פסקי דין על שם טוב מיכאל | פסקי דין על שם טוב בריג'ט | פסקי דין על בנק דיסקונט

1192/01 עא     23/08/2004




עא 1192/01 שם טוב מיכאל, שם טוב בריג'ט נ' בנק דיסקונט




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
עא 001192/01


בפני
:
כב' השופטת יהודית שטופמן
תאריך:
23/08/2004




בעניין
:
1. שם טוב מיכאל

2. שם טוב בריג'ט



ע"י ב"כ עו"ד
אבן חיים

המערערים


נ
ג
ד


בנק דיסקונט



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד סופר

המשיבה


פסק דין


א.
ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 27.12.00, אשר דחה את טענת "פרעתי" של המערערים בתיק הוצל"פ
2 – 92 – 70591 – 01, וכן דחה את בקשתם לסגירת תיק ההוצל"פ, המתנהל נגדם.

ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:
המשיב, בנק דיסקונט
לישראל בע"מ (להלן: "המשיב") מנהל מאז 9.8.92 הליכי הוצל"פ לביצוע

פסק דין
מיום 8.7.92, שניתן כנגד המערערים וחייב נוסף, גבריאל שם טוב.
לטענת המערערים, כרתו עם המשיב, עוד ב- 24.11.96, הסכם לפיו אם יעמדו בתשלום סך של 50,000 ₪ תוך שבוע ימים, יסגר תיק ההוצל"פ.
משלא עמדו המערערים, לטענתם, בהסדר זה, נכרת הסכם נוסף, בחודש אוקטובר 1997, לפיו יסגר תיק ההוצל"פ כנגד המערערים,כנגד תשלום סך של 55,850 ₪, על ידי פלוני, משה גלעד, שצורף על ידי המערערים לתיק ההוצל"פ ואשר התחייב לפרוע את החוב.
לטענת המערערים, שילם המערער סך של 17,850 ₪, כמפורט בקבלות שהוגשו לתיק ההוצל"פ.
עוד טוענים המערערים, כי אחיו של המערער, גבריאל שם טוב, שילם סך של 50,000 ₪, על חשבון החוב. דהיינו,
לטענת המערערים, שולם למשיבה סכום העולה סכום הסדר הפשרה, שעמד על סך של 55,850 ₪, ומשכך, היה על ראש ההוצל"פ לקבל את טענת "פרעתי" ולסגור את תיק ההוצל"פ המתנהל כנגד המערערים.

ג.
ראש ההוצל"פ קבע בהחלטתו מיום 27.12.00 כדלהלן:
"...אשר על כן, גלעד ובמשמע המבקשים (המערערים לענייננו – י.ש.) לא קיימו את חלקם בהסכם ולא המציאו קופ"ג ברת תוקף וברת שעבוד.
משלא נתקיים התנאי שהתחייבו לו המבקשים באמצעות גלעד ואף הוצע הסדר חדש שלא נתקבל, ממילא רשאי המשיב להמשיך בהליכי הוצל"פ...
מכח הוראתו המפורשת של סעיף 19 לחוק
רובץ נטל השכנוע על כתפי החייב מתחילתו של הדיון ועד לסופו.
המבקשים לא עמדו בנטל זה, ולא הוכיחו כי נתקיימו התנאים המחייבים את המשיב לסגור את התיק כנגד המבקשים..."
(עמ' 3-4 להחלטה).

על החלטה זו הערעור שבפני
.

ד.
לטענת המערערים, שגה ראש ההוצל"פ משקבע כי המערערים לא עמדו בתנאי הסכם 10/97. אומנם, הערב מטעמם, משה גלעד, התחייב לשלם את הסכום האמור, בתשלומים שכללו פרעון קופת גמל. לטענת המערערים, על המשיבה היה להוכיח כי קופת הגמל לא נפרעה, כנטען על ידם, ומשכך הסכם
10/97 לא קויים.
מכל מקום, טוענים המערערים כי מילאו את חלקם בהסכם 10/97, גלעד הוכנס כערב לתיק ההוצל"פ, אולם המשיבה
"האוחזת את המקל בשתי קצותיו"
לא בטלה את ההסכם לא הוציאה את גלעד מתיק ההוצל"פ ומנגד לא סגרה את תיק ההוצל"פ כנגד המערערים.
(סעיף 14
של עיקרי הטיעון מטעם המערערים).

לטענת המערערים, הסכם
10/97 קויים, אולם אם לא קויים, היה על המשיבה לפעול לביטולו.
עוד טוענים המערערים, כי בעובדה שהוצעה הצעה חדשה על ידי המערערים, אין כדי לבטל את הסכם 10/97, לפיו, יש לסגור את תיק ההוצל"פ כנגד המערערים.
כן טוענים המערערים כי החייב הנוסף, גבריאל שם טוב, הגיע להסדר לפיו פרע למשיב
סך של 50,000 ₪.
לפיכך טוענים המערערים, כי יש לראותם כמי שפרעו את חובם למשיב, ולהשיב להם כל סכום העולה על 55,850 ₪.

ה.
לטענת המשיב, אין כל ממש בטענות המערערים.
המערערים הפרו את הסדר הפשרה שנכרת ב- 10/97. בעקבות הפרת הסדר הפשרה, חודשו כל הליכי ההוצל"פ כנגד המערערים.
המשיב דחה הצעה להסדר פשרה נוסף, שהוצע
על ידי גלעד, בשלב מאוחר יותר. הודעת המשיב מיום 5.7.98 משקפת כי הסדר פשרה מחודש 10/97, נתפס כבטל ומבוטל על ידי שני הצדדים.
עוד מציין המשיב כי ללא קשר להסדר הפשרה שנכרת עם המערערים, ולמעלה משנה לאחר הפרת הסדר הפשרה, נכרת הסדר פשרה בין המשיב לבין גבריאל שם טוב, אחד הערבים בתיק, לשחרורו מחבותו בתיק כנגד תשלום של 50,000 ₪. משעמד גבריאל שם טוב בתשלומים על פי התחייבותו, הופטר מערבותו.
לטענת המשיב ביצע הקטנת קרן בתיק ההוצל"פ, כנדרש ממנו, על פי דין, והמשיך בהליכים כנגד המערערים.

ו.
סבורה אני כי דין הערעור להדחות.

ההליך המתקיים בהוצל"פ הוא לביצוע

פסק דין
חלוט כנגד המערערים.
משטוענים המערערים טענת "פרעתי " עליהם נטל השכנוע של כל יסודות טענתם.
לטענת המערערים, יש לסגור את תיק ההוצל"פ נגדם הן בשל הסדר הפשרה מחודש 10/97 והן בשל העובדה שגבריאל שם טוב, החייב הנוסף, פרע למשיב סכום של 50,000 ₪.
לא שנוי במחלוקת כי המערערים והמשיב כרתו הסדר פשרה בחודש 10/97.
על פי הסדר זה, ערב שהובא על ידי המערערים, משה גלעד, אמור היה לפרוע את יתרת החוב בסך 55,850 ₪. לא יכול להיות שנוי במחלוקת כי ההסכם לא בוצע, והמערערים לא פרעו למשיב את החוב על פי הסכם 10/97.
כדין קבע ראש ההוצל"פ כי "... גורסים המבקשים כי המשיב קיבל השעבוד ולכן כבר מטעם זה היה על המשיב להוציא את המבקשים מתיק ההוצל"פ... מתברר מן החקירה של גלעד כי בחודש יולי 98' דהיינו כחצי שנה לערך לאחר אותו הסדר נטען הציע שוב
גלעד הסדר חדש למשיב.
עוד מתברר מן החקירה כי קופ"ג במועד "השעבוד" הנטען כבר לא היתה ברת שעבוד שכן כל הכספים שבה הועברו לקופה אחרת, כלומר אותו שעבוד שנעשה היה חסר כל ערך... ייתכן וזו גם הסיבה שהוגשה הצעה חדשה של גלעד כחצי שנה אח"כ. משמגיש הצעה חדשה להסדר פירוש הדבר שהוא רואה "בהסדר" הקודם כלא קיים יותר".
(עמ' 3 להחלטה).

נראה, איפוא, כי לא שנוי במחלוקת כלל שהמערערים, בשום שלב, לא עמדו בהסדר הפשרה, ולא פרעו למשיב. בנסיבות אלה, כמובן, שרשאי המשיב להמשיך בהליכי הוצל"פ כנגד המערערים.

ז.
באשר לטענתם הנוספת של המערערים, לפיה
פרע גבריאל שם טוב, למשיב את מלוא החוב,
אין לקבל טענה זו כלל.
אכן,
זכותו של כל אחד מהחייבים, יחד ולחוד,
להגיע להסדר עם
הזוכה, ובלבד שהסכום ששולם יופחת מהחיוב ההדדי.
התשלומים ששולמו על ידי גבריאל שם טוב, שולמו בשנת 99', זמן רב לאחר ההסדר הנטען
והפרתו.
בנסיבות אלה, מקובלת עלי לחלוטין קביעת ראש ההוצל"פ כי המערערים לא עמדו בתנאי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ ולא הוכיחו, כלל ועיקר, כי פרעו
למשיב.




ח.
על כל אלה, סבורה אני כי דין הערעור להדחות ואני דוחה את הערעור.
המערערים ישלמו למשיב הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד
בסך

2,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים העתק פסק הדין.

ניתנה היום ו' באלול, תשס"ד (23 באוגוסט 2004) בהעדר הצדדים.




י' שטופמן, שופטת








עא בית משפט מחוזי 1192/01 שם טוב מיכאל, שם טוב בריג'ט נ' בנק דיסקונט (פורסם ב-ֽ 23/08/2004)