פסקי דין על י.ג.ל. שירותי מים בע"מ | פסקי דין על עו"ד רונן מטרי | פסקי דין על בתפקידו כמפרק עמותת יד מרדכי מרכז חינוכי על שם ר' בנימין מינץ ז"ל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

1584/06 פשר     01/09/2008




פשר 1584/06 י.ג.ל. שירותי מים בע"מ נ' עו"ד רונן מטרי, בתפקידו כמפרק עמותת יד מרדכי מרכז חינוכי על שם ר' בנימין מינץ ז"ל, כונס הנכסים הרשמי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פשר 001584/06
בשא 4489/08


בפני
:
כבוד השופטת ורדה אלשיך
– סגנית נשיא


01/09/2008




המבקשת:
י.ג.ל. שירותי מים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארנה קולמן ואח'





--
נ ג ד
--


המשיבים:
1. עו"ד רונן מטרי
בתפקידו כמפרק עמותת יד מרדכי מרכז חינוכי על שם ר' בנימין מינץ ז"ל

2. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד ענבל מנוצ'הרי





החלטה


זהו ערעורה של חברת י.ג.ל שירותי מים בע"מ (להלן: "המערערת") על החלטת עו"ד רונן מטרי
, בתפקידו כמפרק עמותת יד בנימין, מרכז חינוכי ע"ש ר' בנימין מינץ (להלן: "המפרק" ו-"העמותה" בהתאמה), בה נדחתה תביעת החוב שהגישה המערערת. הבקשה הוכתרה בכותרת "בקשה לביטול החלטת המפרק" אך מנימוקיה עולה כי מדובר בערעור על החלטת המפרק, בהתאם לתקנה 96 לתקנות פשיטת הרגל.

1.
העמותה עסקה, טרם החלו הליכי הפירוק, בהפעלה וניהול של מוסד חינוך תורני בישוב יד בנימין. במקביל הפעילה העמותה מרכז נופש, ובו בריכת שחיה. פעילות מרכז הנופש בוצעה על ידי חברה ששמה מרכז לימוד ונופש יד בנימין בע"מ (להלן: "החברה"), אשר מניותיה הוחזקו בידי העמותה ונושאי המשרה בה היו מנהלי העמותה וחבריה. ההצדקה להפרדה נבעה מהפעילות החינוכית של העמותה, אשר מטבע הדברים נעשתה שלא למטרות רווח, בניגוד לפעילות העסקית-מסחרית של החברה.
המפרק מציין בתגובתו כי מבדיקות שביצע עולה שלעיתים לא נשמרה הפרדה ראויה ומסודרת בין פעילויות העמותה והחברה, ועל כן נוצר לבחון, במסגרת הליך בדיקת תביעות החוב, כל מקרה לגופו ולבדוק האם מדובר בנושה של העמותה או של החברה.

2.
המערערת הינה חברה פרטית שעסקה במועדים הרלוונטיים במכירת ואספקת ציוד לבריכות שחייה ובהתקנת מערכות סינון ומשאבות מים, ואשר בין לקוחותיה נמנו, בזמנים שונים, העמותה או החברה. ביום 26/12/07 דחה המפרק את תביעת החוב שהגישה המערערת (על סך 22,000 ₪) ואישר לה סך 537 ₪ בלבד בגין חוב למערערת אשר נרשם בספרי העמותה. המפרק ציין, בהחלטתו, כי מרבית החוב הנטען הינו חוב של החברה ולא של העמותה, ועל כן נדחית תביעת החוב.

המערערת טוענת בערעורה, אשר הוגש בלא תצהיר, כי בשנים 2003-2004 סיפקה לעמותה שירותים לבריכת השחייה, וכי בגין שירותים אלו הוצאו על ידה חשבוניות מס לעמותה. עוד מציינת המערערת כי בין העמותה לבין נושיה נעשה ניסיון להגיע להסדר פשרה, בטרם החלו הליכי הפירוק, אשר בסופו של דבר לא צלח. במסגרת ניסיון זה מונה (ככל הנראה על ידי העמותה) עו"ד משה גולדברג לבחון את חובות העמותה ולהגיע להסדר עם נושיה. עו"ד גולדברג הודיע למערערת (במכתב מיום 8/11/05) כי הוא מאשר את חוב העמותה למערערת ומציע לה תשלום 50% מהחוב במסגרת הפשרה. כאמור, הסדר הפשרה לא צלח, וביום 29/5/06 מונה עו"ד מטרי כמפרק זמני.
המערערת צירפה לבקשתה את חשבוניות המס והקבלות אשר הוצאו על ידה ואשר על רובן נכתב "לכבוד יד בנימין" מבלי שפורט האם מדובר בחברה או בעמותה. מחודש יולי 2004 ואילך החשבוניות הוצאו במפורש על שם החברה (אשר מופיעה בשמה המלא). המערערת טוענת כי השינוי בוצע לבקשת העמותה, וכי המערערת נעתרה לבקשה, אך בפועל המשיכו היחסים החוזיים להתנהל כמקודם. לטענתה, השינוי נתפס על ידה, בתום לב, כשינוי טכני בלבד, והתנהלותה העסקית נמשכה מול אותם גורמים. למצער, טוענת המערערת כי היה על המפרק לקבל את תביעתה באופן חלקי, ולאשר את הסכומים שלגביהם הוצאו החשבוניות לכבוד "יד בנימין" (מבלי לציין את שם העמותה או החברה המלא), אשר מהווים את מרבית הסכום בתביעת החוב.

3.
המפרק טוען כי המערערת נמנית על נושי החברה ולא על נושי העמותה, ומשכך דין הערעור להידחות. המפרק מצביע על היעדר רישום חובות למערערת בספרי העמותה, כמו גם על עיסוקה של המערערת – אספקת ציוד לבריכות שחייה והתקנתו – אשר מחזק את המסקנה כי מדובר בנושה של החברה ולא של העמותה. המפרק מוסיף ומציין כי מכתב הדרישה שהוציאה המערערת מוען לחברה ולא לעמותה.
המפרק מתנגד לטענותיה של המערערת בנוגע לפשרה שהוצעה על ידי עו"ד גולדברג במסגרת ניסיון הפשרה שקדם לפירוק. המפרק מציין כי קביעותיו של עו"ד גולדברג אינן מחייבות את המפרק, וכי ככל הנראה, קביעות אלו בוצעו על סמך הנהלת החשבונות של החברה ושל העמותה יחד. בכל הנוגע לטענותיה העובדתיות של המערערת כי סיפקה שירותים לעמותה, וכי העמותה היא זו שביקשה להוציא את החשבוניות לחברה, טוען המפרק כי דינן להידחות, שכן לא נתמכו בתצהיר כנדרש.
המפרק מתנגד גם לטענתה האחרונה של המערערת כי יש להכיר למצער ברוב החוב הנטען כיוון שרוב החשבוניות הוצאו לכבוד "יד בנימין" (בלי לציין אם מדובר בעמותה או בחברה) ורק מיעוטן הוצאו מפורשות לכבוד החברה. לטענת המפרק, המערערת לא הוכיחה כי הקבלות שהוצאו לכבוד "יד בנימין" הוצאו לעמותה דווקא ולא לחברה, ומשכך יש להניח שכל החשבוניות הוצאו לגורם זהה, דהיינו החברה.


4.
כונס הנכסים הרשמי
(להלן: "הכנ"ר") מצטרף לעמדת המפרק. הכנ"ר מדגיש את חשיבות ההפרדה בין העמותה לחברה (וכפועל יוצא מכך, את ההפרדה בין הנושים), וכי במידה והעמותה תידרש לשלם סכומים בהם חבה החברה, הרי שבסיס הנשייה יגדל והדיבידנד של נושי העמותה יקטן. הכנ"ר סבור כי גם אם חלק נכבד מחשבוניות המס מוען ל"יד בנימין" הרי שהמערערת לא ביססה טענתה כי הכוונה הייתה לעמותה ולא לחברה, ולאור פעילותה של החברה כמפעילת מרכז נופש ולאור החשבוניות המאוחרות, אשר בהן צוין במפורש שם החברה, לא הצליחה המערערת להוכיח את נשייתה. הכנ"ר מדגיש שהמערערת אף שלחה דרישת תשלום חוב לחברה ולא לעמותה, ומכך ניתן להסיק כי התנהלה בכל מהלך העסקים מול החברה.
הכנ"ר טוען כי יש לדחות את טענת המערערת ביחס לשינוי השם, אשר לטענתה נתפס על ידה כ"שינוי טכני" בלבד. הכנ"ר מציין כי היה על המערערת לברר את פשר השינוי, לכל הפחות על ידי הפניית שאלה למנהלי העמותה האם מדובר באותה ישות משפטית אם לאו. משהתרשלה המערערת, סבור הכנ"ר כי אין לה להלין אלא על עצמה.

5.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולאור אי הבהירות שעולה מכתבי הטענות בנוגע למידת ההפרדה שננקטה הלכה למעשה בין העמותה לחברה, התבקשה תגובת המפרק בשנית בסוגיה זו. המפרק מציין, בתגובתו, כי פעילות מרכז הנופש (אשר רוכזה בידי החברה) התנהלה בנפרד מפעילות המוסד התורני (אשר רוכזה בידי העמותה), וכי ספקים אשר סיפקו שירותים השייכים באופן מובהק למרכז הנופש פעלו מול החברה ועלויותיהם נזקפו בחברה ושולמו מקופתה. המפרק סבור כי המערערת מהווה דוגמא מובהקת לנושה מסוג זה, ועל כן אינה נושה של העמותה.
המפרק מציין כי בשלבים מוקדמים יותר לא הייתה, ככל הנראה, מודעות לצורך בהפרדה ברורה בין פעילות העמותה לפעילות החברה, וכי ההפרדה לא הייתה מוחלטת עד לשנים 2003-2004, כאשר רוכזה באופן בלעדי הפעילות העסקית בחברה.
המפרק מוסיף ומציין כי במהלך בירור תביעות החוב על ידו התעוררו חשדות כי היו אי סדרים ברישום ספרי העמותה ובניהול הנהלת החשבונות שלה, וכך גם ביחס לספרי החברה. אי הסדרים התבטאו, על פי המפרק, ברישומים חלקיים או חסרים, כאשר נושים ביססו את תביעת החוב והוכיחו אותה באסמכתאות, למרות שעל פי הרישומים בספרים לא היה חוב כלל; מקרים בהם התגלו חוסר התאמות בספרים, כגון העברה חלקית של נתונים משנה לשנה; מקרים בהם הועברו חובות מספרי העמותה לספרי החברה ולהיפך (אם כי, המפרק מדגיש כי העברות אלו לא כללו ספקים שנתנו שירותים במובהק למרכז הנופש).
לאור כל האמור, סבור המפרק כי יש לבחון כל מקרה לגופו, וכי ככל שהרישום בספרים תקין על פניו ונתמך במקורות נוספים, יש ליתן לו מעמד חזק, וכך נהג גם ביחס למערערת. המפרק מביא כדוגמא מספר עובדים אשר היו רשומים כעובדי החברה ואף קיבלו את שכרם מן החברה, אשר הוכיחו בראיות מספיקות כי היו למעשה עובדי העמותה וכי העברתם לחברה נעשתה ללא ידיעתם וללא הצדקה. המפרק סבור כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש על מנת להצביע על כך שהינה נושה של העמותה ולא של החברה, ומשכך חוזר הוא על עמדתו כי דין הערעור להידחות.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

6.
עסקינן בעמותה ובחברה אשר במהלך פעילותן מידת ההפרדה הראויה ביניהן, והמחויבת על פי דין, לא נשמרה. כפי שציין המפרק, חקירותיו העלו כי הרישומים בספרי העמותה והחברה התגלו כבלתי מדויקים ואף בוצעו העברות של חובות מספרי העמותה לספרי החברה ולהיפך. מעבר לכך, בוצעו אף העברות עובדים, ללא ידיעתם וללא הסכמתם, מהעמותה אל החברה. אין צורך להכביר במילים כי התנהלות זו (בין אם נעשתה ברשלנות ובין אם בכוונה, ואינני קובעת מאום בעניין זה) שמה לחוכא ואיטלולא את דיני החברות ואת עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ויוצרת קשיים במסגרת הליכי חדלות פירעון, ומקרה זה לראיה. "ערבוב" שכזה עשוי לגרום לאי-צדק בכל הנוגע לנושים: נושי הגוף האחד עשויים לטעון כי הם שייכים למעשה לקבוצת נושי הגוף האחר, זאת מתוך ניסיון "לבחור" בגוף אשר קיימים סיכויים גבוהים יותר להיפרע ממנו, ולו באופן חלקי. מנגד, ייתכנו מצבים בהם נושים מסווגים באופן ברור (פורמאלית) כנושי הגוף האחד ואילו מצב הדברים המהותי הינו שהם נושי הגוף האחר (כפי שקרה בעניין העובדים שהוזכרו לעיל).

7.
הדרך בה יש מן הראוי לילך במקרים כגון דא הינה, כפי שציין בצדק המפרק, בחינה של כל מקרה לגופו, תוך מתן אפשרות לנושים "לתקוף" את הרישום בספרים. מקובלת עליי עמדת המפרק כי יש לצאת מנקודת הנחה שהרישום בספרים הינו תקין ומשקף את מצבת הנשייה לאשורה, אולם כאשר ישנה אינדיקציה ברורה כי הספרים נוהלו ברשלנות, אזי יש לאפשר לנושים אשר אינם מופיעים בספרים לטעון ולהוכיח את נשייתם. המפרק משמש כאן בכובעו ה"מעין שיפוטי" כאשר הוא נדרש להכריע בתביעת החוב ובטענות ואסמכתאות הנושים, בבואם לתקוף את הרישום בספרים. כך עשה המפרק דנן בתביעותיהם של העובדים ובתביעות נוספות, כפי שעולה מתגובתו. במסגרת זו, רשאי (ולעיתים נדרש) המפרק להחזיר תביעת חוב למגיש התביעה תוך בקשת הבהרות, כאשר נראה כי תביעת החוב עשויה להידחות. בעניין זה יוער כי נטל ההוכחה מוטל עדיין, בהתאם לדין ולפסיקה, על תובע החוב, ואין להטיל על המפרק לנהל את ההליך במקום התובע תוך ביצוע "מקצי שיפורים". לא בכל מקרה יש לאפשר לתובע להבהיר את תביעתו, והעניין נתון לשיקול דעתו של המפרק.


8.
המערערת עוסקת באספקת והתקנת ציוד לבריכות מים. עיסוקה מעלה את הסברה הראשונית כי, בהיעדר רישום בספרי העמותה, ולאור תחומי העיסוק השונים של העמותה ושל החברה, שימשה המערערת כספקית של החברה, ועל כן אינה נושה של העמותה. סברה זו מתבססת על ההנחה לעיל, כי ספרי העמותה והחברה נוהלו כנדרש. אלא שסברה זו מתערערת במידת מה לנוכח הבהרות המפרק בכל הנוגע ל"ערבוב" שבין החברה לעמותה ולליקויים בספריהן. המפרק מציין כי ההפרדה המלאה בוצעה רק בין השנים 2003-2004, אם כי הוא מסתייג ואומר שההפרדה נשמרה גם לפני כן בכל הנוגע לנושים "מובהקים" של החברה (כגון המערערת).
מנגד, עיון באסמכתאות שצורפו לבקשת הערעור, מעלה ספק (אשר לא נענה על ידי המערערת אך גם לא נסתר על ידי המפרק) בנוגע למידת ההפרדה ולשיוך חובה של המערערת לחברה. בעניין זה טוענת המערערת כי במשך תקופה ארוכה התנהלה מול גורמים בעמותה (אשר הינם גם גורמים בחברה) וסברה כי העמותה היא החייבת במסגרת היחסים העסקיים ביניהן. כמו כן, מציינת המערערת כי רק בשלב מסוים בוצע שינוי בחשבוניות המס, לאור בקשת אותם גורמים, כך שהופיע שם החברה בחשבוניות, וכי שינוי זה נתפס בעיניה כשינוי "טכני" בלבד.

9.
מחד גיסא, אין בידי לקבל את טענת המערערת בכל הנוגע לתפיסתה בדבר שינוי השם – שינוי השם גורר שינוי ישות משפטית ואיננו שינוי "טכני" זניח. מעת ששונה השם, חזקה על המערערת כי הסכימה לשינוי ביחסים החוזיים בינה לבין העמותה (ואניח לצורך נקודה זו בלבד כי לפני כן התקיימו יחסים עסקיים וחוזיים עם העמותה), כך שהחברה נכנסה בנעלי העמותה. טענתה של המערערת בעניין זה נטענה בעלמא ועל כן דינה להידחות. דחיית הטענה פירושה כי בכל הנוגע לחשבוניות שעל גביהן נרשם שם החברה (כאמור, מדובר במיעוט החשבוניות) ולא "יד בנימין", לא מצאתי פגם בהכרעת המפרק והערעור בעניין זה נדחה.
מאידך גיסא, אני סבורה כי המפרק מיהר לשלול את טענותיה של המערערת בכל הנוגע למרבית הקבלות (שעליהן נכתב "יד בנימין") ויש מקום להחזיר את תביעת החוב אליו לעיון נוסף. במה דברים אמורים? במסגרת ניסיון קודם שביצעה העמותה להגיע להסדר עם נושיה, טרם מתן צו הפירוק, קיבל עו"ד גולדברג את תביעת המערערת. בצדק ציינו המפרק והכנ"ר כי הכרעתו של עו"ד גולדברג אינה מחייבת את המפרק וכי אין לעו"ד גולדברג כל מעמד במסגרת תיק הפירוק. אולם אין פירושו כי הכרעתו בטלה מעיקרה (
void
) -
ניתן לראות בהכרעה זו ראייה שמוצגת על ידי המערערת, בבואה להוכיח את תביעתה (בניגוד לרישומים בספרי העמותה) ושעל המפרק לקבוע מה משקלה במסגרת תביעת החוב. כמו כן, המערערת טענה כי התקיימו יחסים עסקיים רציפים בינה לבין גורמים מסוימים בעמותה, והם אלו שביקשו את שינוי השם, ואף יכולים להצביע על כך שבטרם "הוחלף השם" התנהלה המערערת מול העמותה. טענה זו נטענה מבלי שנתמכה בתצהיר, ועל כן דינה להידחות ואינני מתייחסת למידת נכונותה בשלב זה. אלא שהמערערת עשויה, במסגרת בדיקת תביעת החוב מחדש, ובמידה ותידרש על ידי המפרק, לגבות טענה זו באמצעות תצהיר של גורם בעמותה מולו התנהלה ובכך להוכיח נכונות תביעתה.
ויובהר; אינני קובעת, במסגרת בקשה זו, כי על המפרק לקבל את תביעת החוב של המערערת בחלקה או במלואה. כל שנקבע עתה הוא שתביעת החוב תוחזר למפרק, לעיון נוסף בהחלטתו, כאשר הוא רשאי לבקש מהמערערת הבהרות ואסמכתאות לטענותיה, ככל שיסבור שיש בכך צורך. ודוק; אין בהחלטתי זו כדי לצמצם שיקול דעתו של המפרק, ושוב אין בה כדי לקבוע כי על המפרק לקבל את תביעת החוב. הדבר תלוי בהבהרות שתספק המערערת, וכאמור נטל ההוכחה נותר עליה.


לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כך שתביעת החוב תוחזר בחלקה לעיון נוסף על ידי המפרק. בנסיבות העניין, לא ניתן צו להוצאות.

ניתנה היום, א' באלול, תשס"ח (1 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.



ורדה אלשיך
, שופטת

סגנית נשיא
תפארת






פשר בית משפט מחוזי 1584/06 י.ג.ל. שירותי מים בע"מ נ' עו"ד רונן מטרי, בתפקידו כמפרק עמותת יד מרדכי מרכז חינוכי על שם ר' בנימין מינץ ז"ל, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 01/09/2008)