פסקי דין על רובין יעקב | פסקי דין על קשר רנט א-קאר בע"מ

11078/00 א     25/05/2003




א 11078/00 רובין יעקב נ' קשר רנט א-קאר בע"מ




בתי המשפט
בית משפט השלום ירושלים
א 011078/00


בפני
:
כבוד השופט שמעון פיינברג


25/05/2003

בעניין:
רובין יעקב



ע"י ב"כ עוה"ד רובין ברוך


התובעים

נגד



קשר רנט א-קאר בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד פורת משה


הנתבעת



פסק דין


רקע
1. בחודש אוגוסט שנת 1999 נסע התובע עם משפחתו לטיול ברחבי קנדה וארצות הברית. טרם נסיעתו, ביקש התובע להזמין מהנתבעת באמצעות חברת "אמריקן אקספרס" רכב, מחברת הרץ העולמית, ליום אחד (9.8.99), כאשר היה עליו לקבלו בשעה 09:00 בבוקר אותו היום בטורונטו, ברח' בלור 80, ולהשיבו עד השעה 17:45 בבאפלו שבניו יורק. לטענת התובע במהלך ביצוע ההזמנה, הודיעה לו נציגה של חברת "אמריקן אקספרס", כי המחיר שיהא עליו לשלם בעבור השכרת הרכב הינו 136cad (דולר קנדי).
עוד הטוען התובע, כי לכשהגיעו התובע ומשפחתו לטורונטו, הבחינה אשתו, (להלן: גב' רובין) בסניף של הרץ, הסמוך למלון בו שכנו. גב' רובין טילפנה אל הסניף וביקשה לשכור ממנו את הרכב. בסניף נאמר לה כי היא תוכל לקחת את הרכב עוד בשעה 08:00 ביום שלמחרת. לכשהגיעו אל הסניף, למחרת היום, נאמר להם כי לא ניתן לספק את השירות שהובטח, ולכן עליהם לגשת אל הסניף הממוקם ברח' בלור 80. לכשהגיעו לכתובת זו, לא מצאו במקום סניף של הרץ. לאחר חיפושים, תוך נסיעה במונית, נמצא סניף של הרץ ברח' בלור 20. שכירת הרכב בסניף זה, עלתה לתובע סך של 299.99cad, ולא 136cad, כפי שסוכם עם הנתבעת.

2. התובע תובע מהנתבעת פיצוי בגין שני ראשי נזק שונים. האחד, ההפרש בין המחיר שהוצע לו על ידי הנתבעת, לבין המחיר שנדרש לשלם בפועל בארצות הברית. השני, הנזק הלא ממוני שנגרם לו, כתוצאה מהטעייתו על ידי הנתבעת, בכך שמסרה לו כתובת שגויה של סוכנות הרץ בקנדה.

בכתב ההגנה, מכחישה הנתבעת כל סיכום עם התובע שלפיו מחיר שכירת הרכב יעמוד על 136cad. עוד טוענת הנתבעת כי מעבר לסניף חברת הרץ שהופנה אליו התובע, ברח' בלור 80, לא קיים סניף נוסף באותו הרחוב. הנתבעת מכחישה כל עיכוב שנגרם לתובע בקבלת הרכב, בגין, הטעייתו, המוכחשת.

אפנה לבחון את קיומם של שני ראשי הנזק.

מחיר השכרת הרכב

מהות ההסכם בין הצדדים

3. נציג הנתבעת, מר גיא זילברמן הצהיר, כי תפקידה של הנתבעת כלל בין השאר, ביצוע הזמנת רכב להשכרה מחו"ל לתובע. לפיכך, אין חולק כי בין הנתבעת לתובע נכרת חוזה, שעניינו, חובתה של הנתבעת להזמין בעבור התובע רכב השכרה ביום ושעה מוגדרים מראש.

4. התובע הוכיח כי החוזה שנכרת בין הצדדים כלל גם תנאי, שלפיו מחיר הרכב שיישכר בחו"ל, יהא במחיר של 136cad.
התובע הצהיר, כי נציגת חברת אמריקאן אקספרס, גב' אווה גולדברג, הודיעה לו טלפונית כי מחיר שכירת הרכב הוא 136cad, ואף ציינה מחיר זה על גבי טופס ההזמנה שנמסר לו. התובע הגדיל לעשות, ואף הגיש תצהיר של גב' גולדברג, ובו היא מאשרת כי רשמה על טופס ההזמנה כי מחיר שכירת הרכב הוא 136cad, לאחר שעובדה זו נמסרה לה על ידי גב' חנה, נציגת חברת הרץ בישראל. לא זו בלבד שהנתבעת לא הגישה תצהיר של הגב' חנה, שיערער גרסה זו, אלא שמר זילברמן הצהיר כי אין זה בלתי סביר שגב' גולדברג התבלבלה ומסרה לתובע כי מחיר השירות הוא 136cad.

5. לסיכום פרק זה, עולה כי בין התובע לנתבעת (באמצעות נציגתה) נכרת חוזה, שעניינו הזמנת שירות לשכירת רכב מקנדה, במחיר 136 cad.




טעות

6. ניתן למצוא בתצהירו של מר זילברמן, לפיו "ככל הנראה שגתה הסוכנת הנכבדה ברישום המחיר", רמז לכך שהנתבעת כרתה עם התובע חוזה בהתבסס על טעות, כך שעומדת לה הזכות לבטל חוזה זה. דא עקא, בכתב ההגנה, לא נטען כי הנתבעת רשאית לבטל את ההזמנה המקורית מחמת טעות במחיר ההזמנה. די בכך כדי לדחות את הטענה. ברם, לו הטענה היתה נטענת בכתב ההגנה, גם אז, דינה היה להידחות. סעיף 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), קובע,

" 14. טעות
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. "

אפנה לבחון אם יסודות סעיף זה מתקיימים בנסיבות מקרה זה.

6. ראשית, אבחן קיומה של טעות מצד הנתבעת, ביחס למחיר שכירת הרכב.
מר זילברמן, ציין בתצהירו כי המחיר המעודכן במחשבי הנתבעת, לשכירת רכב בתנאים שדרש התובע, הוא 299.97cad . טענה זו מתחזקת לאור טופס ההזמנה אשר הועבר על ידי הנתבעת אל סוכנות הרץ, ובו מצוין מחיר זהה, לאור המחיר ששילם בפועל ולאור המחיר המצוין בהסכם שכירות הרכב, שעליו חתם התובע בקנדה (להלן: הסכם השכירות).

7. לפיכך, נראה כי נכונה טענתו של מר זילברמן, לפיה טעתה גב' חנה, במחיר שכירת הרכב שמסרה לגב' גולדברג.

8. נראה שהנתבעת אף היתה נמנעת מלהתקשר בהסכם זה לולא הטעות. בשל העובדה שהנתבעת איננה הגוף המספק את שירות שכירת הרכב, התקשרות בהסכם ממין זה, במחיר הנמוך מהמחיר הנגבה בפועל על ידי הרץ, יחייבה לשפות את הרוכש במלוא סכום ההפרש. שיפוי זה יסב לנתבעת הפסדים באופן ודאי, ולפיכך, הצעת מחיר הנמוכה מזו שגובה הרץ, איננה הגיונית מבחינת הנתבעת, בייחוד כאשר הפער הינו משמעותי, ומסתכם ביותר ממחצית עלות השירות.

נותר, אם כן, לבחון האם התובע ידע על טעות הנתבעת, או שהיה עליו לדעת על טעות זו.
9. הנתבעת לא טענה כי, התובע, בעת הזמנת השירות ידע כי הנתבעת טעתה בחישוב מחיר השירות שנמסר לו, ולפיכך אניח כי התובע לא ידע על הטעות.
עולה אם כן השאלה, האם היה על התובע לדעת על טעותה של הנתבעת. יש להשיב על שאלה זו בשלילה. אמנם, טוען התובע בתצהירו כי ביצע את ההזמנה לאור המחיר האטרקטיבי, בעיניו, של שכירת הרכב. עם זאת, אין בזאת בלבד, כדי לקבוע כי היה על התובע לדעת שבהצגת מחיר אטרקטיבי זה, טעתה הנתבעת. לטענת מר זילברמן, לאור הידע שיש לו בתחום השכרות הרכב, המחיר שהוצע לתובע אינו ריאלי. עם זאת, הנתבעת לא הוכיחה כי לתובע ידע נרחב במחירי השכרת רכב בארץ ובעולם, כך שיכול הוא להבדיל בין מחיר אטרקטיבי, כהגדרתו, לבין מחיר שאיננו ריאלי.
אשר על כן נראה כי יסודות עילת הטעות אינם מתקיימים בנסיבות מקרה זה, ולפיכך, אין התובעת יכולה לבטל את החוזה שלפיו הוזמנה שכירת הרכב במחיר של 136 cad.

חוזה מאוחר

10. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי גם אם אכן נכרת בינה לבין התובע הסכם להזמנת שירות, הסכם זה בטל לאור הסכם השכירות שהוא הסכם מאוחר שחתם התובע, עם סוכנות הרץ בקנדה, בו מחיר שכירת הרכב הנקוב הוא בסך 299.99cad.
לפני שאדון בטענה זו, אסלק מהדרך טענה שהעלה התובע, לפיה נתקל לראשונה במחיר המלא של השכירות, בסך 299.99 cad, עת נדרש לשלם סכום זה בבאפלו, ניו- יורק. טענה זו נסתרת לאור האמור בהסכם השכירות. מקריאת ההסכם עולה כי הוא הוצא בסניף הרץ הממוקם במדינת קנדה. בהסכם זה מצוין המחיר 299.99cad כמחיר שכירת הרכב. מכאן עולה כי התובע ידע, עוד בשלב שכירת הרכב בקנדה, מהו מחיר שכירת הרכב שיחייבו בתום הנסיעה.

11. אף על פי כן, הסכם השכירות שכרת התובע עם חברת הרץ בקנדה, שונה מזה שכרת עם הנתבעת. החוזה שנכרת עם הרץ בקנדה, היה חוזה להשכרת רכב, תמורת 299.99cad, שקוים על ידי שני הצדדים לחוזה. לעומת זאת, החוזה שכרת התובע עם הנתבעת עניינו, התחייבות לספק שירות עתידי במועד ומקום מסוימים, ובמחיר מסוים. מתוקף התחייבות זו, מתחייבת הנתבעת, כי החוזה העתידי שייכרת בין התובע לבין הרץ, יכלול את כל התנאים שסוכמו בחוזה שנכרת בינה לבין התובע. לפיכך, הפרה הנתבעת את ההסכם עם התובע, בכך שלא דאגה לכך שתנאי החוזה, שנכרת בין התובע לבין הרץ בקנדה, יתאמו את התנאים שהוסכם עליהם עם הנתבעת.

12. לאור כל האמור לעיל, עולה כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בינה לבין התובע, ולפיכך, עליה לשפות את התובע בסכום השווה להפרש בין המחיר שמסרה לו טרם נסיעתו, לבין המחיר ששולם בפועל, בסך 163.99cad.

איחור בקבלת הרכב

מיקום הסוכנות
13. ראש הנזק השני שלו טוען התובע, מתבסס כאמור, על הטעיית הנתבעת באשר למיקום סוכנות הרץ בטורונטו, קנדה.
התובע טוען כי הנתבעת הפנתה אותו לסוכנות הרץ, הממוקמת ברח' בלור 80 בטורונטו, עובדה עליה אין חולק. לאחר שהגיע אל כתובת זו כמצוות הנתבעת, נכח לדעת כי בכתובת שניתנה לו, לא ממוקמת סוכנות של הרץ. לגרסתו, לאחר חיפושים, שנמשכו לטענתו, פרק זמן ממושך, נמצא הסניף של הרץ ברח' בלור 20, ובאמצעותו בוצעה השכרת הרכב. התובע, בתמיכה לטענתו, צירף כרטיס ביקור של נציג סוכנות הרץ בקנדה, שממנו עולה שסוכנות זו ממוקמת ברח' בלור 20.

14. הנתבעת טוענת מנגד, כי סניף של הרץ אכן קיים ברח' בלור 80, בסמוך למלון פלאזה, והאשמה באי מציאת הסניף, מוטלת על כתפי התובע בלבד. כתמיכה לטענתה, צירפה הנתבעת לכתב הגנתה, העתק מפרסומי "הרץ", המורה כי מיקום סוכנות הרץ, במקום המכונה the bay store, הוא ברח' בלור 80.
הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי רח' בלור 20, הינה הכתובת למשלוח מכתבים של הסניף הממוקם ברח' בלור 80. עם זאת, מר זילברמן לא שלל בתצהירו קיומו של סניף נוסף בבלור 20.

15. השוואה בין המסמכים השונים מטעם הרץ מעלה תמיהות באשר לכתובת הסניף או הסניפים ברחוב בלור.
על גבי הסכם השכירות, שעליו חתם התובע, לא מצוינת הכתובת שבה ממוקם הסניף. בראשית המסמך מצויין כי כינויה של הסוכנות הוא, hertz at the bay, כינוי הדומה לכינוי המפורט בפרסומי הרץ, שהוגשו על ידי הנתבעת. אולם, מספר הטלפון של הסוכנות המופיע על גבי הסכם השכירות, (416) 961-3320, תואם הן את מספר הטלפון המצוין בכתובת רח' בלור 80 על גבי רשימת הפרסומים של הרץ שצירפה הנתבעת, והן את מספר הטלפון המצוין על גבי כרטיס הביקור של נציג המכירות ברח' בלור 20, שצירף התובע!!. מאחר ואין זה סביר כי בשתי הכתובות קיים מספר טלפון זהה, נותרה התעלומה בעינה.

16. אין חולק כי התובע קיבל מאת אגף יחסי הלקוחות של הרץ בארה"ב פיצוי בסך 25cad. נראה כי יש במעשה זה, משום הודאה במשמע בכך שבכתובת שנימסרה לתובע, לא ממוקם סניף של הרץ.

17. אף על פי כן, גם אם צודק התובע בטענותיו לעניין כתובת הסניף, הדבר אינו מצדיק, כשלעצמו, פסיקת פיצויים לזכותו מהנימוקים שיפורטו בהמשך.

השעה בה קיבל התובע את הרכב

18. התובע טוען בכתב התביעה כי, בשל הכתובת השגויה שנמסרה לו, הוא קיבל את הרכב רק בשעה 11:00, בעוד שהיה עליו לקבלו בשעה 08:00, לפי סיכום בין גב' רובין לבין סוכנות של הרץ הסמוכה למלון בו שכנו.
לטענת הנתבעת, בהתאם להזמנה המקורית הרכב היה אמור להינתן לתובע רק בשעה 09:00 ולא בשעה 08:00, עובדה שעליה התובע לא חולק. לגרסתה, הסכמתה של סוכנות הרץ הסמוכה למלון שבו השתכן התובע, וחזרתה מהסכמה זו, איננה מחייבת את הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת, כי מטופס ההזמנה שעליו חתם התובע, וכן מהקבלה שקיבל בעבור התשלום, עולה כי הנ"ל קיבל את הרכב בשעה 09:20, כך שבפועל נגרם לתובע עיכוב של עשרים דקות בלבד.

19. בעדותו, טען התובע כי לא מן הנמנע שקיבל את הרכב לפני השעה 11:00, עם זאת, לטענתו, חלף זמן לא קצר מהרגע שבו ביצע את ההזמנה ועד לרגע שבו קיבל את הרכב, שכן קודם לנסיעה קיימת פרוצדורה, המעכבת את קבלת הרכב.

20. הנתבעת צודקת בטענתה, לפיה אין היא מחוייבת להצעת סוכנות הרץ הסמוכה למלון בו שכן התובע, לפיה יוכל לקבל את הרכב בשעה 08:00. לתובע נאמר במפורש, על ידי הנתבעת, כי יוכל לקבל את הרכב החל מהשעה 09:00 בבוקר. לפיכך, לא ניתן לחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין העיכוב שנגרם לו בין השעות 08:00 – 09:00.
לאור האמור בהסכם השכירות, ובלא ראיות המפריכות טענה זו מצד התובע, עולה כי הזמנה שביצע התובע אירעה בשעה 09:20 בבוקר. טענתו של התובע לפיה משך העיכוב ארוך מעשרים דקות, שכן השעה בה בוצעה ההזמנה שונה מהשעה בה קיבל את הרכב, אינה מתקבלת. משך הזמן שחלף מרגע ביצוע ההזמנה ועד לנסיעה ברכב, לא היה משתנה גם לו היה התובע מגיע אל הסוכנות בשעה המיועדת. לפיכך, אין בטענה זו כדי להאריך את משך העיכוב אל מעבר לעשרים הדקות.

21. אשר על כן, עולה כי לאם אכן נגרם לתובע עיכוב כתוצאה מהטעות בכתובת, העיכוב ארך עשרים דקות בלבד.

נזק

22. נמצא כי אם לתובע נגרם עיכוב, כתוצאה מהטעות בכתובת, נגרם לו עיכוב קל ביותר. אינני סבור שעיכוב של עשרים דקות, כשלעצמו, מצדיק פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.
עם זאת, טוען התובע כי נגרמה לו עוגמת נפש מהדרישה המפתיעה לתשלום בסך 299.99cad, עבור שכירת הרכב, בניגוד למחיר שנקבע בהסכם עם הנתבעת. התובע הצהיר על מחאות שהשמיע באוזני פקיד הרץ ומנהל הסניף המקומי ועל ויכוחים שארכו זמן רב בניסיון לשכנעו להסתפק במחיר ההזמנה שביצע אצל הנתבעת אך ללא הועיל. נראה כי היה בכך כדי להעיב על חופשתו.
התובע תבע סך של 5,000 ש"ח, בגין נזק בלתי ממוני שנגרם לו ולכל משפחתו. הנתבעת טוענת, כי משלא צורפו בני משפחתו של התובע לתביעה, אין הוא יכול לתבוע בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. לפיכך, זכאי התובע לתבוע לכל היותר את החלק היחסי של עוגמת הנפש שתבע, בסך 1,000 ש"ח.
נראה כי בגין עוגמת הנפש שתוארה, עקב הדרישה המפתיעה לשלם מחיר גבוה בהרבה מזה אשר הוזמן באמצעות הנתבעת, זכאי התובע לפיצוי בסך 500 ₪.

23. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 169.99cad, שערכם בהתאם לשער היציג של המטבע הקנדי ( 1 cad = 2.8636 ש"ח), 486.78 ש"ח, וסך של 500 ש"ח בעבור עוגמת נפש. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ש"ח +מע"מ.


המזכירות תשלח העתקי פסק הדין לצדדים
ניתנה היום ט"ז בשבט, תשס"ב (29 בינואר 2002) בהיעדר הצדדים.


שמעון פיינברג
, שופט










א בית משפט שלום 11078/00 רובין יעקב נ' קשר רנט א-קאר בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/05/2003)