבירה, אומר השירות כי לאחר שלוש שנים בהן לא יצר הנאשם כל קשר עם שותפו יקיר, הוא פגשו באקראי במרכז העיר. כאשר הוא התבקש להסיעו באופנוע לא ראה בזה בעיה והסכים. לדבריו, "תוך כדי נסיעה ביקש יקיר לעצור ולחכות לו מבלי שהסביר מטרתו וכשהמשיכו בנסיעה לא חשד אסף במהות מעשיו של יקיר". קצינת המבחן "מתרשמת" כי הנאשם רואה את עצמו כשותף פסיבי אשר התנהג "ללא הפעלת שיקול דעת ולא העריך ההשלכות של מעשיו". היא מציינת כי הנאשם הביע חרטה וצער על מעורבותו בביצוע העבירה. היא חוזרת על התיזה הראשונה שלה ש"יתכן שחוסר בדמות אב חיובית, קווים לא בשלים וקושי באסרטיביות עומדים בבסיס ביצוע העבירה".
לסיכום, ממליצה קצינת המבחן שעל מנת לא לחשוף את הנאשם לאוכלוסיה עבריינית, להטיל עליו עונש של עבודות שירות, כי היא רואה בעונש זה כעונש "המציב גבולות" כדבריה, בנוסף לעונש מותנה ומבחן.
4. הסניגור הזמין ארבעה עדי אופי במסגרת טענותיו לעונש. עדים אלה הם דודו, אחי אמו של הנאשם, מנהל מטה שכונות, יו"ר המינהל הקהילתי ואחיו הבכור של הנאשם. בנוסף לכך, הוגש מכתב ממפקדו של הנאשם בצה"ל. הדוד דיבר על הבעיות המשפחתיות אשר נתגלעו בין אבי הנאשם ואמו, ועל השלכת מצב זה על הנאשם. הוא ביקש שבית המשפט ידון את הנאשם במידת הרחמים ויאפשר לו להשתקם. הוא עצמו מוכן לקחת אחריות גבי התנהגותו של הנאשם. מנהל מטה השכונות ויו"ר המינהל הקהילתי דיברו בשבחו של הנאשם, על רצונו הטוב לעזור לזולת, על נכונותו להקריב למען האחרים הנזקקים. שניהם דיברו על יכולותיו הרבות, בין היתר הוא ניחן בכושר רב להשפיע על נוער שוליים ולהדריכם כיצד לנהוג על ידי פעולות הסברה. שניהם ציינו את הפוטנציאל העצום לדבריהם הטמון בנאשם. גם אחיו של הנאשם העיד. האח הוא מהנדס תוכנה ושירת בצה"ל שנים בדרגת מפקד. הוא דיבר על הנאשם ועל אחותו שהיא עורכת דין. הוא ציין כי אמם חינכה אותם לשמור חוק, אף שהמצב בבית היה קשה מבחינת היחסים בינה לבין אביו. לדעתו, ניתן לתקן את המצב על ידי השגחה נכונה על אחיו. הוא מוכן לקחת על עצמו את האחריות לבצע את מה שצריך ולקחת את הנאשם בידו ולהובילו לחוף מבטחים. גם הוא מאמין ביכולות הגדולות הטמונות באחיו וכי יש לו אותן יכולות המצויים בו עצמו ובאחותו.
הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה. הוא ביקש את רחמי בית המשפט. בתשובה לשאלת בית המשפט אם מה שנכתב בתסקיר המבחן נכון, כי הדבר מהווה חזרה מהודאה, והוא השיב שאיננו חוזר בו מהודאתו וכי הדברים נרשמו בטעות בתסקיר המבחן. הוא ביקש הזדמנות להציל את משפחתו מהמצוקה אליה הביא אותה. הוא קיבל אחריות על מה שעשה והביע חרטה על מעשיו.
5. בא כוח המאשימה ביקש לכבד את עסקת הטיעון כלשונה ולהטיל על הנאשם את מלוא הרף העליון של שנתיים וחצי מאסר בפועל. לדידו, אין מקום לעונש אחר. הנאשם ביצע את העבירה יחד עם שותפו יקיר. הוא תכנן את המעשה יחד אתו ושמו להם למטרה לשדוד יעד שמן המפורסמות שהוא עתיר בכסף, משרד לחלפנות. הם ערכו תצפית על החנות עד שבאה שעת הכושר המתאימה והחנות היתה ריקה מאנשים. יקיר נכנס ושדד את המתלוננת והנאשם הסיע אותו מהמקום באמצעות האופנוע שלו. אין כאן ביצוע ספונטני, חולשה רגעית או ניצול הזדמנות שנקראה בדרכם. זהו מעשה מתוכנן היטב.
לנאשם יש עבר פלילי של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, הונאה בכרטיס חיוב וגניבת כרטיסי חיוב. גם העבירות הנוגעות לכרטיסי חיוב בוצעו יחד עם חברו יקיר. בא כוח המאשימה מפנה לטיעונים לעונש אשר השמיע הסניגור בתיק הפלילי הקודם. שם אנו למדים מפי סניגורו שהמשפחה של הנאשם היא "משפחה מגוננת", הוא קיבל ממנה "אהבה וחום". הסניגור טען בשמו כי הוא ואמו מתחייבים לבית המשפט, "אמו של הנאשם תתן התחייבות לבית המשפט והנאשם מתחייב לחברה בכלל". אמו של הנאשם דיברה לבית המשפט וגוננה עליו. מילה אחת בקשר ליחסים העכורים בינה לבין בעלה, או בין בעלה לנאשם, לא נאמרה. היא התלוננה על כך שגם לאחר שהנאשם התחתן, הוא נשאר לגור עמם בבית עם אשתו וילדיו. הנאשם עצמו הביע חרטה, תוך כדי בכי, כפי שעשה גם הפעם. הוא ציין את העימותים עם הוריו. הוא חי אצלם בחדר אחד וכל דבר שהוא רוצה הם צריכים לעזור לו. בית משפט השלום לקח בחשבון את טענותיהם של הנאשם ואמו וראה בעבירות בהן הודה הנאשם "מעידה חד פעמית". לאור זאת, קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם והשית עליו עונש של של"צ של 300 שעות ומבחן לשנה.
בא כוח המאשימה מבקש להפעיל את עקרון אחידות הענישה. שותפו של הנאשם יקיר נדון לעונש של שלוש שנים וחצי מאסר בפועל. גם שם הצדדים הגיעו להסדר לפיו תבקש המאשימה להטיל עליו עונש מאסר בפועל של חמש שנים, ואילו יקיר יהיה חופשי בטיעוניו. בית המשפט הטיל על יקיר עונש מאסר בפועל של שלוש וחצי שנים, תוך שהוא לוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות הקשות, מצוקותיו הרבות, בתקופת ילדותו, כפי שהן עולות מתסקיר המבחן, ועברו הפלילי.
בא כוח המאשימה מבקש ללמוד גזירה שווה לתיק דנן. התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם יחסית לאלה של יקיר, תביא בהכרח למסקנה שהרף העליון של העונש הוא עונש מתאים לנאשם. השוני בין שני הנאשמים הוא בכך שלנאשם זה ישנן עדויות המאשרות את קיומן של כוחות נפש ויכולות אשר יסייעו בידו לאחר יציאתו מהכלא. בנוסף לכך, מסביבו ישנם הרבה אנשים אוהבים שלא רק יכולים לסייע בידו, אלא גם לעזור לו הלכה למעשה. מצב כזה אינו מתאפשר לנאשמים רבים שבדרך כלל אין להם מי שיקח בידם לחוף מבטחים. לדידו, קבלת המלצות שירות המבחן יש בהן מסר שגוי ומטעה. המסר הוא שאתה יכול לעבור על החוק ואח"כ לטעון להקלה בגין נסיבותיך האישיות. המסר הוא שהכל מותר, ובמקרה הקשה תוכל לצאת בעונש קל.
6. הסניגור ביקש להקל עם הנאשם ולהסתפק בעונש של עבודות שירות. הנאשם הודה במיוחס לו מיד. בשני המקרים בהם היה הנאשם מעורב בפלילים ידו של יקיר היתה במעל. הוא השפיע על הנאשם בצורה חזקה. הנאשם שירת בצה"ל והיה למופת. שליחת הנאשם לכלא מחסלת את המוטיבציה שיש לו לשקם את עצמו. היות ולנאשם יש פוטנציאל גדול להיות אזרח טוב, על בית המשפט לסייע בידו בכך. לדידו, הנאשם כבר ריצה מספיק עונש. הוא שהה במעצר במשך ששה שבועות ולאחר מכן היה במעצר בית תקופה לא קצרה, וכי יש להתחשב באלה. הנאשם גם סובל ממחלה הדורשת טיפול ותשומת לב והגיש מסמך רפואי לעניין האמור. הוא מבקש לייחס משקל להסכמת הפרקליטות לקבל חוות דעת הממונה, כי לטענתו, יש בכך הסכמה שיוטל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות. הוא ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן.
7. הנאשם התבקש להסביר את דבריו באשר לנאמר בתסקיר המבחן בנוגע להתייחסותו לעבירה, שלטעמי מהווים חזרה מהודאה והכחשה לביצועה. כאמור, הנאשם השיב כי הדבר הוא שגגה בתסקיר, ובא כוחו הוסיף שזו לא היתה השגגה היחידה בתסקיר, וכי אין כל כוונה לחזור מהודאה בכתב האישום.
8. ברור כי המלצותיו של השירות אינן ריאליות ואינן מתיישבות עם תמונת המצב. זו לא העבירה הראשונה של הנאשם. הוא התנסה עם אותו יקיר בעבירה קודמת. הנאשם לא הצליח לנצל את ההזדמנות יקרת הערך, אותה נתן לו בית המשפט, וחשב בסתר לבו כי אפשר "לעבוד" על בית המשפט. תקופת המבחן אשר הוטלה על הנאשם לא היטיבה עמו, והוא נכשל בה כשלון חרוץ. חרף הבטחתו שלו ושל אמו, הוא חזר לדרך הפשע והפעם בעבירה חמורה יותר. הקלה בעונשו של הנאשם, כפי שמציע שירות המבחן, תיטע בלבו מחשבה שהשיטה מצליחה וניתן ל"סדר" את בית המשפט בכל פעם שהוא עובר על החוק. זאת יש להבהיר, חזרה לפשע משמיטה את הבסיס מהטענה שיש לתת לנאשם הזדמנות, וכי הם הבינו את המצב לאשורו ולמדו את הלקח. הזדמנות כזו ניתנה לו והוא לא ניצל אותה כפי שהבטיח. במצב דברים כזה, אין לתת בנאשם אימון שהוא יפעל לשקם את דרכו. העבירה בה הורשע חמורה מאוד. היא מעידה על תכנון ויוזמה לא מבוטלים, בנוסף לתעוזה הרבה של ביצוע פשע כזה בחוצות העיר ולאור יום, מבלי לחשוש מהתערבות של כל גורם שהוא. כלום לא חשב הנאשם אז על גורל משפחתו וטובת אשתו וילדיו כאשר תכנן את המעשה עם שותפו וביצעו, האם לא הבין שיש במעשה חמור כזה כדי לסכן את חירותו וכי עליו לתת את הדין עליו, וכלום לא זכר את הבטחתו לבית המשפט.
כאמור, אין לי אימון בנאשם. הוא הפר את התחייבותו כלפי בית המשפט אשר היה נכון לסייע בידו ונתן לו הזדמנות פז לחזור למוטב, לא הרשיעו בעבירות בהן הודה וגזר עליו עונש קל ביותר. אחד העדים תיאר את השפעתו הגדולה של הנאשם על נוער שוליים ועל יכולתו להדריך אותם. ואני תוהה, כיצד הוא יכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים, מצד אחד להדריך ליושר ומצד השני לבצע מעשה פשע חמור, בבחינת ברו סותר את תוכו.
9. כאשר בית המשפט בא לגזור את דינו של נאשם, עליו לקחת בחשבון לא רק את נסיבותיו האישיות של הנאשם בלבד, אלא עליו גם להביא בחשבון גם את תוצאות מעשיו, כין על הקורבן ועל הציבור, ובמקרנו, הצורך להגן על שלום הציבור ובטחונו. הנאשם פגע במעשיו בערך עליון של הגנה על חופש המסחר. הקלת ראש במעשים כאלה עלולה להביא לאובדן חופש המסחר בחברה. טובת הציבור והצורך בהגנה על הנפגעים מעבריינים פוטנציאליים מחייבת עונש מרתיע הולם.
לאור כל האמור, ולאחר שלקחתי בחשבון את השיקולים לקולא ולחומרא, את תקופת המעצר בפועל ומעצר הבית, הודאתו במיוחס לו בכתב האישום, דבר שחסך מזמנו של בית המשפט, מצבו הרפואי ונסיבותיו, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
1. עונש מאסר בפועל של 18 חודש. מתקופה זו יש לנכות את התקופה בה שהה הנאשם במעצר ממש מיום 10.10.02 ועד 13.11.02.
2. מאסר על תנאי של שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יבצע עבירת רכוש או אלימות, תוך שנתיים מיום סיום ריצוי עונשו.
3. הנאשם יחזיר למתלוננת סך 15,000 ₪, כפי שמוסכם בין הצדדים.
4. כפי המוסכם בין הצדדים, המאשימה תחזיר לנאשם את האופנוע הנמצא ברשותה לאחר ביצוע העברת הכספים לידי המתלוננת.
הודע לנאשם על זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום טז באייר, תשס"ג (18 במאי 2003) במעמד הצדדים.
עוני חבש
, שופט
003166/02פ 053 עוני חבש








פ בית משפט מחוזי 3166/02 מדינת ישראל נ' אסף כהן (פורסם ב-ֽ 18/05/2003)