פסקי דין על סאני אלקטרוניקה | פסקי דין על אילן בן דב | פסקי דין על דין דינמיק | פסקי דין על אלעזר מליחי אדריכלים | פסקי דין על אלעזר מליחי |

900/08 בשא     04/09/2008




בשא 900/08 סאני אלקטרוניקה בע"מ, אילן בן דב, דין דינמיק בע"מ נ' אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ, אלעזר מליחי





1. סאני אלקטרוניקה בע"מ

2. אילן בן דב

3.דין דינמיק בע"מ

בעניין:
מבקשים
- נ ג ד -
1. אלעזר מליחי
אדריכלים בע"מ

2. אלעזר מליחי
משיבים

החלטה
טענות המשיבים - התובעים בכתב התביעה בתיק העיקרי:
המשיב 2 (להלן - אלעזר) הינו בעל מניות המשיבה 1 (להלן - מליחי-אדריכלים). ביום 6.1.98 נחתם הסכם (להלן - ההסכם הראשון) בין מליחי-אדריכלים באמצעות אלעזר ובין המבקשת 1 (להלן - סאני). בהסכם הראשון התחייבה מליחי-אדריכלים לבצע עבור סאני תכנון אדריכלי לביצוע שינויים במבנה וכן ניהול ופיקוח צמודים על ביצוע השינויים.

ביום 23.8.98 נחתם הסכם נוסף (להלן - ההסכם השני) בין מליחי-אדריכלים ובין סאני. בהסכם השני התחייבה מליחי - אדריכלים לבצע עבור סאני תכנון אדריכלי וכן ניהול ופיקוח של שינויים במבנה נשוא ההסכם הראשון בהתאם לאלטרנטיבה תכנונית, שהיתה מקובלת על סאני. מליחי-אדריכלים פעלה לביצוע ההסכם השני בהתאם להנחיות סאני ובתאום עימה, ושני שלבים של עבודות השינוי במבנה בוצעו.

ביום 23.12.99 הודיע מנכ"ל סאני למליחי-אדריכלים, כי יש לבצע שינוי בתכנון שלב ג' של הפרוייקט, ובהתאם להודעה זו החלה מליחי-אדריכלים בביצוע השינויים. התכניות המתוקנות הוצגו בפני
מנכ"ל סאני בפגישה, שהתקיימה ביום 6.1.00, והמנכ"ל אישר את התכניות.

על רקע ציפיות להרחבת פעילותה של סאני העביר מנהל התפעול של סאני ביום 14.2.00 בקשה לעריכת שינויים נוספים בתכניות שלב ג' של הפרוייקט. התכניות המתוקנות הוצגו בפני
סאני ביום 20.2.00. מליחי-אדריכלים המשיכה לפעול כל העת תוך עדכון מלא של נציגי סאני ובהתאם להנחיותיהם. בהתאם להנחיות סאני ובשיתוף פעולה של נציגיה עם מליחי-אדריכלים נערך מכרז לקבלנים לביצוע שלב ג' של הפרוייקט.

בפגישה שהתקיימה ביום 2.7.00 בהשתתפות המבקש 2 (להלן - אילן), מנכ"ל סאני, מנהל התפעול של סאני, מנהל הבינוי של סאני ואלעזר, הודיע אילן לאלעזר, כי החליט שלא לבצע את שלב ג' של הפרוייקט בהתאם לתכניות, שהיו קיימות באותה עת.

אלעזר פנה לסאני וביקש להסדיר את תשלום שכר הטרחה המגיע למליחי-אדריכלים בגין העבודות שביצעה בפרוייקט. בעקבות פניה זו התקיימה ביום 9.7.00 פגישה בין אלעזר ובין מנהל התפעול של סאני. בפגישה סוכם אופן הגשת החשבון על ידי מליחי-אדריכלים. החשבון הועבר למנהל הבינוי של סאני ביום 28.7.00. ביום 10.9.00 נקבעה פגישה בין אילן ובין אלעזר לצורך מתן הבהרות לחשבון, שהתבקשו על ידי אילן. אלעזר הגיע לפגישה בשעה היעודה והמתין במשך שעתיים, אך אילן לא התפנה על מנת להיוועד עימו. לאחר שעתיים עזב אלעזר את משרדי סאני.

ביום 27.9.00 קיבלה מליחי-אדריכלים מכתב מסמנכ"ל התפעול של סאני. במכתב נדחתה דרישת התשלום של מליחי-אדריכלים, והיא התבקשה להפסיק כל פעילות שלה בקשר לסאני או לאיזו מחברות הבנות שלה.

הצדדים המשיכו לנהל משא ומתן מתוך נסיון להגיע להסכמה, ואף היה נסיון לקיום הליכי בוררות, שטורפד על ידי סאני, כפי שיפורט בהמשך.

המשיבים עתרו בכתב התביעה, שהוגש ביום 26.7.07, לחיוב הנתבעים בתשלום שכר הטרחה המגיע להם ובתשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם בעטיה של התנהלות סאני ואילן, כמתואר לעיל. כמו כן, עתרו המשיבים לחיוב המבקשת 3, חברת בת של סאני (להלן - דינמיק), בתשלום עבור עבודות שבוצעו עבורה.

טענות המבקשים:
עתה מונחת בפני
בקשתם של המבקשים לדחייתה על הסף של התביעה מחמת התיישנות. לחילופין מבוקשת מחיקתו של אילן ומחיקתו של אלעזר מכתב התביעה מחמת העדר יריבות.

לטענת המבקשים, עילת התביעה נולדה - לכל המאוחר - בפגישה, שהתקיימה בין אלעזר ובין מנהל התפעול של סאני ביום 9.7.00, כאשר פגישה זו התקיימה לדברי המשיבים לנוכח דרישתם לתשלום שכר טרחתם. התביעה הוגשה רק ביום 26.7.07, לאחר חלוף למעלה משבע שנים. לפיכך דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

לחילופין טוענים המבקשים, כי יש לסלק את התביעה על הסף, ככל שהיא נוגעת לאילן ולאלעזר. המדובר בתביעה לתשלום שכ"ט המגיע למליחי-אדריכלים מסאני בהתאם להתקשרות ביניהן. אילן ואלעזר לא היו צד באופן אישי להתקשרות זו. לפיכך יש לסלק את התביעה בכל הנוגע אליהם מחמת העדר יריבות.

טענות המשיבים:
ביום 5.9.01 פנו המשיבים לבית משפט זה בבקשה למינוי בורר, אשר יכריע בסכסוך בין הצדדים. הבקשה נסמכה על קיומה תנית בוררות מוסכמת בין הצדדים. הבקשה הועברה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.9.02 נקבע, כי אגודת האינג'נרים והארכיטקטים בישראל תמנה בורר, שידון בסכסוך שבין הצדדים. מונה בורר, אשר לבקשת ב"כ המשיבים פסל עצמו מלדון בסכסוך. מונה בורר אחר, אך גם בורר זה פסל עצמו ביום 23.2.04 מלדון בסכסוך, וזאת בעקבות בקשת סאני. המשיבים טוענים, כי אין להביא בכלל תקופת ההתיישנות את התקופה שמיום פנייתם לבית המשפט, 5.9.01, ועד למועד קטיעת הליכי הבוררות, 23.2.04.

עוד טוענים המבקשים, כי עילת התביעה התגבשה לכל המוקדם ביום 22.9.00, המועד בו דחתה סאני את דרישת מליחי-אדריכלים לתשלום, כאמור לעיל.

ככל שהדברים נוגעים לאילן, טוענים המשיבים, כי עילת התביעה האישית נגדו נולדה עקב התנהגותו חסרת תום הלב, בכך שאיים על אלעזר והבטיח אישית "להרוס" את המשיבים, ואף מימש איומים אלו. האיומים הושמעו על ידי אילן פחות משבע שנים לפני הגשת התביעה, ומומשו לאחר מכן. לפיכך התביעה האישית נגד אילן לא התיישנה במועד הגשתה.

ככל שהדברים נוגעים לדינמיק, טוענים המשיבים, כי המשיכו להעניק שירותים לדינמיק גם בשנת 2001 בהתאם לבקשת מנהל הבינוי של סאני. התביעה נוגעת לחוב בגין שירותים אלו. לפיכך לא התיישנה התביעה, ככל שהיא נוגעת לדינמיק.

דיון:
בסעיף 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן - חוק ההתיישנות), נאמר:

"הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".
בע"א 522/77, איגוד עולמי של יוצאי ווהלין נ' פינקלשטיין ושות' בע"מ, פד"י
לב(2)17, 22, ניתנה פרשנות מצמצמת להוראות סעיף 15 הנ"ל, וכך נאמר שם:

"בנסיבות אלה, כאשר קיים הבדל כה מהותי בין דחיית תובענה לבין סיומה בדרך אחרת, קשה להרחיב את היריעה ולהכניס תחת כנפי תובענה שנדחתה גם תובענה שהופסקה או שנמחקה, ולו רצה המחוקק להרחיב את היריעה, לא היה דבר פשוט יותר מלהשתמש במינוח מתאים ולומר למשל 'תובענה שהגיעה לקצה' או 'תובענה שהופסקה, נמחקה או נדחתה . . . . . ' .

וכעת יש לציין שהמדובר כאן בבוררות ולא בהגשת תובענה לבית-המשפט, ובשאלה הנוגעת לדיון זה ישנו שוני בין השניים, כי תובענה בבית-המשפט מגיעה לקצה באחת מהדרכים שהוזכרו לעיל, בו בזמן שבוררות מגיעה לקצה על-ידי מתן פסק-הבורר לקבלת התביעה או לדחייתה, אבל היא עלולה להגיע לקצה גם בצורות אחרות, למשל על-ידי חלוף הזמן החוקי, סירוב הבורר לפעול, התפטרותו או פטירתו. בחוק ההתיישנות התובענה שנדחתה, שעליה מדבר סעיף 15, היא לא רק תובענה בבית-המשפט אלא גם בבוררות וכאשר מדובר בבוררות, כמו בהליך זה. קשה עוד יותר לומר שניתן לכנות בשם תובענה שנדחתה בוררות שהסתיימה לא במתן פסק-הבורר, כי אם בגין אחת הסיבות האחרות. מאידך, לו היה מדובר בסעיף 15 'בתובענה שהגיעה לקצה' או במונח כוללני אחר היה המצב שונה. לכן לא אוכל להסכים לגרסת המשיבה ועלי לקבוע שעילת התובענה התיישנה".

המדובר היה שם בהליכי בוררות שהופסקו עקב פטירתו של אחד הבוררים. נטען שם, כי אין להביא במנין תקופת ההתיישנות את התקופה בה התנהלו הליכי הבוררות, וטענה זו נדחתה בפסק הדין. נקבע, כי לא היה מדובר בתובענה שנדחתה, ולכן הוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות אינן חלות.

בפסקי דין מאוחרים ננקטה פרשנות מרחיבה יותר להוראות סעיף 15 הנ"ל.

ברע"א 68/89, צור חברה לבטוח בע"מ נ' סרסור ג'ומעה מחמוד, פד"י מג(2)624, 627, נאמר:

"מהטעמים שפרטתי דלעיל דעתי היא שאין לפרש את הדיבור 'נדחתה' בסעיף 15 הנ"ל כפי שהוא מתפרש בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אלא משמעותו רחבה יותר והוא כולל את כל המקרים שבהם מגיעה התובענה לקיצה מכח החלטת בית המשפט כגון, כמו במקרה שלפנינו, שהתובענה הופסקה".

בית המשפט ב

פסק דין
זה החיל את הוראות סעיף 15 גם במקרה בו הופסקה התובענה. בע"א 502/88, אדמונד שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ז"ל, פד"י מד(3)833, 835, החיל בית המשפט את הוראות סעיף 15 על מקרה של מחיקת תובענה קודמת. בע"א 748/89, שפירא נ' חייט, פד"י מח(2)365, 371, הוחלו הוראות סעיף 15 על בקשה לצירוף נתבע נוסף, ונקבע, כי יש בהגשת בקשה זו כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. בע"א 7401/00, יחזקאלי נ' מרדכי גלוסקה, פד"י נז(1)289, הוחלו הוראות הסעיף 15 על בקשה למתן הוראות. עינינו הרואות, כי המגמה הקיימת בפסיקה היא להרחיב את תחולת הוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות. נראה כי הדברים עולים בקנה אחד עם ההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות יסוד, שלגביה נקבע, כי לא ניתן לשלול אותה מאדם בנקל.
בבואנו לבחון את שאלת חלותו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות על המקרה שבפני
נו, עלינו לבחון תחילה את הטעמים העומדים בבסיסה של ההתיישנות. טעמים אלו נסקרו בפסיקה. בע"א 7401/00 הנ"ל נאמר (עמ' 300-301 לפסה"ד):

"ראשית, נימוק ראייתי, הנעוץ בקושי לשמור משך תקופת זמן ארוכה על ראיות ומסמכים. מבחינה זו, מטרתה של תקופת ההתיישנות היא לתחום את פרק הזמן שבמסגרתו נדרש אדם לשמור על ראיותיו. שנית, חזקה לפיה שיהוי בהגשת תובענה למשך פרק זמן ארוך דיו, מצביע על נכונות לוויתור על הזכות המהותית. ... שלישית, הצורך להקנות לנתבע ודאות בדבר זכויותיו וחובותיו, ולהגן על אינטרס ההסתמכות שלו. הימנעות מתביעה משך תקופה ארוכה יוצרת מצג, אשר הנתבע עלול להסתמך עליו ולפעול על פיו, ובכך לשנות את מצבו
...
מלבד שלושת הטעמים אשר הוזכרו לעיל, המתמקדים בבעלי-הדין בלבד, קיים טעם נוסף לעקרון ההתיישנות, אשר נוגע לאינטרס הציבורי. עניינו של טעם זה הוא בכך שזמנם המוגבל של בתי-המשפט יוקדש לטיפול בבעיות ההווה תחת עיסוק בעניינים אשר אבד עליהם כלח".

ארבעה הם, איפוא, הטעמים העומדים ביסודה של ההתיישנות, שלושה נוגעים לצדדים העצמם, וטעם נוסף הנוגע לאינטרס הציבורי.

במקרה דנן לא מתקיים אף לא אחד מטעמים אלו. המשיבים פנו כבר בשנת 2001 לבית המשפט בבקשה למינוי בורר, וההליכים בעניין זה נמשכו בבית המשפט במשך שנה, מיום 5.9.01 ועד ליום 1.9.02, כאמור לעיל. המשיבים לא יצרו מצג כלשהו עליו יכלו המבקשים להסתמך, ולפיו הם מוותרים על איזו מזכויותיהם. המבקשים ידעו, כי המשיבים אינם מוותרים על זכויותיהם, ועומדים על קבלת הכספים המגיעים להם לטענתם. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים הן בפני
בית המשפט והן בפני
בוררים, הליכים שהופסקו רק ביום 23.2.04, עם מתן החלטתו של הבורר השני, כי הוא פוסל עצמו מלדון בסכסוך בין הצדדים. לפיכך אין מתקיים גם הטעם, ולפיו אין לדרוש מאדם לשמור ראיותיו לאורך שנים. אין זה מתקבל על הדעת, כי כאשר מתנהלים הליכים משפטיים בין צדדים, יוציא מי מן הצדדים מתחת ידו ראיות, שיש בהם לסייע לעניינו. גם באשר לאינטרס הציבורי, הרי ההליכים שננקטו על ידי המשיבים מלמדים, כי אין מדובר בעניין שנזנח על ידי המבקשים ואבד עליו הכלח. לניתוח הטעמים שביסוד ההתיישנות ראה פסק הדין בע"א(ת"א) 1904/05, קוט נ' עזבון המנוח זאב גוטמן ז"ל, עמ' 6-7 לפסק הדין.

בנסיבות אלו נראה, כי יש לראות את הגשת הבקשה למינוי בורר, את הליכי הבוררות ואת החלטת הפסלות של הבורר השני כ"תובענה שנדחתה", ולקבוע, כי בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות, הופסקה תקופת ההתיישנות במקרה זה מיום הגשת הבקשה לבית המשפט למינוי בורר ועד להפסקת הליכי הבוררות בעקבות החלטת הפסלות של הבורר השני. המדובר בפרק זמן ארוך למדי. ממילא, לא חלפה תקופת ההתיישנות במועד הגשת התביעה בתיק העיקרי.

משנקבע, כי הוראות סעיף 15 לחוק ההתיישנות חלות במקרה זה, דבר המביא לכך, שהתביעה טרם התיישנה במועד הגשתה, הרי שפטור אני מלדון בשאלת מועד התגבשותה של עילת התביעה, ודין טענת ההתיישנות להידחות.

באשר לטענת המבקשים בדבר העדר יריבות, ככל שהדברים נוגעים לאלעזר ולאילן, אין בידי לקבל טענה זו. בכתב התביעה נזכרות טענות עובדתיות, ולפיהן גרם אילן באופן אישי נזקים הן למליחי-אדריכלים והן לאלעזר. יש לברר טענות אלו ולהכריע בהן. אם טענות אלו תוכחנה, יתכן והתביעה תתקבל גם ביחס לאילן ולאלעזר באופן אישי.

סיכומם של דברים, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק תשולמנה בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.

דיון בבקשה בבש"א 899/08 יתקיים ביום 3.11.08 בשעה 10:00.

ניתנה היום ד' באלול, תשס"ח (4 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים, בלשכתי.

נחום שטרנליכט
, שופט

??

??

??

??

1
בתי המשפט
בשא000900/08
בית משפט השלום פתח-תקוה
בתיק עיקרי: א 002892/07

04/09/2008
תאריך:
כב' השופט נחום שטרנליכט

בפני









בשא בית משפט שלום 900/08 סאני אלקטרוניקה בע"מ, אילן בן דב, דין דינמיק בע"מ נ' אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ, אלעזר מליחי (פורסם ב-ֽ 04/09/2008)